Save "פרשת שופטים תש"ח - נביא אמת ונביא שקר"
פרשת שופטים תש"ח - נביא אמת ונביא שקר
א. שאלות ודיוקים ברש"י
ד"ה תמים תהיה עם ה' אלוקיך: התהלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות, אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות ואז תהיה עמו ולחלקו.
תמים תהיה עם ה' אלהיך THOU SHALT BE PERFECT WITH THE LORD THY GOD — walk before him whole-heartedly, put thy hope in Him and do not attempt to investigate the future, but whatever it may be that comes upon thee accept it whole-heartedly, and then thou shalt be with Him and become His portion (Sifrei Devarim 173:3).
*
היכן מצא רש"י בפסוקנו רמז לסוף דבריו "ואז תהיה עמו ולחלקו"?
ד"ה מקרבך מאחיך כמוני: כמו שאני מקרבך מאחיך יקים לך תחתי, וכן מנביא לנביא.
מקרבך מאחיך כמני [THE LORD THY GOD WILL RAISE UP UNTO THEE A PROPHET] FROM THE MIDST OF THEE, OF THY BRETHREN, LIKE UNTO ME — This means: One who is as I am, from your midst, of your brethren, יקים לך WILL HE RAISE UP UNTO THEE in my stead, and so likewise from prophet to prophet throughout all ages.
א. מה קשה לו?
ב. למה הוסיף בסוף דבריו "וכן מנביא לנביא", ומה תיקן בזה?
ד"ה אשר לא צויתי: אבל צויתיו לחברו.
אשר לא צויתיו לדבר [BUT THE PROPHET WHO SHALL PRESUME TO SPEAK A WORD …] WHICH I HAVE NOT COMMANDED HIM TO SPEAK — but which I may have commanded his fellow-prophet to speak (Sanhedrin 89a),
מנין לו שכך הוא?
ד"ה ומת: בחנק. שלשה מיתתן בידי אדם, המתנבא מה שלא שמע ומה שלא נאמר לו ונאמר לחברו, והמתנבא בשם עבודה זרה. אבל הכובש את נבואתו והעובר על דברי נביא והעובר על דברי עצמו מיתתן בידי שמים, שנאמר (פסוק י"ט) אנכי אדרוש מעמו.
ומת HE SHALL DIE — by strangulation. — There are three false prophets who must be put to death by man (by the court): one who prophesies something which he has not heard (was not commanded to prophesy); one who prophesies something that was not spoken unto him but was spoken unto his fellow-prophet, and finally one who prophesies in the name of an idol. But he who suppresses his prophecy (does not utter it as commanded to do), and he who transgresses the words of a prophet, or, being himself a prophet, transgresses his own words — their death is by the Heavenly Judge, for it is said, (v. 19) “I” will require it from him” (Sanhedrin 89a).
מניין לחז"ל שלושת הסוגים, והלא פסוקנו מדבר בשני סוגים?
ד"ה וכי תאמר בלבבך: עתידין אתם לומר, כשיבא חנניא בן עזור ומתנבא הנה כלי בית ה' מושבים מבבלה עתה מהרה (ירמיה כ"ז ט"ז) וירמיהו עומד וצווח על העמודים ועל הים ועל יתר הכלים שלא גלו עם יכניה, בבלה יובאו (שם כ"ז כ"ב) עם גלות צדקיהו.
וכי תאמר בלבבך AND IF THOU SAY IN THINE HEART [HOW SHALL WE KNOW THE WORD WHICH THE LORD HATH NOT SPOKEN]? — you will once ask this — when Hananiah the son of Azur (the false prophet) comes and prophesies (Jeremiah 27:16) “Behold, the vessels of the Lord’s house will now shortly be brought again from Babylon”, whilst Jeremiah (the true prophet) stands and proclaims (Jeremiah 27:19—22) “concerning the pillars, and concerning the laver, and concerning the bases, and concerning the residue of the vessels [which remain in this city which Nebuchadnezzar king of Babylon took not,…]” which did not go into exile to Babylon with Jeconiah, king of Judah, “they shall be carried to Babylon [and there they shall remain]” together with Zedekiah when he will go into exile (Sifrei Devarim 178:2).
היכן הרמז בפסוקנו שמדבר בלשון מגיד עתידות, ומניין שאינו מדבר אלא בעלול להיות?
ב. "ככל אשר שאלת מעם ה'"
"כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ מֵעִם ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּחֹרֵב"
according to all that thou didst desire of the LORD thy God in Horeb in the day of the assembly, saying: ‘Let me not hear again the voice of the LORD my God, neither let me see this great fire any more, that I die not.’
לא השלים הכתוב בכאן השאלה ששאלו, כי באמרם לא אוסיף לשמוע את קול ה' לא יזכו לנביאים, אבל כאשר אמרו (לעיל ה' כ"ד) קרב אתה ושמע את כל אשר יאמר ה' אלהינו ואת תדבר אלינו את כל אשר ידבר ה' אלהינו אליך ושמענו ועשינו, אז קיבלו להאמין בנביאיו ולשמוע ולעשות ככל אשר יצוה השם על ידם. ולכך אמר בכאן נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה' - ותאמין בו כאשר אתה מאמין בי, כי כן שאלת להיות דברי השם עמכם על ידי ושתשמעו אלי, אם כן האמינו גם כן בשאר הנביאים הבאים אחרי, כי כמוני כמוהם. וזה טעם הטיבו אשר דברו - להאמין בנביאי, וכן אעשה להם לדורותם. ויתכן שהיתה שאלתם שם לדורות, וקבלתם שאמרו לשמוע ממשה באמרם 'ואת תדבר אלינו ושמענו ועשינו' גם כן לדורות עולם. ויהיה טעם 'ואת', כמו ואתה וכל נביא השם כמוך, כאשר פירשתי שם.
מה קשה לרמב"ן, ומה הצריכו להשלים כאן את הנאמר בפרק ה' פסוק כ"ד?
ג. לשאלת "וכי תאמר בלבבך"
"וְכִי תֹאמַר בִּלְבָבֶךָ אֵיכָה נֵדַע אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ ה'"
And if thou say in thy heart: ‘How shall we know the word which the LORD hath not spoken?’
הסבר, למה אין שאלה זו מתעוררת בקשר לנביא השקר בפרשת ראה (פרק י"ג פסוקים ב'-ו').
ד. "אשר לא דברו ה'"
"וְכִי תֹאמַר בִּלְבָבֶךָ אֵיכָה נֵדַע אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ ה'"
And if thou say in thy heart: ‘How shall we know the word which the LORD hath not spoken?’
למה לא שאל "איכה נדע את הדבר אשר דברו ה'" כמו ששאל "איכה נדע את הדבר אשר לא דברו ה'", כי הנה באו בפרשה שני משפטים: האחד – באמרו "והיה האיש אשר לא ישמע אל דברי אשר ידבר בשמי אנכי אדרש מעמו" (פסוק י"ט) והשני – אמרו "אך הנביא אשר יזיד לדבר בשמי את אשר לא צויתי ומת הנביא ההוא" (פסוק כ') – והנה ראוי שיתן האות הצריך לכל אחד מהמשפטים האלה... ויקשה אם כן אמרו "הדבר אשר לא דברו ה'" ולא אמר "איכה נדע את הדבר אשר דברו ה'"?
And it shall come to pass, that whosoever will not hearken unto My words which he shall speak in My name, I will require it of him. But the prophet, that shall speak a word presumptuously in My name, which I have not commanded him to speak, or that shall speak in the name of other gods, that same prophet shall die.’
נסה לענות לשאלתו זו.
ה. למבחן "ולא יהיה הדבר" וכו'
"אֲשֶׁר יְדַבֵּר הַנָּבִיא בְּשֵׁם ה' וְלֹא יִהְיֶה הַדָּבָר וְלֹא יָבֹא הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ ה'"
When a prophet speaketh in the name of the LORD, if the thing follow not, nor come to pass, that is the thing which the LORD hath not spoken; the prophet hath spoken it presumptuously, thou shalt not be afraid of him.
הסבר כיצד אין פסוקנו סותר לנאמר בספר יונה פרק ג'.
ו. "אשר ידבר הנביא" וכו'
"אֲשֶׁר יְדַבֵּר הַנָּבִיא בְּשֵׁם ה' וְלֹא יִהְיֶה הַדָּבָר וְלֹא יָבֹא הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ ה'"
When a prophet speaketh in the name of the LORD, if the thing follow not, nor come to pass, that is the thing which the LORD hath not spoken; the prophet hath spoken it presumptuously, thou shalt not be afraid of him.
לכאורה נראה מקומנו סותר את הנאמר בפרשת ראה (פרק י"ג פסוקים ב'-ג').
ועיין בגיליון ראה תש"ח ובייחוד את דברי הרמבמ"ן (משה מנדלסון) המובאים שם.
**
מהי הסתירה, ומה הדרך ליישובה?
ז. הדוגמה מדין "על פי שנים עדים"
**
עיין לכל פרשתנו רמב"ם, הלכות יסודי התורה פרק ח' בייחוד הלכה ב'. הסבר מהי דוגמתו מדין "על פי שנים עדים יקום דבר".
We use cookies to give you the best experience possible on our site. Click OK to continue using Sefaria. Learn More.OKאנחנו משתמשים ב"עוגיות" כדי לתת למשתמשים את חוויית השימוש הטובה ביותר.קראו עוד בנושאלחצו כאן לאישור