What are Habits and why are they Important?
"Your thoughts become your words,
Your words become your actions,
Your actions become your habits,
Your habits become your values,
Your values become your destiny.”
― Gandhi
7 Habits of Highly Effective People, Steven Covey:
“Our character, basically, is a composite of our habits... Habits are powerful factors in our lives. Because they are consistent, often unconscious patterns, they constantly, daily, express our character and produce our effectiveness or ineffectiveness. Habits have tremendous gravity pull- more than most people realize or would like to admit. Breaking deeply embedded habitual tendencies such as procrastination, impatience, criticalness, or selfishness that violate basic principles of human effectiveness involves more than a little willpower and a few minor changes in our lives. "Lift off" takes a tremendous effort, but once we break out of the gravity pull, our freedom takes on a whole new dimension.”
Horace Mann:
“Habits are like a cable. We weave a strand of it every day and soon it cannot be broken.”
וְאוֹמֵר (שמות לב) וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹקִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹקִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת, אַל תִּקְרָא חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, שֶׁאֵין לְךָ בֶן חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה. וְכָל מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה הֲרֵי זֶה מִתְעַלֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא) וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת:
And it says, “And the tablets were the work of God, and the writing was the writing of God, graven upon the tablets” (Exodus 32:16). Read not haruth [‘graven’] but heruth [ ‘freedom’]. For there is no free man but one that occupies himself with the study of the Torah. And whoever regularly occupies himself with the study of the Torah he is surely exalted, as it is said, “And from Mattanah to Nahaliel; and Nahaliel to Bamoth” (Numbers 21:19).
ש"רק הוא אינו משתעבד וגם אינו
משועבד להגופניות. וזאת החירות שנפשו אינה משועבדת לתאוות הגופני, זהו לבד החירות האמיתית, ולא כשתאוותו משוחרר ונפשו משועדת לתאווה"
Tifferet Yisrael on this:
Only someone who studies torah is not enslaved to his physicality. This is the freedom were referring to. His soul isn't enslaved to his physical desires, as that's the only true freedom. (Someone not enslaved by their habits is the person that's truly free as they don't make choices out of external habits, but rather present intellect and real thought)
Meaning, only someone who studies torah is not enslaved to his physicality. This is the freedom were referring to. His soul isn't enslaved to his physical desires, as that's the only true freedom. (Someone not enslaved by their habits is the person that's truly free as they don't make choices out of external habits, but rather present intellect and real thought)
“The power of habit is so strong that it can overpower wisdom and even common sense. Watch your daily habits, for they will dictate your life, and eventually your destiny.”
WHY NOW?
7 Habits of Highly Effective People, Steven Covey:
...“Liftoff” takes a tremendous effort, but once we break out of the gravity pull, our freedom takes on a whole new dimension. Like any natural force, gravity pull can work with us or against us. The gravity pull of some of our habits may currently be keeping us from going where we want to go… (But) if we use it effectively, we can use the gravity pull of habit to create the cohesiveness and order necessary to establish effectiveness in our lives.”
The study, published in Pediatrics, outlines a progression of health practices from adolescence through adulthood. Nearly 15,000 subjects were studied from their adolescent years (median age 15.9) to adulthood (median age 29.6), and the project measured how unmet health needs during teenage years were related to 5 self-reported health measures—fair/poor general health, functional impairment, missed school/work time, depressive symptoms, and suicidal tendencies—in adulthood.
How can we make and break habits?
Orchot Tzaddikim, Hakdamah:
יש כמה בני אדם אשר תאוותם לתפש דרך הטוב, ואינם יודעים מה טוב להם, וחושבים בכל יום להשיג מעלה העליונה, ואינם משיגים כל ימיהם. וזה העניין מחמת שני דברים הוא: האחד שאינו מכיר חסרונו, ואינו מבחין בדרכיו המגונים. והוא דומה לראובן המחפש לשמעון ואינו מכירו: אפילו יחפש אותו כל היום לא ימצאהו, כי כמה פעמים יבוא אצלו ולא יכירהו. כן האדם הזה: אף על פי שהוא חושב תמיד מה יעשה, ומחפש מעשה הטוב – לא ישיגו, כיון שאינו מכיר חסרונו. ויש אדם שהוא יודע מידות הרעות שיש בו, וחושב לצאת מהם ולאחוז במידות טובות, וגם הוא לא ישיג כל ימיו דרך הישר, מחמת שמתעצל לחפש המידות הטובות כראוי. והוא דומה לראובן שמחפש שמעון ומכירו, ואף על פי כן אינו מוצאו מחמת שאינו מחפש אותו כראוי.
Orchot Tzaddikim, Hakdamah:
There are many people whose desire to take hold of the good path but they do not know what is good for them and they plan each day to attain the loftiest heights but they do not reach it in all of their days. And this circumstance arises out of two causes: First, he does not know wherein he is lacking and does not perceive clearly his ugly ways. And he is like Reuben who seeks for Simon but would not recognize him even if he saw him. Even if he should seek for him all day, he will not find him, for though he approach him several times he will not recognize him. Such is the case with this man. Even though he always thinks about what he ought to do and seeks to do the good deed he will not attain it for he does not know what he lacks.
And there is a man who knows the bad qualities he possesses and plans to abandon them and take hold of good qualities. This man, too, will never attain the righteous path. For he is too lazy to seek out the good qualities properly. And he is like Reuben who seeks Simon and does know him and nevertheless does not find him because he does not seek him in the proper manner
(יח) והנה אנחנו רואים בעינינו כמה וכמה פעמים שכבר לבו של האדם יודע חובתו ונתאמת אצלו מה שראוי לו להצלת נפשו ומה שחובה עליו מצד בוראו, ואף על פי כן יניחהו, לא מחסרון הכרת החובה ההיא ולא לשום טעם אחר, אלא מפני שכבדות העצלה מתגברת עליו.
(18) We can observe with our own eyes how so often a person comes to understand his duty in this world and grasps the truth of what is required to save his soul and what is his duty towards his Creator, but despite this, he disregards it. This disregard is not due to insufficient clarity of this duty, nor any other cause but the heaviness of laziness which overcomes him.
(ד) לָכֵן צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְגַּבֵּר כַּאֲרִי, וּמִיָּד כְּשֶׁיֵּעוֹר מִשְּׁנָתוֹ (וְאָמַר מוֹדֶה אֲנִי וְכוּ'), יָקוּם בִּזְרִיזוּת לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה קֹדֶם שֶׁיִּתְגַּבֵּר עָלָיו הַיֵּצֶר הָרַע בְּטַעֲנוֹת וְתוֹאֲנוֹת לְבַל יָקוּם. וְיִתְחַכֵּם עָלָיו לְהַשִּׂיאוֹ בַּחֹרֶף, אֵיךְ תָּקוּם עַתָּה בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם וְהַקֹּר גָּדוֹל. וּבַקַּיִץ יַשִּׂיאֶנּוּ, אֵיךְ תָּקוּם מִמִּטָּתְךָ וַעֲדַיִן לֹא שָׂבַעְתָּ מִשְּׁנָתֶךָ. אוֹ בְטַעֲנוֹת אֲחֵרוֹת וְכַדּוֹמֶה. כִּי הַיֵּצֶר הָרַע הוּא יוֹדֵעַ הֵיטֵב לָצוּד בְּנֵי אָדָם בְּמַהֲמוֹרוֹת בַּל יָקוּם. וְלָכֵן כָּל בַּעַל נֶפֶשׁ הַיָּרֵא וְחָרֵד לִדְבַר ה', צָרִיךְ לְהִתְגַבֵּר עָלָיו וְלֹא יִשְׁמַע לוֹ. וְאַף אִם יִכְבַּד עָלָיו הַדָּבָר מִפְּנֵי כְבֵדוּת הַגּוּף וְעַצְלוּתוֹ, יָשִׂים מְגַמָּתוֹ רְצוֹן מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְיָשִׂים אֶל לִבּוֹ כִּי אִם הָיָה קוֹרֵא אוֹתוֹ אֵיזֶה אָדָם לְאֵיזֶה עֵסֶק שֶׁיַּרְוִיחַ בּוֹ מָמוֹן אוֹ לִגְבּוֹת חוֹבוֹ, אוֹ שֶׁהָיָה קוֹרֵא אוֹתוֹ שֶׁיַּצִּיל אֶת מָמוֹנוֹ מִן הַהֶפְסֵד, כְּגוֹן אִם נָפְלָה דְלֵקָה בָּעִיר וְכַדּוֹמֶה, בְּוַדַּאי הָיָה זָרִיז לָקוּם מִיָּד מִפְּנֵי אַהֲבַת מָמוֹנוֹ וְלֹא הָיָה מִתְרַשֵּׁל. וְכֵן אִם צָרִיךְ לָלֶכֶת לַעֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ, הָיָה קָם בִּזְרִיזוּת וְלֹא הָיָה מִתְרַשֵּׁל, פֶּן יַעֲלִילוּ עָלָיו אוֹ כְּדֵי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לַעֲבוֹדַת מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְהִזָּהֵר לָקוּם בִמְהִירוּת וּבִזְרִיזוּת. וְהַמַּרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ פְּעָמִים, לֹא יִכְבַּד עָלָיו אַחַר כָּךְ. וְהַבָּא לִטָּהֵר, מְסַיְּעִין לוֹ (סדר היום וסדור דֶּרֶךְ הַחַיִּים).
(4) Therefore, it is imperative for a person to be strong as a lion. Immediately upon awakening (and reciting the Modeh Ani prayer) you should rise with alacrity for the service of the Creator, Blessed and Elevated is He, before you are over-whelmed by your evil impulse with various excuses not to rise, and be outsmarted and seduced in the winter [with this argument]: "How can you rise now so early in the morning when the weather is so cold?" Or, in the summer it will argue: "How can you rise from your bed while you are still not satisfied with enough sleep?" or other similar claims. The evil impulse knows very well the art of entrapping a person with all kinds of snares to prevent him from rising. Therefore every sensitive person who fears and trembles before the word of Hashem must triumph over the evil impulse and not listen to it, even if it is extremely difficult because of physical considerations or laziness. Your aim must be to fulfill the will of the King of kings, the Holy One, Blessed be He. You should realize that if you were called by any individual to participate in a business transaction in which there is profit, or to collect a debt, or if someone called with a plan to save your wealth from disaster, for example, if a fire occurred in the city or something similar occurred, you certainly would be quick to awaken immediately because of your concern for your wealth and you would not act sluggishly. Similarly, if you would need to go to the service of the king you would rise with alacrity and not be sluggish lest you be denigrated. [Or you would rise with alacrity] in order to find favor in the eyes of the king. How much more so should this apply for the service of the King of kings, the Holy One, Blessed is He, that you should be concerned to rise quickly and with alacrity. Once you accustom yourself to this practice four or five times you will no longer find it difficult, [as our Sages have said:] "He who makes an effort to purify himself is [Divinely] assisted in his efforts."
“It’s sometimes a painful process. It’s a change that has to be motivated by a higher purpose, by the willingness to subordinate what you think you want now for what you want later. But this process produces happiness… Happiness can be defined, in part at least, as the fruit of the desire and ability to sacrifice what we want now for what we want eventually”.
- 7 Habits of Highly Effective People, Steven Covey
(ב) בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, הֱוֵי רָץ לְמִצְוָה קַלָּה כְבַחֲמוּרָה, וּבוֹרֵחַ מִן הָעֲבֵרָה. שֶׁמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה, וַעֲבֵרָה גוֹרֶרֶת עֲבֵרָה. שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה, מִצְוָה. וּשְׂכַר עֲבֵרָה, עֲבֵרָה:
(2) Ben Azzai said: Be quick in performing a minor commandment as in the case of a major one, and flee from transgression; For one commandment leads to another commandment, and transgression leads to another transgression; For the reward for performing a commandment is another commandment and the reward for committing a transgression is a transgression.
רץ למצוה קלה ובורח מן העבירה שמצוה גוררת מצוה מכח הטבע כי הוא זה. כי בעשות האדם מצוה קטנה פעם אחת הוא מתקרב את השם ומרגיל את רוחו לעבודתו ונקלה בעיניו לעשות מצוה אחרת שיש בה טורח כנגד הראשונה או יותר מעט מפני שכבר הורגל טבעו למלאכת המצוה. וכי יעשה שניה (לשלישי) [ושלישי] אף כי תהיה עליו לטורח הרבה מן הראשונות יעשנה מהרה כי כבר הרגל שולט עליו הרבה עד כי ישלוט עליו עד מאד ויעשה כל המצות כלן:
Rabbeinu Yona on Avot 4:2
Run to do an easy commandment and flee from sin; since a Mitzvah leads to another Mitzvah - as this is a natural propensity. As when a man does a small Mitzvah once, he draws closer to God and accustoms his spirit to His service and it becomes easier in his eyes to do another Mitzvah that [requires] the same effort as the first one or a little more; as he is already accustomed to the performance of a commandment. And when he does a second [and a third] - even if it is much more effort than the first ones - he will do it quickly, since the habit already steers him greatly. [This occurs] until it steers him very much and he will completely do all of the commandments.
Natural phenomenon- if we start mitzvot, we will naturally continue to do so by habit, and want to do even more
והעבירה גוררת עבירה. גם זה מן הטבע אחר שעשה עבירה אחת ונתרחק מעבודת השם ית' כי תבא לידי עבירה אחרת אף כי אין היצר מתאוה אליה כבראשונה יעשנה כי רוחו עלול אל היצר ותוקף עליו. ואם אין תאוה גדולה בדבר ההוא אף יעשה כל העבירות כי טבעו מורגל לעשות כל תועבת השם אשר שנא:
...and a sin leads to another sin: This too is natural. Since he has done one sin and distanced himself from the service of God, may He be blessed, when another sin comes to his hand - even if the impulse does not have a desire for it like for the first - he will do it; as his spirit is accessible to his impulse and it pushes upon it. And even if his desire is not great in the matter, he will do all of the sins; as his nature is used to 'doing every abomination towards God that He hates.'
The schar for a mitzvah is not only about olam haba, but also the fact that in this world, a mitzvah leads to an easier opportunity to do another mitzvah
ששכר מצוה מצוה. זהו טעם אחר מן הטבע. וכן ר"ל כי הקב"ה לא נתן ביד האדם הרע והטוב אך הבחירה לבד כמו שנא' (דברים ל יט) ובחרת בחיים. ואחר שבחר לו הדרך האחת אם בטובה הולך וה' עמו וכי יעשה מצוה אחת מסייעת אותו לעשות מצוה אחרת כי בפני עצמו אין לו יכולת גם להטיב.. שפרי מצוה מצוה ואוכל פרותיה בעולם הזה שמסייעת אותו לעשות מצוות אחרות ונמצא הקרן מתרבה וקיים לעולם הבא. וזה שנאמר (ישעיה ג' י') אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו:
...
since the reward for a commandment is another commandment: This is a reason other than nature. And so he wants to say that the Holy One, blessed be He, did not give good or evil into the hand of a person; rather only choice, as it is stated (Deuteronomy 30:19), "and you shall choose life." And since he has chosen a path, if he is going in the good, God is with him. And [so] if he does one commandment, it helps him to do another commandment - as on his own, he doesn't even have the ability to do good. And about this it says, "since the reward for a commandment is another commandment, and the reward for a sin is another sin." And not, God forbid, that this is his reward. As if so, what reward does he [actually] have? And the thing is not like this, as his reward exists for the world to come. But rather he wants to say that the fruit of [doing] a commandment is [doing another] commandment; and he eats its fruits in this world, which is that it helps him to do other commandments. And it comes out that the principle expands and it exists in the world to come.
In the same way, its not that if you do another aveira Hashem will "reward you" with another one. Rather, when you do an aveira and back away from Hashem, Hashem will back away from helping you conquer your yetzer
ושכר עבירה עבירה. ואם בחר את המות ואת הרע ועשה עבירה אחת הקב"ה מתרחק ממנו ומניחו ומוסר אותו ביד טבעו הרע. וזהו הפרי היוצא מן העבירה שמניחין אותו לעשות אחרת ואין בידו יכולת לסור מן הדרך ההיא. כי לא לאדם דרכו בשכבר בחר לו הדרך... כי חס ושלום מן השמים לא יסייעו לשום אדם רע. אבל הצדיקים שבוחרין בדרך טובה מסייעין אותם. משל לאדם שלקח אפרסמון הלך למדוד לעצמו אמרו לו המתן עד שנמדוד עמך ונתבשם כלנו:
...and the reward for a sin is another sin: And if he chose death and evil and did a sin, the Holy One, blessed be He, distances Himself from him and leaves him and gives him over to his evil nature. And this is the fruit that comes out of the sin - that he is left to do another [sin], and he does not have the ability to veer from this path; as a man's path is not his own once he has already chosen his path…
As, God forbid [that it be otherwise] - no man is assisted from the Heavens for a bad thing. But the righteous who choose the good path are assisted [for the good]. There is a parable [relevant to this] of a man who bought fragrant oil (afarsimon). [When] he went to measure it for himself, they said to him, "Wait until we measure it with you, and we will all be perfumed [from it].
THE MOST IMPORTANT HABIT OF ALL
יעב"ץ:
How do can we make these habits stick? we must try to do them from a place of simcha. If we do it out of fear, or out of burdon, it will not stick.
Barbara Fredrickson: The broaden-and-build theory:
The broaden-and-build theory has substantial support. Compared to people in the other conditions, participants who experience positive emotions show heightened levels of creativity, inventiveness, and "big picture" perceptual focus. Longitudinal intervention studies show that positive emotions play a role in the development of long-term resources such as psychological resilience and flourishing. Not only are positive emotions a sign of flourishing, or thriving and expanding in life rather than simply surviving life, they can also help create flourishing in the present and in the future. Because positive emotions positively broaden and build one's thought-action repertoires they lead to increased resources and more satisfied lives.
The broaden-and-build theory of positive emotions suggests that positive emotions (viz. enjoyment/happiness/joy, and perhaps interest/anticipation) broaden one's awareness and encourage novel, varied, and exploratory thoughts and actions. Over time, this broadened behavioral repertoire builds skills and resources. For example, curiosity about a landscape becomes valuable navigational knowledge; pleasant interactions with a stranger become a supportive friendship; aimless physical play becomes exercise and physical excellence.
ר' עובדיה מברטנורא מסכת אבות פרק ד:
ושכר עבירה עבירה - והשכר וההנאה שמגעת לו לאדם בעשיית העבירה נחשב לו כעבירה בפני עצמה, ולוקה על העבירה שעשה ועל השכר וההנאה שמקבל בעשייתה:
At the same time, what does it mean that the schar for an aveira is an aveira? The simcha you get from an aveira is an additional aveira!
OUR SECRET WEAPON
Rambam, Pirkei Avot 3:15
ואחר כך אמר שהמעלות לא יגיעו לאדם לפי רוב גודל המעשה אבל לפי רוב מספר המעשים והוא שהמעלות אמנם יגיעו בכפול המעשים הטובים פעמים רבות ועם זה יגיע קנין חזק לא כשיעשה אדם פעל אחד גדול מפעולות הטובות כי בזה לבדו לא יגיע לו קנין חזק והמשל בו כשיתן האדם למי שראוי אלף זהובים בבת אחת לאיש א' ולאיש אחר לא נתן כלום לא יעלה בידו מדת הנדיבות בזה המעשה האחד הגדול כמו שמגיע למי שהתנדב אלף זהובים באלף פעמים ונתן כל זהוב מהם על צד הנדיבות מפני שזה כפל מעשה הנדיבות אלף פעמים והגיע לו קנין חזק וזה פעם אחת לבד התעוררה נפשו התעוררות גדולה לפעל טוב ואח"כ פסקה ממנו
Rambam, Pirkei Avot 3:15
And afterwards he said that the virtues do not come to a man according to the quantity of the greatness of the deed, but rather according to the great number of good deeds. And this is that indeed the virtues arrive by the repetition of the good deeds many times. And with this does a strong acquisition come - not when a man does one great deed from the good deeds; as from this alone, a strong acquisition will not come to him. And the parable with this is that when a man gives a thousand gold coins at one time to one man to whom it is fitting and he does not give anything to another man; the trait of generosity will not come into his hand with this great act, as [much as] it will come to one who donates a thousand gold pieces a thousand times and gives each one of them out of generosity. [This is] because this one repeated the act of generosity a thousand times and a strong acquisition of it came to him [in this way]. But [the other] only aroused his soul with a great arousal towards a good act, and afterward, it ceased from him.
שפת אמת ויקרא פרשת בחקותי - תרל"ח
במד' חשבתי דרכי כו'. בכל יום הייתי מחשב למקום פלוני אני הולך והיו רגלי מביאות אותי לבתי כנסיות. ובמ"ד כו' דקשה לשון בחקותי תלכו כי חוקה בלי טעם. והליכה שייך בדבר שמשיגין טעמו. אבל הענין הוא דכל מחשבות ועצות האדם ע"י התבוננות הדעת ועומק הסתכלות השכל בתורה הכל רק עצה כדי לזכות אח"כ לביטול הדעת אל רצון הבורא ית' בלי טעם. רק שהטעמים מביאין לאדם לבא אל האמת ולראות כי לעשות רצונו ית' הוא טוב יותר מכל הטעמים שבעולם. וז"ש חשבתי דרכי וכ"ז הי' עצה אל ואשיבה כו' אל עדותיך. אף שהייתי מחשב ואומר למקום פלוני כו' בענינים פרטים הסוף בא ע"י שהיו רגלי מביאות לבתי כנסיות כו'. שהוא כח הכלל שיש בכנס"י מצד בחירת הש"י שבחר בנו וקדשנו במצותיו כנ"ל. וז"ש בחקותי תלכו שיהי' סוף רצון ההילוך כדי לבוא לבחי' החוקות כנ"ל. ושכר ע"ז ונתתי גשמיכם כו' שהם ברכות בעוה"ז. פי' שע"י שאדם מבטל השכל אל רצון הבורא ית'. עי"ז. השכר שגם הטבע והגשמיות תוכל לקבל הארה משפע עליונה. [וזה יש לפרש בטל רצונך כו' כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך. שהוא רצונות של סט"א המתנגדים לעובדי ה'] כי שכר עולם הבא ידוע רק זה שכר יותר טוב מה שנוכל לתקן גם עניני עולם הזה והטבע. ומזה הוציאו חכמינו ז"ל שיפה שעה אחת בעולם הזה בתשובה ומעשים טובים מכל חיי עולם הבא. כענין אמרם ז"ל שכר מצוה מצוה
This idea of habit created through Mitzvot is, I believe, what David had proclaimed to Hashem in Tehillim and what Hashem reveals through “אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ”, If you walk in the way of my laws”. Meaning, what Mitzvot offers us is a way to live life not having to wake up early Saturday morning debating in your head whether or not to go to shul, gauging your level of laziness, deciding if its worth it… Instead, your feet, simply take you to shul without very much thought at all. Why? Because day after day, and week after week, if done properly, we have been engraining these mitzvot and habits into our routine of life. Torah and Mitzvot is now much less of something to stress, weight-out, or overthink, but now simply a part of who you are.
In this same way, our goal is to create a relationship with God and “walk in the way” of His requests from us. If we live life just based on how we feel in the moment, it will be much more difficult to consistently live this ultimate life, or really any life of meaning at all. To create meaning and become the people that we so desire to be, it takes consistent, and habitual applications of our values in our day to day lives. When our thoughts and feelings are accurately aligned with who we are and how we want to be living (i.e. our true self), we achieve this sense of meaning. The gift of Mitzvot is that we have been granted a system that allows us to achieve just that, and therefore grow to unimaginable heights.
“We are what we repeatedly do. Excellence, then, is not an act, but a habit.”
-Aristotle