קולנוע חברתי לימוד בעקבות הסרט "ימי התשובה של רחמים חנוכה" (ישראל, 2009. במאי: אריאל בנבג'י)

לאחר נפילת ברקאי במבצע "צוק איתן" בחרנו, חבריו של ברקאי, להקים את בית המדרש החברתי. הפועל בסיוע של עמותת כל ישראל חברים (כי"ח).
בית המדרש מגלם את הערכים בהם האמין ברקאי ואשר לאורם פעל בדבקות – חיבור בין קבוצות שונות בחברה הישראלית, שיח מכבד במאור פנים ובאהבה, לימוד תורה ועשייה חברתית. ערכים אלו באו לידי ביטוי באופן משמעותי בכל בחירה ומעשה של ברקאי.

כל מפגש החל בלימוד משותף של דף מקורות ולאחריו שיעור. דף המקורות שלפניכם מוקדש ללימוד על רעיון התשובה והסליחה.


אֶת זוֹ דָּרַשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ (ויקרא טז), עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵי מִי אַתֶּם מִטַּהֲרִין, וּמִי מְטַהֵר אֶתְכֶם, אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לו), וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם. וְאוֹמֵר (ירמיה יז), מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְיָ, מַה מִּקְוֶה מְטַהֵר אֶת הַטְּמֵאִים, אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל:

(9) With regard to one who says: I will sin and then I will repent, I will sin and I will repent, Heaven does not provide him the opportunity to repent, and he will remain a sinner all his days. With regard to one who says: I will sin and Yom Kippur will atone for my sins, Yom Kippur does not atone for his sins. Furthermore, for transgressions between a person and God, Yom Kippur atones; however, for transgressions between a person and another, Yom Kippur does not atone until he appeases the other person. Similarly, Rabbi Elazar ben Azarya taught that point from the verse: “From all your sins you shall be cleansed before the Lord” (Leviticus 16:30). For transgressions between a person and God, Yom Kippur atones; however, for transgressions between a person and another, Yom Kippur does not atone until he appeases the other person. In conclusion, Rabbi Akiva said: How fortunate are you, Israel; before Whom are you purified, and Who purifies you? It is your Father in Heaven, as it is stated: “And I will sprinkle purifying water upon you, and you shall be purified” (Ezekiel 36:25). And it says: “The ritual bath of Israel is God” (Jeremiah 17:13). Just as a ritual bath purifies the impure, so too, the Holy One, Blessed be He, purifies Israel.

פסיקתא רבתי הוספה א, ג, שובה ישראל

לפיכך צריכין כל ישראל להחזיק בתשובה ולעשות שלום בין אדם לחברו ולמחול זה לזה בערב יום הכיפורים, כדי שיקבל תשובתם ותפילתם לפני הקדוש ברוך הוא בשלום ובחיבה יתירה.

שאלות הבנה

למה צריך אדם לבקש סליחה ולפייס את חבירו לפי המשנה? מה מוסיפה על כך הפסיקתא?

אילו התרחשויות בסרט "ימי התשובה של רחמים חנוכה" קשורות ליום כיפור ולהכנה אליו? האם הם עוסקות ב"בין אדם לחברו" או ב"בין אדם למקום"?

אילו אלמנטים (מושגים, חפצים, סמלים) שקשורים לסליחה ולכפרה קיימים בסרט? איזה שימוש נעשה באותם אלמנטים?

שאלות העמקה

מה היחס הנכון בין סליחה של "בין אדם למקום" לבין סליחה של "בין אדם לחברו" לפי המשנה והפסיקתא? מה היחס בין שני סוגי הסליחה בסרט? ממי מבקשים סליחה? למי לא סולחים?

למה אמורים לשמש האלמנטים השונים הקשורים לסליחה ולכפרה המוצגים בסרט? למה הם משמשים בפועל?

איזו ביקורת הסרט מעביר על מקומה של הסליחה בחברה? כיצד השימוש באותם אלמנטים מחזק את הביקורת?

מה מסמל המקווה לפי רבי עקיבא? מדוע לדעתכם אביו של רחמים טובע דווקא שם? האם יש קשר בין הדברים?


תפילה שנאמרת בכניסה לבית הכנסת:

מַה־טֹּ֥בוּ אֹהָלֶ֖יךָ יַעֲקֹ֑ב מִשְׁכְּנֹתֶ֖יךָ יִשְׂרָאֵֽל׃

(5) How fair are your tents, O Jacob, Your dwellings, O Israel!

שאלות הבנה

מדוע אומרים פסוק זה בכניסה לבית הכנסת?

באיזה הקשר מופיע הפסוק בסרט?

אילו מוטיבים שקשורים לבית הכנסת בכלל ולספר התורה בפרט פזורים לאורך הסרט?

שאלות העמקה

מה אמורים לסמל המוטיבים הקשורים לבית הכנסת ולתורה המוצגים בסרט? למה הם משמשים בפועל?

אילו ערכים מסמל בית הכנסת בעיניכם? מה הוא מסמל בסרט?

איזו ביקורת מעביר הסרט על משמעותו של בית הכנסת בתוך החברה בה מתרחש הסרט? כיצד השימוש במוטיבים הקשורים לבית הכנסת מחזק את הביקורת הזו?

הסרט עוסק במתח בין השמירה על הערכים האנושיים של החברה לבין השמירה על ערכיה הדתיים. כיצד מתמודדות הדמויות בסרט עם מתח זה? האם הן מרגישות בו?

כיצד רחמים חנוכה מתמודד עם המתח הזה לאורך הסרט? איזה שינוי חל בצורת ההתמודדות בסצנת הסיום?

שאלות לדיון

מהי הביקורת של יוצר הסרט על ההתנהלות האנושית והדתית של החברה בה הוא חי? מה המסקנה שלו על המתח שבין שני המישורים? איזה מסר הוא מנסה להעביר? (להשוואה, עיינו בפסוקים מישעיהו בדף ההרחבות)

האם לדעתכם בהכרח ישנה סתירה בין שני העולמות, זה של "בין אדם לחבירו" וזה של "בין אדם למקום"? מה תהיה התשובה של המשנה והפסיקתא לשאלה זו לדעתכם? מהי תשובתו של יוצר הסרט?

כיצד הבחירה במדיה של קולנוע מעצימה את המסר של הסרט? מה היתרון של מדיה זו על פני מדיות אחרות?


מוזמנים לצפות בהרצאה מאת יובל ריבלין

We use cookies to give you the best experience possible on our site. Click OK to continue using Sefaria. Learn More.OKאנחנו משתמשים ב"עוגיות" כדי לתת למשתמשים את חוויית השימוש הטובה ביותר.קראו עוד בנושאלחצו כאן לאישור