המושגים צדק וצדקה מתערבבים. ניתן לומר כי הרעיון היהודי בצדקה הוא לא נתינה של העשיר לעני בגלל שהוא מרחם עליו אלא (וקצרה לנו השעה להביא את המקורות הפילוסופיים המוכיחים זאת) אלא צדקה צריכים לתת כי העולם לא צודק והחלוקה לא צודקת וזה לא שלמי שעשיר מגיע הרבה כסף ולמי שעני מגיע בגלל התנהגותו שיהיה לו מעט כסף. זאת בניגוד לנצרות בה המילה צדקה Charity מקורה במילה הלטינית Caritas שמשמעותה אהבת המין האנושי כלומר צדקה ניתנת מתוך חמלה ואהבה ולא למען עשיית הצדק. בנצרות הגמול ניתן בחיים כלומר באופן הפשוט ביותר אם מישהו עשיר סימן שאלוהים אוהב אותו סימן שהוא אדם טוב. ביהדות זה ממש לא כך. אבל התפיסה הנוצרית משתלטת על התפיסה היהודית בתרבות העולמית וכך גם בארץ.
דברים ט״ו:י״א
כִּי לֹא־יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ עַל־כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת־יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ׃ כלומר תמיד יהיו עניים תמיד ניתן צדקה תמיד נשאף לתקן את העולם ואולי אף חשוב מכך את עצמינו שמתן הצדקה מתקן את נפשנו יותר ממה שהוא מוציא עניים מהעוני.
רב נקלע למקום אחד,
גזר תענית ולא בא מטר.
ירד לפניו שליח הציבור,
אמר משיב הרוח – ונשב רוח,
אמר מוריד הגשם – ובא מטר.
אמר לו [רב]– מהם מעשיך?
אמר לו [שליח הציבור]– מלמד דרדקים אני ומלמד לבני עניים כבני עשירים,
וכל שאי אפשר לו אינני לוקח ממנו דבר.
ויש לי בריכה של דגים וכל אחד שפושע אני משחד אותו בהם
ומשדל אותו ומפייס אותו עד שבא וקורא.
***
מושגים:
רב - מהדור הראשון של אמוראי בבל(175-245 לספירה).
שמו המלא רב אבא בר-איבו, והוא מכונה לעתים 'אבא אריכא' בשל קומתו הגבוהה.
משיב הרוח - "משיב הרוח ומוריד הגשם"
ברכה הנאמרת בתפילת עמידה בתקופת החורף – בין שמיני עצרת לפסח.
תענית - צום של הציבור הנקבע עקב עצירת גשמים.
מה הוא פשט הסיפור?
מה זאת אומרת נקלע למקום אחד?
האם אדם שרק נקלע למקום יכול לעזור לו?
ירד לפניו? מה זה מראה על האדם הזה שהוא השליח של הציבור?
למה לפי האגדה התלמודית הצליח אותו שליח ציבור היכן שרב נכשל?
איזה ערכים התלמוד / גמרא מרומם?
שאלות לחברותות
מה ההבדלים בין גמילות חסדים לבין צדקה?
איך היינו קוראים היום לגמילות חסדים בשפה עכשווית?
למה אי אפשר לתת צדקה לעשירים?