א. דברי יוסף לאחיו ולפרעה |
השווה:
דברי יוסף אל אחיו ואל בית אביו (מ"ו, ל"א-ל"ב):
"אֶעֱלֶה וְאַגִּידָה לְפַרְעֹה וְאֹמְרָה אֵלָיו אַחַי וּבֵית אָבִי אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בָּאוּ אֵלָי וְהָאֲנָשִׁים רֹעֵי צֹאן כִּי אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ וְצֹאנָם וּבְקָרָם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם הֵבִיאוּ" |
דברי יוסף אל פרעה (מ"ז, א'):
"אָבִי וְאַחַי וְצֹאנָם וּבְקָרָם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם בָּאוּ מֵאֶרֶץ כְּנָעַן וְהִנָּם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן" |
הסבר את השינויים שהכניס יוסף בדיבורו אל פרעה.
ב. דברי האחים לפרעה |
השווה:
יוסף מלמד את אחיו מה לומר לפני פרעה (מ"ו, ל"ג-ל"ד) "וְהָיָה כִּי יִקְרָא לָכֶם פַּרְעֹה וְאָמַר מַה מַּעֲשֵׂיכֶם? וַאֲמַרְתֶּם אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ עֲבָדֶיךָ מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד עַתָּה גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבֹתֵינוּ" (בַּעֲבוּר תֵּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן) |
אחי יוסף לפני פרעה (מ"ז, ב-ד) "וּמִקְצֵה אֶחָיו לָקַח חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים וַיַּצִּגֵם לִפְנֵי פַרְעֹה וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל אֶחָיו מַה מַּעֲשֵׂיכֶם? וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבוֹתֵינוּ וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ כִּי אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן אֲשֶׁר לַעֲבָדֶיךָ כִּי כָבֵד הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וְעַתָּה יֵשְׁבוּ נָא עֲבָדֶיךָ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן" |
2. מה ההבדל בין "רועי צאן" לבין "אנשי מקנה"?
3. מה ההבדל העיקרי בין הלימוד שלמדם יוסף לבין דבריהם? מהי סיבת השינוי הזה?
ג. ארץ גושן |
"וְהָיָה כִּי יִקְרָא לָכֶם פַּרְעֹה וְאָמַר מַה מַּעֲשֵׂיכֶם וַאֲמַרְתֶּם אַנְשֵׁי מִקְנֶה...
בַּעֲבוּר תֵּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן"
And it shall come to pass, when Pharaoh shall call you, and shall say: What is your occupation?
ד"ה בעבור תשבו בארץ גשן: והיא צריכה לכם, שהיא ארץ מרעה. וכשתאמרו לו שאין אתם בקיאים במלאכה אחרת, ירחיקכם מעליו ויושיבכם שם.
בעבור תשבו בארץ גשן IN ORDER THAT YE MAY ABIDE IN THE LAND OF GOSHEN — and this is the land that you require, for it is a land of pasture. If you tell him that you are inexperienced in other work he will send you far away from him and settle you there.
ד"ה כי תועבת מצרים כל רועי צאן: לפי שהם להם אלוהות.
אל תירא מרדה מצרימה FEAR NOT TO GO DOWN TO EGYPT — God said this to him because he was grieved that he was compelled to leave the Land of Israel (Pirkei DeRabbi Eliezer 39).
עקדת יצחק:
בחר להם הטוב והישר וישנא את הרבנות, שאין ספק שאם רצה היה ממנה אותם שרי אלפים ושרי מאות על המלכות, אבל רצה שיאמרו שהם רועי צאן מנעוריהם, גם הם גם אבותיהם, עד שהמלאכה שהיא מוחזקת בידם מקדם, ולא יוכלו לזוז ממנה, וזה כדי שירחיקם משבת שם במצרים, כי תועבת מצרים כל רועי צאן. וימשך מזה שישבו בארץ גשן. וזאת היא כוונת רש"י ז"ל וכשאין אתם בקיאים באומנות אחרת ירחיקכם מעליו ותשבו בארץ גשן, אמר שיכוון מהמצרים ההרחקה בעצם והושיבם בארץ גשן במקרה. ואפשר באומרו "תועבת מצרים כל רועה צאן" יהיה כאומרו (שמות ח, כ"ב) "הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלונו" (ועיין רש"י שם!) או כמו שנאמר (מלכים ב, כ"ג) "תועבת בני עמון" ודומיהם. והכוונה שיהיו להם בחזקת אלוהים ויחלקו להם כבוד גדול, ויושיבום במיטב ארצם. ועל פי דרכם למדנו דרך מוסר, כי יוסף שם בפיהם דבר, כדי שיתנה להם המלך, ולא מילא לבו אותו לתתה להם בלי רשותו ואפילו לשאול אותה מעצמו, עד שלא היה דבר גדול אליו, קל וחומר: לשאר האנשים ובגדולות ונפלאות מהם.
בחר להם הטוב והישר וישנא את הרבנות, שאין ספק שאם רצה היה ממנה אותם שרי אלפים ושרי מאות על המלכות, אבל רצה שיאמרו שהם רועי צאן מנעוריהם, גם הם גם אבותיהם, עד שהמלאכה שהיא מוחזקת בידם מקדם, ולא יוכלו לזוז ממנה, וזה כדי שירחיקם משבת שם במצרים, כי תועבת מצרים כל רועי צאן. וימשך מזה שישבו בארץ גשן. וזאת היא כוונת רש"י ז"ל וכשאין אתם בקיאים באומנות אחרת ירחיקכם מעליו ותשבו בארץ גשן, אמר שיכוון מהמצרים ההרחקה בעצם והושיבם בארץ גשן במקרה. ואפשר באומרו "תועבת מצרים כל רועה צאן" יהיה כאומרו (שמות ח, כ"ב) "הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלונו" (ועיין רש"י שם!) או כמו שנאמר (מלכים ב, כ"ג) "תועבת בני עמון" ודומיהם. והכוונה שיהיו להם בחזקת אלוהים ויחלקו להם כבוד גדול, ויושיבום במיטב ארצם. ועל פי דרכם למדנו דרך מוסר, כי יוסף שם בפיהם דבר, כדי שיתנה להם המלך, ולא מילא לבו אותו לתתה להם בלי רשותו ואפילו לשאול אותה מעצמו, עד שלא היה דבר גדול אליו, קל וחומר: לשאר האנשים ובגדולות ונפלאות מהם.
ד"ה כי תועבת מצרים: ולא ירצה להושיבכם במקום עיקר הישוב. כך עלה בדעת יוסף לסבב הדברים להגיע לתכלית המבוקש לשבת בדד, אף על גב שיהיה באופן שיהיו אחיו ובית אביו לבוז מחמת זה בעיני פרעה. מכל מקום הכל כדאי, כדי להגיע לזה התכלית הנחוץ לשמירת קדושת ישראל.
(והשוה דברי בעל העמק דבר בגיליון וזאת הברכה תשי"א–תשי"ב שאלה ג ד"ה וישב ישראל בטח בדד, עין יעקב).
*
1. מהם הקשיים בפסוקנו שמישב רש"י בדבריו לד"ה בעבור תשבו?
2. מה ההבדל בין שני פירושי בעל עקדת יצחק לפסוקנו?
3. הסבר את המילים המסומנות בקו שבדבריו.
4. מהו ה"מוסר" שלומד בעל העקדה מהתנהגותו של יוסף? היכן בפרשתנו מצינו בהתנהגות יוסף אותו כיוון?
5. התוכל להסביר מתוך תקופתו של בעל העמק דבר, למה בחר לפרש פסוקנו ע"פ דרכו הראשונה של בעל העקדה ולא ע"פ דרכו השניה?
ד. זרות במבנה ההפטרה |
*
יש במבנה ההפטרה זרות גדולה. איזו היא, ואיך אפשר לישבה?
ה. השוני בתרגומי מילת "עץ" |
יונתן תירגם:
פסוק ט"ז |
"קַח לְךָ עֵץ אֶחָד וּלְקַח עֵץ אֶחָד" |
סב לך לוחא חדא וסב לוחא חדא |
פסוק י"ז |
"וְקָרַב אֹתָם אֶחָד אֶל אֶחָד לְךָ לְעֵץ אֶחָד" |
לך ללוחא חד |
פסוק י"ט |
"הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת עֵץ יוֹסֵף... וְנָתַתִּי אוֹתָם עָלָיו אֶת עֵץ יְהוּדָה וַעֲשִׂיתִם לְעֵץ אֶחָד" |
אנא מקרב את שבטא דיוסף ...ית שבטא דיהודה ואעבדינון לעמא חד |
הסבר מהי סיבת השוני בתרגומי מילת "עץ"?
ו. פסוקי שאלה |
השווה:
"וְכַאֲשֶׁר יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ בְּנֵי עַמְּךָ לֵאמֹר הֲלוֹא תַגִּיד לָנוּ מָה אֵלֶּה לָּךְ?"
And when the children of thy people shall speak unto thee, saying: Wilt thou not tell us what thou meanest by these?
"וַיֹּאמְרוּ אֵלַי הָעָם הֲלֹא תַגִּיד לָנוּ מָה אֵלֶּה לָּנוּ כִּי אַתָּה עֹשֶׂה?"
And the people said unto me: ‘Wilt thou not tell us what these things are to us, that thou doest so?’
"וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ עַל מָה אַתָּה נֶאֱנָח? וְאָמַרְתָּ ..."
And it shall be, when they say unto thee: Wherefore sighest thou? that thou shalt say: Because of the tidings, for it cometh; and every heart shall melt, and all hands shall be slack, and every spirit shall be faint, and all knees shall drip with water; behold, it cometh, and it shall be done, saith the Lord GOD.’
1. מה המשותף בשלושת המקומות האלה?
2. מהי חשיבותה של שאלת השואלים?
**
3. התוכל להסביר, למה נאמר בכ"ד י"ט "מה אלה לנו" ולא כבפסוקנו "מה אלה לך"?
השווה לשלושת פסוקי יחזקאל הנ"ל:
"וְאָמְרוּ כָּל הַגּוֹיִם עַל מֶה עָשָׂה ה' כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת?
מֶה חֳרִי הָאַף הַגָּדוֹל הַזֶּה? וְאָמְרוּ עַל אֲשֶׁר..."
even all the nations shall say ‘Wherefore hath the LORD done thus unto this land? what meaneth the heat of this great anger?’
הדומה השאלה בתוכנה ובכוונתה לשאלות ביחזקאל?
השווה לשלושת פסוקי יחזקאל את שני פסוקי התורה הבאים:
"וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם?"
את העבודה הזאת THIS SERVICE — that of the Paschal offering. But has it not already been said above, (Exodus 12:25) “And it shall come to pass when ye be come into the land … [that ye shall keep this service]”? Why then does it repeat it again? On account of a new matter that is introduced here; viz., in the former chapter it says, (v. 26) “And it shall come to pass when your children shall say unto you, What mean ye by this service?” and there Scripture is speaking about a wicked son who excludes himself from the Israelite community (by saying ye, as though he does not wish to participate in the service), whilst here it states, (v. 8) “And thou shalt tell thy son”, referring to a son who does not know how to enquire, and Scripture teaches you that you yourself must open up the conversation with Agadic explanations which attract the heart (cf. Mekhilta d'Rabbi Yishmael 13:14:1; Shabbat 87a).
"וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת? וְאָמַרְתָּ אֵלָיו..."
And it shall be when thy son asketh thee in time to come, saying: What is this? that thou shalt say unto him: By strength of hand the LORD brought us out from Egypt, from the house of bondage;
הדומים שני הפסוקים האלה בתוכנם ובמגמתם לשאלות שבפסוקי יחזקאל?
ז. בביאור "והיה משכני עליהם" |
"וְהָיָה מִשְׁכָּנִי עֲלֵיהֶם וְהָיִיתִי לָהֶם לֵא-לֹהִים"
My dwelling-place also shall be over them; and I will be their God, and they shall be My people.
והיה משכני עליהם: כי מוראו יהיה עליהם לעולם, כי ישכון כבודו בתוכו לעולם.
ר' אליעזר מבלגנצי:
והיה משכני עליהם: לסוכה ולמחסה ולמסתור.
והיה משכני עליהם: לסוכה ולמחסה ולמסתור.
My dwelling-place also shall be over them; and I will be their God, and they shall be My people.
*
1. מה קשה לכל אחד משני המפרשים האלה?
*
2. בניגוד לשני הפירושים הנ"ל, מפרשים אחדים מחכמי הנוצרים את פסוקנו: בית המקדש יהיו בנוי במקום גבוה ולא במישור. והם מסתמכים על ישעיהו ג' ב' ועל יחזקאל מ' ב'.
הצדקו בפירושם זה או לא? נמק תשובתך!
הצדקו בפירושם זה או לא? נמק תשובתך!