(ז) כִּ֤י זָֽנְתָה֙ אִמָּ֔ם הֹבִ֖ישָׁה הֽוֹרָתָ֑ם כִּ֣י אָמְרָ֗ה אֵלְכָ֞ה אַחֲרֵ֤י מְאַהֲבַי֙ נֹתְנֵ֤י לַחְמִי֙ וּמֵימַ֔י צַמְרִ֣י וּפִשְׁתִּ֔י שַׁמְנִ֖י וְשִׁקּוּיָֽי׃
(7) In that their mother has played the harlot, She that conceived them has acted shamelessly— Because she thought, “I will go after my lovers, Who supply my bread and my water, My wool and my linen, My oil and my drink.”
(ב) הובישה הורתם. בהיתו מלפיהון החכמים המורים להם הוראות בושים מפני עמי הארץ אומרים להם לא תגנובו והם גונבים לא תלוו ברבית והם מלווים:
(ג) אחרי מאהבי. בדרכי העכו"ם:
(ח) לָכֵ֛ן הִנְנִי־שָׂ֥ךְ אֶת־דַּרְכֵּ֖ךְ בַּסִּירִ֑ים וְגָֽדַרְתִּי֙ אֶת־גְּדֵרָ֔הּ וּנְתִיבוֹתֶ֖יהָ לֹ֥א תִמְצָֽא׃
(8) Assuredly, I will hedge up her roads with thorns And raise walls against her, And she shall not find her paths.
(א) הנני שך. ל' סגירה כמו הסר משוכתו (ישעיהו ה׳:ה׳) כמשוכת חדק (משלי טו):
(ב) את דרכך. דרכים ושבילים שאת הולכת בהם:
(י) וְהִיא֙ לֹ֣א יָֽדְעָ֔ה כִּ֤י אָֽנֹכִי֙ נָתַ֣תִּי לָ֔הּ הַדָּגָ֖ן וְהַתִּיר֣וֹשׁ וְהַיִּצְהָ֑ר וְכֶ֨סֶף הִרְבֵּ֥יתִי לָ֛הּ וְזָהָ֖ב עָשׂ֥וּ לַבָּֽעַל׃
(10) And she did not consider this: It was I who bestowed on her The new grain and wine and oil; I who lavished silver on her And gold—which they used for Baal.
(א) לא ידעה. לא שמה אל לבה והראית עצמה כלא יודעת:
(ב) וכסף הרביתי לה וזהב. והם עשאוהו לבעל: