פרשת בראשית - Connect or Against - עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ
(יז) וּמֵעֵ֗ץ הַדַּ֙עַת֙ ט֣וֹב וָרָ֔ע לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ כִּ֗י בְּי֛וֹם אֲכָלְךָ֥ מִמֶּ֖נּוּ מ֥וֹת תָּמֽוּת׃ (יח) וַיֹּ֙אמֶר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים לֹא־ט֛וֹב הֱי֥וֹת הָֽאָדָ֖ם לְבַדּ֑וֹ אֶֽעֱשֶׂהּ־לּ֥וֹ עֵ֖זֶר כְּנֶגְדּֽוֹ׃ (יט) וַיִּצֶר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים מִן־הָֽאֲדָמָ֗ה כָּל־חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙ וְאֵת֙ כָּל־ע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וַיָּבֵא֙ אֶל־הָ֣אָדָ֔ם לִרְא֖וֹת מַה־יִּקְרָא־ל֑וֹ וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יִקְרָא־ל֧וֹ הָֽאָדָ֛ם נֶ֥פֶשׁ חַיָּ֖ה ה֥וּא שְׁמֽוֹ׃ (כ) וַיִּקְרָ֨א הָֽאָדָ֜ם שֵׁמ֗וֹת לְכָל־הַבְּהֵמָה֙ וּלְע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וּלְכֹ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה וּלְאָדָ֕ם לֹֽא־מָצָ֥א עֵ֖זֶר כְּנֶגְדּֽוֹ׃ (כא) וַיַּפֵּל֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֧ים ׀ תַּרְדֵּמָ֛ה עַל־הָאָדָ֖ם וַיִּישָׁ֑ן וַיִּקַּ֗ח אַחַת֙ מִצַּלְעֹתָ֔יו וַיִּסְגֹּ֥ר בָּשָׂ֖ר תַּחְתֶּֽנָּה׃ (כב) וַיִּבֶן֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֧ים ׀ אֶֽת־הַצֵּלָ֛ע אֲשֶׁר־לָקַ֥ח מִן־הָֽאָדָ֖ם לְאִשָּׁ֑ה וַיְבִאֶ֖הָ אֶל־הָֽאָדָֽם׃ (כג) וַיֹּאמֶר֮ הָֽאָדָם֒ זֹ֣את הַפַּ֗עַם עֶ֚צֶם מֵֽעֲצָמַ֔י וּבָשָׂ֖ר מִבְּשָׂרִ֑י לְזֹאת֙ יִקָּרֵ֣א אִשָּׁ֔ה כִּ֥י מֵאִ֖ישׁ לֻֽקֳחָה־זֹּֽאת׃ (כד) עַל־כֵּן֙ יַֽעֲזָב־אִ֔ישׁ אֶת־אָבִ֖יו וְאֶת־אִמּ֑וֹ וְדָבַ֣ק בְּאִשְׁתּ֔וֹ וְהָי֖וּ לְבָשָׂ֥ר אֶחָֽד׃
(17) but as for the tree of knowledge of good and bad, you must not eat of it; for as soon as you eat of it, you shall die.” (18) The LORD God said, “It is not good for man to be alone; I will make a fitting helper for him.” (19) And the LORD God formed out of the earth all the wild beasts and all the birds of the sky, and brought them to the man to see what he would call them; and whatever the man called each living creature, that would be its name. (20) And the man gave names to all the cattle and to the birds of the sky and to all the wild beasts; but for Adam no fitting helper was found. (21) So the LORD God cast a deep sleep upon the man; and, while he slept, He took one of his ribs and closed up the flesh at that spot. (22) And the LORD God fashioned the rib that He had taken from the man into a woman; and He brought her to the man. (23) Then the man said, “This one at last Is bone of my bones And flesh of my flesh. This one shall be called Woman, For from man was she taken.” (24) Hence a man leaves his father and mother and clings to his wife, so that they become one flesh.
  1. What does the word נגד mean?

  2. What does the word עזר mean?

  3. How does the meaning of these words help define the relationship between man and woman?

Dr. Isaac Mozeson

NEXT NeGeD Noon-Gimel-Dalet

NEG-E|D)T נגד [NGD à NXT]

ROOTS: The IE “root” of NEXT is the improbable nehw-iz (near). The Old English root of NEAR is neah, without an R.

נגד NeGeD is translated "before" in Joshua 5:13 and as "in front of" in Exodus 19:2. Note the dental shift from Dalet/ D to T. NEXT can also mean "just before" (in space, in time, or in rank). Nasal-guttural “after” roots are at “INERT.”

The 2-letter Hebrew root נג N-G is akin to NIGH (nearly) and the first element of NEIGHBOR. This Noon-Gimel sub-root appears in words like נגעNaG[A]h (to approach, touch, reach – Jeremiah 4:10) .

נגד NeGeD has two paradoxical elements:

Element # 1. The nasal-guttural means “touching” (Genesis 32:26) or reaching (Genesis 28:12). נגע NeG[A]h, a blow, strike, plague can be negative (see “KNOCK”), while נגר NaGahR, to flow, extend (see “NIAGRA”) and נגש NaGaSH, to draw near (Exodus 19:15) reinforce the CONNECTIVITY.

Element # 2. The guttural-dental, גדד GaDahD and GaD[A]H, are all about being cut off, separate (see CUT”). Being the opposite of human words (scared of ambiguity), the Sacred Language revels in it, even in this 2-letter sub-root. We thus find the גדיל GiDeeYL, fringe (Deut. 22:12) and גדר GeDeR (enclosure, fence -- see “GATHER” and “GRID”) of allow us to see neighboring components as good neighbors with good fences. Allowing us to connect these dots, linking CONNECT to נגד NeGeD was new friend Rabbi David Saltzman and old friend Rav Shimshon Raphael Hirsch (1808-1888).

For what a Hebrewless etymology is worth, the reference books connect CONNECT to Latin com (with, from עם GHeeM, with) + nectere, to bind.

There is also the נכח NayKHaK[H], in front of, over against (Exodus 14:2) and נכח NoaKHa[K]H, defined by the Ben-Yehudah dictionary as “opposite; parallel.” The senses of “next up,” “next in line” or “next door” are close by, even touching.

ר״י אבן כספי - עזר כנגדו – הנה ׳כנגדו׳ שם משותף, פעם לענין נכח מבלי התנגדות, ופעם עם התנגדות, וצדקו יחדו בכאן

עזר כנגדו. זָכָה – עֵזֶר; לֹא זָכָה – כְּנֶגְדּוֹ לְהִלָּחֵם:
עזר כנגדו A HELP MEET FOR HIM — (כנגדו literally, opposite, opposed to him) If he is worthy she shall be a help to him; if he is unworthy she shall be opposed to him, to fight him (Yevamot 63a).
לא טוב היות האדם לבדו. לא לענין נקבה דבר ה׳ שיהא ממין האדם. דזה פשיטא שלא גרע האדם מכל הברואים שהנקבה המקיימת המין הוא ממינו. אלא לא טוב שיהי׳ לו נקבה כמו לשארי ברואים שאינם לעזר בכל הליכות החיים ורק בעת הזווג היא מזדמנת לפניו. אבל לא טוב שיהא האדם בזה האופן. (והכי פי׳ הראב״ד בס׳ בעלי הנפש בהקדמה):

נצי״ב בראשית ב׳ - הרחב דבר: זהו לפי פשוטו. והמדרש ידוע בפירוש רש״י ׳זכה עזר, לא זכה כנגדו׳. אמנם גם לפי הדרש אינו במשמעות שתהא נבראת כדי לצערו, ואיך משמע בלשון ה׳ ״עזר כנגדו״ שיהא או עזר או כנגדו. אלא הכוונה שהניגוד יהא לעזר. שהרי מי שהוא כעסני ורגזני אם אשתו תהא עוד מסייעתו לכך, אע״ג שבשעת הרוגז הוא נהנה מזה והיא לו לעזר, אבל אח״כ שסר הרוגז יש לו צער הרבה מזה שהוסיפה אשתו אש ועצים והרי היא כנגדו, משא״כ אם תהא מנגדתו מתחילה ותשכך חמתו ותפייס אותו האדם שהוא מרגיז עליו, אע״ג שנראית באותה שעה שהיא מנגדתו, מ״מ היא העזר האמיתי שאין למעלה הימנו. וכן מי שטבעו ששמח ביותר, וכדומה בכל המדות. וא״כ הפירוש ״עזר כנגדו״ במה שתהיה מנגדתו תהיה לעזר. וחז״ל הוסיפו שאם זכה נשאר העיקרו ״עזר״ היינו במה שהיא מנגדתו מתחילה, ואם לא זכה נשאר העיקרי ״כנגדו״ במה שהיא עזר מתחילה והיא מסייעתו לכל רוח רעה שעוברת עליו, ואין לך ״כנגדו״ גדול מזה.

לא טוב היות האדם לבדו. לפי שבכל מקום שיש שינוי ומחלוקת אין הטובה מצוי שם שהרי מטעם זה לא נאמר כי טוב בשני לפי שבו נברא המחלוקת כי כל מספר שנים יש בו חלוקה ופירוד ואם כן אם היה האדם נוצר כל אחד מהם מחומר בפני עצמו אם כן יהיו שנים גופים מוחלקים ולא יהיה הטוב דבק בהם יען כי יהיו נעדרים מן האהבה והאחדות ויהיו קרובים לבא לידי פירוד ומריבה וליתן ריוח בין הדבקים והאדם מדיני בטבע צריך יותר אל האהבה והאחדות מכל שאר בעלי חיים לפיכך אמר שלא טוב היה אם יהיה האדם נוצר מן חומר אחד והאשה מן חומר אחר לפיכך אעשה לו עזר כשיהיו מן חומר אחד אז יהיה כל אחד לעזר ולהועיל אל השני ויהיו זה כנגד זו פונים פניהם זה לזה כי זה מורה על האהבה כמ״ש (תהלים טז ח) שויתי ה' לנגדי תמיד. שאין פירושו של התנגדות של מריבה אלא התנגדות של אהבה כמים הפנים, לאפוקי בזמן שהמריבה מצוייה כל אחד פונה לחבירו עורף ולא פנים, לכך נאמר אעשה לו עזר כנגדו.

ור׳ סעדיה גאון- אמר: אעשה לו עזר כנגדו – ולא עשאם עוזרים זה לזה וחויב בזה שיהיה האיש עושה את עיקרי הדברים והאשה משכללת אותם, הוא עושה את היסודות והיא את הטפל, וביאורם של שני דברים אלה ארוך וידוע.
ואמר: כנגדו – כי יש דברים שבהם היא שקולה כנגדו: הבנים מבין שניהם, היחוס משניהם, והנאמנות הגמורה חובה על שניהם כאחד.

עזר כנגדו עזר שיהיה כמו שוה לו בצלם ודמות כי זה הכרחי לו בידיעת צרכיו והמציאם במועד' ואמר כנגדו כי הנכנס לכף נגד דבד א חר כשיהי' שוה לו בשקל יהי' נגדו בקו ישר אבל כשלא יהיו שוים שני הנשקלי' יהי' זה עולה וזה יורד ולא יהיו זה נגד זה בקו ישר ובזה האופן אמרו רז''ל שקול משה כנגד כל ישראל אמנם לא היה ראוי שיהי' העזר שוה לו לגמרי כי אז לא היה ראוי שיעבוד וישרת אחד מהם לחבירו:
עזר כנגדו, a helpmate who will be equal to him, also reflecting the divine image. This is essential for him if he is to know what precisely his needs are and so that he can meet them in time. The reason why the Torah added the word כנגדו is that whenever one confronts someone of equal power, moral and ethical weight, such a confrontation is termed נגד. It is a head-on collision of will. When the two parties disagreeing are not of equal power, or moral/ethical weight, the confrontation is termed as one being עולה or יורד one of the adversaries either prevailing or losing in such an encounter. It is in this sense that we have to understand such statements as משה שקול כנגד כל ישראל, “that Moses was the equal of the entire Jewish people.” (Mechilta Yitro 1) However, the Torah did not mean for woman to be 100% equal to man, else how could the man expect her to perform household chores for him, etc.? Hence the letter כ at the beginning of the word כנגדו somewhat tones down this equality.

רש״ר הירש- לא טוב היות האדם לבדו – הכתוב אינו אומר ״לא טוב לאדם היותו לבדו״, היינו שלא טוב עבור האדם להיות לבד; אלא: ״לא טוב היות האדם לבדו״, היינו: אין זה טוב, היות והאדם הוא לבדו. כל עוד האדם שרוי לבדו, העולם עדיין חסר ״טוב״. תכלית השלמות, אותה ישיג העולם הארצי דרך האדם, אי אפשר להשיגה במלואה, כל עוד האדם לבדו.

השלמת הטוב לא היה האיש, אלא האשה. רק בבריאת האשה נשלם הטוב – גם לאדם וגם לעולם כולו. כפי שלימדונו רבותינו, רק בזכות האשה נקרא האיש ״אדם״, ורק בעל ואשתו ביחד נקראים ״אדם״ (יבמות סג.). התפקיד גדול מידי מלמלאו על ידי אחד לבד, ומשום כך יש צורך לשתף בו אחר. ולכן נוספה אשה לאיש, כדי ששניהם יחד ישיגו בשלמות את ייעודו של האדם.

על האשה להיות ״עזר כנגדו״. אפילו מי שאינו מעמיק רואה שביטוי זה מביע את כבודה האמיתי של האשה. לא נמצא בו שום רמז ליחסי אישות. האשה הועמדה בתחום פעילותו של האיש, שָׁם צריכים אותה ושָׁם תהיה עזר כנגדו. ״עזר כנגדו״ אינו רומז על כך שהאשה טפלה לאיש, למעשה הוא מורה על שוויון גמור ועצמאות שווה. האשה היא ״כנגדו״, לצדו של האיש ומקבילה לו בשורה אחת.

״עזר״ – השורשים הקרובים ל״עזר״ מציינים כולם את מושג ה״הגבלה״: ״אזר״, ״אסר״, ״אצר״, ״עצר״. אם כן ״עזר״ מובנו הוא כך: העוזר נוטל מחברו חלק מהחובות המוטלות עליו, ומסייע לו לרכז את כחותיו לתחום מוגבל יותר, וממילא יכול החבר למלא אחר חובותיו הנותרים באופן יותר יעיל. הווי אומר, ״עזר״ הוא סיוע בדרך ריכוז. בעוד ש״עצר״ מציין הגבלה באמצעות כח (המרומז באות צד״י); הרי ש״עזר״ מציין הגבלה מרצון. מקבל העזרה יכול לפעול בכח גדול יותר, בתחום המוגבל שנותר לו. זוהי גם משמעות ה״עֲזָרָה״ בבית המקדש: איזור שמסייע. לולא העזרה, היה צורך להקריב את הקרבנות בהיכל עצמו. אך לאחר שנוספה העזרה, הרי שההיכל שמור לכפרה העליונה, ואילו כל הדרכים המובילות לכפרה הם תפקיד העזרה.

וכן גם לענין איש ואשה. האשה נוטלת חלק מהחובות המהוות את תפקידה הכביר של האנושות, ומאפשרת לאיש לקיים את חובותיו הנותרים ביתר שלמות. אך כל זה יתכן רק אם ה״עזר״ הוא ״כנגדו״, ולא עמו ממש. אין לעזר לעבוד עמו באותו מקום עצמו, אלא ״כנגדו״, במקום אחר על אותו קו. אילו היה נוצר ה״עזר״ בצורת ״איש״, היו חלים עליו גם כל חיובי האיש, ואף הוא היה נצרך ל״עזר״. משום כך נוצר ״עזר״ האיש כאשה העומדת בצדו, לא עמו ממש, ולא למטה הימנו. היא עובדת ״כנגדו״, בנקודה אחרת על אותו קו. כל אחד עושה את עבודתו בתחומו או בתחומה המיוחד, ובכך הם משלימים זה את זו.

Dr. Isaac Mozeson

עזר [O]ZeR means to help or aid (D-from-fricative shift) [AUXILIARY]. The two 2-letter roots behind עזר Ayin-Zayin-Resh are עז [O]aZ (strength – Genesis 49:3)

and זר ZahR (foreign, someone else – Proverbs 27:2).

Assistance means outside strength.

ולאדם לא מצא עזר כנגדו. בזה שקרא שמות ראה אדם שקשה להשיג עבורו עזר. וביאור הדברים שאדם מתחלה לא הבין בעצמו אם יש לו כל חליפי המדות. שהרי מעולם לא כעס מאין ידע שיש לו מדת הכעס. וכן רחמנות וכדומה. אבל בעת אשר התבונן על כל הברואים ועמד על טבעם מזה התבונן שאצלו כל המדות שבכל מיני ברואים נכללים. דבל״ז לא היה עומד על כחותיהם דמי שאינו יודע רגז לא יאמין ולא יתבונן מה הוא רוגז. ואחר שהתבונן כי כן הוא התבונן שנצרך לו עזר שיהיה גם בה כח להיות עזר כנגדו כמו שביארנו לעיל. ואם אפי׳ יברא הקב״ה בריאה חדשה שיהא ג״כ מלוקט מכל חלקי עפר מן האדמה ויהא כלול בה ג״כ כל המדות. עדיין לא תהא עזר לאדם. אלא נקבה בפ״ע בשנויי מדות. ולא שתהא דבוקה בו לאהבה אפי׳ שלא בשעת הזיווג. ושיהא זה גורם שהיא לעזר בניגודה שהוא משונה. שהרי הדעת נותן להיפך אם האיש רגזן והיא אינה כך ראוי לה לעזבו ותלך לה. אבל במה שנבראת ממנו נקבע הטבע שגם בניגודה היא לו לעזר:
ולאדם לא מצא עזר. ויפל ה' אלהים תרדמה. כְּשֶׁהֱבִיאָן הֱבִיאָן לְפָנָיו כָּל מִין וָמִין זָכָר וּנְקֵבָה, אָמַר לְכֻלָּם יֵשׁ בֶּן זוּג וְלִי אֵין בֶּן זוּג, מִיָּד וַיַּפֵּל (בראשית רבה):
ולאדם לא מצא עזר… ויפל ה' אלהים תרדמה FOR THE MAN HE HAD NOT FOUND A HELP MEET FOR HIM … AND THE ETERNAL GOD CAUSED AN OVERPOWERING SLEEP TO FALL — When He brought them, He brought them before him male and female of each and every kind. Thereupon he said: all these have a mate, but I have no mate! Immediately He caused to fall [an overpowering sleep upon him] (Genesis Rabbah 17:4).
ויקרא כו' לכל הבהמה ולעוף השמים. מלת כל מושך אחר עמו כל עוף השמים ג"כ. ולפי שהפסיק בין בהמה לחיה בעופות לכן חזר ואמר ולכל חית השדה וכן הוא הכלל בכל התורה:
ולאדם לא מצא עזר ולמה לא בראה תחלה אלא צפה הקב״‎ה שעתיד לקרוא עליה תגר ולא בראה לו תחלה עד שתבעה בפיו בפירוש ומיד ויפל תרדמה.
ולאדם לא מצא עזר, “but Adam had not found a suitable partner for himself;” why did G-d not create Chavah at the same time as He had created Adam? G-d had known that the time would come when her husband would blame her for his own sin. (3,12) This is why He delayed creating her until Adam had expressed a wish for her explicitly. (Compare B’reshit Rabbah 17,4) As soon as Adam had expressed his wish for a suitable partner, G-d put him to sleep and proceeded to fashion Chavah from him.
אעשה לו עזר כנגדו. כלומ' שיהא לו לצוות ולעזור ולא לפריה ורביה כי כל זמן שאינו בר מיתה אינו צריך חליפין:
לא טוב היות האדם לבדו איננו נראה שנברא האדם להיות יחיד בעולם ולא יוליד שכל הנבראים זכר ונקבה מכל בשר נבראו להקים זרע וגם העשב והעץ זרעם בהם אבל יתכן לומר כי היה כדברי האומר (ברכות סא) דו פרצופים נבראו ונעשו שיהיו בהם טבע מביא באיברי ההולדה מן הזכר לנקבה כח מוליד או תאמר זרע כפי המחלוקת הידוע בעיבור והיה הפרצוף השני עזר לראשון בתולדתו וראה הקב"ה כי טוב שיהיה העזר עומד לנגדו והוא יראנו ויפרד ממנו ויתחבר אליו כפי רצונו וזהו שאמר אעשה לו עזר כנגדו וטעם "לא טוב" שלא יאמר בו כי טוב בהיותו לבדו שלא יתקיים כן במעשה בראשית ה"טוב" הוא הקיום כאשר פירשתי במאמר "וירא אלהים כי טוב" (לעיל א ד)
ולאדם לא מצא עזר כנגדו. פי' ר' יוסף קמחי לא מצא לעצמו עזר כנגדו כי האל ית' לא הביאם לפניו למצוא לו זוגו כי ידע שאין בהם עזר לו. ופי' לאדם כינוי כמו ולו לא מצא עזר כנגדו כמו נשי למך. והרמ"בן פי' וכל אשר יקרא לו נפש חיה הוא שמו לענין העזר שרש"י פי' סרס המקרא ודורשהו וכל נפש חיה אשר יקרא לו האדם הוא שמו. ופי' הוא לענין העזר כי האדם נפש חיה שנאמר ויהי האדם לנפש חיה והביא לפניו כל המינין כולם וכל מין שיקראנו בשמו ויאמר שהוא נפש חיה כמוהו הוא יהיה שמו ויהיה עזר כנגדו והוא קרא שם לכלם כי הכיר טבעם וקרא שמות לכלם לכל אחד שם הראוי לו לפי טבעו ובשמות נתבאר איזה ראוי להיות עזר לחבירו ולהוליד ממנו כגון הבהמה הדקה קרא בשם אחד שכולן עזר זה לזה בהולדה שיולידו זה מזה והגסה בשם אחר שלא יולידו זה מזה וכן בכולם ולא מצא בכולם שתהיה בטבעה עזר לו ותקרא בשמו ולא שיהי' ביד האדם למצוא בהם עזר כי בטבעם נבראו אלא אם יראה טבעו נאות באחד מן המינין ויבחר בו הב"ה יתקן טבעו אליו כאשר עשה לצלע ולא יצטרך לבנות בנין חדש וזהו כל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו כלומר הוא שמו שהב"ה יקיים השם ההוא. והנכון כי לא היה החפץ לפניו ליקח צלעו ממנו עד שידע האדם שאין בנבראים עזר לו וזהו ולאדם לא מצא עזר כנגדו פי' ולשם האדם לא מצא שיהיה ראוי להיות עזר כנגדו ותקרא בשמו וזהו שאמר זאת הפעם כלומר שזאת הפעם מצאתי עזר ולא מצאתי כן בכל המינין. וי"מ דוקא זאת הפעם אבל מכאן ואילך דוקא ע"י פריה ורביה ומה שלא נאמר כן בשאר מעשה בראשית לפי שנאמר בהם אשר ברא אלהים לעשות פי' אשר ברא עתה ולעשות מכאן ואילך ע"י פריה ורביה אבל באשה שלא נעשית עדיין הוצרך לומר בה ברא:
ולאדם לא מצא עזר כנגדו, ”and for Adam he had not found a suitable helpmate.” Rabbi Joseph Kimchi views Adam as the subject in this verse, i.e. Adam had been unable to find a suitable helpmate for himself. This was because the Lord had not presented him with such a choice, had not introduced a candidate to him. G’d knew that none of the existing creatures would be a suitable helpmate for Adam. The word ולאדם is therefore to be understood as a metaphor, a pronoun, the line meaning: “and for himself, personally, He had not found a suitable helpmate.” We find a similar construction in Genesis 4,23 when Lemech addresses his wives Adah and Tzilah, saying: שמען קולי נשי למך וגו' “listen to what I have to say, oh wives of Lemech.” [who else had he been speaking to that he had to insert his own name? Ed.] Nachmanides explains the words וכל אשר יקרא לו נפש חיה הוא שמו, as applying to the subject of a suitable helpmate for himself. Rashi had already stated that the verse is truncated, and the correct sequence should have been וכל נפש חיה אשר יקרא לו האדם הוא שמו, “and whatever name Adam bestowed on any of the living creatures became its permanent name.” Seeing that Adam himself had been described at the very beginning of his existence as נפש חיה, Adam in his quest for a mate, proceeded to screen all the other creatures known as נפש חיה. As soon as he had bestowed the title נפש חיה on any of them, a title which remained permanent, he hoped that such an animal would qualify as his own helpmate, only to find himself disappointed again and again. Also, in recognizing the distinct characteristics of the animals he classified them into groups such as בהמה גסה and בהמה דקה, large cattle and small cattle. The word עזר is used in a wider sense, including the ability to mate with one another and produce offspring. The common denominator of small cattle, such as sheep and goats, is that they are able to mate with one another and produce offspring, whereas the common denominator of large cattle is that they cannot mate with one another successfully. Clearly, it had not been within the power of Adam to change the natural characteristics of any of these animals which had been created with their specific tendencies. However, if Adam had found among any of the beasts any that appealed to him in an extraordinary manner, he would have prayed to G’d to adapt the characteristics of such an animal so that it would be suitable as his mate. However, in the event, he found none that even remotely interested him in this regard. We do find that G’d reassigned the functions and appearance of one of Adam’s “ribs” in order to provide him with a more suitable mate. The meaning of the words הוא שמו, is that G’d agreed with the name, i.e. characterization Adam had given to each animal, and He henceforth referred to such creature by the name Adam had given them. The truth is that G’d had not wanted to remove a “rib” from Adam until the latter had asked for an as yet non existent creature to become his helpmate, his partner. When, finally, he found such a partner after awakening from his sleep, he named this partner suitably, i.e. אישה as she represented the same components as איש, i.e. himself. Some commentators feel that the emphasis in this verse is on the words זאת הפעם, “(only) on this occasion.” Henceforth, woman as well as man would not be direct creations by their Creator, but they would be born by woman, similar to the procreative process common to all mammals. This is another aspect of the wordsאשר ברא אלוקים לעשות, in 2,3 at the end of the report about the creation. Up until then, G’d had practiced the art of בריאה, creation, in the literal sense. Henceforth new phenomena would only be reproductions of existing phenomena, hence לעשות, to complete, to ensure that what had been created originally would not be lost.
We use cookies to give you the best experience possible on our site. Click OK to continue using Sefaria. Learn More.OKאנחנו משתמשים ב"עוגיות" כדי לתת למשתמשים את חוויית השימוש הטובה ביותר.קראו עוד בנושאלחצו כאן לאישור