ובמלאות הימים האלה כו' בדרך האפשר י"ל שקאי על ומאת יום מאה פעמים יום גי' ה' אלפים ות"ר שנה אז יהי' המשתה הגדול הענין הכ' בזוה"ק ע"פ בשנת שש מאות שנה לחיי נח דיתפתתון תרעין ומבועין דחכמתא יע"ש.
א"י ימים רבים שמונים ומאת יום ובמלאות הימים האלה כו' כי מילוי של ב"פ קו"ף פ"א גי' מקום כסא שעתה מכוסה וכל מקום לא יכיל מקום כסא ושואלת אי' מקום כבודו ולעתיד יתגלה מקום כסאו ית"ש ויעשה ית"ש משתה גדול וז"ש ובמלואות הימים האלה פי' במילוי של ק"פ שגי' מקום כסא גם המילוי לבד גי' הכסא עה"כ עשה המלך הקב"ה משתה לכל העם הנמצאי' בשושן פי' לעמו ישראל שמקבלין עול מלכותו ית"ש וממליכין אותו י"ת על כל היו"ד מדות שבהם ומדת מלכות רומז בשם אדני וי"פ אדני עם י"כ גי' שושן עה"א:
ויין מלכות רב שבאמת הי' חמת תנינים יינם רק שהי' בו ר"ב נ"ק שהי' צריך לברר ממנו כמ"ש בס' שרפ"ח נ"ק נפלו בקליפה ובררו במצרי' פ"ו ונשאר רב לברר:
כטוב לב המלך ביין כי י"ג מכילין דרחמי אינון גיאות ה' כמ"ש ה' מלך גיאות לבש לבש ר"ת "לית "שמאלא "בעתיקא שבאותו עולם שנעתק מאתנו ונעלם מאוד מהשיג שהוא סתים לית שם שמאלא שמורה דין רק גודל הרחמים ששם מקור י"ג מדה"ר מוחנותי את אשר אחון אע"פ שאינו כדאי והגון ואינו מגיע לו ע"פ הדין ונקראים גיאות ה' על שמטיב ית"ש בלי טעם ואין מי שיאמר לו מה תעשה ומה תפעל כמ"ש והוא באחד ומי ישיבנו ונפשו אותה ויעש והוא באחד שמתלבש בי"ג מדותיו שאחד גי' י"ג ושם גיאות ה' ולית שמאלא רק ונפשו אותה ויעש אף שאינו מגיע ע"פ הדין ואינו כדאי והגון וכ"ז הוא רק לנו שאנו שומרים חוקיו ית"ש ואין אנו שואלין טעם כגון פרה אדומה ושעטנז וכן אמרנו נעשה ונשמע שקבלנו לעשות ע"פ שלא שמענו לכן משפיע לנו ית"ש בלי טעם משא"כ לאוה"ע שאין מקיימין מצותיו וחוקיו לכן אדרבא מעולם זה הסתום שלית שמאלא יורדין דינים גדולים על שונאי ישראל כי מבשרי אחזה אלקי כשמתלבש בגיאות כועס על עוברי רצונו כן כביכול בענין זה וכן הי' במצרים שנתלבש י"ת בגיאותו כי גאה גאה ועי"ז סוס ורוכבו רמה בים שנתלבש ית"ש בגיאותו י"ג מדה"ר ומזה השפיע רחמים גדולים על ישראל וגבורות ודינים על שונאיהם וז"ש ימינך ה' ממה שהוא רק ימין ולית שמאלא מ"מ נאדרי בכח על המצרים כמ"ש ועתה יגדל גדולה הוא חסד עכ"ז אמר יגדל נא כח ה' ודינים של אוה"ע וז"ש כטוב לב המלך שמלבש ית"ש בגיאותו בחסד וטובות הגדולים משם ביין ר"ת "ימינך "ה' "נאדרי "בכח וגבורה ולכן כאן נהרגה ושתי הרשעה שירד מהטוב הזה דינים עלי' וכן אמרו ז"ל במדרש שכל מלך סתם במגילה קאי על הקב"ה:
ותמאן המלכה ושתי כו' ותמאן מתחיל באותיות מות שרצתה לעורר חטאחוה דכתיב ותאכל ותתן כידוע מענין המ"ם שנצטרפה אז עם אותיות ו"ת ומרדכי ואסתר הפרידו בין אותיות מ"ם תי"ו ותקנו משלוח מנות שהטילו אותיות נ"ו באמצע אותיות מ"ת להפרידם וידוע אותיות נ"ו שהם האותיות מילואי השמות כ"כ האר"י ז"ל על הנ"ו שבויהי נועם ייע"ש בסוף תיקון חצות גם עה"כ גי' אל הוי' וגם תקנו מתנות לאביונים שהטילו באמצע אותיות מת את אותיות ת"נ ושגי' מילואי אהי' עה"כ לתקן הכל:
כי אין לה אב ואם שהיתה ממשכת השפע' מבחי' אין ממדה זו הי' לה אב ואם כי משם נשפע למדות חו"ב שנקראי' אב ואם: Since she did not have a father or mother (ein lah av ve'em): As she drew down the flow from the aspect of Nothingness (Ayin, which is spelled the same way as ein). She had a Father and Mother from that trait. For the traits of Wisdom and Understanding, which are called Father and Mother, receive the flow from [Nothingness].
הפיל פור הוא הגורל כו' הוא חודש אדר כי המן משורש עמלק אחיזתו בבחי' ראשית והי' יונק משם והי' כוונתם שלא להניח השפע לירד מראשית להמדות ולא יתפרסם כבוד אלקותו ית"ש ח"ו ולא יהי' התגלות כבוד מלכותו ית"ש שמלכות הוא מדת אחרית וז"ש ויזנב בך כל הנחשלים אחריך בחי' אחרית הי' מזנב שהי' רוצה שלא יהי' רק ראשית ומשם יינק הוא השפע ולכן שמח כשנפל לו הגורל על חודש אדר שבו מזל דגים מחמת שסתומים מעין מורה שהם ראשית הסתום מעין כל הי' סבור שמזל זה יסייע אותו שלא להניח השפע לירד להתפשטות ובפרט שראה שבאדר מת משה שכשנולד נתמלא הבית כולו אורה והי' הוא סובר שכשמת משה נסתם האור אבל טעה כי באדר נולד משה ונתמלא הבית אורה כנ"ל ומעשה עבודתו לא נתבטל אף במיתתו נשאר הקדושה שנתפשטה על ידו והי' המזל מורה עליו להיפוך כי דגים מורים על עינא פקיחא דלעילא "שממכון "שבתו "השגיח ר"ת משה ומשפילי לראות ועיני ה' להשפיע לכל המיחלים לחסדו לכל הנבראי' מזה האור לדצח"מ ותתפשט הקדושה ויתרבו ענפי הקדושה כמו ענין הדגים שפרים ורבים במאוד וכמו שבאמת הוא עתה התפשטות הקדושה באדר וראו כל אפסי ארץ את ישועת אלקינו ופרסומא ניסא והתגלות כבודו ע"י נפלאותיו שעשה עמנו וכל עבודתינו שתתפשט הקדושה כמו שאומרים למען דעת כל עמי הארץ כו' אתה הראת לדעת כו' וידע כל פועל כו' ויתפרסם ויתגלה כבוד מלכותו ממדת אחרית ואנו מצפים שיהי' אחרית כראשית כי אחרית עה"כ גי' כתר שכתר הוא ראשית וז"ש אסתר ירקרקות היתה כי ירוק עה"כ גי' שדי עה"א ששם זה מורה על התפשטות הקדושה לכל המדות עד אחרית שאמר לעולמו די בשם שדי וזהו קו ירוק המקיף את כל העולם כולו שהקו ירוק זה הוא גבול להתפשטות הקדושה ועד שם רצה הקב"ה שיהי' עוה"ז שיכירו בו כבוד גדלו וזה הי' עבודת אסתר שתתפשט הקדושה וזה שרמזו במ"ש אסתר ירקרקות היתה בחי' ירוק כנ"ל ובזה נבין כוונת אסתר שלאחר שנהרגו עשרת בני המן ביקשו מהמלך שיתלו אותם על העץ ולכאורה מה נ"מ בזה לאחר מיתתם שיתלו אותם אך הוא ע"ד הנ"ל שהמן רצה שלא תתפשט הקדושה לענפים ופירות רק שיהי' הוא יונק השפע מראשית ששם אחיזה שלו ויו"ד בניו הי' ענין עשר כתרין דמסאבותא וע"י כוונתם הנ"ל פגם המן ובניו ביו"ד משם הוי' ובא' משמות אהי' אדני שאותיות א"י אלו הם הראשית ובחי' רצון העליון ורצונו ית"ש הוא שתתפשט הקדושה לענפים הרבה והוא לא הי' מניח להתפשט שלכן רצה המן להרוג את ישראל שבהם ועל ידם מתפשטת הקדושה לעוה"ז ולכן כי יד על כס יה כנ"ל שפגם בחצי השם הוי' הראשית ממנו ובא"י משמות הנ"ל ולכן אין השם שלם ואין הכסא שלם גם רצה שלא יתפרסם כבוד מלכותו בנפלאותיו שעוש' ית"ש לעמו ישראל והנפלאות שעושה ית"ש עמנו הם מאל"ף שהוא אותיות פלא רק שאלף מורה על השפעתו ית"ש מעילא לתתא ופלא הוא מצדינו ע"ד אתערותא דידן כי פלא ר"ת "פתחו "לי "אחותי וכן "פתחתי "אני "לדודי כי זה השם שקורין על מה שחוץ לטבע פלא הוא רק מצדנו שלנו נדמה זה שהפך הטבע לפלא אבל אצלו ית"ש שהוא כל יכול אין שייך לומר שזאת פלא כמו שפי' על היפלא מד' דבר כו' שאצלו ית"ש אין הפרש בין הטבע לחוץ לטבע והמן רצה לבטל כ"ז שלא יעשה ח"ו ית"ש עמנו נפלאות ולא תתפשט הקדושה מאלף ובזה פגם באלף כנ"ל וכן חטא קין הי' בא"י כנ"ל וז"ש אי' הבל אחיך כי הבל גי' מילוי שם ס"ג ומילוי שם ס"ג הוא ההי"ן ביודי"ן והואו באל"ף וכשהרג להבל פגם באותיות א"י מילוי שם ס"ג כנ"ל. נחזור להנ"ל שהמן ועמלק פגמו בא"י והנה אמרו ז"ל כל הנסקלין נתלין וידוע שבסקילה ותלי' שהי' תולין הנסקלין הי' לתקן היו"ד משם הוי' וא' מהשמות הנ"ל שפגם החוטא בחטא שחייב עלי' סקילה כי כתב האר"י ז"ל בכוונת ע"ש שסקילה נגד אותיות אלו מהשמות וכן כ' האר"י בכוונת יוה"כ בווידו ד' מיתות ולכן רצתה אסתר שאת עשרת בני המן יתלו על העץ כדי שידעו ויתפרסם רצון המן הרשע שלא הי' מניח הקדושה להתפשט מאותיות אלו לשאר האותיות שמשתלשל מאותיות הראשית מהשמות ויתוקן היו"ד וא' כדרך הנסקלין נתלין ואז יתפרסם כבוד מלכותו ית"ש ויתפשטו ויתרבו ענפי הקדושה מהשפעות א"י הנ"ל משמות אלו וזה מורה ג"כ אות אלף הוא יו"ד למעלה יו"ד למטה ו' באמצע שו' מחבר היו"ד שלמטה שהוא אחרית בחי' חכמה תתאי לחבר בחכמה עילאי ראשית ע"י ה"ו שה"ו מורה על התפשטות הקדושה מחכמה עילאי לחכמה תתאי רומז שלא יתנהג האדם בחכמתו רק יצרפה לחכמה עילאי ולא שח"ו יתנהג בחכמתו שהוא חכמה תתאי בהפוך התורה שהיא חכמה עילאי וזה הי' רצון המן להפריד אחרית מראשית שלא יהי' התפשטות הקדושה מיו"ד עילאי ליו"ד תתאי אחרית ולכן נתלו עשרת בניו על פגם היו"ד והאלף כנ"ל:
ויאמר כו' ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים כו' ודתיהם שונות מכל עם ואת דתי המלך אינם עושים ולמלך אין שוה להניחם אם על המלך טוב יכתב לאבדם ע"פ מה שפי' ואת פתשגן הכתב אשר ניתן בשושן הבירה נתן לו להראות את אסתר כו' כי הצדיקים מהפכין מדה"ד למדה"ר והוא ע"י הפיכת הצרופים כמ"ש במ"א או ע"י שמפרשים פי' אחר בהקטרוג שהקטרוג בעצמו יהי' מליצה לטוב וכמו שהם מפרשים כן מקיימין ברקיע וז"ש ואת פתשגן הכתב לפרש כתב הדת אשר ניתן בשושן להשמידם כו' ששלח שהי' תעשה פתשגן ופי' על הדבר שיהי' לטוב לנו וכן עשתה כמו שכ' במפורשי' שהאגרות הראשונות הי' סתומות והי' מרדכי ואסתר כותבין אח"כ שהפי' הוא שליהודים ניתן כח להרוג את הצרים אותם והגזירה הי' ברקיע בלשון זה שאם יעשו תשובה יתהפך הפי' וכן ע"י הצדיקים ונ"ל שכן עשו ג"כ פי' בדברי הקטרוג של המן הרשע שיהי' למליצה גדולה לנו לפני אבינו שבשמים שישנו עם אחד כמ"ש ומי כעמך ישראל גוי אחד והם אע"פ שהם מפוזר ומפורד בין העמי' עכ"ז ודתיהם שונות מכל עם והטעם כי ואת דתי המלך אינם עושים קאי על כל עם שכל עם אינם עושים את דתי המלך מ"ה הקב"ה ולכן דתי עם אחד מהם שונות ואמר אח"כ ולמלך הקב"ה אין שוה להניחם רק יכתב לאבדם לכל עם כנ"ל כיון שאין עושין את דתי המלך מ"ה הקב"ה רק העם א' הנ"ל. ונ"ל ג"כ הפי' ואת דתי המלך אוה"ע אינם עושין אף שאנו בגלות אצלם מ"מ אינם עושין דתי המלך אוה"ע לשנות ח"ו מדת התוה"ק ולמלך אין שוה להניחם רמז בזה שישראל יונקין ממדה עליונ' מאוד מדת אין שם ענין מנוחה כי ארז"ל ת"ח אין להם מנוחה רק ילכו מחיל אל חיל מהשג' להשג' עד שמגיע לסוף כל השגות שהוא מדת אין שאין להשיג שם ענין מנוחה כי אי' מקום כבודו פי' בבחי' אין הנ"ל שם מקום כבודו ית"ש כי איה היא אותיות אין רק שהה"א כשהיא במ"ק היא ה' ובמספר גדול נו"ן וז"ש אין שוה להניחם בחי' אין מנוחה משם יונקים השפע:
ותקרא אסתר להתך ותצווהו על מרדכי רמזה בזה כי יש שם תכ"ה אותיות הת"ך ורומז בס"ת של מהר"ה בתפאר"ת עוז"ך ובר"ת של "כל "הנשמה "תהלל ובר"ת "כ"ה "תברכו ולכן שלחה להתך להמשיך מאותיות הת"ך שהם אותיות תכ"ה הכאה על המן ושונאי ישראל וכה תברכו על ישראל ובזה יראו בתפארת עוזו וכל הנשמה תהלל כמו שהי' באמת אז כשעשה ית"ש נקמה בשונאינו וחיים וחסד עמנו:
אל תדמי בנפשך כי אמרו ז"ל שהכניסתה לו שידיח בדמותה בכל עת שהיתה נתבעת לתשמיש והיא לא נבעלה כלל מאחשורש וזהו שהזהירה מרדכי אל תדמי בנפשך שתעשה דמותך ואתה לא תכנוס אצלו כ"א החרש תחרישי בעת הזאת ותכניס שידה בדמותך ויהי' הנס ע"י השידה שבדמותך כמו שמצינו בגמ' שהרבה פעמי' נעשה נס על ידם. וז"ש ריוח והצלה יעמוד ליהודים אבל יהי' ממקום אחר ע"ד שאמר רשב"י כשהלך למלכות יבא שד לעשות להם נס אמר יביא הנס מ"מ אבל טוב יותר שיהי' מסיטרא הקדושה ולא מס"א שאינה מצד האחדות רק מסטרא דאל אחר ולא מסטרא דאחד לבד וכאן שהי' הנס לכלל ישראל שקיימו וקבלו התורה עי"ז צריך שלא יהי' לס"א חלק שאז ח"ו הד' מאחד יתהפך לרי"ש כי הס"א נק' אלהים אחרים וכשיהי' ע"י השידה יהי' להס"א חלק בהנס ע"כ אל תדמי בנפשך כנ"ל שיהי' הנס רק מסטרא דקדושה לבד ולכן אמרה עתה כאשר אבדתי ממך כי עד כאן לא נבעל' כלל לאחשורוש רק עתה כדי שיהי' הנס מסיטרא דקדושה וכן הי':
גם אל תדמי בנפשך הודיע לה שהיא מדת מלכות נקראת נפש ולכן ותלבש אסתר מלכות וביקשה נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי והמשיכה מדת מלכות להתגלות וכמ"ש והמלך יושב על כסאו נוכח פתח הבית ויהי כראות את אסתר נשאה חן בעיניו וושתי ג"כ היתה רצתה לדמות למלכות שמים וכתיב גם ושתי המלכה עשתה משתה נשים בית המלכות וזהו הי' מפלתה כמ"ש בפרוח רשעי' כמו עשב כו' להשמדם:
גם אל תדמי בנפשך שאתה דבר בפני עצמך כי אתה רק בחי' מלכות שמים:
וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום שיהי' ע"ב שעות גי' חסד להמשיך חסד עלינו וגם אני ונערותי אצום כן שיתענו ע"ב שעות זכרים ונקבות שיהי' המתקה וחסד בכל המדות במדות זכר ובבחי' נוקבא וב"פ חסד גי' קדם להמשיך החסדי' מקדם שקודם הבריאה:
ובכן גי' חסד אבוא אל המלך הקב"ה אשר לא כדת גי' משיח ב"ד שע"י צדקה שאדם עושה אף בגלות שלא בא עדיין משיח ב"ד שיבוא ב"ב יכול לבוא אל המלך ית"ש למחיצתו של הקב"ה כמ"ש ששאל משה במה אתה מרומם קרן ישראל אמר ית"ש בצדקה וצדקה משתלמת לפי חסד שבה וז"ש ובכן חסד כנ"ל אבוא אל המלך כמ"ש אני בצדק אחזה פניך:
א"י ובכן אבוא אל המלך אשר כו' כנ"ל שהתענו ג' ימים לילה ויום שהם ע"ב שעות גי' חסד לעורר חסד עליון וז"ש ובכן גי' חסד אבוא אל המלך ואתפלל אשר לא כדת למה לא בא משיח ב"ד שגי' כדת ולמה יהי' אובד בגלות זמן ארוך כ"כ עד עת קץ ב"ב שעדיין לא הי' אז זמן גאולה האמיתיות ואכתי עבדי אחשורוש הי' עד שיהי' הגאולה העתידה ב"ב וזהו שרמזה ומחר אעשה כדבר המלך יש מחר לאחר זמן אחר הגאולה אז יהי' נפעל רצונו ית"ש בשלימות גמור וז"ש ינתן גם מחר ליהודים כו' לעשות כדת גי' משיח ב"ד כנ"ל שהם הי' סוברי' שהגיע עת הגאולה אז מחמת שראו את ישראל בצרות גדולות סברו שזהו חבלי של משיח ומלחמות גוג ומגוג ותתגלה אז הישועה האמיתיות אבל לא ה' עדיין עת הגאולה רק ב"ב נזכה לגאולה האמיתיות ונשיר שיר חדש:
ותלבש אסתר מלכות כו' שלבשתה רוה"ק להבין הלשון שהי"ל שהרוה"ק הלביש אותה ובאיזה ענין היא לבשה את הרוה"ק משמע שהיא נעשית לבוש לרוה"ק והענין כי דרך הצדיקים הגדולים שבכל פעולה שעושין אפי' רק הגבהת יד או שאר אבר הכל כוונתו לתקן המדות ועולמות עליונים כי ידוע שכל מה שיש למטה בגשמיות הוא התפשטות והשתלשלות השפע מלמעלה שנשתלשל ממדריג' למדריגה אלף אלפי אלפי' מדריגות עד שנתגש' בעוה"ז הגשמי' למשל יד האדם יש בעולמות עליוני' ענין רוחניות גבוה מאוד שאורות אותיות אלו של יד שם ואח"כ בהשתלשלו' כל העולמות מענין לענין רבבות מדריגות כולם יד תחת יד זו תחת זו וזו תחת זו עד מקור הקדושה שורש אותיות יד ובכל מדריגה בהשתלשלות משם נקרא יד וכולם שואבים שפע מהשורש השרשים לקבל משם שפע הכח שעי"ז הכח נקרא יד ואם האדם יזכה לטהר היד אז יהי' היד מרכבה וכסא לכל המדות העליונות הנקראי' בשם זה אם יד כנ"ל או רגל ועין הכל כנ"ל ועין תחת עין וממשיך שפע מהשורש השרשי' ע"י עשייתו איזה דבר בידו ומכוון בזה לעשות רצון בוראו ומגבי' ידו לזה ומכווין שיוגבהו ויתעלו כל הבחינות העליונות הנקראי' בשם יד לשורש השרשים לקבל שפע משם ומיחד את כולם וכן הי' ענין אסתר שהי' כוונתה שכמו שהיא תעשה למטה שהיתה מלכה כן תעורר מדת מלכות שלמעלה וכמו שהוא דורשת כאן זכות ישראל כן תעורר שמדת מלכות שמים שלמעלה תלמד זכות עלינו וכמו שהיא מבקשת למלך שלמטה כן מלכות שמים תבקש ממ"ה הקב"ה בעדינו וז"ש ותלב' אסתר מלכות שלבשתה רוה"ק שהיא נעשית לבוש לרוה"ק שלמעלה כנ"ל שכל בחי' שלמטה מלביש את בחי' שלמעלה הנקרא בשם זה וכן ורוח לבשה את עמשי עד"ז שהוא נעשה לבוש להרוח והרוח לבש אותו כמו שלובשין לבוש וזהו שאמרה ג"כ וצומו עלי ואל תאכלו כו' שלשת ימים כו' וגם אני ונערותי אצום כן שלכאורה מה לשון וצומו עלי הלא הי' צריכים להתענות עבור עצמם שנגזור עליהם להשמיד ולהרוג כו' רק הענין שאמרה להם שעיקר כוונות תפילתם ותעניתם יהי' עבור שתתגדל כבוד מלכות שמים כמ"ש ומה תעשה לשמך הגדול כו' שע"י ישראל נתפרסם כבוד מלכותו ויהי' התענית והתפילה שלא יאבדו ישראל ח"ו ולא יתבטל כבוד מלכות שמים שאסתר המלכה היתה הדוגמא והלבוש שבזה שהם יבקשו כבוד שמים מלכותו ית"ש אז מדת מלכות תבקש בעדם וז"ש וצומו עלי על מדת מלכות ואז אני פי' מדת מלכות נקראת אני ונערותי הם המדות העליונות המתחברו' למדת מלכות כמ"ש ואת שבע הנערות הראויות לתת לה מבית המלך אצום כן שבזה שאני אתפלל עבורכם אעורר את מדת אני ג"כ שמלכות דלעילא תבקש בעדכם ויהי' עי"ז רב טוב לנו ונתרצה המלך וז"ש ותעמוד בחצר בית המלך נכח כו' נכח ר"ת "נשמת "כל "חי שמדת מלכיו' כללות כל נשמות ישראל:
יעשו עץ כו' ויטב הדבר לפני המן כו' דהנה ע"י שישראל נהנו מסעודתו של אותו הרשע נתעורר החטא של אבינו הראשון שאכל מעה"ד טו"ר ולכן הי' עצתם שיעשו עץ לעורר על ידה קטרוג על הנ"ל אבל מרדכי ואסתר תקנו זה בגזרם צום ג' ימים למרק הזהומא מאכילה ההוא ונעשו בחי' חוטבי עצים לחטוב ולבקוע את הרע לעצמו והטוב לעצמו וז"ש ויטב הדבר לפני המן שאח"כ כשתיקנו וביררו הטוב מרע הטוב לעצמו והרע לעצמו הי' טוב הדבר לפני המן שיתלו אותו על העץ אשר הכין למרדכי כי הרע נשאר רק לו והטוב נתברר וז"ש ע"כ קראו לימים האלה פורים ע"ש הפור להבין לשון פור הוא מלשון פור התפוררה ארץ מלשון פרורין כענין הנ"ל שנתפרד הטוב לעצמו והרע לעצמו וז"ש הפיל פור הוא הגורל כי ענין הגורל הוא שמקודם הי' החלקים מעורבים ואינו ניכר של מי הוא החלק מהחלקים לכן מטילין גורל שיתברר כל חלק של מי הוא ונמצא ע"י הגורל נפרדו החלקים שכ"א מהחלקים יודעין של מי הוא וזהו הי' כאן בנס פורים שנתברר הרע לעצמו והטוב לעצמו וכשאין ברע חלק טוב יש לו מפלה ונפילה גדולה ולכן עי"ז הי' מפלת המן ושאר זרע עמלק וכן ענין יו"כ הוא עד"ז לברר הטוב מרע ולכן מטילין גורלות גורל אחד לה' וגורל א' לעזאזל ועי"ז נכנע הרע מאוד כשאין בו חלק טוב רק צריך עדיין להבין הי' לקרות הימים האלה פור ולמה הוסיפו אותיות י"ם רק כי כתיב אתה פוררת בעזך ים שים היא לשון חוזק וגבורה ודין וכשרוצה י"ת להכניע הדינים ולפררם מכניעם ומפררם ע"י עוזו ית"ש שהוא ג"כ גבורות קדושות עליונות כמ"ש בזוה"ק שערא דדיקנא קשישין אינון לאכפיא דינא כמו שפי' וינהג ה' ברוח קדים עזה כל הלילה ועי"ז הרוח קדים נבקע הים כי ענין רוח קדים היא ממה שקודם הבריאה עלה במחשבה לפניו ית"ש לבראות במדה"ד וזהו משם אהי' שהוא גודל הרחמים ומרומז בו דין שברבוע הוא גי' דם והבחי' זו נקרא אל קנא ונוקם אף ששם אל הוא חסד אל עכ"ז בו ג"כ גבורה שאל הוא לשון חוזק וגבורה לאכפיא דינא ולהעבירם מעל ישראל ולהטילם על שונאי ישראל ולכן קראו לימים האלה פורים פור ים שפורר בעוזו ים המדות גבורה ומבטל מעלינו ומטילם על שונאי ישראל כמו שהו' בנס פורים וזהו פורים ע"ש אתה פוררת בעזך ים ומלשון פור התפוררה ארץ ע"ד הנ"ל
תנתן גם מחר ליהודים אשר בשושן לעשות כדת היום רמזה שביקשה מאתו על מחר שיהי' לאחר זמן הגאולה שיהי' ב"ב ליהודים בשושן כנ"ל שיהודים מקבלין עליהם מדת מלכותו ית"ש בכל עשר מדות ומלכותו ית"ש רמוז בשם אדני וי"פ אדני עם יוד כוללי' גי' שושן עה"א כדת גי' משיח ב"ד שיבוא ב"ב:
ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש יש לרמוז כי מלכות גי' תצ"ו והחצי ממספר זה גי' רמ"ח שיש רמ"ח מ"ע שצריכים לעשות אותם וז"ש חצי המלכות ותעש וזהו בקשת מלכות שמים שיהי' ריוח לישראל ויוכלו לקיים המצות ויהי' קשוטין לשכינה:
נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי כו' עיקר כוונתי בתפלתי לתקן הנפש ולהתפלל עבור כל ישראל לא עבור הנאת גשמיות רק הכל לתקן הנפש ולצורך כל ישראל:
כי יד על כס יה כו' יד גי' דיד כשיצמיח קרן דוד יהי' מלחמה לה' בעמלק:
א"י כי יד על כס יה כי י"ד באדר הוא לע"ע כפי הנראה בבחי' עליונה יותר מט"ו באדר וז"ש יד לשון עלי' על כס יה בחי' ט"ו באדר כנ"ל:
בראותם יחד תכלת מרדכי אף שמרדכי יצא בכמה לבושים ולמה שמחו דווקא על התכלת רק כי תכלת הוא מדת יראה תכלת דומה לים כו' לכסה"כ כמ"ש וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' כו' ומרדכי הי' עיקר מדתו יראה כי מרדכי גי' רע"ד ושמחו ישראל בראותם תכלת מרדכי יראת שמים ורעד שבו שהוא ירא שמים לאמיתו לכן שמחו ע"ד שמחתי מתוך יראתי:
במדרש זכרינו ה' ברצון עמך ופקדינו בישועתיך כשתעשה נס לישראל ע"י מרדכי ואסתר אהי' אני ג"כ נזכר שם לכך אמר איש יהודי ע"ש שבט יהודה שבט דוד הפי' ע"ד שאמר הרב מלובלין זצ"ל טעם על שבהו"ר אנו מתפללין שיענה י"ת ויושיענו בזכות הצדיקים וחושבין כל צדיק וצדיק ולא חושבין את שאול ובפורים לא יסד הפייט כלום על ברכת את צמח דוד כמו שיסד על כל ברכה ואמר טעם שמחמת דוד ושאול הי' שונאים ע"כ בהו"ר שהוא נגד מדת דוד ואושפיזא דילי' לא נזכר שאול ובפורי' שבא הנס ע"י זרע שאול לא נזכר דוד ודוד ראה זה והתפלל ע"ז ולכן נזכר עכ"פ שבטו:
עוד על המד' הנ"ל זכרינו ה' ברצון עמך ופקדינו בישועתיך אמר דוד כשאתה עושה נס ע"י מרדכי ואסתר בשושן הבירה זכרינו שם כו' ולכן נאמר איש יהודי ע"ש שבט יהודה שבטו של דוד ושקול הי' מרדכי בדורו כמשה במשה נאמר והאיש משה עניו כו' ובמרדכי נאמר איש יהודי הנה כ' בס' שצריך האדם לבקש רק עבור השכינה וזה פי' אל ה' בצרתי לי ויענינו בצרת ה' השכינה וכן מן המיצר קראתי יה על השכינה כביכול ובזה פי' ועונה לעמו ישראל בעת שועם אליו בשביל ית' כביכול וזה פי' ואני תפלתי לך ה' בשבילך עת רצון שיתגלה רצונך בעולם שיתבטלו המסכים המבדילים מהתגלות רצונו ית"ש שהוא רק להיטיב לישראל הגם שבוודאי נעשה רצונו ית"ש הטוב אך אינו בהתגלות רק כמ"ש ואנכי הסתיר אסתיר בהסתרת פנים ולכן קראו חז"ל מגילת אסתר שיתגלה רצונו הטוב שהי' בבחי' הסתר' כמ"ש רז"ל אסתר מן התורה מנין ואנכי הסתיר אסתיר ואחז"ל שצריך לפושטה בשעת קריאה כאגרת וכופלה לשלושה נמצא הוא נחשב ג"פ מגלה גי' זכור עה"א שגי' ד' מלואי הוי' עה"כ כמ"ש בפ' זכור את אשר עשה לך עמלק שתתפשט הקדושה מאותיות השורש להמילוי ותתגלה הקדושה ויהי' מלא כל הארץ כבודו וזה פי' המד' הנ"ל זכרינו ה' ברצון עמך פי' רצון עמך היא רק בשביל ה' כנ"ל ולכן זכרינו כי כל ענין דוד בהמלוכה שלו להגדיל מלכות שמים ולכן נזכר איש יהודי שבא משבט יהודה שבאותיות יהודה יש אותיות הוי' ד' שהד' רומזת לשם אדני כמ"ש בפ' ויגש שביהודה רמוז הוי' אדני שיהי' יחוד קוב"ה ותתגדל מלכות שמים וזהו הי' בקשת דוד שיזכור אותו שם שיהי' יחוד ע"ד הנ"ל ואמרו שמרדכי שקול כנגד משה לכן תמצא שאיש יהודי גי' משה עה"כ ולכן דרשו מאיש יהודי ששקל נגד משה וכן איש יהודי גי' רצון ע"ד הנ"ל שיתגלה רצונו ית"ש כמ"ש בענין מגילת אסתר שמשה ביקש ועתה יגדל נא כח ה' וכן ע"י מרדכי נתגדל כח ה' ית"ש כנ"ל:
חייב אדם לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור כו' כי כתיב והימים האלה נזכרי' ונעשים ולא כתיב להזכיר ולעשות משמע שממילא בלא הכנה ואתערותא שלנו מתפשטת הקדושה בימים אלו ממקום עליון מאוד ולכן אמרו ז"ל שלרמז ע"ז שית"ש עשה עמנו חסד גדול כזה שא"צ אז להתפשטו' הקדושה אתערותא דילי' ובסים א"ע עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי פי' כי ממקום עליון הנ"ל שמתפשטת הקדושה בימים אלו באים חסדים גדולים על ישראל עם מרדכי וגבורות ודינים על שונאי ישראל ויבסם עצמו עד דלא ידע בין ארור כו' שידע זאת שהוא אינו יודע זה עתה להמשיך דינים על שונאי ישראל וחסדי' על ישראל עם מרדכי:
א"י חייב אדם כו' עולם גבוה שנעלם מאוד מהשיגו נקרא עתיקא קדישא שנעתק מרעיון ולית שמאלא בעתיקא ועפ"ז משם נשפעי' גבורות ודינים על שונאי ישראל בחי' כי גבר עלינו חסדו גבורה שבחסד שע"י החסד הגדול על ישראל כועס ית"ש על שונאיהם שמצערין אותם וכן הי' במצרים שגאלן ית"ש ע"י שם אהי' מקור הרחמים ומשם ירדו דינים על המצרים כי אהי' ברבוע גי' דם ולכן הי' מכה ראשונה דם כי שם זה הראשית שקודם הבריאה גי' דם ע"ד שפי' בריש כל מרעין אנא דם מראשי' הזה וסוף מעשה שעשה ית"ש בהם שפטים כמ"ש דן אנכי במחשבה תחילה כמ"ש לעיל ע"פ כטוב לב המלך ביין וז"ש לבסומי עד דלא ידע שיבוא לעולם העליון הזה וידע שאין להשיג אותו כלל ולא ידע דבר שם וארור המן וברוך מרדכי כ"א גי' תק"ב ועם ב' כוללי' גי' תק"ד גי' מנין ז"פ חסד שהחסד שעשה ית"ש עמנו שנשפע מעולם העליון הזה לז' המדות ומשם נשפע ג"כ חסדים אלו שיתגברו החסדים עלינו ויהי' דינים על שונאי ישראל ויעש בהם שפטים וכ"ז נשפע מעולם עליון ששם נכללים החו"ג ונשפעי' אח"כ לז' המדות ונעשה ארור המן וברוך מרדכי ב' מיני חסדים ולכן כאן גי' ז"פ חסד וז"ש עד דלא ידע בין כו' והגאולה זו התחילה ממיתת ושתי ולכן אמר שם ונשמע פתגם עה"א גי' אהי' וז"פ חסד עם ב"כ כי אהי' מקור הז' חסדים הנ"ל ומשם נשפע המלכות לאסתר:
א"י שאמרו ז"ל פת בכתפי שתים וז"ש פתגם ב"פ גם גי' אלקים בחי' דין משם נהרגה ושתי ורב טוב לבית ישראל: