לאחר נפילת ברקאי במבצע "צוק איתן" בחרנו, חבריו של ברקאי, להקים את בית המדרש החברתי. הפועל בסיוע של עמותת כל ישראל חברים (כי"ח).
בית המדרש מגלם את הערכים בהם האמין ברקאי ואשר לאורם פעל בדבקות – חיבור בין קבוצות שונות בחברה הישראלית, שיח מכבד במאור פנים ובאהבה, לימוד תורה ועשייה חברתית. ערכים אלו באו לידי ביטוי באופן משמעותי בכל בחירה ומעשה של ברקאי.
כל מפגש החל בלימוד משותף של דף מקורות ולאחריו שיעור. דף המקורות שלפניכם מוקדש לדיון באספקטים שונים של נתינה.
נתינה לשמה
איש על ספסל, שלומית כהן אסיף
איש על ספסל ישב
הושיט פרח לכל עובר ושב
אמרו אנשים:
"הוא שיכור", "הוא שיכור".
מחלק בחינם במקום למכור.
"הוא גנב" "הוא גנב"
פרחים מן הגן סחב.
אמרו אנשים:
"הוא עשיר", "הוא עשיר".
נבחר אותו להיות ראש העיר.
יחלק לכל עובר ושב
גם לחם גם חלב.
איש מחלק חיוכים
מושיט פרחים
שיהיה יום יפה
שיהיה בבית ריח של שדה
שיהיה....
שאלות הבנה
כיצד האנשים מפרשים את הנתינה של מחלק הפרחים? מה הסיבה האמיתית שהוא עושה זאת?
שאלות לדיון
מה לדעתכם מניע אנשים לתת ולתרום לאחרים? האם זה נובע ממניעים "אינטרסנטיים", או מרצון לעזור לזולת? (תשובה אפשרית לשאלה תמצאו במקור 1 בדף ההרחבות)
"... שרי אריסון שמה לעצמה למטרה לקדם יצירת שינוי חיובי בקרב אנשים, בחברה, בקהילה, ולמען כדור הארץ. שאיפתה היא להעניק לאנשים את ההשראה לעשות טוב, ולהראות כי שינוי חיובי הוא דבר אפשרי בכל הרבדים בחיים..."
"יום המעשים הטובים" קוראים ליום הראוותני והתפל הזה, שבו, בכוח עושרה הרב, ולא מתוקף שום סמכות אחרת, אריסון מטיפה לכם ומפעילה אתכם (...) והשנה שדרוג: יום המעשים הטובים בכנסת, לא פחות ולא יותר. הכנסת, כן הכנסת, אימצה את הקשקוש היחצ"ני הזה אל חיקה.
שאלות הבנה
כיצד מתארת שרי אריסון, יוזמת "יום המעשים הטובים", את המניעים שלה לתרום לחברה?
"קשקוש יחצ"ני" – מה באמת מניע את שרי אריסון לפי שלי יחימוביץ?
שאלות לדיון
האם יש בעיה בעיניכם בנתינה שנובעת מאינטרס של הנותן? מדוע? האם לנתינה כזו יש גם יתרונות?
האם יכולה להיות בכלל נתינה שלא מועילה לנותן? (עיינו גם במקורות 2-3 בדף ההרחבות)
גן עדן של צדקה
לא יחדל אביון מקרב הארץ כדי להרבות שכרינו בצדקה שאנו עושים לעניים כדי לפרנסם. וראיה לדברי בפ"ק דב"ב דתניא היה ר' מאיר אומר אם יש פתחון פה לבעל דין לחלוק ולהשיבך אם השם ית' אוהב עניים למה אינו מפרנסם אמור לו כדי להציל אותנו מדינה של גהינם.
כל אדם חייב ליתן צדקה אפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב ליתן ממה שיתנו לו ומי שנותן פחות ממה שראוי (לו) ליתן בית דין היו כופין אותו ומכין אותו מכת מרדות עד שיתן מה שאמדוהו ליתן ויורדים לנכסיו בפניו ולוקחין ממנו מה שראוי לו ליתן:
כתב ה"ר סעדיה חייב אדם להקדים פרנסתו לכל אדם ואינו חייב לתת צדקה עד שיהיה לו פרנסתו שנאמר וחי אחיך עמך חייך קודמין לחיי אחיך
שאלות הבנה
מדוע הצורך לדאוג לעניים מוטל על האדם לפי ה"מנחת יהודה"? כיצד הוא מוכיח זאת מהמדרש אותו הוא מצטט?
האם עני צריך לתת צדקה לפי רבי יוסף קארו? ולפי רבי סעדיה? מדוע?
שאלות העמקה
"כדי להרבות שכרינו" – מהי תכלית הצדקה לפי המנחת יהודה? למי היא מכוונת, לטובת העניים או ה"עשירים"? (השוו גם למקור 4 בדף ההרחבות)
מדוע לדעתכם העני צריך לתת צדקה אם אין לו כסף לקיים את עצמו?
איזו "בעיה" באה הצדקה לפתור לפי הגישה שמחייבת עניים לתת צדקה? ומה לפי הגישה שפוטרת אותם? למי מכוונת הצדקה לפי כל אחת מהגישות, לנותן או למקבל?
שאלות לדיון
למי מכוונת הנתינה לפי דעתכם – לנותן או למקבל? מה כל אחד מהשניים מקבל מהנתינה? (עיינו גם במקור 5 בדף ההרחבות)
האם אתם מסכימים עם התפיסה שתכלית הנתינה היא "קבלת שכר"? מדוע?
האם זה משנה למי הנתינה מכוונת, הרי בסופו של דבר המעשה הוא אותו מעשה? (עיינו במקור 6 בדף ההרחבות)
אם אין עני לי
רש"ר הירש תהילים פרק עב
ענייך – עניי ה', הם עניים כאלה הקיימים עפ"י הסדר הטבעי שבהנהגת ה'. לא על שווי הקניינים ייסד ה' את החברה האנושית אלא על אי שוויי הקניינים (...) ללא אי שוויון בקניינים, לא יהיה ערך לכיבוש העצמי שאדם חייב בו כלפי תאוות הרכוש ואשר מורא הצדק תובע אותו, ולא מקום למעשי הצדקה (...) היוצרת את השלימות הצרופה והעדינה של בני האדם והחברה.
הרב יונתן זקס, לרפא עולם שבור, עמ' 45-47
המייחד את מושג הצדקה הוא ,בראש ובראשונה, סירוב מוחלט מצדם של חז"ל לראות את העוני באור רומנטי. לדידם אין כל ברכה סמויה בעוני; הוא רע לחלוטין (...) באותה נחרצות דוחים חז"ל גם את התפיסה שאי-השוויון בחברה הוא רצון האל (...)
אין שום קדושה או אי-נמנעות באי-שוויון חברתי וכלכלי. היהדות דחתה את האמונה, שבעת העתיקה ובימי הביניים הייתה אוניברסלית כמעט, שדירוג חברתי ומעמדי הוא חלק ממבנה העולם. בני אדם הם שיצרו את אי-השוויון, ולפיכך בני אדם יכולים גם לתקן אותו.
שאלות הבנה
מהי הסתירה בין שני הפסוקים?
האם העוני הוא דבר שצריך לחלוף מן העולם לפי רש"ר הירש? מדוע? מה דעתו של הרב זקס בנושא? (השוו גם לדברי הראי"ה קוק, מקור 7 בדף ההרחבות)
שאלות העמקה
מהי הדרך לתיקון החברה לפי רש"ר הירש? ולפי הרב זקס? מה תפקידו של העוני בתהליך זה לפי כל אחד מהם?
כיצד שתי התפיסות הללו משתקפות בסתירה בין הפסוקים?
האם שתי התפיסות הללו סותרות אחת את השניה?
שאלות לדיון
האם תפיסה שרואה בעוני דבר מהותי לחברה לא גורמת להשלמה עם המצב הקיים? מה תשובתו של פסוק יב לשאלה זו?
האם מיגור העוני הוא דבר ריאלי? אם לא, האם יש עניין לשאוף אליו?
מוזמנים לצפות בסיכום המפגש ובהרצאה מאת הרב ירמי סטויסקי