| א. בטעם קרבן היולדת |
ספר החינוך:
משורשי המצוה, כדי שתתעורר מתוך הפעולה לתת הודאה לאל ברוך הוא, שהצילה מחבלי יולדת שהוא דבר נס.
משורשי המצוה, כדי שתתעורר מתוך הפעולה לתת הודאה לאל ברוך הוא, שהצילה מחבלי יולדת שהוא דבר נס.
רש"ר הירש, (תרגום מגרמנית):
"כי תזריע": זרע הוא גרגיר ההפראה של הצמח. בבראשית א' "עשב מזריע זרע" היינו פעולת הצמח לפריה ורביה למינו. בהשאלה לבני אדם "זרע" הוא הביטוי הרגיל לסמן את הצאצאים ויוצאי ירכיהם המקימים את המין האנושי. מתוך שבחרה התורה [בין] בביטוי "תזריע" הנמצא רק בפרשת בראשית במשמעות פעולה לקיום מין הצומח, אנו למדים שגם פעולת האם בהתהוות העובר משתקפת רק כתהליך פיסיולוגי גרידא, ומתוך המילה האחת הזאת יתברר מושג "הטומאה" שעליו ידובר כאן. התפקיד הנשגב והנאצל ביותר, שכל עתיד המין האנושי יושתת עליו, ואשר סגולת האשה מוצאת בו את ייעודה ותכליתה – כל עמל גוף האם ועבודתו לשם האדם המתהווה בה – כולו אינו אלא תהליך פיסי-טבעי בלבד. האדם מתרקם, מתהווה וגדל כצמח, והשם המרומם והנעלה שבלשון בני אדם – השם "אם" – הוא הוא המזכיר לנו גם את התהליך הפיסי-גשמי, שאינו על פי בחירה – של התהוותו של ילוד האשה. יותר מבכל מקום אחר מוטל כאן על תורת הבחירה החפשית-מוסרית של האדם בעל הדעת והבחירה להרים את נסה. וביחוד שומה על האם – מתוך הרושם החי של שעבודה לסבלות הצירים והחבלים שהטילו עליה חוקי טבע פיסיים בעת מילוא ייעודה הנשגב ביותר עלי אדמות – שומה עליה לחדש בקרבה את התודעה של רום מעלתה המוסרית, ורק אחרי עבור לגמרי הרושם החושני הזה, מותר לה לגשת מחדש אל הקודש של מילוי חובותיה בגיל ורעדה, אחרי הביאה קרבנה לרגלי שובה להתמכר בלב שלם לתפקידה המוסרי העליון של אשה ואם.
"כי תזריע": זרע הוא גרגיר ההפראה של הצמח. בבראשית א' "עשב מזריע זרע" היינו פעולת הצמח לפריה ורביה למינו. בהשאלה לבני אדם "זרע" הוא הביטוי הרגיל לסמן את הצאצאים ויוצאי ירכיהם המקימים את המין האנושי. מתוך שבחרה התורה [בין] בביטוי "תזריע" הנמצא רק בפרשת בראשית במשמעות פעולה לקיום מין הצומח, אנו למדים שגם פעולת האם בהתהוות העובר משתקפת רק כתהליך פיסיולוגי גרידא, ומתוך המילה האחת הזאת יתברר מושג "הטומאה" שעליו ידובר כאן. התפקיד הנשגב והנאצל ביותר, שכל עתיד המין האנושי יושתת עליו, ואשר סגולת האשה מוצאת בו את ייעודה ותכליתה – כל עמל גוף האם ועבודתו לשם האדם המתהווה בה – כולו אינו אלא תהליך פיסי-טבעי בלבד. האדם מתרקם, מתהווה וגדל כצמח, והשם המרומם והנעלה שבלשון בני אדם – השם "אם" – הוא הוא המזכיר לנו גם את התהליך הפיסי-גשמי, שאינו על פי בחירה – של התהוותו של ילוד האשה. יותר מבכל מקום אחר מוטל כאן על תורת הבחירה החפשית-מוסרית של האדם בעל הדעת והבחירה להרים את נסה. וביחוד שומה על האם – מתוך הרושם החי של שעבודה לסבלות הצירים והחבלים שהטילו עליה חוקי טבע פיסיים בעת מילוא ייעודה הנשגב ביותר עלי אדמות – שומה עליה לחדש בקרבה את התודעה של רום מעלתה המוסרית, ורק אחרי עבור לגמרי הרושם החושני הזה, מותר לה לגשת מחדש אל הקודש של מילוי חובותיה בגיל ורעדה, אחרי הביאה קרבנה לרגלי שובה להתמכר בלב שלם לתפקידה המוסרי העליון של אשה ואם.
1. מהו הקושי בקרבן היולדת, שאותו משתדל הירש לתרץ?
2. הסבר את הטעם הניתן על ידי הירש!
*
3. הידועות לך עוד מצוות הניתנות להתבאר בדרך זו שבחר בה הירש כאן?
4. מהי חולשת טעמו של ספר החינוך?
| ב. בטעם הבאת קרבן עוף |
"וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ... תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת"
And when the days of her purification are fulfilled, for a son, or for a daughter, she shall bring a lamb of the first year for a burnt-offering, and a young pigeon, or a turtle-dove, for a sin-offering, unto the door of the tent of meeting, unto the priest.
התוכל למצוא טעם לכך שהיולדת מביאה קרבן עוף?
וכמו כן זב וזבה, עיין בפרקנו ובפרק ט"ו פסוק י"ד:
"וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִקַּח לוֹ שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה וּבָא לִפְנֵי ה' אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וּנְתָנָם אֶל הַכֹּהֵן"
"וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִקַּח לוֹ שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה וּבָא לִפְנֵי ה' אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וּנְתָנָם אֶל הַכֹּהֵן"
And on the eighth day he shall take to him two turtle-doves, or two young pigeons, and come before the LORD unto the door of the tent of meeting, and give them unto the priest.
"וְאִם דַּל הוּא וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת וְלָקַח כֶּבֶשׂ אֶחָד אָשָׁם לִתְנוּפָה לְכַפֵּר עָלָיו וְעִשָּׂרוֹן סֹלֶת אֶחָד בָּלוּל בַּשֶּׁמֶן לְמִנְחָה וְלֹג שָׁמֶן"
And if he be poor, and his means suffice not, then he shall take one he-lamb for a guilt-offering to be waved, to make atonement for him, and one tenth part of an ephah of fine flour mingled with oil for a meal-offering, and a log of oil;
ר' דוד הופמן, מוצא טעם לדבר על פי תהלים פ"ד פסוקים ג'-ה':
"נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה' לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָ אֶת מִזְבְּחוֹתֶיךָ ה' צְבָאוֹת מַלְכִּי וֵא-לֹהָי אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה"
"נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה' לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָ אֶת מִזְבְּחוֹתֶיךָ ה' צְבָאוֹת מַלְכִּי וֵא-לֹהָי אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה"
My soul yearneth, yea, even pineth for the courts of the LORD; my heart and my flesh sing for joy unto the living God.
| ג. שאלות סגנון |
השוה
"וְיָלְדָה זָכָר..."
Speak unto the children of Israel, saying: If a woman be delivered, and bear a man-child, then she shall be unclean seven days; as in the days of the impurity of her sickness shall she be unclean.
"וְאִם נְקֵבָה תֵלֵד"
But if she bear a maid-child, then she shall be unclean two weeks, as in her impurity; and she shall continue in the blood of purification threescore and six days.
"וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת"
And when the days of her purification are fulfilled, for a son, or for a daughter, she shall bring a lamb of the first year for a burnt-offering, and a young pigeon, or a turtle-dove, for a sin-offering, unto the door of the tent of meeting, unto the priest.
מהי סיבת השינוי בבחירת הביטויים: זכר, נקבה – בן, בת?
**
2. ויקרא י״ב:ו׳
"וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ... תָּבִיא... וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר"
**
And when the days of her purification are fulfilled, for a son, or for a daughter, she shall bring a lamb of the first year for a burnt-offering, and a young pigeon, or a turtle-dove, for a sin-offering, unto the door of the tent of meeting, unto the priest.
מלבי"ם:
בכל מקום כתוב תורים קודם בני יונה (עיין ה' ז') לבד מפה שהקדים בן יונה לתור.
בכל מקום כתוב תורים קודם בני יונה (עיין ה' ז') לבד מפה שהקדים בן יונה לתור.
נסה למצוא את הסיבה!
| ד. "וביום השמיני" - ולא בלילה |
"וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל"
And in the eighth day the flesh of his foreskin shall be circumcised.
ספרא:
"ביום השמיני" – יכול בין ביום בין בלילה? תלמוד לומר: "ביום" – ולא בלילה.
"ביום השמיני" – יכול בין ביום בין בלילה? תלמוד לומר: "ביום" – ולא בלילה.
שם עולם, (בביאורו לדברי הספרא):
לכאורה "ביום" משמעו מכריע – ביום דווקא ולא בלילה, אבל זה אינו (=אינו ככה), כי שם "יום" לפעמים מורה זמן היות השמש על הארץ, אבל לפעמים מורה גם כן היום והלילה יחד, היינו מעת לעת כ"ד שעות (כמו ז' ט"ו). אם כן משמעות המילה "ביום" אינו מכריע כלל ביום דווקא, כי אפשר יום כאן הוא ממין ההוראה השנייה, ולפי זה תהא מילה כשרה כל היום השמיני, בין ביום בין בלילה.
לכאורה "ביום" משמעו מכריע – ביום דווקא ולא בלילה, אבל זה אינו (=אינו ככה), כי שם "יום" לפעמים מורה זמן היות השמש על הארץ, אבל לפעמים מורה גם כן היום והלילה יחד, היינו מעת לעת כ"ד שעות (כמו ז' ט"ו). אם כן משמעות המילה "ביום" אינו מכריע כלל ביום דווקא, כי אפשר יום כאן הוא ממין ההוראה השנייה, ולפי זה תהא מילה כשרה כל היום השמיני, בין ביום בין בלילה.
הסבר מהיכן בפסוקנו למדו חז"ל ששימוש "יום" כאן הוא בהוראתו הראשונה דווקא, ושאין מילה כשרה בלילה!