עצה טובה: להבנת פרקנו זה קרא:
Siegmund Fraenkel: Die sieben aegyptischen Hungerjahre - eine wirtschaftliche Studie.
Jeschurun 1925. 228-245; 309-321; 412-428!
| א. בטעם סיפור זה |
בעל עקדת יצחק, שואל:
למה הוזכר בכאן כל זה העניין מחוק החמישית (פסוק כ"ד) והעברת העם לערים (כ"א) וחוק הכהנים מאת פרעה (כ"ב), כי כל זה יאות להכתב בספרי נימוסי מצרים, לא בתורה האלוקית.
למה הוזכר בכאן כל זה העניין מחוק החמישית (פסוק כ"ד) והעברת העם לערים (כ"א) וחוק הכהנים מאת פרעה (כ"ב), כי כל זה יאות להכתב בספרי נימוסי מצרים, לא בתורה האלוקית.
נסה לענות לשאלתו! העזר בפסוקים הבאים: שמות כ' ב'; ויקרא כ"ה כ"ג, מ"ב, נ"ה; במדבר י"ח כ"ג-כ"ד; דברים י' ט'.
| ב. במהות תיקוני יוסף |
השוה:
"קְנֵה אֹתָנוּ וְאֶת אַדְמָתֵנוּ"
Wherefore should we die before thine eyes, both we and our land? buy us and our land for bread, and we and our land will be bondmen unto Pharaoh; and give us seed, that we may live, and not die, and that the land be not desolate.’
"וַיִּקֶן יוֹסֵף אֶת כָּל אַדְמַת מִצְרַיִם לְפַרְעֹה"
So Joseph bought all the land of Egypt for Pharaoh; for the Egyptians sold every man his field, because the famine was sore upon them; and the land became Pharaoh’s.
פסוק כ"ג
"הֵן קָנִיתִי אֶתְכֶם הַיּוֹם וְאֶת אַדְמַתְכֶם"
"הֵן קָנִיתִי אֶתְכֶם הַיּוֹם וְאֶת אַדְמַתְכֶם"
"נִמְצָא חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי וְהָיִינוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה"
And they said: ‘Thou hast saved our lives. Let us find favour in the sight of my lord, and we will be Pharaoh’s bondmen.’
המפרשים העתיקים והחוקרים החדשים מבארים את מעשה יוסף כך, שלא הפך יוסף את המצרים לעבדים אלא לאריסים. נמק דעתם זו מתוך הכתובים, ובייחוד מתוך השוואת הפסוקים הנ"ל!
| ג. "נגדך" - "לעיניך" |
"וְלָמָּה נָמוּת נֶגְדֶּךָ"
And when the money was all spent in the land of Egypt, and in the land of Canaan, all the Egyptians came unto Joseph, and said: ‘Give us bread; for why should we die in thy presence? for our money faileth.’
"לָמָּה נָמוּת לְעֵינֶיךָ"
Wherefore should we die before thine eyes, both we and our land? buy us and our land for bread, and we and our land will be bondmen unto Pharaoh; and give us seed, that we may live, and not die, and that the land be not desolate.’
הסבר את סיבת השינוי בביטוי!
| ד. "העביר אותו לערים" |
"וְאֶת הָעָם הֶעֱבִיר אֹתוֹ לֶעָרִים"
And as for the people, he removed them city by city, from one end of the border of Egypt even to the other end thereof.
ד"ה העביר אותו לערים: כמו שעשה סנחריב, כדכתיב אל ארץ כארצכם, כדי שלא יטענו בה חזקה איש איש בארצו לאחר המכירה.
העביר אותו לערים, a stratagem also employed by Sancheriv when he conquered the northern Kingdom of Israel and forcibly exchanged the populations of that kingdom with people from the north. (compare Kings II 18,32). The purpose behind this was to prevent uprisings by populations who had no roots in their countries and therefore had no good reason to start a rebellion.
העביר אותו לערים: שלא העביר יחיד יחיד למקומות מפוזרים אלא כל עיר לעיר אחרת כדי שלא יאבדו חברתם.
...ולפי פירוש רש"י ורשב"ם היה לו לומר "מעיר לעיר", כי הפרש גדול יש בין שימוש אות "ל" ושמוש מילת "אל", ומעולם לא תמצא בתנ"ך "מ... ל..." אלא "מ... אל..." כמו (במדבר ל' ט"ו) "מיום אל יום"; וכן שורש "עבר" לא תמצא בו אות "ל" (שופטים י"ב ג') "ואעברה אל בני עמון" (שמות א' י"ד) "ונעברה אל מצב הפלשתים". כי אות "ל" לא תבוא אלא לעניין ההנאה והתועלת ומילת "אל" תבוא להורות על המקום כגון (דברים ל') "עבר לנו אל עבר הים", (יהושע כ"ב י"ט) "עברו לכם אל ארץ אחוזתכם". מילות "לנו", "לכם" נופלות על בני אדם שלהנאתם תהיה ההעברה ו"אל" נאמר על המקום שאליו תהיה ההעברה; ואומרו (במדבר כ"ז ח') "והעברתם את נחלתו לבתו", כי אין הנחלה עוברת ממש ממקום למקום, רק הנאת אחוזתה תעבור מאיש לאיש. על כן לא יתכן שיהיה פירוש "לערים" – מעיר אל עיר, ועל כן נראה לי כדעת תלמידי עהערענרייך, כי מילת "לערים" היא מליצה בפני עצמה ובלתי קשורה עם "העביר", אך הוא על דרך (במדבר א' ג') "תפקדו אותם לצבאותם"; (כ"ו י"ב) "בני שמעון למשפחותם"; (יהושע ז' י"ד) "ונקרבתם בבקר לשבטיכם"; שעניינם – חילוקים לצבאות, למשפחות, לשבטים. אף כאן – חילוקים לערים – כלומר שלא הפריד בין הדבקים לבלתי הרחיק איש ממיודעיו ורעיו. ומילת "העביר" קשורה עם "מקצה גבול מצרים עד קצהו" – העביר את העם מקצה אל קצה, אך בהעבירו אותם לא לקחם אחד אחד אבל לקחם אגודות-אגודות...
והשוה לכך דברי הרצל: מדינת היהודים, פרק "חבורות בני המקום": "אנשינו חבורות יצאו, למשפחותיהם ולידידיהם" וכן יומן הרצל כרך ראשון מיום 8 יוני 1895!
1. התוכל להביא נימוק נוסף – ענייני – לפירוש שד"ל, נוסף לנימוק הלשוני המובא בדבריו!
2. מה טעם פעולת יוסף זו לפי דעת רשב"ם ולפי דעת בעל "העמק דבר"? (הסבר את המילים המסומנות בקו.)