| א. הקבלת סיפור הכתוב לסיפור העבד |
| סיפור הכתוב | סיפור העבד |
| 1) פסוק א' וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם | פסוק ל"ה וַה'... מְאֹד וַיִּגְדָּל וַיִּתֶּן לוֹ צֹאן וּבָקָר וְכֶסֶף וְזָהָב וַעֲבָדִם וּשְׁפָחֹת וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים |
| 2) פסוק ג' וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ | פסוק ל"ז וַיַּשְׁבִּעֵנִי אֲדֹנִי לֵאמֹר |
| 3) פסוק ג' אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ | פסוק ל"ז לֹא תִּקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יֹשֵׁב בְּאַרְצוֹ |
| 4) פסוק ד' כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ | פסוק ל"ח אִם לֹא אֶל בֵּית אָבִי תֵּלֵךְ |
| 5) פסוק ד' וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק | פסוק ל"ח וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי |
| 6) פסוק ה' אוּלַי לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרַי אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת | פסוק ל"ט אֻלַי לֹא תֵלֵךְ הָאִשָּׁה אַחֲרָי |
| 7) פסוק ה' הֶהָשֵׁב אָשִׁיב אֶת בִּנְךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָצָאתָ מִשָּׁם | - - - - - - - - |
| 8) פסוק ז' ה' אֱ-לֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי וַאֲשֶׁר דִּבֶּר לִי | פסוק מ' ה' אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנָיו |
| 9) פסוק ז' יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי מִשָּׁם | פסוק מ' יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ אִתָּךְ וְהִצְלִיחַ דַּרְכֶּךָ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי מִמִּשְׁפַּחְתִּי וּמִבֵּית אָבִי |
| 10) פסוק ח' רַק אֶת בְּנִי לֹא תָשֵׁב שָׁמָּה |
- - - - - - - - |
| 11) פסוק י"ב ה' אֱ-לֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם וַעֲשֵׂה חֶסֶד עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם | פסוק מ"ב ה' אֱ-לֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אִם יֶשְׁךָ נָּא מַצְלִיחַ דַּרְכִּי אֲשֶׁר אָנֹכִי הֹלֵךְ עָלֶיהָ |
| 12) פסוק י"ד וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק וּבָהּ אֵדַע כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם אֲדֹנִי |
פסוק מ"ד
גַּם אַתָּה שְׁתֵה וְגַם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב הִוא הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הֹכִיחַ ה' לְבֶן אֲדֹנִי - - - - - - |
| 13) פסוק ט"ו וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר | פסוק מ"ה אֲנִי טֶרֶם אֲכַלֶּה לְדַבֵּר אֶל לִבִּי |
| 14) פסוק י"ז וַיֹּאמֶר הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ | פסוק מ"ה וָאֹמַר אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי נָא |
| 15) פסוק י"ח וַתֹּאמֶר שְׁתֵה אֲדֹנִי וַתְּמַהֵר וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל יָדָהּ וַתַּשְׁקֵהוּ | פסוק מ"ו וַתְּמַהֵר וַתּוֹרֶד כַּדָּהּ מֵעָלֶיהָ וַתֹּאמֶר שְׁתֵה |
|
16) פסוק י"ט
וַתְּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ וַתֹּאמֶר גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב עַד אִם כִּלּוּ לִשְׁתֹּת |
- - - - - - - - וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה - - - - - - - - |
| 17) פסוק כ' וַתְּמַהֵר וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל הַשֹּׁקֶת וַתָּרָץ עוֹד... לִשְׁאֹב וַתִּשְׁאַב לְכָל גְּמַלָּיו |
וָאֵשְׁתְּ וְגַם הַגְּמַלִּים הִשְׁקָתָה |
| 18) פסוק כ"ב וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל יָדֶיהָ עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם | פסוק מ"ז וָאֶשְׁאַל אֹתָהּ וָאֹמַר בַּת מִי אַתְּ וַתֹּאמֶר בַּת בְּתוּאֵל... |
| 19) פסוק כ"ג וַיֹּאמֶר בַּת מִי אַתְּ הַגִּידִי נָא לִי הֲיֵשׁ בֵּית אָבִיךְ מָקוֹם לָנוּ לָלִין | וָאָשִׂם הַנֶּזֶם עַל אַפָּהּ וְהַצְּמִידִים עַל יָדֶיהָ |
|
20) פסוק כ"ו
וַיִּקֹּד הָאִישׁ וַיִּשְׁתַּחוּ לַה' וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ ה' אֱ-לֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ מֵעִם אֲדֹנִי אָנֹכִי בַּדֶּרֶךְ נָחַנִי ה' בֵּית אֲחֵי אֲדֹנִי |
פסוק מ"ח
וָאֶקֹּד וָאֶשְׁתַּחֲוֶה לַה' וָאֲבָרֵךְ אֶת ה' אֱ-לֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר הִנְחַנִי בְּדֶרֶךְ אֱמֶת לָקַחַת אֶת בַּת אֲחִי אֲדֹנִי לִבְנוֹ |
1. הסבר את סיבת השינויים שבסיפור העבד (גם ההוספות, גם ההשמטות וגם השינויים בסדר) בייחוד בנקודות 1, 2, 5, 7, 8, 10, 17, 18.
2. נסה למצוא מה הוא המכנה המשותף לכל השינויים שבהם שינה העבד את דברי אברהם, את דברי עצמו, את דברי רבקה ואת קורות המציאות.
| ב. בכפל פרשת אליעזר |
בעל עקדת יצחק (ר' יצחק עראמה, ספרד, סוף המאה ה-15) שואל בכפל פרשת אליעזר עד ארבע פעמים:
"הרי היה יכול להיות מקצר ועולה כמנהג?"
"הרי היה יכול להיות מקצר ועולה כמנהג?"
1. הסבר, לאילו ארבע פעמים מכוון בעל העקדה?
2. תן דוגמאות שבהן הכתוב "מקצר כמנהג".
3. נסה לענות לקושייתו, למה אין התורה מסתפקת באמרה "ויספר העבד לבתואל וללבן את כל הדברים אשר עשה", דוגמת הנאמר בסוף הפרק בבואו של יצחק?
4. ולמה מקצרת התורה בפסוק ס"ו באמרה "ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה" ואינה מביאה כאן את הסיפור עצמו במקום להביאו למעלה (ל"ה-מ"ח)?
| ג. "ארצי" ו"מולדתי" |
"כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ"
But thou shalt go unto my country, and to my kindred, and take a wife for my son, even for Isaac.’
"אִם לֹא אֶל בֵּית אָבִי תֵּלֵךְ"
But thou shalt go unto my father’s house, and to my kindred, and take a wife for my son.
אל ארצי: זאת חרן שדר שם;
ראב"ע:
ואל מולדתי: אור כשדים.
ואל מולדתי: אור כשדים.
אל ארצי: ולא לאותם שאינם קרובי אלא 'למולדתי' שבארצי תלך.
כי אם אל ארצי, not to members of any nation which does not dwell physically close to the region from which I originate. This is where you shall go to conduct your search.
...ויתכן שיהיה טעם "אל ארצי ואל מולדתי" – ארצי ומשפחתי, כי גם באנשי ארצו לא יחפץ, רק במשפחתו וכן (ז') "ולקחת אשה לבני משם", רמז אל "מבית אבי" וכן אמר העבד (מ') "ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי". ואחר (מ"א) "כי תבוא אל משפחתי"...
עקדת יצחק:
...כי העבד כיחש להם בכל מה שאמר "ממשפחתי ומבית אבי", כי הנה אברהם לא הזכיר לו אב ומשפחה כלל, רק ארצו ומולדתו. ...מה שזכר העבד בדבריו כי אמר "אל בית אבי תלך" מה שלא זכר זה אברהם בצוואתו כלל, הוצרך להוסיף זה, לפי מה שנתחדש לו ההזדמנות הנפלאה מהיות העלמה היוצאת ממשפחתו, כי ראה שיאות מאד, שיבינו ממנו, שלא הזהירו אברהם מבנות עם ארצו להיותו מואס בו (=בעם הכנעני) מיתר העמים, אלא רק כדי לחזור על משפחתו ובית אביו ראשונה, כמשפט המעולים. ולזה היה שזכר תמיד 'משפחה' ו'בית אב' ולא אמר 'ארצי ומולדתי' כאשר אמר אדוניו.
...כי העבד כיחש להם בכל מה שאמר "ממשפחתי ומבית אבי", כי הנה אברהם לא הזכיר לו אב ומשפחה כלל, רק ארצו ומולדתו. ...מה שזכר העבד בדבריו כי אמר "אל בית אבי תלך" מה שלא זכר זה אברהם בצוואתו כלל, הוצרך להוסיף זה, לפי מה שנתחדש לו ההזדמנות הנפלאה מהיות העלמה היוצאת ממשפחתו, כי ראה שיאות מאד, שיבינו ממנו, שלא הזהירו אברהם מבנות עם ארצו להיותו מואס בו (=בעם הכנעני) מיתר העמים, אלא רק כדי לחזור על משפחתו ובית אביו ראשונה, כמשפט המעולים. ולזה היה שזכר תמיד 'משפחה' ו'בית אב' ולא אמר 'ארצי ומולדתי' כאשר אמר אדוניו.
1. מה ההבדל בין תפישותיהם של הפרשנים? (סדרם לקבוצות.) (שים לב לפירושם השונה של מילת "מולדת".)
2. לאיזו משתי התפישות יש להביא ראיה ממ"ב ז': שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו וכו'?
**
3. שים לב: לפי כל אחת מן התשובות הניתנת לשינוי זה של נקודה 4 יש להבין גם את תכליתו של המבחן שערך אליעזר. הסבר לשם מה עשה אליעזר מה שעשה על יד הבאר בהתאם לפירושו של הרמב"ן, ולשם מה, בהתאם לפירושו של בעל עקדת יצחק?
4. איזו משתי התפישות נראית לך יותר מתאימה למגמת כל הפרק?
| ד. הדגשת "אל לבי" |
לנקודה 13:
| פסוק ט"ו וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר | פסוק מ"ה אֲנִי טֶרֶם אֲכַלֶּה לְדַבֵּר אֶל לִבִּי |
ד"ה אל לבי: שלל, כי לא שמעתו אוזן, לחוש שתעשה הנערה לכל מה ששמעה.
אני טרם אכלה לדבר אל לבי, "I had not yet finished speaking (praying)." Eliezer said this so no one should think that Rebeccah's actions had been prompted by what she had overheard Eliezer saying.
הסבר, האם משתלב פירוש זה עם הפירוש הכללי לכל שינויי סיפור העבד?
| ה. אין רבקה פטפטנית |
|
פסוק י"ח
"וַתֹּאמֶר שְׁתֵה אֲדֹנִי וַתְּמַהֵר וַתֹּרֶד כַּדָּהּ... וַתְּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ וַתֹּאמֶר גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב" |
פסוק מ"ו
"וַתֹּאמֶר שְׁתֵה - - - - וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה" |
הירש, פסוק י"ח:
אין היא מדברת עדיין על הגמלים, כפי שקיווה העבד (פסוק י"ד), ואף זה לשבחה. אין היא פטפטנית המתפארת במעשיה הטובים. רק אחרי ששתה כדי רויה, מציעה היא לשאוב גם לגמליו, ולא רק לשאוב להם אלא "עד אם כלו לשתות" (וידוע מה גדולה כמות המים, ששותה גמל לאחר עברו מדבר ולאחר שהתרוקן "מחסנו" הפנימי).
אין היא מדברת עדיין על הגמלים, כפי שקיווה העבד (פסוק י"ד), ואף זה לשבחה. אין היא פטפטנית המתפארת במעשיה הטובים. רק אחרי ששתה כדי רויה, מציעה היא לשאוב גם לגמליו, ולא רק לשאוב להם אלא "עד אם כלו לשתות" (וידוע מה גדולה כמות המים, ששותה גמל לאחר עברו מדבר ולאחר שהתרוקן "מחסנו" הפנימי).
פסוק מ"ו:
העבד השמיט בסיפורו כל קוי העדינות בהתנהגות רבקה. יש סוג בני אדם שבהם כל המדבר ברגש או בהתלהבות חשוד. בראותם אותו מתפעל, מיד יעלו בהם חששות, שמא אין לסמוך על מעשיותו ועל "סולידיות" הצעתו.
העבד השמיט בסיפורו כל קוי העדינות בהתנהגות רבקה. יש סוג בני אדם שבהם כל המדבר ברגש או בהתלהבות חשוד. בראותם אותו מתפעל, מיד יעלו בהם חששות, שמא אין לסמוך על מעשיותו ועל "סולידיות" הצעתו.
התוכל להסביר את השינויים הנ"ל בהסבר אחר?