אינטגרציה- דף לימוד והרצאה מאת פרופ' צבי צמרת

בב

לאחר נפילת ברקאי במבצע "צוק איתן" בחרנו, חבריו של ברקאי, להקים את בית המדרש החברתי. הפועל בסיוע של עמותת כל ישראל חברים (כי"ח).
בית המדרש מגלם את הערכים בהם האמין ברקאי ואשר לאורם פעל בדבקות – חיבור בין קבוצות שונות בחברה הישראלית, שיח מכבד במאור פנים ובאהבה, לימוד תורה ועשייה חברתית. ערכים אלו באו לידי ביטוי באופן משמעותי בכל בחירה ומעשה של ברקאי.

כל מפגש החל בלימוד משותף של דף מקורות ולאחריו שיעור. דף המקורות שלפניכם מוקדש לדיון בתפיסות שונות לגבי מטרת החינוך.

גלוי וידוע לכל כי האינטגרציה נכשלה. היא נוסתה בישראל במשך יותר מ-25 שנה ולא הגשימה את הציפיות שתלו בה. בנוסף, החברה הישראלית וכמה מערכי היסוד שהניעו אותה השתנו. בית הספר צריך להיות קשוב למציאות אם ברצונו להיות רלוונטי. כיום מאמינים באינטגרציה רק פוליטיקאים פופוליסטיים ואי אלו פרופסורים לחינוך, שנוח להם לדבוק במה שנחשב מהפכני בצעירותם וכיום הם מסרבים לטרוח ולהשקיע בחשיבה מחדש (...) השארת תלמידים מסוימים מאוכלוסיות חלשות תחת ה"שמרטפות" הממוסדת של התיכונים החזקים לא תורמת להם דבר. היא מעמיקה את תסכולם, מבליטה את ניכורם ומועילה רק לטבלאות הנתונים של פוליטיקאים שעושים הון פוליטי על גבם.

(רן רזניק, עיתון "העיר", 19.5.1995)

שאלות העמקה

מה מעיד על כשלון האינטגרציה לפי רן רזניק?

איזה שינוי בחברה הישראלית הפך את האינטגרציה ללא רלוונטית?

שאלות לדיון

מהן מטרותיה של האינטגרציה? אילו בעיות היא באה לפתור? (עיינו במקור 1 בדף ההרחבות)

על פי דעתכם ונסיונכם האישי, האם האינטגרציה אכן נכשלה? (עיינו גם בממצאי המחקר בנושא, במקור 2 בדף ההרחבות)

ברכות כ״ח א

תָּנָא אוֹתוֹ הַיּוֹם, סִלְּקוּהוּ לְשׁוֹמֵר הַפֶּתַח וְנִתְּנָה לָהֶם רְשׁוּת לַתַּלְמִידִים לִיכָּנֵס. שֶׁהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל מַכְרִיז וְאוֹמֵר: כׇּל תַּלְמִיד שֶׁאֵין תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ, לֹא יִכָּנֵס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. הַהוּא יוֹמָא אִתּוֹסְפוּ כַּמָּה סַפְסַלֵּי. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: פְּלִיגִי בַּהּ אַבָּא יוֹסֵף בֶּן דּוֹסְתַּאי וְרַבָּנַן. חַד אָמַר: אִתּוֹסְפוּ אַרְבַּע מְאָה סַפְסַלֵּי. וְחַד אָמַר: שְׁבַע מְאָה סַפְסַלֵּי. הֲוָה קָא חָלְשָׁה דַּעְתֵּיהּ דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל, אֲמַר: דִּלְמָא חַס וְשָׁלוֹם מָנַעְתִּי תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל. אַחְזוֹ לֵיהּ בְּחֶלְמֵיהּ חַצְבֵי חִיוָּרֵי דְּמַלְיִין קִטְמָא. וְלָא הִיא, הַהִיא לְיַתּוֹבֵי דַּעְתֵּיהּ, הוּא דְּאַחְזוֹ לֵיהּ. תָּנָא: עֵדֻיוֹת בּוֹ בַּיּוֹם נִשְׁנֵית. וְכׇל הֵיכָא דְּאָמְרִינַן ״בּוֹ בַּיּוֹם״, הַהוּא יוֹמָא הֲוָה. וְלֹא הָיְתָה הֲלָכָה שֶׁהָיְתָה תְּלוּיָה בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁלֹּא פֵּירְשׁוּהָ.

Berakhot 28a

There is room for concern. Perhaps they will remove you from office just as they removed Rabban Gamliel. He said to her, based on the folk saying: Let a person use an expensive goblet one day and let it break tomorrow. In other words, one should take advantage of an opportunity that presents itself and he need not concern himself whether or not it will last. She said to him: You have no white hair, and it is inappropriate for one so young to head the Sages. The Gemara relates: That day, he was eighteen years old, a miracle transpired for him and eighteen rows of hair turned white. The Gemara comments: That explains that which Rabbi Elazar ben Azarya said: I am as one who is seventy years old and he did not say: I am seventy years old, because he looked older than he actually was. It was taught: On that day that they removed Rabban Gamliel from his position and appointed Rabbi Elazar ben Azarya in his place, there was also a fundamental change in the general approach of the study hall as they dismissed the guard at the door and permission was granted to the students to enter. Instead of Rabban Gamliel’s selective approach that asserted that the students must be screened before accepting them into the study hall, the new approach asserted that anyone who seeks to study should be given opportunity to do so. As Rabban Gamliel would proclaim and say: Any student whose inside, his thoughts and feelings, are not like his outside, i.e., his conduct and his character traits are lacking, will not enter the study hall. The Gemara relates: On that day several benches were added to the study hall to accommodate the numerous students. Rabbi Yoḥanan said: Abba Yosef ben Dostai and the Rabbis disputed this matter. One said: Four hundred benches were added to the study hall. And one said: Seven hundred benches were added to the study hall. When he saw the tremendous growth in the number of students, Rabban Gamliel was disheartened. He said: Perhaps, Heaven forbid, I prevented Israel from engaging in Torah study. They showed him in his dream white jugs filled with ashes alluding to the fact that the additional students were worthless idlers. The Gemara comments: That is not the case, but that dream was shown to him to ease his mind so that he would not feel bad. It was taught: There is a tradition that tractate Eduyyot was taught that day. And everywhere in the Mishna or in a baraita that they say: On that day, it is referring to that day. There was no halakha whose ruling was pending in the study hall that they did not explain and arrive at a practical halakhic conclusion. And even Rabban Gamliel did not avoid the study hall for even one moment, as he held no grudge against those who removed him from office and he participated in the halakhic discourse in the study hall as one of the Sages. As we learned in a mishna: On that day, Yehuda, the Ammonite convert, came before the students in the study hall and he said to them: What is my legal status in terms of entering into the congregation of Israel, i.e., to marry a Jewish woman? Rabban Gamliel said to him: You are forbidden to enter into the congregation. Rabbi Yehoshua said to him: You are permitted to enter into the congregation. Rabban Gamliel said to Rabbi Yehoshua: Wasn’t it already stated: “An Ammonite and a Moabite shall not enter into the congregation of the Lord; even to the tenth generation shall none of them enter into the congregation of the Lord forever” (Deuteronomy 23:4)? How can you permit him to enter the congregation? Rabbi Yehoshua said to Rabban Gamliel: Do Ammon and Moab reside in their place? Sennacherib already came and, through his policy of population transfer, scrambled all the nations and settled other nations in place of Ammon. Consequently, the current residents of Ammon and Moab are not ethnic Ammonites and Moabites, as it is stated in reference to Sennacherib: “I have removed the bounds of the peoples, and have robbed their treasures, and have brought down as one mighty the inhabitants” (Isaiah 10:13). And although it is conceivable that this particular convert is an ethnic Ammonite, nevertheless, there is no need for concern due to the halakhic principle: Anything that parts from a group parts from the majority, and the assumption is that he is from the majority of nations whose members are permitted to enter the congregation. Rabban Gamliel said to Rabbi Yehoshua: But wasn’t it already stated: “But afterward I will bring back the captivity of the children of Ammon, says the Lord” (Jeremiah 49:6) and they have already returned to their land? Therefore, he is an ethnic Ammonite and he may not convert. Rabbi Yehoshua said to Rabban Gamliel: That is no proof. Wasn’t it already stated in another prophecy: “And I will turn the captivity of My people Israel and they shall build the waste cities, and inhabit them; and they shall plant vineyards, and drink the wine thereof; they shall also make gardens, and eat the fruit of them” (Amos 9:14), and they have not yet returned? In rendering the ruling, only proven facts may be taken into consideration. They immediately permitted him to enter the congregation. This proves that Rabban Gamliel did not absent himself from the study hall that day and participated in the halakhic discourse. Rabban Gamliel said to himself: Since this is the situation, that the people are following Rabbi Yehoshua, apparently he was right. Therefore, it would be appropriate for me to go and appease Rabbi Yehoshua. When he reached Rabbi Yehoshua’s house, he saw that the walls of his house were black. Rabban Gamliel said to Rabbi Yehoshua in wonderment: From the walls of your house it is apparent that you are a blacksmith, as until then he had no idea that Rabbi Yehoshua was forced to engage in that arduous trade in order to make a living. Rabbi Yehoshua said to him: Woe unto a generation that you are its leader as you are unaware of the difficulties of Torah scholars, how they make a living and how they feed themselves. Rabban Gamliel said to him: I insulted you, forgive me. Rabbi Yehoshua paid him no attention and did not forgive him. He asked him again: Do it in deference to my father, Rabban Shimon ben Gamliel, who was one of the leaders of Israel at the time of the destruction of the Temple. He was appeased. Now that Rabbi Yehoshua was no longer offended, it was only natural that Rabban Gamliel would be restored to his position. They said: Who will go and inform the Sages? Apparently, they were not eager to carry out the mission that would undo the previous actions and remove Rabbi Elazar ben Azarya from his position as Nasi. This launderer said to them: I will go. Rabbi Yehoshua sent to the Sages to the study hall: The one who wears the uniform will continue to wear the uniform, the original Nasi will remain in his position so that the one who did not wear the uniform will not say to the one who wears the uniform, remove your uniform and I will wear it. Apparently, the Sages believed that this emissary was dispatched at the initiative of Rabban Gamliel and they ignored him. Rabbi Akiva said to the Sages: Lock the gates so that Rabban Gamliel’s servants will not come and disturb the Sages. When he heard what happened, Rabbi Yehoshua said: It is best if I go to them. He came and knocked on the door. He said to them with a slight variation: One who sprinkles pure water on those who are ritually impure, son of one who sprinkles water shall continue to sprinkle water. And it is inappropriate that he who is neither one who sprinkles nor son of one who sprinkles will say to one who sprinkles son of one who sprinkles: Your water is cave water and not the running water required to purify one exposed to ritual impurity imparted by a corpse and your ashes are burnt ashes and not the ashes of a red heifer. Rabbi Akiva said to him: Rabbi Yehoshua, have you been appeased? Everything we did was to defend your honor. If you have forgiven him, none of us is opposed. Early tomorrow you and I will go to Rabban Gamliel’s doorway and offer to restore him to his position as Nasi. The question arose what to do with Rabbi Elazar ben Azarya? They said: What shall we do? Remove him from his position. That is inappropriate as we learned a halakha through tradition: One elevates to a higher level of sanctity and does not downgrade. Therefore, one who was the Nasi of the Sanhedrin cannot be demoted. Let one Sage lecture one week and the other Sage one week, they will come to be jealous one of another, as they will be forced to appoint one as the acting head of the Sanhedrin. Rather, Rabban Gamliel will lecture three weeks and Rabbi Elazar ben Azarya will lecture as head of the yeshiva one week. That arrangement was adopted and that is the explanation of the exchange in tractate Ḥagiga: Whose week was it? It was the week of Rabbi Elazar ben Azarya. One final detail: That student who asked the original question that sparked this entire incident was Rabbi Shimon ben Yoḥai. We learned in the mishna: And the additional prayer may be recited all day. Rabbi Yoḥanan said: Nevertheless, one who postpones his prayer excessively is called negligent. The Rabbis taught in a baraita: If the obligation to recite two prayers was before him, one, the afternoon prayer and one, the additional prayer, he recites the afternoon prayer first and the additional prayer thereafter, because this, the afternoon prayer, is recited on a frequent basis, and this one, the additional prayer, is recited on a relatively infrequent basis. Rabbi Yehuda says: He recites the additional prayer first and the afternoon prayer thereafter, because this, the additional prayer, is a mitzva whose time soon elapses, as it may only be recited until the seventh hour and this, the afternoon prayer, is a mitzva whose time does not soon elapse as one may recite it until the midpoint of the afternoon. Rabbi Yoḥanan said: The halakha is that he recites the afternoon prayer first and the additional prayer thereafter, in accordance with the opinion of the Rabbis. The Gemara cites additional sources relating to this issue: When Rabbi Zeira would tire of his studies, he would go and sit in the doorway of Rabbi Natan bar Tovi’s study hall. He said to himself: When the entering and exiting Sages pass, I will rise before them and be rewarded for the mitzva of honoring Torah scholars. Rabbi Natan bar Tovi himself emerged and came to where Rabbi Zeira was seated. Rabbi Zeira said to him: Who just stated a halakha in the study hall? Rabbi Natan bar Tovi said to him: Rabbi Yoḥanan just said as follows: The halakha is not in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda who said: He recites the additional prayer first and the afternoon prayer thereafter. Rabbi Zeira said to him: Did Rabbi Yoḥanan himself say this halakha? Rabbi Natan said to him: Yes. He learned this statement from him forty times, etching it into his memory. Rabbi Natan said to him: Is this halakha so dear to you because it is singular for you, as it is the only halakha that you learned in the name of Rabbi Yoḥanan, or is it new to you, as you were previously unaware of this ruling? Rabbi Zeira said to him: It is somewhat new to me, as I was uncertain whether this halakha was said in the name of Rabbi Yoḥanan or in the name of Rabbi Yehoshua ben Levi. Now it is clear to me that this halakha is in the name of Rabbi Yoḥanan. Rabbi Yehoshua ben Levi said: With regard to anyone who recites the additional prayer after seven hours of the day, according to Rabbi Yehuda, the verse states: “Those who are destroyed [nugei] far from the Festivals, I shall gather from you, they who carried for you the burden of insult” (Zephaniah 3:18). From where may it be inferred that nugei is an expression of destruction? As Rav Yosef translated the verse into Aramaic: Destruction comes upon the enemies of the house of Israel, a euphemism for Israel itself, for they have delayed the times of the Festivals in Jerusalem. This proves both that nugei means destruction and that destruction comes upon those who fail to fulfill a mitzva at its appointed time. Similarly, Rabbi Elazar said: Regarding anyone who recites the morning prayer after four hours of the day, according to Rabbi Yehuda, the verse states: “Those who are in sorrow [nugei] far from the Festivals, I shall gather from you, they who carried for you the burden of insult” (Zephaniah 3:18). From where may it be inferred that nugei is an expression of sorrow? As it is written: “My soul drips in sorrow [tuga]” (Psalms 119:28). Rav Naḥman bar Yitzḥak said: The proof that nugei indicates suffering is from here: “Her virgins are sorrowed [nugot] and she is embittered” (Lamentations 1:4).

ביאור שטיינזלץ על ברכות כ״ח א:ב׳

א תנא [שנינו] כי באותו היום שהעבירו את רבן גמליאל מנשיאותו והעמידו במקומו את ר' אלעזר בן עזריה בא גם שינוי יסודי בגישה הכוללת של בית המדרש, שכן סלקוהו לשומר הפתח ונתנה להם רשות לתלמידים להכנס. שבמקום גישתו של רבן גמליאל שיש לבאר היטב את התלמידים נקטו בשיטה שכל הרוצה ללמוד יש לתת לו הזדמנות. שכן היה רבן גמליאל מכריז ואומר: כל תלמיד שאין תוכו כברו, ואינו שלם במדותיו ובלימודיו לא יכנס לבית המדרש.

Steinsaltz on Berakhot 28a:2

...

ביאור שטיינזלץ על ברכות כ״ח א:ג׳

ומסופר כי ההוא יומא אתוספו [אותו היום נוספו כמה ספסלי [ספסלים] לבית המדרש מהתרבות התלמידים. אמר ר' יוחנן: פליגי [חלוקים] בה בשאלה זו אבא יוסף בן דוסתאי ורבנן [וחכמים]. חד [אחד מהם] אמר כי אתוספו [נוספו] לבית המדרש ארבע מאה ספסלי [מאות ספסלים]. וחד [ואחד מהם] אמר כי אתוספו [נוספו] לבית המדרש שבע מאה ספסלי [מאות ספסלים]. כאשר ראה רבן גמליאל את הריבוי העצום במספר התלמידים הוה קא חלשה דעתיה [חלשה דעתו] של רבן גמליאל, אמר: דלמא [שמא] חס ושלום מנעתי תורה מישראל. אחזו ליה בחלמיה חצבי חיורי דמליין קטמא [הראו לו בחלומו כדים לבנים שמלאים אפר] לרמז שאותם תלמידים שנוספו אינם אלא אנשים ריקנים חסרי ערך. ומעירים על כך בגמרא: ולא היא, לא כך היה הדבר, אלא ההיא [אותו] חלום כדי ליתובי דעתיה [ליישב את דעתו] שלא יצטער, הוא דאחזו ליה [שהראו לו].

Steinsaltz on Berakhot 28a:3

...

ביאור שטיינזלץ על ברכות כ״ח א:ד׳

ב תנא [שנינו]: קבלה היא במסורת שמסכת עדיות בו ביום נשנית. וכל היכא דאמרינן [מקום במשנה או בברייתא שאנו אומרים] לשון "בו ביום", ההוא יומא הוה [אותו היום היה]. ובגלל התרבות תלמידי החכמים, והגישה החדשה בבית המדרש לא היתה הלכה שהיתה תלויה (מסופקת) בבית המדרש שלא פירשוה, והגיעו בה לכלל מסקנה הלכה למעשה.

Steinsaltz on Berakhot 28a:4

...

שאלות הבנה:

מה היה הרכב התלמידים בבית המדרש בעת כהונתו של רבן גמליאל? מה השתנה עם הדחתו?

מה היה מבחן הכניסה לבית המדרש בתקופת רבן גמליאל? את מי מבחן זה השאיר בחוץ?

מה היתה דעתו של רבן גמליאל על המהפכה שקרתה בבית המדרש?

כיצד החלום שהראו לו אמור היה לנחם אותו על מעשיו? מה מסמלים הכדים מלאי האפר?

שאלות העמקה:

מדוע רבן גמליאל לא נתן למי ש"אין תוכו כברו" להיכנס? מה חשבו על כך מתנגדי הגישה הזאת?

מה החליש את דעתו של רבן גמליאל? מה הוא ציפה שיקרה בבית המדרש עם "פתיחת השערים"? מה קרה בפועל?

"ולא היתה הלכה... שלא פירשוה" – כיצד פתיחת שערי בית המדרש גרמה לכך שההלכות יתבררו? האם לא היינו מצפים לתוצאה הפוכה?

שאלות לדיון:

מי לדעתכם מרוויח במצב בו לומדים רק בחברת "מי שתוכו כברו"? מי מרוויח מהלימוד הפתוח לכל?

האם "פתיחת השערים", ההטרוגניות, מסייעת לחלשים, או שמא היא מנציחה את חולשתם? (עיינו במקור בו פתחנו)

האם שיפור מצבם של החלשים מהווה סיבה מוצדקת בעיניכם לפגיעה בהתפתחות החזקים?

האם לדעתכם האינטגרציה אכן פוגעת בחזקים ומונעת מהם להתפתח? מה תשובת המדרש לשאלה זו? (עיינו גם במקורות 3-4 בדף ההרחבות)

בסופו של דבר, האם האינטגרציה לא יוצרת בינוניות? (עיינו גם במקור 4 בדף ההרחבות)

אין זה יוצא דופן, אם הממשלה מטעמי מדיניות חינוכית או סוציאלית באה להגביל את זכות האזרח לבחור לילדיו מוסד חינוכי כעולה על רוחו, ולצמצם את זכות העברת תלמיד ממוסד חינוכי אחד למוסד חינוכי אחר (...) ומהי המדיניות שבגללה הוגבלה זכותם של העותרים להעביר את ילדיהם לבית-הספר שבו הם בחרו? זוהי מדיניות שכל כולה וכל מטרותיה הן: להעלות את הרמה הלימודית והחינוכית ולהעמיקה ולזרז את הליכי האינטגרציה החברתית של בני עדות ושכבות שונות (...) אל לנו לשכוח, שבסופו של דבר, הצלחת הרפורמה החינוכית יכולה להיות גורם חשוב למניעת אותם מאורעות מעציבים שאנו עדים להם בזמן האחרון על רקע הטענה של אי-שוויון חברתי וסוציאלי.

דעתי היא לכן, כי אין זה מן הראוי שבית-משפט זה, בשבתו כבית-המשפט הגבוה לצדק, יתעלם מהמדיניות של הממשלה וייעתר לבקשת העותרים ועל-ידי כך יבקיע בקע בחומת הרפורמה החינוכית שבהצלחתה, נראה לי, ענינו של כל אזרח ואזרח.

(השופט משה עציוני, בג"צ 152/71 מרדכי קרמר ואח' נ' עירית ירושלים פ"ד כה, עמ' 782-784)

שאלות הבנה:

מהי בקשת העותרים לבג"צ? (עיינו גם במידע על המקרה בתחתית הדף)

מדוע דוחה בג"צ את טענותיהם? מה יקרה לרפורמה לו בקשתם תיענה בחיוב?

מדוע הרפורמה כה חשובה לדברי השופט עציוני?

שאלות לדיון:

האם אתם מזדהים עם עתירתם של ההורים לבג"צ? האם אתם הייתם מוכנים "לסכן" את חינוך ילדיכם למען האינטגרציה?

האם פסיקתו של בג"צ נכונה בעיניכם, או שלהורים צריכה להיות שליטה גדולה יותר על חינוך ילדיהם?

ערכים במבחן הכיתה

זו לא חכמה לחנך את המחונכים (...). זו לא חכמה להפריד את החזקים מהחלשים ולהתהדר בציונים ובהישגים או בחידונים תורניים, ועל ידי כך למנוע טוב דומה מילדים שלא זכו לכך! זו לא חכמה, זוהי בריחה מאחריות, בריחה מעם ישראל, ובעיקר – בריחה מתורת ישראל! מצוינות בתורה אינה נמדדת רק במספר דפי הגמרא שנלמדו, אלא גם בהקשבה לקול המוסרי הבוקע מתוכם, מרוח מנהיגי ישראל לאורך הדורות, מבשורת אחוות ישראל של רועינו הרוחניים! מצוינות תורנית אינה להזניח את ילדי ישראל היקרים לנפשם וללא מענה תורני ראוי, על רקע עדתי, על רקע של גרוּת, או על רקע של הפרשי מעמד.

(הרב צחי הרשקוביץ, הרהורים נוגים על אהבת ישראל, ynet, 26.2.07)

אתה שואל איפה האחריות שלכם? איפה אהבת ישראל שלכם - האם כבודו קובע מהי אהבת ישראל? (...) מי שמך לקבוע מהי האחריות המוטלת על כל אחד? מי אמר שדווקא בעירוב של תלמידים שכל כך לא מתאימים לכיתה אחת? האם אתה יודע מהי רמת ההתנדבות של בנות בביה"ס "למרחב" עם אוכלוסייה חלשה בפ"ת, על חשבון שעות הלימודים? האם אתה יודע על השותפות של ביה"ס עם עמותת הצדקה "טל חיים"? כדאי שתבדוק. האם אתה יודע שרוב התלמידים בביה"ס שייכים לתנועות נוער ומבלים את רוב זמנם הפנוי בפעילות למעם כלל עם ישראל? כמורה כבר מס' שנים אני יכול לומר שבהחלט לא ברור שעירוב תלמידים לא מתאימים בכיתה, ואני מדגיש בכיתה - הוא טוב כל כך, לשני הצדדים. לעיתים הנזק רב הרבה יותר! יש דרכים רבות נוספות ליצור אחדות ולאו דווקא בכיתה.

(אלישיב סגל, תגובה 88)

הנזק המרכזי מתופעת הבדלנות הממאירה איננו לאלה שלא התקבלו (...) הנזק האמיתי הוא כלפי התלמידים הלומדים במוסדות אליטיסטיים אלה. שכן, הם לומדים שמפגש עם כלל ישראל הוא "התנדבות". מבחינתם, חובותיהם ואחריותם על האתיופים היא לקפוץ פעם בשנה עם חתיכת סופגניה לממ"ד נר עציון, או להתנדב במסגרת מחויבות אישית במרכז קליטה/בית אבות/ בית חולים או מה שלא תבחר. כלומר, נוצר אצלם קיבעון בתודעה שכלל ישראל זה מקרה סוציאלי.

אתה מבין מה אמרת בדבריך?! לפגוש את הילדים יוצאי אתיופיה בהתנדבות (...) זה ליצור אצל התלמידים שלך ריקנות בסיסית בכל המושג של אהבת ישראל. אהבת ישראל היא "ואהבת לרעך כמוך". כמוך ממש. כלומר, איתך, לא בהתנדבות (...) שלושים ושש פעמים ציוותה תורה על אהבת הגר! שלושים ושש! לא בשביל שתשבץ בשעה בשבוע במערכת התנדבות אצל ילדים מפגרים, זו לא אהבה. אהבה זה לקלוט אותם, לחבק אותם, לאהוב אותם כמו שהם, ולהבין שאתה לא שווה יותר מהם (...) היסוד המרכזי בקבלת התורה הוא לא שאני מוכן להתנדב אצל הזולת, וע"י כך אני חשוב ממנו. אלא הוא תלוי בכך שכל אחד יבין שללא הזולת מישראל שעומד לצידו - אין לו תורה.

(הרב צחי הרשקוביץ, תגובות 94-95)

שאלות הבנה:

מדוע מתנגד הרב הרשקוביץ לדרכם של בתי הספר ה"תורניים" בפתח תקווה?

אילו ערכים נתונים במרכז הויכוח בין הרב הרשקוביץ לבין המגיב אלישיב סגל?

מה הדרך הנכונה ליישם את אותם ערכים על פי כל אחד? מה מקומה של האינטגרציה לפי כל אחד מהם?

שאלות העמקה:

אילו ערכים ממשת האינטגרציה לפי הרב הרשקוביץ? האם מימוש זה תלוי באיכות ההישגים הלימודיים בכיתה? (עיינו גם במקור 5 בדף ההרחבות)

מדוע מתנגד הרב הרשקוביץ ל"תורתם" של אותם בתי ספר? מהי דרך התורה לפי דעתו? (עיינו גם במקור 6 בדף ההרחבות)

במה שונה תפיסתם של הרב הרשקוביץ ואלישיב סגל את המושגים "אחדות ישראל" ו"אהבת ישראל"? כיצד זה משפיע על יחסם לאינטגרציה?

שאלות לדיון

עם איזו הגדרה ל"אחדות" ו"אהבת ישראל" אתם מסכימים? האם זה משפיע על יחסכם לאינטגרציה?

האם מודל אינטגרטיבי – הטרוגני הוא אכן יותר מוסרי בעיניכם? האם רווח מוסרי זה שווה את המחיר החינוכי והלימודי שהתלמידים עלולים לשלם?

אתם מוזמנים לצפות בסיכום הלימוד ובהרצאה מאת צבי צמרת

We use cookies to give you the best experience possible on our site. Click OK to continue using Sefaria. Learn More.OKאנחנו משתמשים ב"עוגיות" כדי לתת למשתמשים את חוויית השימוש הטובה ביותר.קראו עוד בנושאלחצו כאן לאישור