ויתאוה דוד ויאמר מי ישקני מים מבור בית לחם כו' וינסך אותם לה' אמרו ז"ל חג הי' ועשה ניסוך המים כי הנה ע"י הלולב והמינים שמוליכין לו"ק ממליכין אותו ית"ש שיתגדל ויתפרסם כבוד מלכותו ית' והנה כ' האריז"ל בכוונות זכרינו לחיים להמשיך חיים להגוף ג"כ אף כי הגוף גשמי ויש בו עכירות הדמים כמ"ש ועי"ל שז"ש ולקחתם לכם ר"ת "לב "כבד "מוח צריך להמשיך גם להכבד שהם עכירות הדמים שמביאין לתאוות לשעבד גם זה להשי"ת וזהו ג"כ אותיות מלך שימליכו אותו ית' על כל כוחות הגוף והנפש שהם לב כבד ומוח וזהו היה ענין ניסוך מים גי' מלך לרמז על הנ"ל והנה כתיב וקווי ה' יחליפו כח שמשעבדים את כל כוחות גופם ונפשם לה' ית' וממשיכין חיות חדש בבחי' עליונה יותר וזהו ענין שמוליכין הלולב בהולכה ואח"כ מביאין אות אצלו שלולב גי' חיים להמשיך חיים ע"ד הנ"ל שמקודם מוליך הלולב שגי' חיים מאתו זה רומז שמוסר את חיותו וכל כותותיו לה' ית' ואח"כ וקווי ה' יחליפו כח ממשיך חיים אחרים מבחי' עליונה רוחניות ?שיתקן אף הכבד שבו עכירות הדמים כנ"ל על ולקחתם לכם ולולב אותיות לו לב זהו רומז על גמר חתימה לחיים טובים כי כתיב כתבם על לוח לבך ע"כ בהלולב לו לב ממשיכין חיים ומורה על חקיקה כתיבה וחתימה לחיים טובים גם כי לב הוא מלשון לב ים לב השמים שלב הוא ממוצע בין המוח שהוא רוחני יותר ובין הכבד שהיא גשמי מאוד וכל השפעות הוא ע"י בחי' ממוצע כמ"ש במ"א שזהו ענין הסכך שמסכך אותנו שהוא אינו כתקרת הבית ועכ"ז הוא כיסוי וזהו רומז לממוצע וזהו דעת שהוא מלשון וידע אדם התחברות ודעת הוא התחברות שממשיכין ע"י דעת ממקורות עליונות מאוד להמדות עד מלכות כי דעת מחבר בחי' העליונות להמדות וכן הכוונה בהלולב להמשיך מדעת עד הנ"ל והממוצע המחבר כולל ב' הקצוות שמחברם ולכן בלב שהוא ממוצע כנ"ל נכלל כל כוחות הגוף ולכן כשמוליכין הלולב לו לב לשעבד לו ית' כלל בזה כל כוחות הגוף והנפש ואחר ההולכה ככ"ל ששיעבדנו החיות שלנו לדבק בו ית' מביאין אותו אצלינו נגד לבו לרמז ג"כ לו לב להמשיך לנו לב טהור ונכון שיהא לה' לעבדו ית'. והנה ע"י הלולב ממשיכין חסדים מכל הו"ק המדות עליונות למלכות ואף שצפון הוא גבורה נכללו שם ג"כ חסדים ואדרבא עיקר הכוונה בכל הסוכות להמשיך ענין גבורות גשמים בשמ"ע שגשמים הם החסדים יהיה בגבורות כמ"ש כי גבר עלינו חסדו שיהיה תגבורות החסדים והכוונה בכ"ז להמשיך משם הגושפנקא דחתם בי' שמיא וארעא הר"ת מאת השמים ואת הארץ כי עיקר הבריאה היה לתכלית זה שיהיה כלים שיוכלו לקבל טובתו ית"ש ומתחלה הי' עלמין דחרובא שקבלו גודל אור שלא הי' יכולין לסבול ואח"כ הי' עולם התיקון שיהי' האור שיוכלו הכלים לסבול וזהו כל הענין מר"ה עד אחר סוכות ובר"ה הוא היום הרת עולם וביוה"כ ג"כ ראשית הבריאה שבו ה' עינוים וה' תפילות שבאות ה' הי' הבריאה כמ"ש בה' בראם ואנו ממשיכין הקדושה לעוה"ז שהוא כלי ואנו רוצים בעולם התיקון שיהי' יכולין לסבול גודל האור והסוכה שהכוכבים מאירים בה ג"כ רומז שהאור יאיר להכלים כי סוכה היא דוגמת כלי וכן בהלולב מסבבין השלחן ועושין סביב דוגמת כלי להמשיך לתוכו האור הקדושה לעוה"ז הגשמיי שיהי' ג"כ כלי לקבל הקדושה שיהי' מלא כל הארץ כבודו והנה וגילו ברעדה כתיב ולכן בית השואבה אמר ז"ל ומתקנין שם תיקון גדול בעזרת נשים לנוקבא בחי' היראה עשו תיקונם שיהי' בהשמחה ג"כ יראה ושיעשו תשובה מתוך שמחה והמשיכו מעולם התשובה שם ס"ג כי ס"ג אותיות ג"ס לעשות תשובה מהעבירות שהי' לבו גס בהם ולבטל הגסות הזה ע"י המשכת קדושה מעולם התשובה וז"ש שהי' בספל כמין שני חוטמין דקין כי ספל גי' י"פ טוב ששם הגופנקא הנ"ל גי' טוב שהמשיכו מראשית הבריאה שם הגושפנקא הנ"ל הר"ת מאת השמים ואת הארץ בכל היו"ד מאמרות יו"ד מדות והחוטמין לרמז על המשכה מעולם התשובה שם ס"ג כנ"ל כי חוטם גי' ס"ג וז' ימים הי' ניסוך המים ז"פ מים גי' י"פ ס"ג להמשיך מעולם התשובה בכל היו"ד בחי' בכל היו"ד מדות ולאחר סוכות מתחילין לקרות בתורה ענין ראשית הבריאה להמשיך לעולם הזה. נחזור לפי' הפסוק הנ"ל "מי "ישקינו "מים ר"ת ג"כ מים הרמז להמשיך מראשית הבריאה שהי' כל העולם מים במים שמים הם ראשית הבריאה כמ"ש ורוח אלקים מרחפת ע"פ המים וז"ש ניסוך המים הי' כי זהו הי' ענין ניסוך המים בחג להמשיך מראשית הנ"ל "מבור "בית "לחם ר"ת לבם שיעשו ישראל לעצמם לב אחד לעבדו ית' ועי"ז ממשיכין כנ"ל ובחילוף א"ת ב"ש לבם בחילוף אותיות הר"ת "מיחודד "כבבת שמרם שכשמשעבדים לבם לאביהם שבשמים ישמרם השי"ת:
כשבא ד"ה ע"ה לסוכה כתב בזוה"ק שאמר אז הפסוק כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקים אתך למשפט תרשיעי זאת נחלת כו' כי בהו"ר בחי' מלכות מלך במשפט יעמיד ארץ ודוד שהי' איש מלחמה לוחם המלחמה בשביל ישראל שימתקו הדינים והנה כתיב ראו כי אני אני הוא כי בכל לבות עם כנס"י שורה קדושתו ית"ש רק שהוא בהעלם והסתר גדול ואינו נרגש כראוי רק הצדיקים שמשברים תאוותם וחומריותם ואז מתגלה האלקות שבקרב לבו וז"ש ראו כי אני אני הוא ע"ד האומר לחבירו ראה שאני מוסתר כאן וכאן אני שוכן וצריך לראות זה בהתגלות ששמו ית"ש שוכן בקרבינו וכמ"ש בפ' ויקרא ע"פ אדם כי יקריב מכם כו' שלכן בחר ית"ש באותיות הוי' לשמו לרמוז על יחודו ית' עם כנס"י כי כל אות מהוי' מילואו ג"כ כמו האות עצמו כי רצונו ית"ש שנהי' בבחי' אני אמרתי אלקים אתם כו' מלשון אדם אדמה לעליון וכן יהי' לעתיד כמ"ש ולישראל יאמר מה פעל אל וההנהגה תהי' על דינו ע"י שאנו מדבקין במדותיו ית"ש מה הוא רחום כו' ואנו מתנהגים בי"ג מדה"ר כמוהו ית"ש עי"ז נעשה יחוד שם הוי' שגי' ב"פ י"ג וז"ש ביום ההוא יהי' ה' אחד ושמו אחד כי אנו עם כנס"י נקראים שמו וג"כ אנו מתנהגים באחד בי"ג מדה"ר והנה בשמחת בית השואבה הי' מרמזים זה בניסוך המים שאותיות מים המילוי ג"כ מים כי מים הם בחי' חסדים כמו שאנו רואים שהכל נצמח ע"י מים וב"פ מים רומז שאנו רוצים שמ"נ שלנו יעוררו בחי' מ"ד לבוא לבחי' הולדה ע"ד בן ניתן לנו ילד יולד לנו כו' וכבר כתבנו לעיל שבחי' הולדה הוא ע"י גבורה בחי' שם אל"ד שגי' הר"ת מאתה גבור לעולם אדני ע"ד כי ביצחק יקרא לך זרע ולכן מצרפים להמים יין בחי' גבורה שיהי' החסד שאנו ממשיכין ע"י הלולב מכל הו"ק בחי' ה"ו מדות יהי' בבחי' כי גבר עלינו חסדו חסד שבגבורה והנה כ"ז ממשיכין לבחי' מלכות שמים ולכן תמצא ששה פעמים יין במילוי כזה יו"ד יו"ד נו"ן עה"א וכולל גי' מלכות שמים והי' ממשיכין משמות הוי' ואהי' מקור החסדים לכל המדות בחי' עשרה מאמרות ולכן דוד מלך המשיח עם ג' תיבות גי' עת גי' י"פ אהי' והוי' שנמשך לבחי' דוד מלך המשיח כל בחי' החסדים משמות הוי' ואהי' כנ"ל והנה ההקף שאנו עושין סביב השלחן הוא ג"כ בבחי' ב"פ מים הנ"ל שע"י מיין נוקבין נעורר מיין דכרין ולכן ב"פ מים עה"א גי' היקף עה"כ לבוא לבחי' הולדה כנ"ל:
במדרש ה' מלך גיאות לבש שבעה לבושים לבש הקב"ה כו' שכבר כתבנו שי"ג הויות בחי' י"ג מדה"ר גי' שלח וגי' לבוש שית' מתלבש בי"ג מדה"ר ומטיב לישראל ומטיל דינים על אוה"ע כרצונו כמ"ש במ"א על מ"ש והוא באחד ומי ישיבנו ונפשו אוותה ויעש וי"ג מכילין דרחמי אינון גאות ה' וז"ש גאות לבש ואחז"ל שלבש ית' שבעה לבושים ז"פ י"ג הויות שגי' לבוש כנ"ל וז"פ י"ג גי' צ"א גי' הוי' ואדני ונעשה יחוד ונמתקו כל הדינים ונשפעים חסדים לישראל וכ"ז פועלין בסוכות ע"י שבעה דברים שלוקחים ג' הדסים ב' ערבות ולולב ואתרוג גם סוכה גי' י"ז פעמים י"ג ע"ד הנ"ל:
ה' רועי לא אחסר במדרש והלא אין לך אומנות פחותה יותר מן הרועה שבא במקלו אמר דוד מזקנים אתבונן יעקב קראו רועה כמ"ש האלקים הרועה אותי כו' כי הרועה בזרועו יקבץ טלאים וברחמיו ינהגם ומנהלם אך עכ"ז צריך לבחי' גבורה להתגבר לשמור צאנו מן הזאבים וז"ש שהרועה בא במקלו כו' ולכן רועה גי' פ"ר עה"כ כידוע שה' אותיות מנצפ"ך בחי' ה"ג גי' פ"ר וז"ש במדרש שהוא אומנות פחותה אצלו ית"ש כי חפץ חסד הוא וענוש לא צדיק לא טוב ואמר מזקנים אתבונן יעקב קראו רועה כי יעקב גי' ב"פ אלקים עה"א כמ"ש במ"א ובאמת זה הוא בחי' מיתוק הגבורות לצורך החסדים:
עוד אמרו ז"ל במדרש בנאות דשא ירביצנו שהבאר הי' מעלה לישראל כל מיני דשאים בכל מיני ריח על מי מנוחות ינהלנו יש מים נאים לרחוץ ואין נאים לשתות ויש נאים לשתות ולא לרחוץ אבל מי הבאר נאים לשתות ולרחץ כי המים רומזים לחסדים וכבר כתבנו לעיל שמה שמשתמשין בכל מדה לצורך עבודתו ית"ש זה בחי' חסד שבמדה ההוא ועד"ז יש בחי' חסדים פנימיים שמכניסין אל תוכו כדרך מים ששותין ועד"ז יש מצות שממשיכין ע"י קדושה וטהרה אל תוך לבו ויש עוד בחי' חסדים מקיפין כדרך מים שרוחצין בו מבחוץ והוא לעשות לעצמו גדרים וסייגים שלא יבוא ח"ו לעבירה ושלא תשלוט הס"א והחיצונים בו להביאו לידי חטא והנה כבר כתבנו במ"א שבסוכות הוא בחי' באר לקבל החסדים ונוטלין הד' מינים ומוליכין למעלה ואח"כ ממשיכין אל לבו להמשיך אל תוכו קדושה והסוכה הוא מקיף על האדם להמשיך עליו קדושה בבחי' חיצוניות לחסות עליו מכוחות הס"א וז"ש שמי הבאר נאים לרחוץ וגם לשתות כנ"ל שהי' כוללים ב' מיני חסדים והי' נמשכין בסוכות שהוא בחי' באר כנ"ל:
ואת יהודא שלח אל יוסף להורות לפניו כו' במדרש הה"ד המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו המשל זה מיכאל ופחד זה גבריאל זה של מים וזה של אש וית"ש עושה שלום ביניהם וכן יהודא ויוסף אתמול היו מקנטרין זא"ז כו' ועכשיו כו' הנה אנו מברכין לישב בסוכה ענין ישיבה מורה על בחי' נוקבא כמ"ש בזוה"ק דמילי דנוקבא בישיבה ולכן אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד כי מדת מלכות שמים הוא בחי' נוקבא והיא מדות דוד המלך ולכן מברכין לישב בשוכה לישב רומז שממשיכין מי"ג מדה"ר שמי"ב צרופי הוי' גי' ישב ממשיכין לבחי' מלכות שמים בחי' נוקבא שעלי' מרמז הישיבה ולכן בסוכות ובפרט בהו"ר העת לקבל עלינו עומ"ש שלא יבטל אותנו שום מניעה מעבודתו ית"ש כדרך עול שאין יכולין לפטור עצמם ואנו מסתירין עצמינו תחת כנפיו ית"ש כמ"ש יחביאינו צל ידו תחת כנפי השכינה וכמ"ש אתה סתר לי וכמ"ש בסתר אהלו בצור ירוממינו שמ"י שהולכין תחת צל סוכה צל כנפיו ית"ש ממשיכין חכמה ופרנסה כמ"ש בצל החכמה בצל הכסף ולזה מנסכין מים שמורה על מדות חכמה שמים גי' ט' יודין שבד' מלואי הוי' שיו"ד בחי' חכמה וכן החסדים נקראים בשם מים והכל ע"י התורה שממשיכין חכמת התורה שנקראת מים ולכן ג"פ דופן וסכך וסוכה גי' תורה וכן אתרוג עה"כ גי' תורה והכל ממשיכין לכנס"י בחי' מלכות שמים ולכן ג"פ דופן ולולב עם ח' אותיות מדופן ולולב גי' מלכות לרמוז שכל מה שממשיכין ע"י סוכה ולולב ממשיכין לבחי' מלכות שעי"ז יתגלה כבוד מלכותו עלינו ויתקיים תביאימו ותיטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת ה' ולכן פעלת ה' עה"א וכולל גי' אתרוג עה"א וכן פעלת ה' גי' תר"ו מצות שישראל קבלו יותר מאוה"ע שניתן להם ז' מצות ותר"ו הרי תרי"ג ובתר"ו מצות ישראל נעשים מכון לשבתו ית"ש וז"ש מכון לשבתך ע"י תר"ו מצות שגי' פעלת ה' ועי"ז נמתקין כל הדינים והגבורות והנה כבר אמרנו למעלה שהמשכת הנ"ל ע"י מדות יוסף וממשיכין זה למדת מלכות שמים מדת דוד שבא מיהודא וז"ש המדרש כאן שאת יהודא שלח אל יוסף שנתחברו יוסף ויהודא שע"ז כתיב המשל ופחד עמו כו' מיכאל וגבריאל גי' רצון עה"כ שברצון ית' נמתק דינים אש של גבריאל בחסדים של מיכאל ע"י התחברות יוסף ויהודא ע"י המשכת רצון העליון בד' מינים ולכן לולב וערבה עה"כ גי' רצון ועב"כ של לולב וערבה גי' מיכאל וגבריאל וכן הדס וערבה הוא כמנין זה ולרמז שבהתחברות הנ"ל ע"י המשכה בהד' מינים והסוכה נמתקו כל הדינים ונמשכו חסדים הרמוזים במים כנ"ל וז"ש החליל של בית השואבה כו' עמדו שני כהנים בשער העליון כ' שיהוסף עה"א גי' עליון כי יוסף נקרא יהוסף כמ"ש עדות ביהוסף שמו כי עדות אותיות ודעת שנמשך ע"י יהוסף כנ"ל שבלולב שרומז למדת יוסף ממשיכין הדעת וממשיכין עד בחי' דוד שנקראת מדה זאת שער וז"ש הגיעו לשער העליון כנ"ל וי"ל עוד הגיעו לשער העליון גי' דוד מלך ישראל חי וקיים עה"א והכולל:
תודיעינו אורח חיים שובע שמחות את פניך נעימות בימינך נצח במדרש אמר הקב"ה לדוד חיים אתה מבקש צפה ליראה שנאמר יראת ה' תוסף ימים כו' צפה לתורה שנאמר כי בי ירבו ימיך כו' ויוסיפו לך שנות חיים ונאמר כי מוצאי מצא חיים כו' שובע שמחות את פניך אלו ימי סוכות כי ז' מצות שבהם ד' מינים וסוכה חגיגה ושמחה בימינך נצח כו' מאן נצח כו' מי שנוטל בימין יודעין הכל שנצח הנה ית' התחיל בהר סיני ואמר לנו אנוכי ה' אלקיך כו' כי תכלית כל המצות והענפים המסתעפים בכל מצוה ומצוה וכל תנועות שעושין בעת עשיית המצות כמו בלולב שמנענעים בכל הקצוות הכל הוא רק לתכלית אחד להביא אל לבו תכלית אמונה אמיתיות באנוכי ה' אלקיך וניראה אותו ולאהבה אותו וזהו אחת דבר אלקים שתים זו שמענו היראה והאהבה מאנוכי ה' אלקיך בחי' אהבה וזהו שורש המ"ע ולא יהי' לך אלקים כו' שורש המצות ל"ת שצריך למנוע מעשותם ע"י יראתו מאלקיו שהוא על פניו תמיד ושלא יבוא ח"ו ע"י עברו על מל"ת להשרות אל זר היצה"ר בקרב לבו וכוחות הס"א ח"ו יתפשטו בו ע"י שיכנס למחיצתם בעברו על אחת ממצות ה' אלקיו אשר לא תעשינה והנה בחי' יראה ואהבה הם בחי' שאחז"ל עיתים חשות ועיתים ממללות שמגודל יראה חשות ומגודל אהבה ממללות והשורש מהם מאחד יחיד ומיוחד ית' וכן ענין פסח וסוכות מורים על ב' בחי' אלו ומתחלה הי' באחדות אחד שהוציאנו ית"ש ממצרים בפסח והושיב אותנו בענני כבוד נקראים סוכות כמ"ש כי בסוכות הושבתי את בנ"י בהוציאו אותם מאמ"צ ואנו עושין כ"א לעצמו והם בחי' יראה ואהבה ע"ד הנ"ל עיתים חשות ועיתים ממללות שבפסח הוא בחי' עיתים ממללות באהבה גדולה פסח פה סח בדיבור באהבה גדולה כל המרבה לספר ביצמ"צ הרי זה משובח מאהבת הנס שהכניסנו ית' להיות לו לעם קדוש מרבה לדבר ולספר וסוכות הוא בחי' יראה כמו מי שנחבא במסתרים כן אנו מסתירין עצמינו ע"ד יחביאנו צל ידו תחת כנפי השכינה כו' וכן לקיחת הד' מינים שמרמזים על כמה דברים כמ"ש חז"ל הוא ע"ד מי שאין לו דיבור רק מה שצריך לדבר רומז כן מחמת יראה גדולה נורא תהלות ולך דומי' תהלה רק ע"ד רמז בד' מיני' וכן בר"ה עד"ז קול שופר בלא דיבור כלל והנה דוד אמר תודיעינו אורח חיים ובוודאי בקשתי הי' על דביקות אלקי כמ"ש ואתם הדביקים בה' אלקיכם חיים כו' ור"ת "תודיעינו "אורח "חיים הוא אחת ע"ד הנ"ל אחת דיבר אלקים כו' דביקות אלקי בבחי' אמירתו ית' אנוכי ה' אלקיך כו' ואמר לו ית' שיצפה ליראה ותורה ואחז"ל שובע שמחות על ימי סוכות ונטילת הד' מינים כי סוכה כבר כתבנו שמורה על יראה וכן הד' מינים כנ"ל גם ע"ד שכתבתי למעלה בענין נקודות חולם על האות למעלה להמשיך משם חיות כנ"ל וכן ענין לולב ואתרוג עד"ז שבזמן שישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדים לבם לאביהם שבשמים הי' מתרפאים ועד"ז הלולב ראשו למעלה והוא אותיות לו לב לשעבד לבו כו' וכן אתרוג דומה ללב וגי' תורה ויראה שמהם בא חיים וכן לולב גי' חיים וכן הדס גי' חיים עה"כ ולכן דרשו זה בבקשת דוד תודיעני אורח חיים כו'.
מגדיל ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם במדרש כשהקב"ה עושה חסד לדוד הכל שמחים ולכן סמך מגדיל ישועות מלכו כו' לדוד סמך לי' השמים מספרים כבוד אל כו' שהכל שמחים וכן כתיב לאחר גדולת דוד כתיב ויודו שמים פלאך ה' כו' הענין כי בחי' דוד הוא סוף כל המדריגות וכשית' עושה חסד לדוד ולזרעו הולך דרך כל העולמות וכל המדות ולכן הכל שמחים שכ"א מקבל השפע והנה פי' מגדיל ישועות מלכו שית' מגדיל את מעשינו מה שאנו עושין לישועות מלכו שמדת מלכותו ית' תוושע ותתפרסם אז מגדיל ית' כל מה שאחד מישראל עושה אפי' עשי' קטנה לזה ובפרט מה שעושין בסוכות ההקפות ור"ת "מגדיל "ישועוה "מלכו הוא מים שרומז על ניסוך המים שמים הוא חסד להמשיך לישראל וז"ש אח"כ ועושה חסד למשיחו ר"ת גי' דם גי' רבוע תהי' וס"ת גי' י"ה גי' אבגד"ה שגי' י"ה שאבג"ד גי' יו"ד ואח"כ באל"ף בי"ת אות ה"ו צירוף הוי' ולכן אומרים בהושענות עד לאחר אות דל"ת להושיע לבחי' דוד ע"י אות היו"ד שמשפיע לה' ואומרים למענך אלקינו הושענא למען אלקותך שנקרא עלינו ולמענך בוראינו הושענא שהבריאה הי' להטיב ושלא תהי' בריאתך לריק ותוהו ולמענך גואלינו הושענא ע"ד שפי' וחנותי את אשר אחון פי' שמי שאני עתיד לחננו לעתיד אני חננו תיכף ואם כן כיון שאתה גואלינו לעתיד הושענא עתה ודורשינו הושענא שצריך שלא יהיה דרישתך לריק. נחזור להנ"ל שר"ת ועושה חסד למשיחו הוא דם כנ"ל וי"ה שבס"ת ממתיקו ועושה אותו חסד ובמדרש מגדיל ומגדול כ' מגדול עוז שם ה' בו ירק צדיק כו' יעו"ש במדרש כי מגדיל חיריק הוא מדת נצח שזהו עבודת האדם לנצח יצרו ולפתוח פתח כחודה של מחט וחיריק ממדת נצח הנ"ל הוא סמוך לבחי' צדיק ומזה בא מה שמנצח יצרו לפתוח פתח כחודה של מחט כמו נקודה וזהו נקודות מגדיל ועי"ז יבוא מבחי' רגלין למוחין ענין נקודות פתח ממגדיל:
והי' מקורך ברוך ושמח מאשת נעוריך כו' אין אשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי שהאשה גולם הוא כו' הנה יש לדקדק למה בכל החגים אין אנו אומרים שמו של החג קודם רק תיבת החג קודם כמו חג הסוכות וחג המצות ובשמ"ע אומרים שמיני עצרת חג הזה רק הענין שתיבת החג הוא מלשון השם חוג ע"פ הארץ שהוא הקף כנ"ל כענין הקפות של הסוכות שהם לעשות כלי לקבל החסדים כענין עשיות הבאר לקבל מים ובשמ"ע אנו במקור המעיין שממנו נשפע להבאר כמ"ש בס' מעשה רוקח שעצרת גי' כתר חכמה בינה ולכן אנו אומרים שמיני עצרת החג הזה כי עצרת המקור שהוא גי' כח"ב שהם המקורות שנקראים אבות כמ"ש בפ' וארא על מה שפירש"י וארא אל האבות ומשם נשפע בחי' חג הנ"ל דוגמת הענין בזכרינו לחיים שאומרים בעשי"ת שיש בהם י"א תיבות נגד יו"ד מדות ויו"ד ימי תשובה ותיבת זכרינו הוא מדריגות המקור המשפיע להם וז"ש יהי מקורך ברוך כו' שיתפשט המקור בברכה והתפשטות להכלי וז"ש האשה גולם ונעשית כלי לקבל החסדים הוא מדת כנס"י שאנו בכל חג הסוכות עושים אותה כלי לקבל החסדים מהמקור בשמ"ע.
חיבור סוף התורה לתחילתה שמסיים לעיני כל ישראל ומתחיל בראשית שהוא אותיות ישת באר שישראל עושין וממשיכין מים להבאר שהיא הכלי המקבל מים וישראל ממשיכין מים מבחי' חכמה שט' יודי"ן שבד' מלואי הוי' גי' מים וחכמה הוא יו"ד ומחכמה ממשיכין חיים גי' חכם וכמ"ש והחכמה תחי' את בעלי' גם חכמת אדם תאיר פניו ובאור פני מלך חיים וממשיכין זה ע"י קיום יו"ד דברות וממשיכין ממאמר הראשון ליו"ד מאמרות כי מאמר ודיבור הראשון אנכי ה' אלקיך הוא דיבור באפס השגה שא"א להשיג כי ית' אין סוף ותכלית ולא איתא בעלמא ולא הוי מן יומא דאתברי עלמא די יכול לקיימא על חכמתא דלי' ודי יכול לקיימא בי' כמ"ש בזוה"ק ומדיבור הראשון שא"א להשיג ממשיכין לט' דברות ט' חסדים מבחי' חכמה שהוא יו"ד ט"פ יו"ד גי' מים כנ"ל וז"ש לעיני כל ישראל ישת באר כנ"ל.
וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ כו' כי לא המטיר ה' כו' ואדם אין לעבוד כו' הנה בשמ"ע נעשה היחוד ית' עם כנס"י ע"י החסדים שהמשכנו בהקפות של סוכות וכן בשמ"ע עושין הקפות כי מקיף ואדני שהוא בחי' כנס"י מקיף ואדני גי' רצ"ה שמרצה ית' עם עמו ומקיף אותנו והנה זה עומד אחר כתלינו ליחד עמנו והנה כל החסדים אנו ממשיכין משם אהי' שקודם הבריאה אמר ית' אהי' לעולם לאלקי ועל הנבראים שאברא העולם והנבראים ומשם ממשיכין חסדים חסד אל לח' מדות ח"פ אל עה"כ גי' מטר כי שם אהי' שהוא קודם העולם נקרא טרם שהוא לשון קודם שהוא קודם העולם וכשממשיכין משם ח' חסדים ח"פ אל שגי' מטר הרי מטרם נעשה מטר שהוא שפע היורד ממקום העליון למטה וז"ש טרם יהיה בארץ שעדיין היה בחי' טרם כי לא המטיר שעדיין לא בא להמשכה הנ"ל לעשות מטרם מטר כנ"ל ואדם אין בחי' אדם קדמון כי אדם אין גי' ק"ו בחי' ג"ר ג' קווין שבאות ש' וג"פ ק"ו גי' שיח וז"ש וכל שיח השדה טרם יהיה כו' ואדם אין כו' מורה על בחי' עליונה בחי' אין שלא בא עדיין להמשכה כנ"ל.
והי' העלמה היוצאת לשאוב כו' להבין כיון שאמר יוצאת לשאוב הרי שלא שאבה עדיין ואיך אמר לה השקיני נא מעט מים מכדך ואמרה שתה כו' כיון שעדיין לא שאבה היה ראוי שתאמר אלך לשאוב ותשתה ונראה שרומז כאן כי ית' אומר שובו אלי ואשובה אליכם ואנו אומרים השיבינו ה' אליך ונשובה ובוודאי עצת ה' ודבר אלקינו יקום לעולם שאנחנו נשוב תחלה אך הא באמת זה א"א כי אלמלא הקב"ה עוזרו לא היה יכול לו להיצה"ר רק הענין ע"ד לא מאסתים כו' לכלותם לשון תשוקה מלשון כלתה נפשי שלא מאסתים ע"י תשוקתם להיטיב מעשיהם שכל מעשה הוא הולדה וכן מעשי התשובה והמ"נ להולדה הוא התשוקה שאנו משתוקקי' למעשה הטוב ולהתשיבה עי"ז משפיע י"ת מ"ד וה' יגמור בעדינו שעי"ז נוכל להוליד מעשי התשובה נמצא שיתקיים השיבנו ה' אליך ונשובה וגם שובו אלי כו' שבהתעוררות התשוקה ישפיע י"ת התשובה וז"ש והי' העלמה היוצאת לשאוב חסדים טובים ומימי התשובה א"כ יש לה התשוקה שהוא מ"נ ויש לה כ"כ תשוקה גדולה ומ"נ שאומר הטי נא כדך ואשתה אם יש כ"כ מ"נ להשפיע שפע לבני אדם וגם לגמליך רומז למדריגות נמוכות שבנבראים שמתשוקתה הנ"ל יש כ"כ להשפיע אותה הוכחת כו' ובה אדע כי עשית חסד עם אדוני אברהם שע"י תשוקה זו וודאי תמשיך מבחי' אברהם חסד לכנס"י:
במדרש שלחיך פרדס רמונים כו' שלוחיך כו' ד"א שלחייך ואיזה זה הבאר שמעלה להם מיני דשאים ואילנות כו' ועל הנחל יעלה על שפתו כו' מאי ועליהו לתרופה ר"ח ור"י בן לוי ח"א להתיר פה אלמין וח"א להתיר פה עקרות כו' מ"ש שלחייך שלוחייך כי פרדס עה"כ גי' משה וז"ש שלוחייך פרדס כו' גם שלחייך גי' של י"ג הויות בחי' י"ג מדה"ר גי' שלח ועי"ז נמתק כל הדינים כנ"ל בענין שהי' שואבים בשמחת בית השואבה מים מן השלוח כנ"ל ומי"ג מדה"ר נמתקו הדינים וז"ש שלחיך ע"י י"ג מדה"ר נמתק פרדס גי' פ"ר דין כידוע שאותיות מנצפ"ך שגי' פ"ר הם מדת דין וז"ש בסוף הפסוק מעיין גנים באר מים חיים כו' שמעיין הוא המקור ההשפעה ומעין לשון עין שבעין יש בו מעין של מים והוא נעשה דוגמת אות סמ"ך וזה מורה על עינא פקיחא דלעילא כמ"ש לעיל שהי' מעוררין זה בשמחת בית השואבה שמעינא פקיחא סומך ה' לכל הנופלים בחי' אות סמ"ך והוא ע"ד ראשית הבריאה בחי' ק ירוק המקיף את כל העולם כולו כן עד"ז השחור שבעין שבו חוש הראי' מוקף מכל צד ולכן יש בעין מעין של מים כמו העולם שמוקף במים וכן בתחילה היה העולם מים במים וכן הוולד במעי אמו מונח מים במים ומשם בא להולדה ולכן בסוכות שאנו רוצים שיהיה בחי' זיווג בשמ"ע לבוא לידי הריון בשמ"ע כידוע הי' בסוכות מנסכים מים שיהי' דמיון הריון הוולד מים במים כמ"ש הטבעיים שהוולד מונח במים כדי שלא תפיל הוולד כשתכרע האשה ותפנה לאיזה צד עד"ז אנו ממשיכין מימי החסדים שיהיה הריון נגמר ויהיה הוולד יוצא בעתו כידוע ענין הלידה בשביעי של פסח מענין קריעת י"ס שהפך ים ליבשה לגילוי והנה יש ב' עינים ובכל עין יש בו צורת פנים כידוע ב"פ פנים עה"א וב"כ גי' ש"ע נהורין משם המשיכו שפע כל טוב כשהי' עולים לרגל וז"ש חז"ל יראה יראה כדרך שבא לראות כך בא ליראות מה לראות בשני עיניו כו' ולכן הסומא באחד מעיניו פטור מן הראי' ובהעין יש ענין כלי שמקבל לתוכו כל הדברים שרואה נחקק שם ולכן מכיר אח"כ הדבר ההוא שכבר ראה ולכן בשמ"ע שאנו רוצים להמשיך כנ"ל לעורר מעיין עליון אותיות מעין כנ"ל שהעין יש בו מעיין של מים והוא דוגמת באר לקבל הכל בתוכו לכן אז מסיימין התורה שבהסיום נכלל כל מיני חסדים טובים הנמשכים על ידו והכל הולך אחר החתום ומסיימין לעיני כל ישראל כנ"ל בענין הב' עינים ולכן תמצא שב' עינים יש להם שייכות זה עם זה כנ"ל בענין ב"פ פנים שהם ש"ע נהורין "ולעיני "כל "ישראל ר"ת כלי כנ"ל שכבר נעשית כלי לקבל ההריון ותמצא רמז נפלא שעצרת עה"כ גי' לעיני כל ישראל לרמז על כל הענינים הנ"ל בענין העינים בשמ"ע ואח"כ מתחילין התורה בראשית אותיות ישת באר ומ"ש המדרש הנ"ל להתיר פה אלמים ולהתיר פה עקרות כי כ"ז נשפע ממעיין גנים באר כו' וכן הי' כוונתם בשמחת בית השואבה ולכן הי' הניסוך להמשיך עד השיתין שגי' ב"פ שפה כנ"ל שאז המשיכו מבחי' מעיין ובאר מים ומשם נשפע להתיר ב' בחי' פה הנ"ל שב"פ פה גי' מעין וב"פ שפה כלשון הכתוב ועל שפתו יעלה מזה ומזה כו' נמצא ב"פ שפה הוא גי' שיתין כנ"ל:
בספר יצירה מליך אות יו"ד וקשר לו כתר וצר בו אלול בשנה בתולה בעולם כו' כי כתיב בזהר חדש שאות יו"ד בה גנוזים כל חכמות ובאים שרי האומות ומבקשים מאתה שילמדו מאתה החכמות ואומרת אין בי שום לבנינות וחכמות הלא אני רק נקודה שחורה אבל בפני אוכלסהא וחילאה ישראל פותחת גנזי אוצרות חכמות עד אין שיעור וערך נמצא שאות יו"ו היא שער הגנוז ואין נפתח רק לראוים וזהו שברא בו אלול שקודם השנה שאין ידוע עדיין ואין נפתח עדיין הגזר דין שיהי' בר"ה ויוה"כ וזהו כענין בתולה שבתולים גנוזים בתוכה ואין נפתחים עדיין ע"ד המדרש שהוזכר לעיל שהאשה גולם הוא ואינה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי כן גלמי ראו עיניך ועל ספרך כולם יכתבו שגם בר"ה עדיין הוא בבחי' גולם שהוא העלם כמ"ש במ"א על ענין שתוקעין בר"ה שופר קול בלא דיבור ואח"כ ביוה"כ אנו צועקים סלח לנו מחל לנו כפר לנו ובה' תפילות וה' עינוים נפתח קצת הסתום ובסוכות כבר כתבנו לעיל שנעשה אין אשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי עד שמ"ע ונפתח הסתום ונעשה אז "פטר "כל "רחם ור"ת כפר והוא פתיחת הרחמניות ורחם גי' ח"פ אל שנשפע מי"ג מדה"ר שהראשית מהם שם אל לכל הז' מדות ונעשה ח"פ אל גי' רחם שהרחמניו' נשפע בכל המדות ולכן מתחילין התורה וקוראים מעשה שבעת ימי בראשית להשפיע לכולם מהטוב ההוא ולעורר הרחמים בכל הבחי' ומדות כנ"ל: