Save " פרשת וישב - יעקב ויוסף : אפליה ומחירה"
פרשת וישב - יעקב ויוסף : אפליה ומחירה
הדף מאת: קובי וייס / בית מדרש אלול
הדיון בוחן את היחס להעדפת בן אחד על פני אחיו בתרבות ישראל, מההיבט המקראי בפרשת וישב, דרך ההיבט המשפטי הכללי ועד ההיבט הסימבולי - כסמל ליחסי אב-בן בין אלוהים וישראל. בסיום הדיון נברר את שנאת האחים הפנים-יהודית/ פנים-ישראלית שממיטה עלינו את צרותינו, אז כהיום.
כתנת הפסים משגעת (את האחים)
(א) וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן.
(ב) אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב: יוֹסֵף בֶּן-שְׁבַע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת-אֶחָיו בַּצֹּאן וְהוּא נַעַר, אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה
נְשֵׁי אָבִיו, וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת-דִּבָּתָם רָעָה אֶל-אֲבִיהֶם.
(ג) וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת-יוֹסֵף מִכָּל-בָּנָיו כִּי בֶן-זְקֻנִים הוּא לוֹ, וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים.
(ד) וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל-אֶחָיו, וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם.
And Jacob dwelt in the land of his father’s sojournings, in the land of Canaan. These are the generations of Jacob. Joseph, being seventeen years old, was feeding the flock with his brethren, being still a lad even with the sons of Bilhah, and with the sons of Zilpah, his father’s wives; and Joseph brought evil report of them unto their father. Now Israel loved Joseph more than all his children, because he was the son of his old age; and he made him a coat of many colours. And when his brethren saw that their father loved him more than all his brethren, they hated him, and could not speak peaceably unto him.
דיון
נקודות להרחבה:
1. מה מסמלת כתונת הפסים?

2. עמדו על הקשר המיוחד בין אב לבן הזקונים.

3. במקרא חוזר מוטיב הבן המועדף והאהוב אצל כל האבות:

אברהם גירש את ישמעאל ואהב את יצחק ("קח את בנך.. אשר אהבת את יצחק")

יצחק אהב את עשיו ורבקה אהבה את יעקב.

- האם לדעתכם יש קשר בין האהבה המועדפת שחש יעקב על בשרו מאמו לבין האהבה שהוא מעריף על בנו יוסף?
מסקנת חז"ל
לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים,

שבשביל משקל שני סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו,

נתקנאו בו אחיו,

ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים
And Rava bar Meḥasseya said that Rav Ḥama bar Gurya said that Rav said: A person should never distinguish one of his sons from among the other sons by giving him preferential treatment. As, due to the weight of two sela of fine wool [meilat] that Jacob gave to Joseph, beyond what he gave the rest of his sons, in making him the striped coat, his brothers became jealous of him and the matter unfolded and our forefathers descended to Egypt.
דיון
חז"ל מייחסים את גלות מצרים להעדפה שעשה יעקב.

האם אתם מוצאים קשר סמלי או תוכני בין הדברים?
(טו) כִּי-תִהְיֶיןָ לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים הָאַחַת אֲהוּבָה וְהָאַחַת שְׂנוּאָה וְיָלְדוּ-לוֹ בָנִים הָאֲהוּבָה וְהַשְּׂנוּאָה וְהָיָה הַבֵּן הַבְּכֹר לַשְּׂנִיאָה.

(טז) וְהָיָה בְּיוֹם הַנְחִילוֹ אֶת-בָּנָיו אֵת אֲשֶׁר-יִהְיֶה לוֹ לֹא יוּכַל לְבַכֵּר אֶת-בֶּן-הָאֲהוּבָה עַל-פְּנֵי בֶן-הַשְּׂנוּאָה הַבְּכֹר.

(יז) כִּי אֶת-הַבְּכֹר בֶּן-הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם בְּכֹל אֲשֶׁר-יִמָּצֵא לוֹ כִּי-הוּא רֵאשִׁית אֹנוֹ לוֹ מִשְׁפַּט הַבְּכֹרָה.
If a man have two wives, the one beloved, and the other hated, and they have borne him children, both the beloved and the hated; and if the first-born son be hers that was hated; then it shall be, in the day that he causeth his sons to inherit that which he hath, that he may not make the son of the beloved the first-born before the son of the hated, who is the first-born; but he shall acknowledge the first-born, the son of the hated, by giving him a double portion of all that he hath; for he is the first-fruits of his strength, the right of the first-born is his.
דיון
האם ייתכן כי קטע זה בא כתגובה חוקית למעשה יעקב?

קראו את המדרש בקטע הבא:
"וירא ה' כי שנואה לאה" - זה שאמר הכתוב [דברים כא, יד-טז]:

כי תהיין לאיש: זה יעקב, שנאמר ויעקב איש תם (בראשית כה, כז),

שתי נשים: לאה ורחל,

אחת אהובה:, זו רחל, שנאמר ויאהב גם את רחל (בראשית כט, ל),

האחת שנואה: זו לאה, שנאמר וירא ה' כי שנואה לאה (בראשית כט, לא),

וילדו לו בנים האהובה והשנואה , שתיהן ילדו לו ומה שהעמידה לאה העמידה רחל,

לאה העמידה מלכים וכן רחל העמידה מלכים, לאה העמידה נביאים וכן רחל העמידה נביאים, לאה העמידה

שופטים וכן רחל, לכך נאמר וילדו לו בנים (דברים כא, טו).

והיה ביום הנחילו את בניו: בשעה שבא ליפטר מן העולם, ויקרא יעקב אל בניו (בראשית מט, א).

לא יוכל לבכר את בן האהובה : ליוסף, למה?

כי את הבכור בן השנואה יכיר : זה ראובן, שנאמר ראובן בכורי אתה (בראשית מט, ג),

אף על פי שאמר בזיונו פחז כמים אל תותר (בראשית מט, ד)
[Another interpretation (of Gen. 29:31): WHEN THE LORD SAW THAT LEAH WAS HATED.] This text is related (to Deut. 21:15-17): WHEN A MAN HAS TWO WIVES, < THE ONE BELOVED AND THE OTHER HATED, AND WHEN BOTH THE BELOVED AND THE HATED HAVE BORNE HIM SONS WITH THE FIRST-BORN BELONGING TO THE HATED WOMAN; THEN, ON THE DAY THAT HE WILLS HIS PROPERTY TO HIS SONS AS AN INHERITANCE, HE MAY NOT TREAT THE SON OF THE BELOVED AS THE FIRST-BORN IN PREFERENCE TO THE SON OF THE HATED WHEN HE IS THE FIRST-BORN. INSTEAD, HE SHALL RECOGNIZE THE FIRST-BORN SON OF THE HATED WOMAN BY GIVING HIM A DOUBLE PORTION SINCE HE IS THE FIRST FRUIT OF HIS STRENGTH >. < (Deut. 21:15:) WHEN A MAN HAS >: This is Jacob, as stated (in Gen. 25:27): JACOB WAS A PERFECT MAN. (Deut. 21:15, cont.:) TWO WIVES: Leah and Rachel. (Ibid., cont.:) THE ONE BELOVED, i.e., Rachel, as stated (in Gen. 29:30): AND HE ALSO LOVED RACHEL. (Deut. 21:15, cont.:) AND THE OTHER HATED: i.e., Leah, as stated (in Gen. 29:31): WHEN THE LORD SAW THAT LEAH WAS HATED. (Deut. 21:15, cont.:) AND WHEN BOTH THE BELOVED AND THE HATED HAVE BORNE HIM SONS, i.e., both of them bore for him.37The passage may interpret banot (“daughters”) as bonot (“builders”) who would build up a worthy lineages. Moreover, what Leah produced Rachel produced.38Similarly Gen. R. 70:15. Leah produced kings, and so did Rachel [produce kings. Leah produced prophets, and so did Rachel produce prophets]. Leah produced judges, and so did Rachel. It is therefore stated (in Deut. 21:15): AND WHEN < BOTH THE BELOVED AND THE HATED > HAVE BORNE HIM SONS. (Deut. 21:16:) THEN, ON THE DAY THAT HE WILLS < HIS PROPERTY > TO HIS SONS AS AN INHERITANCE. When the time had come for him to depart from the world, (according to Gen. 49:1): THEN JACOB CALLED HIS SONS. (Deut. 21:16, cont.:) HE MAY NOT TREAT THE SON OF THE BELOVED, < i.e., > Joseph, AS THE FIRST-BORN. Why? (Vs. 17:) INSTEAD, HE SHALL RECOGNIZE THE FIRST-BORN SON OF THE HATED WOMAN < BY GIVING HIM A DOUBLE PORTION >. This was Reuben, as stated (in Gen. 49:3): REUBEN, YOU ARE MY FIRST-BORN, < MY MIGHT AND THE FIRST FRUIT OF MY STRENGTH, EXCELLING IN ELEVATION AND EXCELLING IN POWER >. < Jacob gave this blessing >, even though he said to his shame (in vs. 4): UNSTABLE AS WATER, YOU SHALL NO LONGER EXCEL; < FOR YOU WENT UP TO YOUR FATHER'S BED, THEN DEFILED IT >. What is the meaning of (ibid., cont.) HE WENT UP TO MY COUCH. When Moses would come, about whom it is written (in Exod. 19:3): THEN MOSES WENT UP TO GOD, he would redeem him. As Moses stood < there >, he sought mercy for him. It is so stated (in Deut. 33:6): LET REUBEN LIVE. The Holy One said (ibid., cont.): AND LET HIM NOT DIE. It turns out that he gets {compensation in proportion to both of them} [a pardon39Gk.: demos (“common people”). This meaning of demos may be suggested by demotikos agon, a public festival with games in connection with which amnesties might be given. Cf. Lat.: dimissus. from the mouth of both of them] (i.e., God and Moses). Thus it is stated (in Deut. 21:17): INSTEAD, HE SHALL RECOGNIZE THE FIRST-BORN [SON OF THE HATED WOMAN] BY GIVING HIM A DOUBLE PORTION. (Deut. 33:6:) LET REUBEN LIVE, AND LET HIM NOT DIE; < i.e., > LET REUBEN LIVE in this world, AND LET HIM NOT DIE in the world to come. Why? (Deut. 21:17:) SINCE HE IS THE FIRST FRUIT OF HIS STRENGTH. [It is also written (in Gen. 49:3): MY MIGHT AND THE FIRST FRUIT OF MY STRENGTH.]
דיון
לפי המדרש, מדוע יוסף הופלה לטובה?
דיון
השיר כתונת הפסים :
השיר הבא, של נפתלי הרץ אימבר, ממשיך את קו הדיון - שימו לב לציטוט בתחילתו.

זהו בתוכו את מסקנות הדיון עד כה.

במה מרחיב השיר את הדיון?
נפתלי הרץ אימבר, שירים שונים
כְּתֹנֶת הַפַּסִּים
מי נתן יעקב למשסה וישראל לבוזזים (ישעיהו)

יַעֲקֹב אָהַב אֶת יוֹסֵף,

עֵדוּת שָׂם בִּיהוֹסֶף

בִּלְבוּשׁ כְּתֹנֶת הַפַּסִּים;

אֶחָיו בְּלִבָּם שְׂנֵאוּהוּ,

לַיִּשְׁמָעֵאלִים מְכָרוּהוּ

וְהוּא עָמַד בֵּין הֲדַסִּים.

וּמִנִּי אָז וְעַד הֵנָּה

מִיְאוֹר שִׁחוֹר הַיַּרְדֵּנָה

דִּמְעוֹתֵינוּ כַמַּיִם מְכַסִּים,

מְגִלַּת יִשְׂרָאֵל

מִדָּם וּדְמָעוֹת רְטֻבָּה

פָּנִים וְאָחוֹר כְּתוּבָה

בִּמְגִלַּת " כְּתֹנֶת הַפַּסִּים "...

עֵת קֹרַח וְעֲדָתוֹ

מָאֲסוּ בְּמֹשֶׁה וְתוֹרָתוֹ

לִהְיוֹת אֱלֹהִים מְנַסִּים.

לֹא קִנְּאוּ בוֹ

עַל עֹצֶם גָּדְלוֹ

אוֹ עַל חָכְמָתוֹ –

רַק עַל כְּתֹנֶת הַפַּסִּים...

עֵת הָרוֹמָיִים

צָרוּ עַל יְרוּשָלַיִם,

הַגְּרָנוֹת הָיוּ מְשַׁסִּים,

תּוֹכָהּ הָאַחִים רָעֲשׁוּ,

שְׁלוֹם הָעִיר לֹא דָרָשׁוּ,

כַּבֶּגֶד קִנְאָה לָבָשׁוּ –

עַל אוֹדוֹת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים

כֻּלָּם בָּרֹאֶה שָׁגוּ,

לִפְלַגּוֹת אָז נִפְלָגוּ,

עַל כֵּן הֵם נְמַסִּים...

וּכְמוֹ קְלָלָה נִמְרֶצֶת

עֲלֵי עַמִּי רוֹבֶצֶת

זוּ סֶמֶל הַתִּפְלֶצֶת –

זוּ כְּתֹנֶת הַפַּסִּים.

מִי נָתַן יַעֲקֹב לִמְשִׁסָּה,

יִשְׂרָאֵל בַּמִּלְחָמָה לִתְבוּסָה

וְאַרְצוֹ לִמְעוֹן זְוָעוֹת?

יָרַד מִכֵּם גְּאוֹנוֹ

אָבַד אַרְצוֹ וְהוֹנוֹ

לִמְשֹׁל עַמִּים הִנּוֹ

וְזֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאוֹת?

חִדְלוּ מִהְיוֹת קַנָּאִים,

לִשְׁנֵים עָשָׂר קְרָעִים

קִרְעוּ כְּתֹנֶת הַפַּסִּים!

אָז יַעֲקֹב תּוֹלֵעָה

יִלְבַּשׁ כְּמַדּוֹ גֵאָה

וּכְקֶדֶם יוֹרֶה דֵעָה,

כַּמַּלְאָךְ עֹמֵד בֵּין הֲדַסִּים.

סן פרנציסקו.

לקוח מתוך פרויקט בן יהודה

מושגים
  • נפתלי הרץ אימבר - משורר עברי, 1856 - 1909, מחבר "התקווה" - ההמנון הלאומי
Error loading media...
אמני ישראל, כתונת פסים, מילים: מאיר אריאל, לחן: ארקדי דוכין
ביצוע אמני ישראל - כתונת הפסים של מאיר אריאל
דיון
השיר של מאיר אריאל והביצוע המיוחד שלו על ידי אמני ישראל (בלחן של ארקדי דוכין) מבטאים אמירה עכשווית וביקורת חריפה על התרבות הישראלית ועל שנאת האחים בתוכה.

השיר נכתב בהשראת כתונת הפסים שפיצלה את עם ישראל בגלות וכעת ממשיכה לפצל אותו בשובו ארצה.

זהו את מקורות השיר ודונו בתפנית הפרשנית שהוא עושה משירו של נפתלי הרץ אימבר.
מאיר אריאל, מתוך האלבום "גדלנו יחד" , אמנים שונים , הד ארצי 1998
כתונת הפסים
לפני כמה וכמה שנות אלף

נפרדנו אני ואחי

הוא לכיוון של הקרירים האלה

אני לדרום מזרחי

יובלות על יובלות לא התראנו

ופתאום נפגשנו כאן

לא הכרנו כל כך השתננו

טוב שהשארנו סימן

מה הם עשו לך אתה בכלל לא דומה לי

בבכי צחק לי אחי

אתה לא נראה כל כך ישראלי

בטח שלא תנכי

כן, כל הצבעים עוד יזהירו

לכל הצדדים בעולם

לראות כולם את כולם

וכל הצדדים עוד יכירו

בגוונים השונים את עצמם

ויותר הצבעים לא יסתירו

אדם מאדם דם מדם

מי שמדבר צחקתי בכיתי

למראה החיוור של אחי

למבטא המוזר שלו -ביטה ביטה

זה יותר תנכי?

הו כתונת פסים שלי כל פס בי נוגע

כל פס רוצה לקלף לי את העור

הו פסים פסים פסים שלי אני לא אשתגע

רק אתן לגוונים מעט אור

כן, כל הצבעים עוד יזהירו...

פולנים התנפלו על מרוקו

רוסים נכנסו בתימן

מצרים חטפה מטורקיה

שבדרך תקעה את יוון

איך שביניהם הסתבכנו

כבר סופר אף כי לא יאומן

אבל למה את המלחמות הזרות שלהם משכנו

אחרי שהם שכחו אותנו מזמן מזמן

הו כתונת פסים שלי כל פס בי נוגע

כל פס רוצה לקלף לי את העור

הו פסים פסים פסים שלי

אני לא אשתגע לא אשתגע

רק אתן לגוונים מעט אור

כן, כל הצבעים עוד יזהירו...

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
דיון
לסיום:

מה מסמלת בעיניכם כתונת הפסים?

אתם מוזמנים להתנסות בכתיבה אישית על כתונת הפסים בהשראת המקורות והשירים שבדף הלימוד.
דף הנחיות למנחה:
יעקב יוסף - דף למנחים.doc
We use cookies to give you the best experience possible on our site. Click OK to continue using Sefaria. Learn More.OKאנחנו משתמשים ב"עוגיות" כדי לתת למשתמשים את חוויית השימוש הטובה ביותר.קראו עוד בנושאלחצו כאן לאישור