דָּבָר אַחֵר אָמוֹן, אֻמָּן. הַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת אֲנִי הָיִיתִי כְּלִי אֻמְנוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם בּוֹנֶה פָּלָטִין, אֵינוֹ בּוֹנֶה אוֹתָהּ מִדַּעַת עַצְמוֹ אֶלָּא מִדַּעַת אֻמָּן, וְהָאֻמָּן אֵינוֹ בּוֹנֶה אוֹתָהּ מִדַּעַת עַצְמוֹ אֶלָּא דִּפְתְּרָאוֹת וּפִנְקְסָאוֹת יֵשׁ לוֹ, לָדַעַת הֵיאךְ הוּא עוֹשֶׂה חֲדָרִים, הֵיאךְ הוּא עוֹשֶׂה פִּשְׁפְּשִׁין. כָּךְ הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַבִּיט בַּתּוֹרָה וּבוֹרֵא אֶת הָעוֹלָם.
Alternatively, amon means "artisan." The Torah is saying, "I was the artisan's tool of Hashem." In the way of the world, a king of flesh and blood who builds a castle does not do so from his own knowledge, but rather from the knowledge of an architect, and the architect does not build it from his own knowledge, but rather he has scrolls and books in order to know how to make rooms and doorways. So too Hashem gazed into the Torah and created the world.
“When you investigate the acts of God, one finds that all that God has created requires repair and further action. Wheat needs a tikkun in order for it to be ready for human consumption and God did not create wheat that is complete. And since the Torah was given by God through prophecy, and the work of the intellect is greater than the power of prophecy, as our Rabbis taught, “a sage is greater than a prophet.” Therefore, the Sages are the repair and completion of the Torah. Even though the Torah was given on Sinai through Moshe, and Moshe was a prophet of God, nonetheless, from the perspective of wisdom, which is greater than prophecy, the Torah was completed through the application of human reason which then clarifies everything. For the Torah came into the world like all other natural things, not fully clarified. It was left for human reason to clarify.”
ר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק במדבר פרשת שלח
ובפירוש הפסוקים הרשות לכל אחד לפרש דשבעים פנים לתורה ועוד יותר גם כן וכל אחד מישראל יש לו שבעים פנים לתורה
Rav Zadok HaKohen from Lublin - Pri Tzadik, Bamidbar, Parshat Shelach
The meaning of the verses is that all have the ability to expound, as there are “seventy faces of the Torah”. And all the more so, each individual in Israel in themselves has “seventy faces of the Torah.”
פירוש רש"י על אבות פרק ד משנה א
הלומד מכל אדם. ואפי' שאינו גדול ממנו בחכמה הולך ולומד ודוחק ונכנס בכל מקום שהם בני תורה ואינו מתבייש: מכל מלמדי וכו'. כל מי שבא ללמדני הייתי משכיל שומע לדבריו ולא בושתי:
Rashi on Avot 4:1
One who learns from all. And even if they are not greater than him in intellect, one can go and learn and push and enter into every space where there are bnei Torah, and they should not be embarrassed....everyone who came to learn from me, I thought and listened to their words and I was not embarrassed.
פירוש רבינו יונה על אבות פרק ד משנה א
בן זומא אומר איזהו חכם הלומד מכל אדם - אמרו חכמי האומות כי היודע כל החכמות אם אינו אוהב החכמה אינו חכם אלא טפש הוא אחר שאינו אוהב החכמה כי היא הדעת. אך האוהב אותה ומתאוה אליה אף על פי שאינו יודע כלום הרי זה נקרא חכם שעל כל פנים תשיג אל החכמה האמיתית ודעת אלהים תמצא. ועל זה אמר בן זומא איזהו חכם הלומד מכל אדם שכל כך אוהב החכמה ומתאוה אליה ששואל לכל אדם ואף מי שאינו יודע כי אם דבר (אחר) [אחד] ילמד ממנו ואז יצליח דרכו ואז ישכיל. ועל זה נקרא חכם שנאמר [תהלים קי"ט צ"ט] מכל מלמדי השכלתי שכן אמר דוד ע"ה שלמד מכל אדם ולא היה אומר זה אינו יודע כמוני כי מכלם למד והשכיל משל לאדם שהפסיד כלי קטן והלא מכל אדם מבקש אותו:
Rebenu Yona, Avot 4:1
Ben Zoma said who is wise, one who learns from everyone: the wise ones from other nations said, as they knew all of the wisdom, if one does not love wisdom, they are not wise, rather they are stupid, because wisdom is thought. But rather the one who loves it even though they might not know anything is called wise, for they will obtain true wisdom and knowledge will be found. And this is where Ben Zoma says who is wise a person who can learn from all, for they love wisdom so much and ask all people, even those who don’t know, because even if he is able to learn one thing he will succeed in their path and gain knowledge. And this is who is called wise, as it says is Psalms “From all that I learned from I gained wisdom”, as it is said about David, that he learned from every person, and he never said ‘this person doesn’t know like I do’ for it is possible to learn from everyone.
מאי משמע דהאי יובלא לישנא דדכרא הוא דתניא אמר רבי עקיבא כשהלכתי לערביא היו קורין לדכרא יובלא ואמר ר"ע כשהלכתי לגליא היו קורין לנדה גלמודה מאי גלמודה גמולה דא מבעלה ואמר ר"ע כשהלכתי לאפריקי היו קורין למעה קשיטה למאי נפקא מינה לפרושי (בראשית לג, יט) מאה קשיטה דאורייתא מאה דנקי אמר רבי כשהלכתי לכרכי הים היו קורין למכירה כירה למאי נפקא מינה לפרושי (בראשית נ, ה) אשר כריתי לי אמר ר"ש בן לקיש כשהלכתי לתחום קן נשרייא היו קורין לכלה נינפי ולתרנגול שכוי לכלה נינפי מאי קרא (תהלים מח, ג) יפה נוף משוש כל הארץ ולתרנגול שכוי אמר רב יהודה אמר רב ואיבעית אימא ריב"ל מאי קרא (איוב לח, לו) מי שת בטוחות חכמה או מי נתן לשכוי בינה מי שת בטוחות חכמה אלו כליות או מי נתן לשכוי בינה זה תרנגול
§ It is taught in the mishna that Rabbi Yosei proves from a verse that a the horn of a ram [yovel] is called a keren. The Gemara asks: From where may it be inferred that this term yovel denotes the horn of a ram? The Gemara answers: As it is taught in a baraita: Rabbi Akiva said: When I went to Arabia, I heard that they called a ram yovla, and from this we can infer the meaning of the term yovel in the related language of Hebrew.The Gemara records a series of similar statements: And Rabbi Akiva said: When I went to Galia, I heard that they called a menstruating woman galmuda, and this clarifies the meaning of that word in Scripture. It should be understood as follows: What does galmuda mean? She is separated [gemula da] from her husband, as all physical contact between a menstruating woman and her husband is forbidden. And Rabbi Akiva said: When I went to Africa, I heard that they called a ma’a, which is a certain coin, kesita. The Gemara asks: What is the practical significance of this? The Gemara answers: To explain that the words in the Torah relating to Jacob’s purchase of his field near Shechem: “And he bought the parcel of ground where he had spread his tent, from the sons of Hamor for a hundred kesita” (Genesis 33:19), denote a hundred dankei, i.e., a hundred ma’a. Similarly, Rabbi Yehuda HaNasi said: When I went to the sea towns, I heard that they called a sale kira. And the Gemara asks: What is the practical significance of this? The Gemara answers: To explain the verse relating to Jacob’s burial plot: “In my grave which I purchased [kariti] for myself, there shall you bury me” (Genesis 50:5). Rabbi Shimon ben Lakish said: When I went to the district of Kan Nishrayya, I heard that they called a bride ninfi and a rooster sekhvi. The Gemara explains how this information serves to clarify the meanings of biblical verses: A bride is called ninfi; what is the verse that uses a similar term? “Beautiful view [nof ], the joy of the whole earth, Mount Zion” (Psalms 48:3), which therefore means beautiful like a bride. And a rooster is called sekhvi; Rav Yehuda said that Rav said: And if you wish, you can say that Rabbi Yehoshua ben Levi said this: What is the verse that employs this term? “Who has put wisdom in the inward parts? Or who has given understanding to the sekhvi” (Job 38:36), which should be understood as follows: “Who has put wisdom in the inward parts”: These are the kidneys that are hidden in the body; “or who has given understanding to the sekhvi”: This is a rooster, who knows to crow at fixed times during the night.
לא הוו ידעי רבנן מאי סירוגין שמעוה לאמתא דבי רבי דחזתנהו רבנן דהוו עיילי פסקי פסקי אמרה להו עד מתי אתם נכנסין סירוגין סירוגין לא הוו ידעי רבנן מאי חלוגלוגות יומא חד שמעוה לאמתא דבי רבי דחזית לההוא גברא דקא מבדר פרפחיניה אמרה ליה עד מתי אתה מפזר חלוגלוגך לא הוו ידעי רבנן מאי (משלי ד, ח) סלסלה ותרוממך יומא חד שמעוה לאמתא דבי רבי דהוות אמרה לההוא גברא דהוה קא מהפך בשעריה אמרה ליה עד מתי אתה מסלסל בשערך לא הוו ידעי רבנן מאי (ישעיהו יד, כג) וטאטאתיה במטאטא השמד יומא חד שמעוה לאמתא דבי רבי דהוות אמרה לחבירתה שקולי טאטיתא וטאטי ביתא לא הוו ידעי רבנן מאי (תהלים נה, כג) השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך אמר רבה בר בר חנה יומא חד הוה אזלינא בהדי ההוא טייעא הוה דרינא טונא ואמר לי שקול יהביך ושדי אגמלאי:
The Gemara continues its discussion of unusual words: The Sages did not know the meaning of the word seirugin, which is found in a mishna. One day they heard the maidservant in Rabbi Yehuda HaNasi’s house say to the Sages whom she saw entering the house not all at once, but intermittently: How long shall you enter seirugin seirugin? and from this they understood that the word seirugin means: At intervals. It is similarly recounted that the Sages did not know the meaning of the word ḥaloglogot, which is mentioned in various mishnayot and baraitot. One day they heard the maidservant in Rabbi Yehuda HaNasi’s house say to a certain man whom she saw scattering his purslane plants: How long shall you scatter your ḥaloglogot? So they understood that ḥaloglogot means purslane. The Sages also did not know the meaning of the word salseleha in the verse: “Salseleha and it will exalt you” (Proverbs 4:8). One day they heard the maidservant in Rabbi Yehuda HaNasi’s house say to a certain man who was curling his hair: How long shall you mesalsel your hair? And from this they understood that the verse means: Turn wisdom about, and it will exalt you. It is further related that the Sages did not know the meaning of the words in the verse: “And sweep it [vetetetiha] with the broom [matatei] of destruction” (Isaiah 14:23). One day they heard the maidservant in Rabbi Yehuda HaNasi’s house saying to her workmate: Take a broom [tateita] and sweep [ta’ati] the house,” and they understood the meaning of these words. The Sages also did not know the meaning of the word yehavkha in the verse: “Cast your load [yehavkha] upon the Lord and He will sustain you” (Psalms 55:23). Rabba bar bar Ḥana said: One day I was traveling with a certain Arab [Tayya’a], and I was carrying a load, and he said to me: Take your yehav and cast it on my camel, and from this I understood that yehav means a load.