| א. מילת מפתח |
בחלקה הראשון של הפטרתנו חוזרות ונשנות כמעט בכל פסוק צורות שונות של פועל אחד – המשמש כמילת מפתח. 1. מהו הפועל הזה, ומה תפקידו בפרקנו? 2. למה אינו מופיע שוב בחלקה השני של הפטרתנו?
| ב. משמעות ה"אור" |
"קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח"
Arise, shine, for thy light is come, And the glory of the LORD is risen upon thee.
הסבר, האם משמעותו של ה"אור" בשני הפסוקים אחד הוא או לא?
| ג. בפירוש הביטוי "בא אורך" |
""קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ"
Arise, shine, for thy light is come, And the glory of the LORD is risen upon thee.
ד"ה כי בא אורך: לשבח, ולפי דעתי שביאת האור הוא חשך. כמו בא ערב ונפסק האור שהיה לך וזרח עליך כבוד ה'.
בא אורך Thy light is come, if taken in a good sense; but I think that it means thy light has set, and it has become dark; that is,2The Hebrew text has the word במו, which can be translated as if to say, or that is, but usually it introduces some quotation from the Bible; very probably it was originally followed by the words בי בא השמש because the sun was set (Gen. 28:11). the evening is come, and the light which has shone for thee hitherto, is gone, but in its stead the glory of the Lord will henceforth shine over thee; comp. The sun shall be no more thy light by day, etc. (ver. 19). By the words Shine, etc., the restoration of the kingdom of Israel, or of the prophecy is meant.
ד"ה כי בא אורך: הגיע זמן ישועתך שהוא לך אורה גדולה, וכפל העניין ואמר "וכבוד ה' עליך זרח". וכן תרגם יונתן: ארי מטא זמן פורקנך.
ויש מפרשים: "כי בא אורך" שקע אורך, כמו שאמר (ויקרא א') "ובא השמש ומהר". אמר דרך משל: שקע אורך, שהוא אור העולם הזה, ויהיה לך תמורתו אור גדול והיא הישועה והשמחה...
אבן כספי:
ד"ה כי בא אורך: זה הלשון סובל שני מתנגדים כעניין כל תנועה, וכן (בראשית כ"ח א') "כי בא השמש", הטעם סר לשם או סר לכאן, וכן בא השמש על האופק או בא תחת האופק, אבל לא קרה שמצאנוה בספרים הנמצאים בידינו רק על בואו תחת האופק, אבל אין ספק שהוא גם כך נכון על בואו על האופק. ומדעתי – אף על פי שאינו נמנע אמרו בכאן: "כי בא אורך" היה תחת האופק וההסתר – כוונת ישעיה פה באמרו בכאן "כי בא אורך" על הגלותו עליו, כמו שקדם "אורי", וכן "עליך זרח" – עליך יראה.
ד"ה כי בא אורך: זה הלשון סובל שני מתנגדים כעניין כל תנועה, וכן (בראשית כ"ח א') "כי בא השמש", הטעם סר לשם או סר לכאן, וכן בא השמש על האופק או בא תחת האופק, אבל לא קרה שמצאנוה בספרים הנמצאים בידינו רק על בואו תחת האופק, אבל אין ספק שהוא גם כך נכון על בואו על האופק. ומדעתי – אף על פי שאינו נמנע אמרו בכאן: "כי בא אורך" היה תחת האופק וההסתר – כוונת ישעיה פה באמרו בכאן "כי בא אורך" על הגלותו עליו, כמו שקדם "אורי", וכן "עליך זרח" – עליך יראה.
1. הסבר מהן שתי הדעות בפירוש המילים "בא אורך".
2. מהן הוכחותיהן של כל דעה?
3. על איזה פסוק בהפטרתנו יוכלו הראב"ע ופירוש ה"יש מפרשים" ברד"ק להסתמך?
4. האפשר להביא ראיות מלשון המקרא נגד תפישת הראב"ע?
| ד. משמעותו המטפורית של "החושך" |
"כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים
וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה' וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה"
For, behold, darkness shall cover the earth, And gross darkness the peoples; But upon thee the LORD will arise, And His glory shall be seen upon thee.
חשך וערפל משל על הצרות.
אברבנאל:
עם היות שאמר זה על הצרות והרעות שיבואו אז על האומות, אין ספק שכיוון עוד בזה, שכל באי עולם בארצותם לגוייהם הולכים בחושך האמונות.
עם היות שאמר זה על הצרות והרעות שיבואו אז על האומות, אין ספק שכיוון עוד בזה, שכל באי עולם בארצותם לגוייהם הולכים בחושך האמונות.
שד"ל:
לא שכך יהיה אחר הגאולה, כי הגאולה תאיר לכל העולם, וכמו שהוא אומר: "והלכו גויים לאורך", אלא בזמן שהחושך יכסה ארץ, אז - עליך יזרח ה'.
לא שכך יהיה אחר הגאולה, כי הגאולה תאיר לכל העולם, וכמו שהוא אומר: "והלכו גויים לאורך", אלא בזמן שהחושך יכסה ארץ, אז - עליך יזרח ה'.
ענה לשאלות אלה אחרי עיונך
1. מהי משמעותו המטפורית של "החושך" לפי הפרשנים הנ"ל?
2. מהו המקום (או המקומות) בתורה המשתקפים כאן בדברי הנביא?
| ה. "תראי" - "תיראי" |
"אָז תִּרְאִי וְנָהַרְתְּ וּפָחַד וְרָחַב לְבָבֵךְ"
Then thou shalt see and be radiant, And thy heart shall throb and be enlarged; Because the abundance of the sea shall be turned unto thee, The wealth of the nations shall come unto thee.
אברבנאל:
ודע שבמילת "תראי" לפי הספרים המדוייקים אין יו"ד בין התי"ו והרי"ש, ותרגם יונתן: "בכן תחזין". אבל כפי המסורת הוא מלשון "יראה" וכמוהו אצלי בצפניה (ג' ז') "אך תיראי אותי תיקחי מוסר", שהוא מלשון "יראה", עם היותו חסר יו"ד.
ודע שבמילת "תראי" לפי הספרים המדוייקים אין יו"ד בין התי"ו והרי"ש, ותרגם יונתן: "בכן תחזין". אבל כפי המסורת הוא מלשון "יראה" וכמוהו אצלי בצפניה (ג' ז') "אך תיראי אותי תיקחי מוסר", שהוא מלשון "יראה", עם היותו חסר יו"ד.
דוד ילין, חקרי מקרא:
... וזה מעין "משנה הוראה".
... וזה מעין "משנה הוראה".
1. הסבר את פסוקנו בשתי ההוראות!
2. לפי איזו משתי ההוראות נשמרת ההקבלה?
| ו. "יקוו" - חילוף בניינים |
"כִּי לִי אִיִּים יְקַוּוּ וָאֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ בָּרִאשֹׁנָה
לְהָבִיא בָנַיִךְ מֵרָחוֹק כַּסְפָּם וּזְהָבָם אִתָּם"
Surely the isles shall wait for Me, And the ships of Tarshish first, To bring thy sons from far, Their silver and their gold with them, For the name of the LORD thy God, And for the Holy One of Israel, because He hath glorified thee.
פירוש: שוכני האיים יקוו לי, כי אני המטיב והמריע, לפיכך יביאו בניך, ואפילו יהיו רחוק – יביאו אותם לארץ ישראל.
ד"ה ואניות תרשיש בראשונה: בחסרון כ"ף הדמיון – כבראשונה, כמו שהיו באות אניות תרשיש בראשונה בימי שלמה.
שד"ל:
נראה לי: יִקָוו (בקמץ תחת הקוף) מבניין נפעל וכטעם (ירמיהו ג' י"ז) "בעת ההיא יקרא לירושלים כסא ה' ונקוו עליה כל הגויים לשם ה'".
נראה לי: יִקָוו (בקמץ תחת הקוף) מבניין נפעל וכטעם (ירמיהו ג' י"ז) "בעת ההיא יקרא לירושלים כסא ה' ונקוו עליה כל הגויים לשם ה'".
אור בהיר: (שמעון ברמן):
נראה מאוד נכונה דעת האומרים, כי פיעל "יקוו" שבפסוק הוא במקום נפעל יקוו (בקמץ) או יקבצו, ובזה יהיה המשך הפסוק ישר בלא לחץ. במקומות רבים בכתבי הקודש יבוא חילוף בניינים, אם חילופם הוא בניקוד בלבד, כמו (ישעיהו נ"ז) "כי מאתי גלית" - טעמו כמו גלית (בקמץ הגימל, והוא בניין קל).
נראה מאוד נכונה דעת האומרים, כי פיעל "יקוו" שבפסוק הוא במקום נפעל יקוו (בקמץ) או יקבצו, ובזה יהיה המשך הפסוק ישר בלא לחץ. במקומות רבים בכתבי הקודש יבוא חילוף בניינים, אם חילופם הוא בניקוד בלבד, כמו (ישעיהו נ"ז) "כי מאתי גלית" - טעמו כמו גלית (בקמץ הגימל, והוא בניין קל).
1. מה ראו הפרשנים האחרונים לפרש "יקוו" בנפעל - במה יהיה לפי פירוש זה "המשך הפסוק ישר בלא לחץ"?
2. האם ישעיה נ"א ה' סותר או מסייע לפירושם? "אלי איים יקַוו (בפתח) ואל זרועי ייחלון".
*
3. הכלל שמביאו "אור בהיר" בסוף דבריו על חילוף הבניינים, יש מוצאים לו הדגמה בפסוקים הראשונים של פרקנו. היכן?
| ז. "ארמי אבד אבי" |
"וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט..."
And thou shalt speak and say before the LORD thy God: ‘A wandering Aramean was my father, and he went down into Egypt, and sojourned there, few in number; and he became there a nation, great, mighty, and populous.
ספרי:
מלמד שלא ירד יעקב לארם אלא להיאבד ומעלה על לבן הארמי כאילו אבדו.
מלמד שלא ירד יעקב לארם אלא להיאבד ומעלה על לבן הארמי כאילו אבדו.
מזכיר חסדי המקום, ארמי אבד אבי לבן ביקש לעקור את הכל כשרדף אחרי יעקב.
ארמי אבד אבי A SYRIAN DESTROYED MY FATHER — He mentions the loving kindness of the Omnipresent saying, ארמי אבד אבי, a Syrian destroyed my father, which means: “Laban wished to exterminate the whole nation” (cf. the Haggadah for Passover) when he pursued Jacob. Because he intended to do it the Omnipresent accounted it unto him as though he had actually done it (and therefore the expression אבד which refers to the past is used), for as far as the nations of the world are concerned the Holy One, blessed be He, accounts unto them intention as an actual deed (cf. Sifrei Devarim 301:3; Onkelos).
תרגום אונקלוס:
לבן ארמאה בעא לאובדא ית-אבא.
לבן ארמאה בעא לאובדא ית-אבא.
מילת אבד מהפעלים שאינם יוצאים, ואילו היה ארמי על לבן היה הכתוב אומר מאביד או מאבד. והקרוב שארמי הוא יעקב כאילו אמר הכתוב כאשר היה אבי בארם היה אובד והטעם: עני בלא ממון...
lost is an intransitive verb. If the Aramean referred to Lavan, then the verb would be in the transitive hif‘il or pi‘el form. Besides, what sense is there to say, “Lavan tried to destroy my forefather, and he went down to Egypt”? Lavan never considered going down to Egypt! The plausible interpretation is that the Aramean refers to Yaaqov, as if Scripture had said, “When my forefather was in Aramea, he was lost” — meaning, he was a pauper, without property. Compare, “give strong drink to him who is lost” [Proverbs 31: 6], where it is immediately followed by, “let him drink, and forget his poverty” [Proverbs 31: 7]. Thus the lost Aramean was my forefather. The intent of this passage is: I did not inherit this land from my forefather, for he was a pauper when he came to Aramea, and he was a stranger in Egypt, where he was few in number. Afterwards, he became a great nation; and you, God , brought us out of slavery, and gave us the good land. Do not object to Yaaqov’s being called an Aramean, since similar apellations can be found. Consider “Yeter the Ishmaelite” [I Chronicles 2: 17], even though he was really an Israelite (for so it is written [II Samuel 17: 25]).
הנה אבי, שהיה יעקב, היה זמן מה ארמי אובד, שלא היה לו בית מושב...
ארמי אובד אבי, my father, i.e. Yaakov, who was for a while a wandering lost person without a home of his own, was not at the time able to establish a nation deserving or fit to inherit this land.
אברהם ארמי היה, אובד וגולה מארץ ארם...
ארמי אובד אבי, as if the Torah had written” my father Avraham was an Aramite, lost, and exiled from his birthplace Aram.” G’d had told him in Genesis 12,1 “go forth for yourself from your homeland, etc.” Later on, Avraham himself relates to Avimelech the king of the Philistines, (Genesis 20,13) that G’d had made him wander, away from his father’s house, etc. The meaning of the word אובד here is similar to תועה, the root Avraham used to describe wandering without specific objective, almost like walking because one is lost. The word occurs clearly in that sense in Psalms 119,176 תעיתי כשה אובד בקש עבדך, “I have strayed like a lost sheep; search for Your servant, etc.!” We also find the word in this connotation in Jeremiah 50,6 עמי רועיהם התעום, “My people were lost sheep; their shepherd led them astray.” In other words, the recital by the farmer goes back to the Jewish people’s origin, the farmer saying: ‘our forefathers came to this land from an alien country and now G’d has given it to us.
אנציקלופדיה מקראית, כרך א' טור 576:
הביטוי "ארמי אבד אבי..." פירושו כנראה הוא, שלשם הבעת תודה לה' על קנין הארץ, היה האיש הישראלי מעלה את זיכרון הימים שבהם היו אבותיו נעים ונדים כדרך הארמים.
הביטוי "ארמי אבד אבי..." פירושו כנראה הוא, שלשם הבעת תודה לה' על קנין הארץ, היה האיש הישראלי מעלה את זיכרון הימים שבהם היו אבותיו נעים ונדים כדרך הארמים.
1. חלק את המפרשים הנ"ל לפי קבוצות.
2. מהו ההבדל העיקרי שביניהן?
3. דעת איזו קבוצה מתיישבת עם הטעמים?

