(ז)... וזה הוא עיקר קבלת התורה שקבלו ישראל ולכן התפאר השם יתברך בזה מאוד שקבלו התורה בגודל האמת והשיגו האמת שלעולם יהיו דבוקים בהשם יתברך ולא יפרדו ממנו אף בנפלם ממדריגתם וזהו עיקר ההילוך וההנהגה הישראלית ובזה צריך להלך ובמה יבוא להשם יתברך כשנפל ממדריגתו שהרי ניטל ממנו המוחין והדעת אף שהשם יתברך הוא מלא כל הארץ כבודו דהיינו אפילו במקום שהוא כל הארץ שכולו ארציות שהוא רק חומר עב אף על פי כן מלא כבודו יתברך והנה השם יתברך נקרא חיי החיים דהיינו שכל החיים שבעולם בהמות חיות ועופות ומין האדם החיות שלהם הוא השם יתברך וזהו חי החיים שהוה יתברך החיות של כל החיים ויחשוב כשנפל ממדרגתו הלא חי אני ומי הוא החיות שלי הלא הבורא יתברך ונמצא יש כאן גם כן הוא יתברך אך שהוא מצומצם מאוד:
(7...And this is the essence of receiving the Torah that Israel received, and therefore Blessed God greatly praised them for this: that they accepted the Torah in the fullness of Truth and comprehended Truth, that they would forever be attached to Blessed God and would not separate from God even when they fell from their level. This is the essence of the Jewish journey and conduct, and this is how a person must walk. And how can a person come to Blessed God once he has fallen from his level, since his mind-states and Awareness have been taken from him? But Blessed God, all the earth is full of God’s glory, that is, even in a place that is all the earth, which is entirely materialistic, which is only dense matter, nevertheless it is full of God’s Blessed Glory. So it is that Blessed God is called the Life of Living, meaning that all the living things in the world, animals, beasts, and birds, and the human species, their life-force is Blessed God. And this is “Life of Living,” that Blessed God is the life-force of all living things. And one should think, when one falls from one’s level, “Do I not live? And who is my life-force? It is the Blessed Creator!” And one will find that Blessed God is also here, even though God is very contracted.
הלא חי אני?
ומי הוא החיות שלי?
הבורא יתברך!
I am alive
and Who is this Aliveness I am?
Is it not the Holy Blessed One?
song by Rabbi Dovid Zeller, z"l
ככלי אובד – וסתם כלי לאחר י"ב חדש משתכח מן הלב דיאוש בעלים לאחר י"ב חדש...
And a vessel that has been lost for more than twelve months is forgotten by its owners, because they despair of finding it after twelve months...
(א) הָרוֹאֶה אֶת חֲבֵרוֹ לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם מְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ. לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מְבָרֵךְ מְחַיֶּה הַמֵּתִים: (ג) ...שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ מִתְלַבֵּשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל. וְעַל-כֵּן גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם וְאַהֲבָה שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָמוֹךָ וְאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה... וְעַל-כֵּן עִקַּר הַחִיּוּת עַל-יְדֵי הַשָּׁלוֹם וְהָאַהֲבָה שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת רוֹאִין זֶה אֶת זֶה... שֶׁעַל-יְדֵי זֶה זוֹכִין לִבְחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים בְּחִינַת תְּחִיַּת הַמֵּתִים כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אוֹ חַבְרוּתָא אוֹ מִיתוּתָא. כִּי עִקַּר הַחִיּוּת הוּא עַל-יְדֵי אַהֲבַת הַחֲבֵרִים. שֶׁעַל-יְדֵי זֶה מְאִירִין זֶה בָּזֶה וּמִתְנוֹצֵץ הַמֹּחַ שֶׁזֶּה עִקַּר הַחִיּוּת בְּחִינַת תְּחִיַּת הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַחִיּוּת הוּא אַהֲבָה וְשָׁלוֹם. וְזֶהוּ אוֹ חַבְרוּתָא אוֹ מִיתוּתָא, כִּי כְּשֶׁאֵין אַהֲבָה וְיֵשׁ פֵּרוּד אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל חִיּוּת וְהוּא בְּחִינַת מִיתָה, בְּחִינַת כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד, כִּי הַפֵּרוּד שֶׁבֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ זֶה בְּחִינַת מִיתָה וְכַנַּ"ל'... כִּי עִקַּר הַחִיּוּת הוּא מֵאַהֲבָה וְהַשָּׁלוֹם כַּנַּ"ל, כִּי עַל-יְדֵי הָאַהֲבָה שֶׁרוֹאִין זֶה אֶת זֶה כִּי זֶה עִקַּר הָאַהֲבָה כַּנַּ"ל... וְעַל-כֵּן כְּשֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה אֶת חֲבֵרוֹ עַד לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, צָרִיךְ לְבָרֵךְ מְחַיֶּה הַמֵּתִים, כִּי צְרִיכִין עַכְשָׁו לְהַמְשִׁיךְ חִיּוּת חָדָשׁ בְּחִינַת תְּחִיַּת הַמֵּתִים, מֵאַחַר שֶׁלֹּא רָאוּ זֶה אֶת זֶה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ.... וְעַל-כֵּן כְּשֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה אֶת חֲבֵרוֹ עַד לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מְבָרֵךְ מְחַיֶּה הַמֵּתִים, כִּי זֶה בְּחִינַת תְּחִיַּת הַמֵּתִים מַמָּשׁ, כִּי עִקַּר הַחִיּוּת עַל-יְדֵי הָרְאִיָּה שֶׁרוֹאִין זֶה אֶת זֶה שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ בְּחִינַת תְּחִיַּת הַמֵּתִים כַּנַּ"ל:
[long section about love between friends...]
The essence of "aliveness" is peace and love between friends...Seeing each other is like "reviving the dead"...like the Rabbis say "Hevruta or death!" because the love of friends is the essence of aliveness...When one is distanced, they are separated from "aliveness" and it's like "death"...so when friends see each other after 12 months, they bless "Who revives the dead."