ערבות הדדית- לימוד ושיחה עם ח"כ מיכל בירן

בב

לאחר נפילת ברקאי במבצע "צוק איתן" בחרנו, חבריו של ברקאי, להקים את בית המדרש החברתי. הפועל בסיוע של עמותת כל ישראל חברים (כי"ח).
בית המדרש מגלם את הערכים בהם האמין ברקאי ואשר לאורם פעל בדבקות – חיבור בין קבוצות שונות בחברה הישראלית, שיח מכבד במאור פנים ובאהבה, לימוד תורה ועשייה חברתית. ערכים אלו באו לידי ביטוי באופן משמעותי בכל בחירה ומעשה של ברקאי.

כל מפגש החל בלימוד משותף של דף מקורות ולאחריו שיעור. דף המקורות שלפניכם מוקדש לדיון באספקטים שונים של ערבות הדדית.

דברים כ״ב:א׳-ג׳

(א) לֹֽא־תִרְאֶה֩ אֶת־שׁ֨וֹר אָחִ֜יךָ א֤וֹ אֶת־שֵׂיוֹ֙ נִדָּחִ֔ים וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ מֵהֶ֑ם הָשֵׁ֥ב תְּשִׁיבֵ֖ם לְאָחִֽיךָ׃ (ב) וְאִם־לֹ֨א קָר֥וֹב אָחִ֛יךָ אֵלֶ֖יךָ וְלֹ֣א יְדַעְתּ֑וֹ וַאֲסַפְתּוֹ֙ אֶל־תּ֣וֹךְ בֵּיתֶ֔ךָ וְהָיָ֣ה עִמְּךָ֗ עַ֣ד דְּרֹ֤שׁ אָחִ֙יךָ֙ אֹת֔וֹ וַהֲשֵׁבֹת֖וֹ לֽוֹ׃ (ג) וְכֵ֧ן תַּעֲשֶׂ֣ה לַחֲמֹר֗וֹ וְכֵ֣ן תַּעֲשֶׂה֮ לְשִׂמְלָתוֹ֒ וְכֵ֣ן תַּעֲשֶׂ֗ה לְכׇל־אֲבֵדַ֥ת אָחִ֛יךָ אֲשֶׁר־תֹּאבַ֥ד מִמֶּ֖נּוּ וּמְצָאתָ֑הּ לֹ֥א תוּכַ֖ל לְהִתְעַלֵּֽם׃ {ס}

Deuteronomy 22:1-3

(1) If you see your fellow’s ox or sheep gone astray, do not ignore it; you must take it back to your fellow. (2) If your fellow does not live near you or you do not know who he is, you shall bring it home and it shall remain with you until your fellow claims it; then you shall give it back to him. (3) You shall do the same with his ass; you shall do the same with his garment; and so too shall you do with anything that your fellow loses and you find: you must not remain indifferent.

מצודת דוד על יהושע ז׳:י״א:א׳

חטא ישראל. אף שאיש אחד חטא, מכל מקום, על שלא שמרו זה את זה, מעלה עליהם הכתוב כאלו כולם חטאו:

Metzudat David on Joshua 7:11:1

...

איין ראנד, כמעיין המתגבר, עמ' 555–556

אדם המנסה לחיות למען הזולת תלוי בזולת. הוא טפיל מעצם טבעו והופך לטפילים גם את מי שהוא משרת. הקשר ביניהם אינו יוצר דבר פרט לשחיתות הדדית. המצב הקרוב ביותר לתפיסה זו – של האדם החי כדי לשרת אחרים – הוא מצבו של העבד... אדם שהופך את עצמו לעבד מרצונו החופשי, הוא היצור השפל ביותר. הוא משפיל את כבוד האדם ואת מושג האהבה. והרי זוהי תמצית האלטרואיזם (=דאגה לאחר, ההיפך מאגואיזם. בצורה קיצונית מתבטא בביטול האדם לטובת האחר).

(...) האדם צריך לשאוף שאחרים יסבלו כדי שיוכל לומר על עצמו שיש לו מעלות רבות. זה טבעו של האלטרואיזם. היוצר איננו מעוניין במחלות, אלא בחיים. ובכל זאת, עבודת היוצרים חיסלה מחלות רבות של הגוף ושל הרוח והביאה מזור לסובלים, יותר מכל מה שהשיג אי-פעם אלטרואיסט.

שאלות הבנה

באילו תחומים מוטלת על האדם האחריות לאחר לפי הפסוק בדברים, ולפי דברי ה"מצודת דוד"?

מהן טענותיה של איין ראנד כנגד האלטרואיזם?

שאלות העמקה

מהם הערכים אליהם האדם צריך לשאוף בחייו לפי ראנד?

האם יש מקום לערבות הדדית כפי שמתוארת בפסוקים הנ"ל, לעזרה לאחר מתוך מחויבות, לדעתה?

שאלות לדיון

מה דעתכם, בתור אנשים שהתחנכו על ברכי האלטרואיזם, על טענותיה של ראנד?

חשבו, מדוע האדם צריך לעזור לאדם אחר?

האם ערבות הדדית אין פירושה להפוך אדם ל"עבד" של הזולת?

קהלת ד׳:ט׳-י׳

(ט) טוֹבִ֥ים הַשְּׁנַ֖יִם מִן־הָאֶחָ֑ד אֲשֶׁ֧ר יֵשׁ־לָהֶ֛ם שָׂכָ֥ר ט֖וֹב בַּעֲמָלָֽם׃ (י) כִּ֣י אִם־יִפֹּ֔לוּ הָאֶחָ֖ד יָקִ֣ים אֶת־חֲבֵר֑וֹ וְאִ֣יל֗וֹ הָֽאֶחָד֙ שֶׁיִּפּ֔וֹל וְאֵ֥ין שֵׁנִ֖י לַהֲקִימֽוֹ׃

Ecclesiastes 4:9-10

(9) Two are better off than one, in that they have greater benefit from their earnings. (10) For should they fall, one can raise the other; but woe betide him who is alone and falls with no companion to raise him!

תומאס הובס, לויתן, עמ' 161

תכליתה של הקהיליה – בטחונו של היחיד. האדם מטבע ברייתו אוהב חירות ושליטה על אחרים. מה מניע אפוא את בני האדם לשים לנפשם את אותו מעצור, אשר רואים אנו שהם חיים על פיו בקהיליות? – תכליתם, או כוונתם, לשמור בדרך זו על קיומם ולחיות חיים של יותר קורת רוח...

הרב שמעון שקופ, שערי יושר, הקדמה

והנה אם בהשקפה ראשונה רגשי אהבת עצמו ורגשי אהבת זולתו הם כצרות (=מתנגדות) זו לזו, אבל עלינו להשתדל להעמיק בזה, למצוא הסגולה המאחדת אותם אחרי כי שניהם דורש ה' מאתנו.

וסגולה זו היא, שיתברר ויתאמת אצל האדם איכותו של ה"אני" שלו. כי בזה יומדד מעלת כל האדם לפי מדרגתו. האיש הגס והשפל, כל "אני" שלו מצומצם רק בחומרו וגופו. למעלה ממנו, מי שמרגיש ש"אני" שלו כולל את כל עם ישראל. שבאמת כל איש ישראל הוא רק כאבר מגוף האומה הישראלית. ועוד יש בזה מעלות של איש השלם, ראוי להשריש בנפשו, להרגיש שכל העולמות כולם הוא ה"אני" שלו, והוא בעצמו רק כאבר קטן בתוך הבריאה כולה. ואז גם רגש אהבת עצמו עוזר לו לאהוב את כל עם ישראל ואת כל הבריאה כולה.

שאלות הבנה

איזו תועלת מוצאים קהלת והובס בחברה? האם הם רואים בערבות לאחר ערך?

הרב שקופ מציג פער בין שני רגשות באדם, כיצד לדבריו ניתן לגשר על הפער? איך עושים זאת?

שאלות העמקה

מהם הערכים אליהם האדם שואף לפי כל מקור?

כיצד האחריות לאחר לא מתנגשת עם ערכים אלו?

מדוע האדם הוא לא "עבד" של הזולת לפי כל מקור?

משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש א׳:י״ד

כָּל הַיָּכוֹל לְהַצִּיל וְלֹא הִצִּיל עוֹבֵר עַל (ויקרא יט טז) "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ". וְכֵן הָרוֹאֶה אֶת חֲבֵרוֹ טוֹבֵעַ בַּיָּם. אוֹ לִסְטִים בָּאִים עָלָיו. אוֹ חַיָּה רָעָה בָּאָה עָלָיו. וְיָכוֹל לְהַצִּילוֹ הוּא בְּעַצְמוֹ. אוֹ שֶׁיִּשְׂכֹּר אֲחֵרִים לְהַצִּילוֹ וְלֹא הִצִּיל. אוֹ שֶׁשָּׁמַע עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אוֹ מוֹסְרִים מְחַשְּׁבִים עָלָיו רָעָה אוֹ טוֹמְנִין לוֹ פַּח וְלֹא גִּלָּה אֹזֶן חֲבֵרוֹ וְהוֹדִיעוֹ. אוֹ שֶׁיָּדַע בְּעַכּוּ''ם אוֹ בְּאוֹנֵס שֶׁהוּא בָּא עַל חֲבֵרוֹ וְיָכוֹל לְפַיְּסוֹ בִּגְלַל חֲבֵרוֹ לְהָסִיר מַה שֶּׁבְּלִבּוֹ וְלֹא פִּיְּסוֹ. וְכָל כַּיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ. הָעוֹשֶׂה אוֹתָם עוֹבֵר עַל לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ:

Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life 1:14

Wer retten kann und nicht rettet, übertritt das Verbot: »Du sollst nicht gleichgiltig beim Blute deines Nächten stehen« (Lev. 19:16). Das Gleiche gilt auch von Demjenigen, der seinen Nächsten im Meere ertrinken, oder Räuber und wilde Tiere über ihn herfallen sah, und im Stande gewesen wäre, entweder selbst oder mittelst anderer Leute ihn zu retten, dies aber nicht tat, ferner von demjenigen, der in Erfahrung bringt, dass Feinde wider Jedem Böses im Sinne führen, oder ihm eine Falle zu legen beabsichtigen, und er es ihm nicht anzeigt, noch ihn davon in Kenntnis setzen lässt, endlich auch von Demjenigen, welcher weiß dass ein Feind oder ein Gewalttätiger wider einen Nächsten Gewalt auszuüben beabsichtigt, den er besänftigen könnte, ohne dass er dies jedoch getan hätte. Alle diese nämlich, und ebenso ihres Gleichen, überschreiten ebenfalls das Verbot: »Du sollst nicht gleichgiltig bei dem Blute deines Nächsten stehen«.

חוק "לא תעמוד על דם רעך", תשנ"ח, 1998

חובת הצלה והושטת עזרה

חובה על אדם להושיט עזרה לאדם הנמצא לנגד עיניו, עקב אירוע פתאומי, בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו, כאשר לאל ידו להושיט את העזרה, מבלי להסתכן או לסכן את זולתו.
המודיע לרשויות או המזעיק אדם אחר היכול להושיט את העזרה הנדרשת, יראוהו כמי שהושיט עזרה לעניין חוק זה; בסעיף זה, "רשויות" - משטרת ישראל, מגן דוד אדום ושירות הכבאות.

עונשין

העובר על הוראות סעיף 1 לחוק זה, דינו - קנס.

שאלות לדיון

חובת הצלה:

מדוע יש לחייב אדם לפעול בצורה אקטיבית לעזרת אדם אחר, מדוע לא להסתפק בחוק "השומרוני הטוב"? (ראו 4-5 בדף ההרחבות)

וכאשר האדם במצוקה לא רוצה שיעזרו לו? (ראו 6-7 בדף ההרחבות)

בסכנה חמורה ומיידית:

האם החובה להושיט עזרה צריכה להיות דווקא בעת מצוקה גופנית, או גם במצוקה כלכלית? (ראו 8 בדף ההרחבות)

האם אתם חשים מחויבות לאדם נזקק כאשר אתם חולפים על פניו? האם התעלמות ממנו אינה "עמידה על הדם"? (ראו 2 בדף ההרחבות)

יראוהו כמי שהושיט עזרה:

האם הודעה לרשויות אכן נחשבת עזרה מספיקה במצב כזה?

מומלץ לצפות בסרטון על המקרה של יסמין פיינגולד (בעיקר
2:30-5:40), חפשו ביוטיוב

מוזמנים לצפות בהרצאה של ח"כ מיכל בירן

We use cookies to give you the best experience possible on our site. Click OK to continue using Sefaria. Learn More.OKאנחנו משתמשים ב"עוגיות" כדי לתת למשתמשים את חוויית השימוש הטובה ביותר.קראו עוד בנושאלחצו כאן לאישור