גיליון זה הוא המשך גיליון בהר-בחקותי תשי"ב העוסק אף הוא בדיני עבד עברי. עיין שם!
| א. הנמקת דיני עבדים |
הכלל הגדול והנמקת כל דיני עבדים "כי עבדי הם" (פסוק מ"ב) וכן "כי לי בני ישראל עבדים" (פסוק נ"ה) – למה נאמרו רק כאן ולא הוזכרו כלל בפרשת משפטים בדיני עבד עברי (שמות כ"א א'-ו')?
| ב. השוואת פסוקים |
השווה:
"כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ..."
If thy brother be waxen poor, and sell some of his possession, then shall his kinsman that is next unto him come, and shall redeem that which his brother hath sold.
"וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ..."
And if thy brother be waxen poor, and his means fail with thee; then thou shalt uphold him: as a stranger and a settler shall he live with thee.
"וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ..."
And if thy brother be waxen poor with thee, and sell himself unto thee, thou shalt not make him to serve as a bondservant.
"וְכִי תַשִּׂיג יַד גֵּר וְתוֹשָׁב עִמָּךְ וּמָךְ אָחִיךָ עִמּוֹ..."
And if a stranger who is a settler with thee be waxen rich, and thy brother be waxen poor beside him, and sell himself unto the stranger who is a settler with thee, or to the offshoot of a stranger’s family,
שונות הן ההתחלות של ארבע פסקאות אלה.
נסה להסביר את סיבת השינויים בהתאם לשוני הדינים הבאים אחרי כל אחת מארבע ההתחלות האלה.
| ג. הכלול באיסור "עבודת עבד" |
"לֹא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבֹדַת עָבֶד"
And if thy brother be waxen poor with thee, and sell himself unto thee, thou shalt not make him to serve as a bondservant.
ועיין גיליון בהר-בחקותי תשי"ב שאלה ב!
כל עבד עברי אסור לישראל שקנהו להעבידו בדברים שהם מיוחדים לעשות העבדים, כגון שיוליך אחריו כליו לבית המרחץ או יחלוץ לו מנעליו, שנאמר: "לא תעבוד בו עבודת עבד". אינו נוהג בו אלא כשכיר – שנאמר: "כשכיר כתושב יהיה עמך". ומותר לספר לו שערו ולכבס לו כסותו, ולאפות לו עיסתו; אבל לא יעשנו בלן לרבים, או ספר לרבים, או נחתום לרבים. ואם הייתה אומנותו זאת קודם שנמכר, הרי זה יעשה. אבל לא ילמדנו בתחילה מלאכה כלל, אלא אומנות שהיה בה היא שעושה בה כשהיה עושה מקודם.
במה דברים אמורים? בעבד עברי, מפני שנפשו שפלה במכירה, אבל ישראל שלא נמכר מותר להשתמש בו כעבד, שהרי אינו עושה מלאכה זו אלא ברצונו ומדעת עצמו.
An Israelite who bought any Hebrew slave is forbidden to impose upon him humiliating tasks, performed by slaves only, such as making him carry his clothing to the bathhouse, or take off his shoes, as it is written: "Do not subject him to the treatment of a slave" (39). He must treat him as a hired worker, as it is written: "You must let him stay with you as a hired servant and a resident alien" (40).— — This applies only to a Hebrew slave, who feels humiliated by having been sold. It is, however, permissible to impose the work of a slave upon an Israelite who has not been sold, since the latter is doing this work voluntarily and with his own consent.
1. שים לב: במכילתא משפטים י"ז ניתנות חמש דוגמאות למושג "עבודת עבד", עבודה שיש בה ביזיון, ובלשון זו:
לא ירחץ לו כליו, ולא ינעל לו מנעליו ולא יטול לו כליו לבית המרחץ ולא יסמיך לו במתניו כיוון שעולה במעלה (= במדרגות) ולא יטלנו לו בפריון (= באפיריון, מטה לשאת בה אדם נכבד בחוץ)...
לא ירחץ לו כליו, ולא ינעל לו מנעליו ולא יטול לו כליו לבית המרחץ ולא יסמיך לו במתניו כיוון שעולה במעלה (= במדרגות) ולא יטלנו לו בפריון (= באפיריון, מטה לשאת בה אדם נכבד בחוץ)...
הסבר למה בחר הרמב"ם מתוך הדוגמאות האלה בשתיים ולא הסתפק באחת, ולמה שינה מן הסדר שבו הובאו שתיים אלה במכילתא והקדים את המאוחר?
2. היכן הרמז בפסוקים למה שלמדנו "שלא יעשנו בלן לרבים או ספר לרבים או נחתום לרבים"?
3. היכן הרמז בלשון הפסוקים למה שלימדנו הרמב"ם (ע"פ הספרא) "במה דברים אמורים? בעבד עברי... אבל ישראל שלא נמכר מותר להשתמש בו כעבד"?
4. איזו תמיהה רצה הרמב"ם לישב בסוף דבריו על ידי הסברו הפסיכולוגי ("מפני שנפשו שפלה במכירה")?
5. מה כוונת המילים "אינו נוהג בו אלא כשכיר" – במה השווהו לו?
| ד. הכלול באיסור עבודת פרך |
"לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ"
Thou shalt not rule over him with rigour; but shalt fear thy God.
ואי זוהי עבודת פרך? זו עבודה שאין קצבה ועבודה שאינו צריך לה אלא תהיה מחשבתו להעביד ובלבד שלא יבטל. מכאן אמרו חכמים, שלא יאמר לו: "עדור תחת הגפנים עד שאבוא" שהרי לא נתן לו קצבה, אלא יאמר לו: "עדור עד שעה פלונית" או "עדור עד מקום פלוני". וכן לא יאמר לו: "חפור מקום זה" והוא אינו צריך לו. ואפילו להחם לו כוס של חמין או להצן ואינו צריך לו – אסור ועובר עליו בלא תעשה שנאמר: "לא תרדה בו בפרך". הא אינו עושה לו אלא דבר קצוב שהוא צריך לו...
It is forbidden to work a Hebrew slave ruthlessly. What is meant by ruthless work? It is work that has no definite time or limit, or needless work designed only to keep the slave working and occupied. Hence, the sages have said: The master should not tell the Hebrew slave: "Pluck weeds under the vines until I arrive," because he has not given him a time limit. He should rather tell him : Pluck weeds until a certain hour or up to a certain place. Nor should he say to him: "Dig up this place," when he does not need it. It is even forbidden to tell him to prepare a glass of hot or cold water for him if he does not need it. By doing this he breaks a prohibitive law, as it is written: "You shall not rule over him ruthlessly" (43). This implies that the Hebrew slave is to do for the master only what is time-marked and needed.
1. הסבר מהם שני סוגי העבודות האסורות הכלולות – לדעת הרמב"ם – במושג "עבודת פרך".
2. הסבר, למה אסור לו לומר "עדור עד שאבוא" – ואפילו אם יבוא לאלתר, ומאידך מותר לו לומר: "עדור עד מקום פלוני" ואפילו הוא עבודה רבה?
3. למה נקט בסוג אחד של עבודות פרך דווקא דוגמאות של עבודות בית (כגון "החם", "הצן") ובסוג האחר של עבודות פרך דווקא דוגמאות של עבודות חקלאיות?
4. עיין שמות פרק ה'. באיזו משתי ההוראות הנ"ל נקראת העבודה שהעבידו מצרים את אבותינו בשם "עבודת פרך"?

