מניטו נפטר בשבוע של פרשת לך-לך, וכנראה שלא סתם. הקריאה שלו בסיפור אברהם אבינו השתלבה בסיפור המרכזי של חייו ושל חיי עם ישראל בדורו – העלייה לארץ ישראל וההתגייסות למען מדינת ישראל והחברה הישראלית. בלימוד קצר זה על שינוי שמו של אברהם נראה איך הוא ראה את המשמעות של השיבה של עם ישראל לחיים מדיניים בארץ ישראל.
"אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם: וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ:" (בראשית יז, ד–ה)
- מהי הברית שכורת ה' עם אברהם? ומה ההסבר של שינוי שמו?
- איך אתם מבינים את הביטוי "אב המון גוים נתתיך"? והאם זה ביטוי של ברכה? ביטוי של תפקיד? ביטוי של שליחות?
הפסוקים האלה הם ההקדמה לברית עם אברהם וזרעו על ירושת הארץ והציווי על ברית המילה. בברית זו גם משתנה שמו מאברם לאברהם (ובהמשך גם שרי לשרה). שינוי השם מוזכר גם בסיכום של הסיפור המקראי בספר דברי הימים (א א, כז): "אברם הוא אברהם". על פסוק זה אומרת הגמרא:
בתחילה נעשה אב לארם, ולבסוף נעשה אב לכל העולם כולו (מסכת ברכות יג ע"א)
- איך חז"ל מבינים את שינוי השם של אברהם? מה יכולה להיות הכוונה של 'אב לכל העולם'?
דברי המדרש מתבססים על דברי הפסוק "וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ", אך השאלה היא: למה דווקא במעמד ברית המילה שבו אברהם מתבשר על ירושת הארץ ועל הקמת אומה באותה ארץ, הוא נהיה לאב לעולם כולו?
ניתן למניטו להסביר:
ניתן למניטו להסביר:
השם ״אברהם״, לעומת השם ״אַבְרָם״ המסמל את הזהות הארמית, הגלותית של אברהם, מסמל את הממד האוניברסלי של הזהות העברית: ״ולבסוף נעשה אב לכל העולם כולו״. בימינו, אנו אומרים אַבְרָם היהודי לעומת אברהם העִבְרִי־ישראלי. אַבְרָם־אברהם הוא אותו איש אבל בשני שלבים שונים לגמרי בהיסטוריה שלו. השם החדש שהוא מקבל מבטא מהפכה של ממש בזהותו, מזהות גלותית מוקטנת לזהות לאומית־אוניברסלית במלוא תוקפה. היהודי החוזר מגלות אדום־רומי אחרי אלפיים שנה עובר תהליך דומה. עליו לשמר את הערכים היהודיים ולהקנות להם ממד חדש – ממד עברי, ממד אוניברסלי.
- מהו השינוי שעובר אברהם לפי התפיסה של הרב מניטו?
- איזה שינוי עוברים אנחנו, בני הדורות שחוזרים מהגלות לעצמאות, למדינה עברית?
- האם אתם קרובים לדברי מניטו? האם יש משהו אוניברסאלי בישראליות בעיניכם?
השם אברם מסמל את הזהות היהודית בגלות והשם אברהם את הזהות הישראלית בארץ. הרבה חושבים שהממד האוניברסלי של היהדות עובר דרך החיים בגלות, ולכן הלאומיות הישראלית מבטלת את הממד האוניברסלי של היהדות. אברהם כבר לימד אותנו שההפך הוא הנכון – אב לכל העולם דווקא בארץ ישראל. איך זה עובד? כך מלמד מניטו:
...ניקח לדוגמה את היהודים החיים בגולה. יהודים אלו מאורגנים בקהילות וכל קהילה קשורה מאוד לזהות האומה שבתוכה היא חיה... וזה הופך אותה לספציפית מאוד. יהודי־צרפתי הוא יהודי־צרפתי. יהודי־אמריקני הוא יהודי־אמריקני. אין אפשרות להיות יהודי סתם. אתה תמיד יהודי־מישהו. יהודי חי בסימביוזה עם חברה גויית כלשהי. גם כאשר הוא חושב שהוא חי בגטו סגור, במנותק מן החברה הסובבת אותו, הוא תמיד היהודי של מישהו. הוא אינו יכול להיות אוניברסלי... היהודי החי בתוך חברה מסוימת, צמוד לפרצוף החלקי של אותה חברה ולא לפרצוף האדם הכללי, למין האנושי כולו. רק העברי החי בארצו יכול להיות צמוד למין האנושי כולו... דווקא הישראלי בהיותו בחזרה עברי, הוא צמוד למין האנושי כולו. בשביל זה עליו לעבור את תהליך שינוי השם שעבר אברהם. צריך להגיע לשם ״אברהם״ בחזרה.
- איך אתם מבינים את דברי מניטו? מה ההבדל בין להיות יהודי-צרפתי, יהודי-אמריקאי וכו', לבין להיות יהודי-ישראלי?
- מה המשמעות של זהות עברית בשבילכם, לאור הדברים של מניטו?
למעשה הקיום היהודי בגלות הוא רק אשליה של אוניברסליות כי בפועל היהודי תמיד צמוד לאומה מסוימת. היכולת להגשים את האוניברסליות היא דווקא דרך החזרה לארץ ישראל. לפי מניטו, החזרה שלנו לארץ והחיים בה לא צריכים להיות מושתתים על אידאל הלאומיות, כי אז אנו שוב נשארים בקיום ספציפי כמו-גלותי בארץ. החיים שלנו בארץ צריכים להיות מושתתים דווקא על האידאל האוניברסלי של אברהם שנעשה "אב לכל העולם כולו".
- לסיום, אברהם היה היהודי הראשון, ועל פי הפירוש של מניטו, הוא התבקש להיות ביחסים של מנהיגות ואבהות לעולם כולו. איך אתם רואים את הקשר ביננו לבין 'העולם' היום? איזה מעשים יכולים להגשים את תפיסת המנהיגות והשליחות הזו היום..?
------שיעור זה נכתב על ידי זיו גורן, אוהב וחוקר של תורת מניטו---------
