לאחר נפילת ברקאי במבצע "צוק איתן" בחרנו, חבריו של ברקאי, להקים את בית המדרש החברתי. הפועל בסיוע של עמותת כל ישראל חברים (כי"ח).
בית המדרש מגלם את הערכים בהם האמין ברקאי ואשר לאורם פעל בדבקות – חיבור בין קבוצות שונות בחברה הישראלית, שיח מכבד במאור פנים ובאהבה, לימוד תורה ועשייה חברתית. ערכים אלו באו לידי ביטוי באופן משמעותי בכל בחירה ומעשה של ברקאי.
כל מפגש החל בלימוד משותף של דף מקורות ולאחריו שיעור. דף המקורות שלפניכם מוקדש לדיון באספקטים שונים של צדק.

מאיר אריאל, מתוך "צדק צדק תרדוף"
רודף צדק ג'ימי ודין רודף שלום
נפגשים להם בבאר האדום (...)
זורק דין שלום לג'ימי צדק
"אתה מודע לזה שצדק זה חרוז להדק?"
יורק ג'ימי צדק לדין שלום
"ממש כמו ששלום זה חרוז לחלום" (...)
ושוב שרים איש את שלו
צדק צדק תרדוף
בקש שלום ורדפהו
בקש שלום ורדפהו
צדק צדק תרדוף
שאלות העמקה
"צדק זה חרוז להדק" – איזו סכנה מציג "דין שלום" בחיים על פי הצדק? מה הבעיה ש"ג'ימי צדק" מציג בחיים ששואפים ל"שלום"?
מדוע השלום והצדק רודפים זה את זה בשיר? האם אלו ערכים שסותרים זה את זה בצורה מהותית?
ר"א בנו של רבי יוסי הגלילי אומר אסור לבצוע וכל הבוצע ה"ז חוטא וכל המברך את הבוצע הרי זה מנאץ ועל זה נאמר (תהלים י, ג) בוצע ברך נאץ ה' אלא יקוב הדין את ההר שנאמר (דברים א, יז) כי המשפט לאלהים הוא...
רבי יהושע בן קרחה אומר מצוה לבצוע שנאמר (זכריה ח, טז) אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם והלא במקום שיש משפט אין שלום ובמקום שיש שלום אין משפט אלא איזהו משפט שיש בו שלום הוי אומר זה ביצוע
דן את הדין זיכה את הזכאי וחייב את החייב וראה שנתחייב עני ממון ושלם לו מתוך ביתו זה משפט וצדקה משפט לזה וצדקה לזה משפט לזה שהחזיר לו ממון וצדקה לזה ששילם לו מתוך ביתו...
אע"פ שלא שילם מתוך ביתו זהו משפט וצדקה משפט לזה וצדקה לזה משפט לזה שהחזיר לו ממונו וצדקה לזה שהוציא גזילה מתחת ידו.
שאלות הבנה
מה יחסו רבי אליעזר לפשרה, ומה יחסו של ר' יהושע בן קרחה אליה?
כיצד כל אחת משלוש הדעות בגמרא פותרת את המתח שבין המשפט לבין הצדקה/השלום?
שאלות העמקה
במה חולקים ר' אליעזר ור' יהושע בן קרחה? האם הם חולקים בשאלה מה יותר חשוב, האמת או השלום?
מהי ה"צדקה" ומהו ה"משפט" לפי כל אחת מהדעות?
מה היחס בין האמת לבין השלום לפי כל אחת מהדעות? האם הערכים הללו מצויים בסתירה או בהשלמה? (להרחבה עיינו גם במקור 1 בדף ההרחבות)
לפי הדעה השניה, איזה ערך אמור להוביל את מערכת בית המשפט, ואיזה ערך אמור להוביל את השופט כאדם פרטי? ולפי הדעות האחרות?
שאלות לדיון
עם איזו עמדה מבין השלוש אתם מסכימים? מה היחס הנכון בין השלום לאמת לדעתכם?
האם בית המשפט צריך לקדם את הצדק והאמת יותר מאשר ערכים אחרים, כדוגמת השלום? (להרחבה עיינו גם דבריו של אהרון ברק, מקור 2 בדף ההרחבות)
האם צריך להיות הבדל בין מערכת הערכים של בית המשפט לבין זו של האדם הפרטי? (להרחבה עיינו במקור 4 בדף ההרחבות)
אשר יעשון זו לפנים משורת הדין דאמר ר' יוחנן לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה אלא דיני דמגיזתא לדיינו אלא אימא שהעמידו דיניהם על דין תורה ולא עבדו לפנים משורת הדין:
(ב) מִי שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ אִשָּׁה וּבַעַל חוֹב וְיוֹרְשִׁין, וְהָיָה לוֹ פִקָּדוֹן אוֹ מִלְוֶה בְּיַד אֲחֵרִים, רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, יִנָּתְנוּ לַכּוֹשֵׁל שֶׁבָּהֶן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֵין מְרַחֲמִין בַּדִּין, אֶלָּא יִנָּתְנוּ לַיּוֹרְשִׁין, שֶׁכֻּלָּן צְרִיכִין שְׁבוּעָה וְאֵין הַיּוֹרְשִׁין צְרִיכִין שְׁבוּעָה:
(2) With regard to one who died and left behind a wife, and a creditor to whom he owed money, and heirs, all of whom claim payment from his property, and he had a deposit or a loan in the possession of others, Rabbi Tarfon says: The deposit or the loan will be given to the weakest one of them, i.e., the one most in need of the money. Rabbi Akiva says: One is not merciful in judgment. If the halakha is that it belongs to one party, one follows the halakha and leaves aside considerations of mercy. Rather, the halakha is that the money will be given to the heirs, as all people who wish to exact payment from orphans require an oath before they collect their debt, but the heirs do not require an oath. They therefore have a more absolute right than the others to their father’s property.
שאלות הבנה
מה היתה הסיבה לחורבן הבית על פי ר' יוחנן? כיצד היו אמורים לדון, וכיצד דנו בפועל?
מה הכוונה "לפנים משורת הדין"?
למי צריכים ללכת כספי הנפטר לפי ר' טרפון, ולמי לפי ר' עקיבא? מה הטעם של כל אחד?
שאלות העמקה
מה אמור להוביל את השופט לפסוק "לפנים משורת הדין"? איזה ערך נפגע מכך?
מה דעתו של ר' עקיבא על מקומם של הרחמים וההתחשבות בחלשים בבית המשפט? (להרחבה עיינו בפסיקתו של השופט נועם סולברג, מקור 3 בדף ההרחבות)
האם הפסוק "ודל לא תהדר בריבו", שעל פיו הולך ר' עקיבא, סותר את העיקרון של הליכה "לפנים משורת הדין"? (להרחבה עיינו במקורות 4-5 בדף ההרחבות)
שאלות העמקה
על פי התמונה שמציג יורן, האם הכסף הוא אמצעי או מטרה? מה הופך אותו לכזה? (להרחבה מומלץ לעיין במקורות 3-4 בדף ההרחבות)
ביהמ"ש המחוזי , ע"א 3340/01, בנק המזרחי נ' בת לי אפללו ויקטוריה
"לעיתים נוטה בית המשפט במקרים מיוחדים לסטות מהפורמליזם המשפטי ולפסוק על הבסיס של 'לפנים משורת הדין', כפי שאירע במקרה זה. בנסיבות מיוחדות שנפרשו בפני השופטת המלומדת, ניתן להבין לליבה ולהימנע מהתערבות בשיקוליה. לא בכדי, הדבר הראשון שמבקש שלמה המלך מאלוהיו כשהוא מתבשר שעליו למלא תפקיד של שופט ולשפוט את העם הוא 'ונתת לעבדך לב שומע, לשפוט את עמך, להבין בין טוב לרע, כי מי יוכל לשפוט את עמך הכבד הזה', ואם מוצא שופט לנכון לפעול לפי תחושת הלב, מה לנו כי נתערב בכך?"
שאלות לדיון
האם עושר הוא דבר בעל ערך בעיניכם? האם יש ערך בעושר מעבר לאפשרויות שהוא נותן? (להרחבה עיינו במקורות 5-8 בדף ההרחבות)
שיטה מקובצת, נדרים לח ע"ב
שיהיה שלם מכל דבר ולא יצטרך לאחר זולתו.
שאלות הבנה
מדוע הנביא צריך להיות עשיר לפי כל אחד מהפירושים?
מדוע הנביא צריך להיות "נבחר ונרצה" על כת אוהבי העושר לפי הר"ן?
שאלות העמקה
מה ערכו של העושר על פי כל אחת מהאפשרויות העולות?
האם לפי הר"ן הנביא צריך להיות עשיר רק בשביל שהעשירים יקשיבו לדבריו?
האם יש עניין בעצם זה ש"איש ציבור" יהיה עשיר?
מוזמנים לצפות בסיכום המפגש ובהרצאה של פרופסור יובל אלבשן