זאת חוקת התורה כו' ויקחו אליך פרה אדומה כו' הנה דרשו רז"ל שעל פרה אדומה אמר שלמה אחכמה והוא רחוקה כי מה שנעלם מאתנו טעם פרה אדומה הוא ע"י שנגנז אור שברא ביום ראשון כאמרם ז"ל שהביט בו אדה"ר מסוף העולם ועד סופו ובזה האור הנעלם יכולין להשיג סוד פרה אדומה וזה האור הוא בחי' חכמת אדם תאיר פניו בחי' באור פני מלך חיים והחכמה תחי' כו' ולעתיד שיתגלה אותו אור כמ"ש ז"ל שגנז ית"ש האור לצדיקים לעתיד לבוא נמצא אז נשיג טעמי התוה"ק אף מחוקת פרה אדומה וכן הצדיקים הגדולים שרואין בעוה"ז מסוף העולם ועד סופו שמאיר להם ית"ש מאור שגנז ית"ש לצדיקי' לע"ל וכמו שפי' אדמו"ר הרב הק' מ' אלימלך ז"ל שמה שאמרו ז"ל שגנז ית' האור לצדיקים לע"ל הפי' לצדיקים אף שהם בעוה"ז לאותן צדיקים שעתידים לבוא על השגת אותו אור הנפלא הם צדיקים שבדור והנה הצדיקים אור שמאיר להם ית' אותו אור ולכן רואים מסוף העולם כי להם נתגלה טעם מחוקת פרה אדומה ולכן אמר "אחכמה "והוא "רחוקה ר"ת אור להורות שטעמה תלוי בבחי' אור הראשון באור פני מלך חיים כו' אור החכמה וז"ש אחכמה בחי' חכמה והוא רחוקה גי' פרה אדומה כמ"ש הבחיי ואותו אור יכולין להשיג ע"י שיתקן אדם כל מדותיו בשלימות גמור שיהי' מדותיו רק לה' לבדו ובכל מדה מאיר אור החכמה שלא יתנהג במדותיו בבחי' וכסיל בחושך הולך שזהו אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות ואינו מתנהג במדותיו ע"פ הנהגת אור החכמה וכשמתקן כל מדותיו ע"י האור החכמה אז יוכל להשיג אף טעמי חוקת פרה אדומה והנה אמרו ז"ל שאמר ית' חוקה חקקתי גזירה גזרתי כו' בזה למד ית' אותנו איך לתקן מדותינו כי מדה הוא לשון גבול ושיעור במדידה כן בכל המדות צריך ליתן שיעור ומדידה וגבול עד היכן יתנהג בזאת המדה שלא תתפשט יותר מהצורך למשל מדת החסד אם הי' צריך להתנהג בה תמיד בלא שיעור לא היתה נקראת מדת החסד אם לא הי' צריך למדוד שיעור להתנהגותה רק באמת אמרו ז"ל כל המרחם על האכזרים לסוף כו' נמצא שצריך לתת גבול לחסד ולהתאכזר על האכזרים במדת גבורה וכן צריך למדת גבורה להתגבר על היצה"ר ולא להתנהג עמו במדת חסד לשמוע אליו ח"ו רק רגזו ואל תחטאו ועכ"ז אמרו ז"ל יצר כו' תהא שמאל דוחה וימין מקרבת נמצא צריך לצרף גם לזאת הגבורה לפעמים מדת חסד וכן צריך בכל המדות לשבור מדותיו ולכללם כ"א בחברתה וזהו בחי' מדות שבורות שהי' בארון כמ"ש במ"א מזה והנה עד"ז כשכל מדה כלולה בחברתה נמצא כל מדה כלולה מז' מדות נמצא בז' מדות הם זפ"ז גי' מ"ט בחי' שבז' מדות ובאמת גם בבחי' זו כ"א כלולה מחברתה והמ"ט בחי' שיש בכל הז' מדות יש בכל אחת וזהו הכללות שצריך להתנהג במדות הוא כי כן הם כלולים בשרשם בחי' אם הבנים שמחה ששם שורש כולם וזה הי' בחי' יצמ"צ מבחי' זו כידוע שלכן ולא יכלו להתמהמה והוצרך לילך ית' כביכול בעצמו כמ"ש אני ולא מלאך ושרף ושליח לסיבת החשש הגדול שהי' כבר ישראל במ"ט שערי טומאה וכשהי' עוד ח"ו איזה שעה במצרים הי' ח"ו נשקעין בשער הנו"ן מש"ט וזהו ר"ת ש"טן נו"ן "שערי "טומאה ולכן מיהר ית' מאוד ופסח כו' והוציאנו משם וצוונו לספור ספירת העומר לכנס בשערי טהרה ותשובה וספרנו מ"ט יום ואח"כ ביום החמישים נתן לנו התוה"ק והכנסנו לקדושתו שבבחי' שער הנו"ן ונהפכו אותיות אלו לר"ת "שגבינו "טהרינו "נורא שג"כ ר"ת כנ"ל והכל הי' ע"י תיקון המדות במ"ט ימי ספירה כנ"ל שכל מדה כלולה מחברתה וכשאדם מתנהג כן במדותיו אזי תפילתו נשמע' ולכן התפלל משה רע"ה תקט"ו תפילות כמנין תפילה וכמנין ואתחנן כי הר"ת מהז' מדות שהם חג"ת נהי"ם גי' תפילה עה"כ כנ"ל שע"י תיקון המדות בא לתפילה כראוי שתהי' נשמעת וצריך להתחבט בכל זויות מדה ומדה לתקן אותה ולכלול כל מדה בחברתה כי משורש א' יצאו כולם בבחי' אם הבנים שמחה והנה שם בשורש המדות הוא סוד בחי' פרה אדומה ולכן תמצא שפרה אדומה עם ב' תיבות גי' ז"פ מ"ט כנ"ל שבכללות המדות ז"פ מ"ט כי כל מדה כלולה ממ"ט מדות ונמצא שבשורש המדות ז"פ מ"ט כמנין פרה אדומה וכן מנין והוא רחוקה שדרשו רז"ל על פרה אדומה וכן תמצא שחקת גי' עה"כ תפילה כנ"ל שתפילה גי' הר"ת מז' מדות ולכן הי' בפרה כמה עשיות שהכל הי' שבעה כמאמרם ז"ל שהי' שבעה הזיות שבעה כיבוסים שבעה טבילות שבעה כהנים עוסקים בה מרמז על הנ"ל שמרמזת על בחי' כללות שבעה המדות בשורשם ולעתיד שיהי' בבחי' במשוך היובל המה יעלו בהר שיתגלה לנו השגת נועם העליון בחי' שורש המדות יתגלה לנו טעמי הפרה כנ"ל ששם בחי' סוד פרה אדומה ומשורש המדות הנ"ל שם נמתקין כל הדינים בשרשם כידוע ולכן תמצא שחקת פרה אדומה עה"א גי' י"פ אלקים להורות שבחקת פרה אדומה שמרמזת על כללות שורש המדות ותיקון כל מדה שיהי' שבורות וכללות בחברתה יהי' נמתקין כל הדינים שבכל היו"ד ספירות וכולם ישפיעו שפע ברכה וכל טוב:
א"י זאת חוקת התורה ויקחו אליך פרה אדומה פי' רש"י לפי שהשטן ואוה"ע מונין את ישראל לומר מה טעם יש בה י"ל הפי' שרוצין שישראל ישאלו לו ית' מה טעם כו' שלא ישמרו חוקה בלא טעם שבאמת ע"י שאנו שומרים חוקיו ית' אנו מקושרים ודבוקים ברצון העליון ית' כידוע שאין טעם בחשק ורצון שיש רצון שהוא בלי טעם רק כך לבו חושק והנה כל הרצונות נשפעים מרצון עליון ית' כי כן אחז"ל לדעתם נבראו וגם אח"כ כל הרצון שבכל הנבראים נשתלשל מרצון עליון וכל המעשים הם ע"י הרצון ואפי' מעשים שנדמה לאדם שעושה באונס יש מהם דברים שאדם שרואה זה עושה דבר לאנסו מבין זה האדם שהעושה הי' יכול לעשות באופן שלא יכריחו האונס רק מחמת שאינו מואס לגמרי בדבר ההוא עושה כן והנה זאת צריך האדם לזכור כשח"ו רצונו לעשות דבר עבירה הלא זה הוא כביכול שהוא ית' בגלות כי זה הרצון שלו עתה נשתלשל מרצונו ית' ונפל הרצון זה בגלות שיהי' הרצון לדבר עבירה וע"י תשובה שב כביכול רצונו ית' וז"ש ושב ה' אלקיך את שבותך שוב לא נאמר כו' וז"ש ושמח נפשינו בישועתיך כי נפשינו חלק אלקי ממעל רק הרצון בגלות וכשתושע לו ימינו יהי' שמחת נפשינו ובמצות פרה אדומה אנו מקושרין ברצון עליון כנ"ל:
ודברתם אל הסלע ע"פ מה שפי' ויוריהו ה' עץ שלמדו המתקת הדינים ע"י שם הוי' בהכאה יפ"י הפ"ה ופ"ו הפ"ה גי' עץ ועי"ז וימתקו המים נמתקו הדינים ע"י שם זה וז"ש כי אני ה' רופאך בשם זה וז"ש ית' כאן ודברתם אל הסלע סלע גי' ג"כ הוי' בהכאה הנ"ל וז"ש ונתן מימיו החסדים כנ"ל שבשם זה נמתקו הדינים והי' משה סבר שצריך להכות הסלע שגי' הוי' בהכאה שלרמז על שם זה בהכאה הכה הסלע ובאמת יש כמה עניני צדיקים יש צדיקים שפועלין בדיבור לבד ויש צדיקים שצריכים לעשות איזה מעשה ומשה טעה בזה שהי' סבור שצריך לעשות איזה מעשה כי הי' עניו מאוד ובאמת הי' במדריגה גבוה יותר והי' יכול לפעול בדבור לבד:
במדרש באר חפרוה שרים זה אברהם בשעה שנתן אברהם ז' כבשות לאבימלך הי' המים עולים כנגדם של הצאן כו' אתה סימן לבניך כו' הנה אברהם אבינו הנחילנו אמונה השלימה וזכה לזה ע"י גודל הכנעה שאמר ואנכי עפר ואפר שכשמשים האדם א"ע לאין אז נעשה מאין אני את דכא היפך המתגאה שאומר ית' אין אני והוא יכולין לדור בעולם ומדה שנקראת אני הוא מדת אמונה וזה מורה אותיות מחשבה חשב מה לחשוב תמיד בשפלותו ע"ד ונחנו מה ועד"ז חכמה כח מה וזה שהעמיד שבע כבשות שלכבשות יש מדת הכנעה כמ"ש ז"ל שכ"א הולך אחר חבירו וראשו כפוף וזה הי' ענין נחש הנחושת שצריך האדם לעשות מצחו כנחושה ולהתגבר על היצה"ר שנקרא נחש ולא ילך אחר התאוות ולא יתגאה והכל ע"י אמונה דאית דין ואית דיין וז"ש ז"ל בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה שיש דיין ומושל שזה מורה שם אלקים ועי"ז משעבדים את לבם לאביהם שבשמים שמקבלים אדנותו ית' שע"ז מורה שם אדני ומביט אל נחש שמתירא מחטא הבא מנחש והכל ע"י שאדם קטן בעיני' כנ"ל שעי"ז בא מאין לבחי' אני מדת מלכות שמים מדת אמונה זה הי' תיקונם כאן שבא עליהם הנחש ע"י שדברו לשון הרע אומנתו של נחש כמ"ש חז"ל והי' התיקון שיבואו לענווה כי ע"י הכנעה שאדם קטן בעיני עצמו אינו מדבר לשה"ר על חבירו כי מחשב שכל אדם עכ"פ טוב ממנו גם תקונם ע"י קבלת עומ"ש כנ"ל וז"ש ושים אותו על נס נס גי' שם מה ואדני מורה על הכנעה וקבלת עומ"ש וז"ש ז"ל שאברהם אע"ה הנחיל לנו באר ר"ת "בידך "אפקיד "רוחי מורה על אמונה כמ"ש חדשים ל"בקרים "רבה "אמונתיך ור"ת באר חפרוה שרים חשב מורה חשב מה הכנעה כנ"ל "שרים "כרוה "נדיבי ר"ת שכן רומז לאשכון את דכא ועי"ז מקבלין על עצמם אלהותו ואדנותו ית' שמורים שמות אלקים אדני כנ"ל וז"ש ע"כ יאמר בספר מלחמות ה' את והב בסופה סופה גי' אלקים אדני בזה צריך ללחום מלחמת ה' עם היצה"ר לומר לו שיש דיין ומושל ואדון שע"ז מורים שמות הנ"ל ועי"ז ואת הנחלים ממשיך מנחל עליון ר"ת "נוצר "חסד "לאלפים וארנון רומז שמצרף אלופו ש"ע רמוז באלף לנר"נ ר"ת ארנן משא"כ נרגן ר"ת גוף כר"ן נרגן מפריד אלוף ואשד הנחלים נחל עליון הנ"ל ההשפעה משם אשר נטה לשבת ער לתקן חטא ער בכור יהודא ובתיקון החטא זה יבוא משיח וז"ש ונשען לגבול מואב מדת מלכות נקראת גבול תתגלה ב"ב ע"י בן דוד דאתי ממואב שיבוא ב"ב אמן:
עוד במדרש באר חפרוה שרים כרוה נדיבי עם כו' וכי חפורה היתה שם אלא באר שחפרוה אבות העולם כמ"ש פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו כו' הנה אמר בלעם כי מראש צורים אראנו ופי' רש"י אני מסתכל בראשיהם ובתחלת שרשיהם ואני רואה אותם כו' ע"י אבות כו' כי ר"ת של האבות עולה שם אהי' וז"ש כי מראש צורים האבות הראשית שלהם שהוא שם אהי' והוא בחי' ראשית שקודם שהי' י"ת מהוה כל הויות רק עלה במחשבה לפניו להבראות הי' י"ת נקרא אהי' שאמר אברא נבראים ואהי' להם לאלקי' וזהו שאחז"ל על' במחשבה לפניו להבראות במדה"ד ולהבין דבריהם הקדושים הלא עולם חסד יבנה ואמרו ז"ל כשעלה ברצונו הפשוט לברוא העולם להטיב לנבראיו הרי שרצה לברוא העולם כדי להטיב לנבראים ובזה פי' אדמו"ר מהרמ"מ ז"ל מרימנאב מה שאנו אומרים בשבת במנחה ואני תפלתי לך ה' עת רצון כו' ואז נקרא רעווא דרעווין ע"י שאז עלה במחשבה לפניו להבראות כי התחלת הבריאה הי' ויהי ערב ויהי בוקר יום א' והרצון העליון שקודם הבריאה הי' בשבת שקודם יום אחד שהתחיל הבריאה ואז עלה במחשבה לפניו לברוא בחסדו וטובו להטיב לנבראיו ולכן בכל שבת במנחה מתעורר כביכול זה הרצון הקדום ולזה אנו מתפללין עת רצון שיתגלה הרצון שהי' להטיב לברואיו בעת הזאת שעת מנחה וא"כ איך נבין מ"ש חז"ל שעלה במחשבה לברוא במדה"ד רק כי מחמת גודל חסדו י"ת לברוא העולם בשביל ישראל שנקרא ראשית כאמרם ז"ל עלה במחשבה לברוא בתגבורת טובה והתגברות החסדים כמ"ש כי גבר עלינו חסדו שיתגבר חסדיו לנו שכל מי שיבוא להיצר לישראל יפול תיכף ולא יהי' תקומה למפלתו וראה י"ת שאין העולם מתקיים בדרך זה ומאריך י"ת אפי' לעוברי רצונו ומצירים לישראל עד לעתיד שיתגלה מחשבה הקדומה הטובה הגדולה לישראל בחי' כי גבר עלינו חסדו וכל אוה"ע יהי' להם מפלה בלא תקומה למפלתן שיתגלה הרצון הקדום מבחי' שם אהי' העולה בריבוע גי' דם שברצונו י"ת הי' רק לברוא העולם בשביל ישראל והכל שלהם וכן במתן תוה"ק הי' ההטבה הגדולה לישראל בבחי' כי גבר עלינו חסדו כמ"ש ז"ל אתה שמעת וחיית אוה"ע שמעו ומתו ובאו אל בלעם ושאלו ה' למבול ישב והשיב להם ה' עוז לעמו יתן שאף שהי' לנו חסד גדול מ"מ הי' בבחי' גבורה ה' עוז לעמו יתן בחי' שערא דרישא תקיפין לאכפייא דינא ע"י בחי' עוז וגבורה והנה זאת הבחינה להמשיך חסדים על ישראל ולהטיל הדינים על שונאי ישראל ולהמתיקם מעל ישראל שיהי' הדינים ג"כ חסדים על ישראל כנ"ל כי גבר עלינו חסדו הוא מ"ש והכית בצור כי הנה שם אלקים נכלל מחו"ג כי יש בו שם אל חסד אל כל היום ואותיות הים הוא לשון חוזק וגבורה ובמדרש צור זה יצחק בחי' דין כי אלקים במילוי ההי"ן זה המילוי מורה על תוקף הדין היא גי' עה"כ צור וז"ש והכית בצור להפריד החסדים מהגבורות ולהטיל הגבורות על שונאי ישראל והחסדים יהי' רק עלינו והיא שאמר פתח צור כו' להמתיק הגבורות שפעולתם תהי' רק לצורך התגברות החסדים עלינו כנ"ל ופעולות המתקת הדינים הוא ע"י שלא יאמין בדרך הטבע כלל כי אלקים גי' הטבע וצריך להאמין בלמעלה מהטבע בחי' ד' ניסי להאמין בהשגחתו הנפלאה שלא ע"פ הטבע וכמ"ש לעיל שחוקת פרה אדומה עה"א גי' י"פ אלקים שנמתקין בכל הי' מדות ע"י שיאמין שכל הדברים שבעולם הם עד"ז רק באמונה לבד ע"ד חוקה חקקתי וגזרה גזרתי אין לך רשות להרהר אחרי' כי לא מחשבותי מחשבותיכם כו' וכל הדברים שבעולם מתנהגים רק ע"פ רצונו ית' ויתעלה אף שכפי שכלינו ע"פ אין הדבר כך ויאמין בכל היעודים טובים וכמו שיסד הפייטן אהבו את ה' כל חסידיו אמונים נוצר שזה שנוצר אמונה כל היעודים טובים שהבטיח לנו היוצר אוהב ה' בכל לבו ויאמין שהכל הוא בבחי' אין לך רשות להרהר אחרי' אבל כשח"ו אינו מאמין כך ונופל בדרך הטבע אל השכל אדם שמשיג רק ההטבע אז ח"ו דינים מתגברים עליו משם אלקים שגי' הטבע כנ"ל וזהו הי' הענין במה שאמרו ונפשינו קצה בלחם הקלוקל שאמרו עתיד המן הזה לתפח במיעינו ויש יליד אשה שיכניס ואינו מוציא וזה ע"פ הטבע וית' רצה להראות להם שמנהיגם למעלה מהטבע ולכן הלחם שמטבע שברא י"ת בטבע המוציא לחם מן הארץ ולהם אמר הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ומים טבע שברא י"ת למטר השמים תשתה מים ולהם המוציא לך מים מצור החלמיש מן הארץ והם אחזו בדרך הטבע ואמרו יש יליד אשה שיכניס ואינו מוציא והי' להם להבין שאף שכפי הטבע א"א יאמינו ב"ה י"ת שמהוה כל הויות והוא יכול לשנות כל הטבעות ולכן שלח י"ת בהם את הנחשים שזה הי' ג"כ חטא נחש הקדמוני שפתה לאדה"ר שהכל בדרך הטבע שאמר לו מן העץ אכל וברא את העולם כי יודע אלקים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלקים יוצרי עולמות ובאמת הי' עתיד אדה"ר לבוא למדריגה זו לברוא עולמות אם ירצה ע"י השגת אלקות הגדולה וכמו שיהי' לעתיד כעת יאמר ליעקב לישראל מה פעל אל שמחיצתם לפנים ממלאכי השרת רק שהנחש פיתה אותו בדרך הטבע שמעץ הזה אכילתו גורם בטבע שתהי' יוצרי עולמות ויודעי טו"ר ובאמת י"ת אינו רוצה לשנות הטבע שלא יועיל אכילת עץ החיים אף אם יאכל ממנו שאעפ"כ לא יחי' לעולם ברצונו י"ת כי השי"ת ברא הטבע שלא לשנותה כ"א לצורך ובפרט כאן כיון שחטא אדה"ר לא הי' כדאי לזה לשנות הטבע בשביל טובתו דרך ניסי ובאמת טובות אדה"ר וכל הדורות שלא יגיעו לחיות עולם ע"י אכילת עץ החיים בטבע רק ע"י השגתו ית' ויזכו שיחי' אותם י"ת במה שלמעלה מהטבע כאמרם ז"ל שהצדיקים שיחי' אין חוזרים לעפרם וז"ש י"ת פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם כו' ובאמת אין טובתו בכך כנ"ל וז"ש ז"ל ששלח י"ת נחשים במוציאי דיבה על המן שאמר י"ת שיבוא הנחש שלקה ע"י הוצאת דיבה וליפרע כו' וכנ"ל שהי' ענינים שוה באמונה בטבע וז"ש י"ת עשה לך שרף ושים אותו על נס כו' ויעש משה נחש נחושת כו' כי מטבע הנשוך מנחש אינו יכול כלל לשמוע שמה ובפרט להסתכל בה ובדוגמתה ואמר י"ת ושים אותה על נס שזה יהי' בבחי' שלמעלה מהטבע בחי' ה' ניסי ובזה יהי' כל הנשוך אותה וראה אותה ולא יאמר איך אסתכל בדבר שע"פ הטבע קשה לי ובפרט שיבוא לי רפואה עי"ז רק יאמין בו י"ת שעושה למעלה מהטבע אז יכופר חטאו שיהי' התשובה במשקל נגד חטאו שהאמין בהטבע וחי וזהו שאמרו ז"ל על בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדים את לבם לאביהם שבשמים כו' ואין מאמינים בהטבע: נחזור לענין הנ"ל שזה בחי' והכית בצור להגביר החסדים על הגבורות בחי' צור אלקים במילוי הנ"ל ולעורר רצון הקדום בראשית שעלה לפניו להבראת במדה"ד בחי' שם אהי' שהוא רחמים גמורים ומרומז בו דין שאהי' בריבוע עולה דם וזה הדין הוא רחמים גדולים על ישראל לאכפייא דינא מעליהם ולהטילם על שונאי ישראל כנ"ל וז"ש כי מראש צורים אראנו בחי' דין ואמר אני מביט בראשית ושורש הדינים שהוא בחי' עלה במחשבה להבראות במדה"ד ומשם אני רואה שיהי' עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב כי על גוים מגיע גבורות ודינים להכניעם ולכלותם ולישראל הדינים רחמים גמורים ואדרבא הגבורות לטוב להם בחי' כי גבר עלינו חסדו כנ"ל וענין זה הוא ג"כ מ"ש י"ת ודברתם אל הסלע דיבור היא לשון הנהגה שתנהיגו החסדים משם הוי' שהוא בהכאה גי' סלע כנ"ל ונתן מימיו מימיו החסדים וזהו הי' ג"כ ענין הבארות שחפרו האבות לגלות ההטבה ממחשבה ורצון הקדום בחי' שם אהי' שמשם רחמים לישראל ודינים על שונאיהם כנ"ל וזהו שדרשו ז"ל באר חפרוה שרים על האבות העולם ור"ת "באר "חפרוה "שרים הוא חשב להורות כנ"ל שהחפירה הי' לגלות ולהמשיך ממחשבה דקה ומה וחשב גי' י"פ אל כי אותיות אלקים הוא אותיות אל חסד והים הוא חוזק וגבורה כנ"ל והמשיכו הם הי"פ אל שבאלקים שבכל עשרה מאמרות ויו"ד מדות כנ"ל וז"ש והכית בצור שם אלקים להמשיך לנו חסד ממנו ולהמתיק אותיות הים שבאלקים ע"י שם אל שבו גם ידוע שתיבת באר גי' הוי' אלקים הוי' אדני שמורה על המתקת הגבורות משמות אלקים אדני ע"י השם הוי' ולהמשיך שפע טוב והנה כתיב יוצר אור ובורא חושך שהחושך הוא במדריגה עליונה יותר מאור שזה הוא בחי' ישת חושך סתרו ונקרא חושך לערכינו שאין לנו השגה בו בבחי' עתיק שנקרא כן על שנעתק עאתנו מהשיגו ובאמת מזה החושך ממשיכין אורות עליונות בחי' השע"נ ולכן "חפרוה "שרים "כרוה ר"ת חשך ור"ת שרים כרוה נדיבי גי' ש"ע שמחושך העליון זה ממשיכין השע"נ גם תמצא שר"ת באר חפרוה שרים כרוה גי' ז"פ אהי' והוי' עה"כ בחי' המתקת דין ברחמים כנ"ל ששם אהי' הוא בחי' עלה במחשבה לפניו לברוא במדה"ד וברבוע בגי' דם כנ"ל וראה י"ת שאין העולם מתקיים ושיתף מדה"ר בחי' שם הוי' שממתיק הדינים נמצא בפסוק זה מרומז כמה בחי' המתקת הדינים שהמשיכו אבותינו הקדושים כנ"ל.
למלך אמורי סיחון ר"ת שם סא"ל הענין כי סיחון ועוג הי' שומרים את הארץ שבעה עממים הגם שהשבעה עממין הי' ג"כ כוחם חזק מאוד בקליפה (סוד) עשו להם שומרים יותר חזקים בקליפה וזה שהי' המרגלים אומרים וגם בני ענקים ראינו שם כו' וכי הי' יראים ממה שהם גדולים וגבורים רק ראו חוזק בקליפה מאוד מאוד לאין שיעור וסיחון ועוג הי' דוגמת פרעה שיונק אחורי העורף שלא הי' מניח לירד השפע ממוח הלב ולאברים והי' פה רע אותיות פרעה שהקליפה שלו לא הי' מניח לישראל להיות להם דיבור של קדושה כן סיחון כתוב בס' שגי' קדל שתרגומו של עורף הוא קדל שהקליפה של סיחון ועוג הי' שלא הי' מניחים לירד השפעה מעולם התשובה ללבות ישראל להיות הלב מבין לשוב בתשובה שלימה לפניו י"ת ע"י התבוננות גדולתו י"ת ולכן עוג מלך הב"שן ר"ת "נון "שערי "בינה הי' מולך בקליפה דוגמתם ולא הי' מניחן לירד וכן סיחון לשון שיחה כדרשתם ז"ל שלא הי' הקליפה שלו מניח לשוב ולהתוודות בשיחה נאה לפניו י"ת באמת ועוג נקרא הפליט כמ"ש ויבא הפליט ודרשו ז"ל זה עוג הפליט ג"כ גי' קדל ככתוב בס' כי הי' יונקים אחורי העורף דוגמת פרעה ולא הי' מניחים השפע לירד ולכן הי' צריך שמקודם שיבואו ישראל לא"י לנצח מקודם את סיחון ועוג ואח"כ הי' בנקל לבוא לא"י ובזה יובן למה בני ראובן ובני גד אמרו ליתן להם נחלתם מעבר לירדן בארץ סיחון ועוג ואמר להם משה האחיכם כו' עד ושחתם לכל העם הזה משמע שלא הי' אפשר לכבוש א"י בלעדם וכי מעצור לה' להושיע ברב או במעט וגם להם אמר שיעברו חלוצי' והותנה עמהם תנאי עם בני ראובן וגד מה שלא הותנה עם חצי שבט מנשה שנטלו ג"כ חלק עמהם נשמע שבט גד ושבט ראובן הי' צריכים דווקא לכבישת א"י רק הענין כי ראובן בכור הי' מושך החסד ושבט גד הוא ט' כי גד הוא לשון מדה שביעית נגד גידו ברית קודש להמשיך החסד לבחי' יסוד שנקרא טוב כי כל חסד הוא טוב ולזה הי' צריכים כדי לכבוש סיחון ועוג שהי' מעכבים השפע הפך מדתם למדת הקדושה שבשני שבטים אלו הכניעו הקליפה שהפכו וחשבו בני גד ובני ראובן כיון שכבר נכבש סיחון ועוג ע"י מדותינו אבל משה אומר שעדיין הם צריכים לכבישת א"י להיות ג"כ במלחמה כי בזה בסיחון ועוג הי' עדיין רק בחיצוניות ארץ ישראל סביב רשעים יתהלכון וצריך ג"כ מלחמה זאת בפנימיות א"י ע"י מדתם בקדושה והנה כמו סיחון ועוג הי' מקיפין א"י כן יש בקדושה מדריגה הנקראת חשמ"ל גי' מלבוש שמקיף הקדושה ושומרה מחיצונים וזהו מורה שם סא"ל ר"ת "אתה "סתר "לי גם הר"ת של פותח את ידיך מורה שיחביאינו צל ידו תחת כנפי השכינה הקדושה ומסתיר אותנו מכל רע ולכן למלך אמורי סיחון ר"ת זה השם מורה שנתגברה הקדושה בכח זה השם עליו והכניעו ולהגביר הטוב:
(ליקוטים מפ' הנ"ל):
וילחם בישראל ולא אמר עם ישראל רק הפי' שהביא פגם בישראל ומ"ז בלבם להלחם בהם: (חסר)