(ד) ונוהגין לתקוע על הבימה, במקום שקורין בתורה, כיון שנתקנו אחרי קריאת התורה. והתוקע צריך לעשות הברכות והתקיעות מעומד, ולא יסמוך על שום דבר. ואם תקע מיושב – יצא, דאין זה לעיכובא. והציבור יכולים גם לכתחלה לישב (עיין מגן אברהם סעיף קטן א). והמנהג לומר מזמור "כל העמים תקעו כף" שבע פעמים קודם התקיעות. ויש מעמי הארץ שכשלא השלימו שבע פעמים – אומרים בעת התקיעות. וצריך להודיע להם שאסור לעשות כן, ומחוייבים לשמוע התקיעות, ולא לאמר שום דבר בעת התקיעות. כי ה"למנצח" אינו מדינא, ויש מקומות שאין אומרים אותו כלל מפני קלקול זה.
And the custom is to blow shofar from the bimah, the place where the Torah is read, since we established shofar blowing for right after Torah reading on Rosh Hashanah morning. And the one who blows needs to recite the blessings and to blow shofar while standing and should not lean on anything. But, if he does blow while seated, he nonetheless fulfills the obligation for standing is not an indispensable detail of the mitzvah. And the congregation can sit even lechatchilah (from the outset). And the custom is to recite Psalm 47, which includes the phrase "all your peoples, clap your hands," seven times before shofar blowing. And sometimes the ignorant people, when they don't finish reciting it seven times continue to recite it during the shofar blasts. And they need to be informed that it is forbidden to do this as they are obligated to listen to the shofar blasts and should not say anything at all during the shofar blowing. For Psalm 47 is not an actual mitzvah. And some omit it altogether for this reason.