(כא) ואחר אמירת "(כ)הא לחמא" – יסיר המצה מעל השולחן. וזהו לפי מנהגם, שהיה להם שולחנות קטנות, והיו עוקרין את השולחן. ועכשיו מכסין הפת במפה, וזהו במקום עקירת שולחן. וגם זה כדי שיראו התינוקות וישאלו: "למה עוקרין השולחן? הלא עדיין לא אכלנו!"ומיד מוזגין לו כוס שני, כדי שישאל הבן: "למה מוזגין כוס שני? הלא עדיין לא אכלנו!" ועכשיו אין רגילין בשאלה זו, אלא שואלין "מה נשתנה?"ועניין "מה נשתנה" כעניין "מה גדלו מעשיך ה'!", "מה טובו אוהליך יעקב!" – על דרך ההתפעלות. וכן בכאן נתפעל: "מה גדלו השינויים בלילה הזה!"ובמשנה יש שאלת צלי, ואין בה שאלת הסיבה, לפי שאכלו הקרבן פסח, והיו רגילים תמיד בהסיבה. ועכשיו לא שייך שאלת צלי, וישנו שאלת הסיבה, לפי שאין אנו רגילין תמיד בהסיבה. ואם אין חכמה בבן לישאל – אביו מלמדו לשאול. ואם אין לו בן – תשאל הבת. ואם אין לו בת – תשאלנו אשתו, או אחר היושב על השולחן ישאלנו. מפני דהתורה הקפידה שעניין זכירת יציאת מצרים בלילה הזה תהיה על ידי שאלה ותשובה. אך אם אין מי שישאל – שואל ומשיב לעצמו. וכשיש שואל – אינו צריך הוא להגיד ה"מה נשתנה", אלא מתחיל "עבדים היינו". (ולא יאמר "הלילה הזה כולו מרור", אלא "הלילה הזה מרור".)
After reciting Halachma Anya the matzah is removed from the table. This is because of their custom [in ancient times] they had small tables and they would remove the tables. And nowadays we cover the matzah with a cloth and that is in place of removing the table. And this practice too is so that the young children will ask "why are we removing the table, we have not eaten yet?" And immediately after this we pour the second cup so that the child will say, "why have we poured a second cup, we have not eaten yet?" And nowadays we do not have the practice of asking that question and instead we ask "Mah Nishtanah." And the theme of Mah Nishtanah is along the lines of "How great are your works, O Lord" or "how goodly are your tents, Jacob" in the manner of excited surprise. And so too here we are surprised, "how great are all the differences about this night." And in the Mishnah there is a question about the roasted Korban Pesach and no question about reclining since they always ate meals while reclining and nowadays there is no relevance to a question about the roasted korban pesach and we do have a question about reclining because we do not typically eat reclining. And if the son does not have the capacity to ask, the father should teach him. And if he has no son, the daughter should ask. And if there is no daughter, his wife should ask, or someone else at the table should ask. For the Torah was insistent that the matter of retelling the exodus from Egypt on this night should be by means of question and answer. And if there is nobody else at the meal to ask, he should ask himself. And when he asks he does not need to recite the Mah Nishtanah but can begin with Avadim Hayinu (we were slaves to Pharaoh in Egypt...).
[And do not say "this night we only eat marror" rather say "this night we eat marror."]