(ח) והנה גם את מצות השבתות כתבתי לך, וכל משפטי חוקיה. ששת ימים תעשה המלאכות וביום השביעי שבת לה' אלוהיכם. (ט) לא תעשו בו כל מלאכה אתם ובניכם ועבדיכם ואמהותיכם וכל בהמתכם והגר אשר אתך, והאיש העושה כל מלאכה יומת. (י) איש איש אשר יחלל את היום הזה, אשר ישכב עם אשתו, ואשר אמור יאמר לצאת בו לדרכו, או מכל מקנה וממכר, ואשר ישאב מים ולא הכינם לו מיום השישי, והנושא משא הלאה מאוהלו או מביתו - מות יומת. (יא) לא תעשו כל מלאכה ביום השבת, אם לא הכינותם לכם ביום הששי לאכול ולשתות ולנוח ולשבות מכל מלאכה ביום הזה, ולברך את ה' אלוהיכם אשר נתן אותו לכם למועד.
(ה) שְׁנֵי חֲכָמִים אוֹ שְׁנֵי בָּתֵּי דִּינִין שֶׁנֶּחְלְקוּ שֶׁלֹּא בִּזְמַן הַסַּנְהֶדְרִין אוֹ עַד שֶׁלֹּא הָיָה הַדָּבָר בָּרוּר לָהֶן. בֵּין בִּזְמַן אֶחָד בֵּין בָּזֶה אַחַר זֶה. אֶחָד מְטַהֵר וְאֶחָד מְטַמֵּא אֶחָד אוֹסֵר וְאֶחָד מַתִּיר. אִם אֵינְךָ יוֹדֵעַ לְהֵיכָן הַדִּין נוֹטֶה. בְּשֶׁל תּוֹרָה הַלֵּךְ אַחַר הַמַּחְמִיר בְּשֶׁל סוֹפְרִים הַלֵּךְ אַחַר הַמֵּקֵל:
(5) If two scholars, or two courts of law, whether contemporary or not, are in disagreement at a time when a Sanhedrin is nonexistent, or before a specific law has become clear to the Sanhedrin, follow the stringent view with regard to biblical law and the lenient view with regard to rabbinic law, if you do not know which way the law is prone.
(א) שאלה קמט כרים וכסתות של עור מותר לעמוד עליהם ביוה"כ או לאו:
(ב) תשובה יראה דהמקיל לצורך לא הפסיד והמחמיר תבא עליו ברכה...
על דבר בר אווזא שנשבר עצם אמצעי למעלה מאצבע ונקשר... וזה נמצא אחרי אכילה. ונחלקו שם חכמי המקום יש אוסרים ויש מתירין. ואני רואה כי שניהם בעלי סברות ישרות ורב גוברייהו אלו ואלו דברי אלהים חיים....
וא"כ המתיר והאוסר שניהם יש להם על מה שיסמכו וכח דהיתרא עדיף. זהו הנראה לפי עניות דעתי.
