Yesod VeShoresh HaAvodah, Exegesis II; The Third Temple

סימן מ'
הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית העתיד תוב"ב וביד האיש קנה המדה והיא עומד בשיעור להעלות עליו כעטרת תפארת עוסק בבנינה כאשר הראתיך בעיניך ושמה למעלה בפ"ב משער הניצוץ בשם ילמדנו ועי"ש:

והנה פי' רש"י ז"ל עמוק מי ימצאנו מגודל הקצור בפירושו אשר לזה הערתו בקדושה קם אחריו ובנה בית המלוא למלאות דבר קדשו הגאון בעל תוספות י"ט בספר צורת הבית שחיבר ואף גם זאת משם בארה היא הבאר הטיב לבני דורו שלבם רחב כפתחו של אולם אבל אנן אם הראשונים וכו'. לכן בכדי לזכות את הרבים אנשים כערכי אמרתי אלכה נא ואספתי באמרים אחרי הקוצרים ביאור קצר מבעל צורת הבית וספר מצודת דוד ושמו אותם איש איש על דגלו באותות על סדר הפסוקים ובקצת תוספת ביאור בעז"ה בכדי שיהא פי' בנין יחזקאל ערוך בטיב פירושו כשולחן הערוך ומוכן לאכול לפני כל האדם וכל אדם יקח מן המוכן לפניו להבין ולהורות את צורת הבית בכל מוצאיו ומובאיו ולא יצטרך לחפש אחריו אנה ואנה. היום הזה אחל. בעזר המוחל. ולא איחל. ינקני משגיאות אשר לבי זוחל:

פסוק ב' סוף פסוק ועליו כמבנה עיר מנגב. מצורת הבית העיר בדרום והבית בצפון כמו שמפורש בסוף הספר:

פסוק ה' והנה חומה מבחוץ לבית זה חומה נמוכה והיתה מרובעת חמשה מאות קנים וכל קנה שש אמות וכל אמה ואמה וטופח באמה בת חמשה. וימד את רחב הבנין. כלומר עובי החומה קנה אחד וקומה קנה אחד שחומה זו היתה נמוכה ששנינו כל הכתלים שהיו שם היו גבוהים חוץ מכותל מזרחי שהכהן השורף את הפרה עומד בהר המשחה ורואה פתח ההיכל כו'. כן כתב רש"י ז"ל אף על פי שיש להבין פשט הכתוב שסביב כל הר הבית היתה חומה זו נמוכה לא בלבד למזרח אכן מאחר שבני בית שני בנאוהו במקצת דומה לזה הבנין לכן הביא רש"י זו המשנה כצורתה ולא חילק בין בנין לבנין אחרי באפשר לפרש שהכתוב מסכים לבנין ההוא שהרי במזרח היה עומד כנלמד מעניינו:

פסוק ו' ויבא אל שער אשר פניו דרך הקדימה ויבא במעלותיו ששיפוע ההר הולך ועולה מן החומה נמוכה שנקרא חיל בבית שני עד עזרת נשים ועזרת נשים החלל שלה ממזרח למערב אורך שלש מאות ושבעה עשר אמות ורחבה מצפון לדרום שלש מאות ושנים עשר אמות והחומה המקיף את החלל הזה עוביה ששה אמות ובאמצע כותל מזרחי היתה פתח חללה עשר אמות נמצא שנשאר מן השלש מאות ושנים עשר אמות כתיפות לפתח קנ"א אמות מכאן וקנ"א אמות מכאן. (וז"ל ספר מצודת דוד) ודע כלל אחד שחלל עזרת נשים היה ממזרח למערב שלש מאות ושבעה עשר אמה ומצפון לדרום היה שלש מאות ושנים עשר אמה חללו ובתוך החלל הזה של עזרת נשים היה נבנה בתוכו עזרת ישראל והאולם וההיכל וקדבי קדשים וכל התאים והלשכות וגם אחר כל הבנינים האלו עדיין נשאר פנוי מצפון הכותל של כל הבניינים הי"ל עד צפון כותל של עזרת נשים כפי השיעור שמבואר בפסוקים וכן בדרום נשאר כפי השיעור הנ"ל שנשאר בצפון וכן ממזרח של עזרת ישראל עד כותל המזרחי של עזרת נשים נשאר מקום פנוי כפי השיעור שמבואר בכתוב וכן מכותל מערבי של קדשי קדשים עד כותל מערבי של עזרת נשים נשאר גם כן מקום פנוי כפי השיעור המבואר בפסוקים ואין שיעור המקום הפנוי שמגיע עד כותל המערבי של עזרת נשים שוה להשיעור של המקום הפנוי שמגיע עד כותל המזרחי של עזרת נשים הכל מבואר מן הפסוקים וכמו שמבואר גם כן בספר צורת הבית עכ"ל ספר מצודת דוד. ובפסוק י"ט אעתיק בעז" לשון צורת הבית בזה:

פסוק ח' וימד את אולם השער מהבית. והיתה בליטתו לצד פנים דהיינו לצד עזרת ישראל ומשך בליטתו מן המזרח למערב היתה שמונה אמות:

פסוק ט' ואילו. דהיינו אילנות עגולין עשוין מאבני גזית ועומדין בפתח של אולם אחד מימין ואחד משמאל במקום סיפים במקום מזוזות ועוביין מדרום לצפון קנה אחד לכסות עובי החומה של אולם כמו שפירש רש"י בפסוק ז' אך עוביה עיגולן מן המזרח למערב היה רק שני אמות ועם משך שמונה אמות של אורך הכתלים הם עשר אמות ממזרח למערב נמצא עוביה הכתלים של אולם זה זה הן הכתלים הן הסיפים עובין ששה אמות מן הצפון לדרום וחלל שלו מן הצפון לדרום היתה שלש עשרה אמות שהיו הכתלים שלו מרובים מן השער אמה וחצי מכאן ואמה וחצי מכאן:

פסוק יו"ד ותאי השער דרך הקדים שלשה מפה וגו' דע שבליטת התאים היה מבחוץ לצד חומה נמוכה שלשה בצפון השער ושלשה בדרום השער חלל של כל אחד ואחד קנה על קנה וכתלים שבין התאים עובין חמש אמות והתאים הצפונים היו משוכים מהשער שתי אמות וחצי וכן הדרומים נמצא עובי כותל הדרומי של התא הראשון של הצפוניים ועובי כותל הצפוני של אולם שהוא אצל השער מבפנים כנ"ל כלים זה כנגד זה שהכותל אולם עוביו ששה וכותל התא חמש והוא נמשך אמה אחת לתוך כנגד עובי כותל האולם וכן לדרום הוא להיפך ונמצא שחלל התא הראשון של הצפוניים התחיל כנגד כלות עוביה כותל הצפוני של אולם מבפנים וכן הדרומים כנגד כלות עובי כותל הדרומי של אולם וזה פירש בפסוק י"ב וגבול לפני התאות אמה אחת וגו' והתא שש אמות מפה ושש אמות מפה דהיינו החלל של התא הראשון היה משוך שש אמות מפה דהיינו מהחלל של אולם שמבפנים:

פסוק י"ג מגג התא לגג ז"ל מצודת דוד ר"ל כי הגג היה מונח על חללי התאים ולא על עובי הכתלים עכ"ל. וכן מבואר בצורת הבית. פתח כנגד פתח. הכל כמו פי' רש"י וכן בכותל הצפוני הדרומי של עזרת נשים היה עשוי שער ואולם ותאים הכל כתבנית כותל המזרחי אלא שלא היו מכוון באמצע כמו בכותל מזרחי כי הכתפים של השערים הללו של כותל הצפוני והדרומי לצד מזרח היו קנ"א אמות כמו בכותל המזרחי אבל הכתפים של צד מערב היו קנ"ו אמות וחלל השערים עשר בין הכל שלש מאות ושבעה עשר אמות של החלל:

פסוק ט"ז לשער סביב סביב. מצודת דוד ר"ל מב' הכתיפות של פתח התאים. ומ"ש וכן לאלמות ר"ל וכן היה לכל האולמות בהחלונות ההם (וחלונות סביב סביב) ועוד היו חלינות להתאים ההם שמזה ומזה והיו פינים לכותל הפנימה והיא כותל עזרת נשים שהיא פנימה להם והיא להם לכותל מאחריהם עד כאן לשונם:

פסוק י"ז והנה לשכות. מצודת דוד ר"ל עומדת בחללה עכ"ל:

פסוק י"ח והרצפה אל כתף השערים לעומת אורך השערים הרצפה התחתונה עד כאן לשונו הפסוק והיא נקראת רצפה ללשכות שעליה הכל כמו שפי' רש"י עד כאן לשונו. מצודת דוד הרצפה התחתונה ר"ל תחתיות הרצפה היה מכוון מול גובה השערים דהיינו חמשים אמה מן הקרקע ובליטתה למעלה והלשכות עליה עכ"ל:

פסוק י"ט וימד רוחב מלפני השער התחתונה וגו' זה שער של עזרת נשים ונקראת תחתונה לפי שהיא בשיפולי ההר יותר מעזרת ישראל (לפני החצר הפנימי מחוץ מאה אמה) וחצר הפנימי הוא עזרת ישראל והיה עוד באמצע רוחב חלל של עזרת נשים והיה לו שלשה כתלים מזרח צפון דרום ועובין של ששה ששה אמות וחללו מאה על מאה נמצא שחללו ועובי כותליו של צפון ודרום הוא מאה ושנים עשר אמות באמצע חלל של עזרת נשים נשאר משלש מאות ושנים עשר אמה של חלל עזרת נשים מאה אמה לצד דרום מאה אמה לצד צפון ומחלל שלש מאות ושבעה עשר אורך של עזרת נשים היה כמו כן מאה אמה לצד מזרח של עזרת ישראל וכותל מזרח של עזרת ישראל היה ששה וחללו תאה הרי שש מאות וששה נמצא נשאר לצד מערב מאה ואחד עשר אמה ובאמצע חללו של עזרת ישראל צד מזרח צון ודרום היה גם כן שערים ותאים ואולמות הכל כמו בעזרת נשים ולא היה שום שינוי אלא שאולם של עזרת נשים היה לצד פנים ואולם של עזרת ישראל היה לצד חון נמצא שהיה אולם כנגד אולם ודבר נוי הוא זה צורת הבית. ועוד זה לשונו ונאמר שהיו בנויים (ר"ל האולמות של עזרת ישראל) חוץ מתאי השער ולא בין התאים שאלו היו בין התאים לא היו נראין לחוץ שכל משך בליטת האולם רק עשר ותא היה ששה וכותלו חמשה הרי בליטת התא עם כותלו אמה יתירה מכאולם ולכן נראה שאולם בעזרת ישראל היה חוץ מן התאים וכותל אולם בנוי בקצה התא כנגד כותלה ויוצא אמה יתירה שכותל אולם היא ששה והרי הוא משוך מחלל השער תאה ומחצה מכאן וכן מכאן שיהיה ע"כ אורך האולם שלשה עשר אמות כאותו של עזרת נשים. (מצודת דוד) (מחוץ מאה אמה) ר"ל מחוץ לחצר הפנימי והוא החלל של עזרת נשים ממזרח למערב עד כותל מזרחית של עזרת ישראל היה מאה אמה עכ"ל:

פסוק כ"ה מצו"ד. וחלונים לו. ר"ל לכל אחד מהתאים ולאולמו וגם להאולם סביב סביב. ר"ל משני עבריו מזה ומזה עכ"ל:

פסוק למ"ד ואלמות סביב סביב. פירש רש"י ואולמות היו מבפנים כי התאים היו מבחוץ וששה תאים וכותליהם וחמשה עשר אמה של אורך השער עילים לתשעים ואחד אמה כן צריך להיות הגירסא ברש"י. (והמזבח החיצון שהיסוד שלו היה שלשים ושנים על שלשים ושנים היה נתון באמצע חלול של עזרת ישראל באורך המאהשמן המזרח למערב באמצעו. נשאר שלשים וארבע ממזרח המזבח לכותל המזרחי של עזרת ישראל וכשתחלק אותן שלשים וארבע אמה של מזרח המזבח החיצון לדריסת רגלי ישראל וחציה לדריסת רגלי הכהנים יהיה כל אחד רוחב שבעה עשר אמה וביניהם הדוכן והדוכן הוא כמאמר ראב"י בפרק ב' דמדות מעלה היתה וגבוה אמה והדוכן נתון עליה וכו'). ואותן השבעה עשר אמה של דריסת רגלי ישראל הוא הנקרא בסימן מ"ב בפסוק י"ב דרך בפני הגדרת הגינה לפי ששבעה עשר אמות הללו הם דרך לגדרת הגינה שהוא הדוכן שמאחריו כמו שפירש רש"י שקודם בואו אל הדוכן מוכרח לעבור באותן השבעה עשר אמה נמצא שהוא דרך אליו והדוכן קורא הפסוק לקמן גדרת הגינה דרך הקדים בביאן לפי שהוא מזרח למזבח הכל כמו שפירש רש"י לקמן:

ובכלות מאה אמה של החלל עזרת ישראל ממזרח למערב התחיל להיות אולם וזה שאמר בפסוק מ"ט אורך האולם עשרים אמה דהיינו חללו מצפון לדרום וכותל מזרח של אולם הזה היה עוביו חמש אמות וזה שאמר בפסוק מ"ח חמש אמות מפהוחמש אמות מפה דהיינו עובי הכותל ממזרח למערב והפתח היה באמצע הכותל וכתפוח הסתח שמכאן ומכאן היה שלש אמוש ונמצא רוחב הפתח מצפון לדרום ארבע עשר אמות ומשך החלל שלומן המזרח למערב שהוא רוחב של אולם הזה היה אחד עשר אמות וכותל המפסיק בין אולם להיכלששה אמות ורוחב הפתח של היכל עשר אמות וכתפוח הפתח חמש אמות מפה וחמש מאות מפה ואורך החלל של היכל ממזרח למערב ארבעים אמה ורוחב החלל מצפון לדרום עשרים אמה וכותל המפסיק בין היכל לקדשי קדשים עובי שתי אמות והפתח שהיה שם גובהו ששה אמות ורוחב הפתח מצפון לדרום שבעה אמות והחלל של קדשי קדשים עשרים על עשרים וכותל המפסיק בין קדשי קדשים לתא שמאחריו עוביה ששה אמות וחלל התא שמאחריו ד"א וכותל מערבי של התא המפסיק בין חללו לעזרת נשים היה יסוד הכותל בארץ ששה אמות אבל למעלהלא היה אלא חמש אמות מכללות החשבון מוכח שכל אמה היתירה בעובי היסוד היה לצד חוץ לצד עזרת נשים סך הכל הוא אמה הוא לך החשבון חמש אמות עובי כותל אולם מן המזרח למערב. וחללו אחד עשר אמה ממזרח למערב. כיתל היכל ששה. ארכו ארבעים כותל קדשי קדשים ב' ארכו עשרים. כותל מערב של קדשי קדשים ששה. סך הכל הוא תשעים וחלל התא שמאחריו ארבע אמות ועוביה של יסוד התא ששה סך הכל מאה ועם המאה של החלל של עזרת ישראל ממערב למזרח הרי שני מאות ועם כותל המזרחי של עזרת ישראל הרי שני מאות וששה ועם מאה אמה חלל שלפני עזרת ישראל הרי שלש מאות וששה מן השלש מאות ושבעה עשר של חלל עזרת נשים מן המזרח למערב:

נשאר עוד י"א אמה מן כותל התא המערבי לכותל המערבי של ע"נ וזה במקום אחד עשר אמה אחורי בית הכפורת שהיה בבית שני אף על פי שלא נמצא בפסוק מפורש מן כותל מערבי של עזרת נשים כלום אך הדעת נותנת שהיא בדמות המזרחית באורך ובעובי מצורת הבית. והתא התערבי היו שלשה תאים זה על זה מן שלשה ושלשים תאים הנזכר בפסוק וארכן של אלו השלשה תאין עשרים אמה כנגד רוחב עשרים של קדשי קדשים וכל הבניינים הללו דהיינו אולם והיכל וקדשי קדשים ותא המערבי היה רחבן מכוון כנגד אמצע רוחב חלל עזרת ישראל מצפ ן לדרום:

פסוק ל"ח ולשכה ופתתה זה לשון מצידת דוד ופתחה פנה מול מזוזות השערים עד כאן לשונו. וזה לשון עוד ולפי שהיה שער בתוך שער הפנימי עשר והחיצונה נ"ה מגג התא לגגו לזה אמר השערים לשון רבים עכ"ל:

פסוק מ"ם מצודת דוד ואל הכתף מחוצה ר"ל מחוץ לחללה לתוך החלל שבין התאים עד כאן לשונו. ומוכח כדבריו כיון שהתאים של החצר הפנימי סמוכין לכותל עזרת ישראל ממש והאולם התחיל לסוף כותלי התאים החיצונים מבחוץ וא"כ השולחנות שהיו עומדין בין התאים היו העבר האחר של האולם לצד פנים לעזרת ישראל:

פסוק מ"א ארבע שולחנות מפה וג' מצודת דוד פי' שתי בחלל האילם ושתי מחוצה לו שבין התאים (מפה) ר"ל מזה ומזה לכתף השער לכל עבר מעברי השער (שמונה בין כלם היו שמונה. (אליהם ישחטו) פי' אצל השולחנות ההם עכ"ל:

פסוק מ"ב וארבע שולחנות לעולה מצודת דוד השולחנות האלו עמדו בהלשכה הנזכר לעיל בפסוק ל"ת שאצל שער הצפוני ועליהם היו מדיחין קרבן העולה. עליהם ויניחו וגו' פי' גם עליהם היו מניחין הסכינין והמזרקות להיות מוכנים להשוחטים את העולות עד כאן לשונו:

פסוק מ"ג ברש"י בעמודי ננסין בבית המטבחיים כו'. ר"ל היא הלשכה שאצל שער הצפוני. ומ"ש בתוך חלל העזרה ר"ל גם כן בהלשכה הנזכר שהיא היתה עומדת בחלל העזרה:

פסוק מ"ד אשר אל כתף שער הצפון מצאתי בציור של המפורסם הרב מהו' משה איויער שר"ל ששתי הלשכות האלו של לוים היו עומדים באותו כתף השער צפוני של עזרת ישראל שנמשך לכותל מזרח של עזרת ישראל ולא באותו כתף השני של השער הנמשך לכותל מערב והפתחים מהשתי הלשכות היו לצד הדרום. ומ"ש בפסוק אחד אל כתף שער הקדים ר"ל לשכה השלישי היה גם כן באותו כתף של שני הלשכות הנ"ל אלא שנמשך יותר לצד כותל מזרחי. ופניו דרך הצפון. ר"ל פנים של הפתח של הלשכה השלישי היה פניה לצד צפון עד כאן:

פסוק מ"ה זה הלשכה וגו'. מצודת דוד קבוצת הלשכות קורא לשכה בלשון יחיד או על לשכה אחת בלשכות הצפון ופניו לדרום עכ"ל:

פסוק מ"ז וימד את החצר מצודת דוד ר"ל חלל עזרת ישראל. והמזבח לפני. עמד בחלל העזרה לפני ההיכל וכתליו שהיו שלשים ושנים אמות כמדת המזבח עד כאן לשונו:

פסוק מ"ח ברש"י ורוחב השער שלשה אמות מפה כו'. הוא עוביה האיל כו'. ואף על פי כו' אינו אלא שלש כו' נראה מלשון ההעתקה זה שהבין פי' הפסוק כך חמש אמות מפה וחמש אמות מפה ר"ל על כתפות האולם מצפון לדרום ורחב השער שלש אמות כו' ר"ל על עובי הכתפות ממזרח למערב אבל באמת שזה הפירוש הוא לפי העתקת הכותב שמצא בפירושים אחרים אבל הפי' האמיתי ברש"י הוא כמ"ש רש"י מקודם שעובי כתפוח הפתח היו חמש אמות וכן צריך להיות ברש"י עובי כתפות הפתח הרואה את המזרח מדד מן המזרח למערב חמש אמות ואף של בית שני היה כן כו'. (עד סוף הדיבור ומתיבת למערב עד תיבת חמש אינו מדברי רש"י כלל רק הוא העתקת הכותב שמצא בפירושים אחרים ואינו עיקר כלל):

פסוק מ"ט (ועמודים אל האלים ר"ל בחלל האולם בפנים אצל המזוזות של כותל מזרחי שלו עמדו שתי עמודים מזה ומזה:

סימן מא פ"ז
כי מוסב הבית למעלה למעלה וגו'. מצודת דוד בשביל שהיה כותל הבית מסובב למעלה בבליטות בכל סביבו בכדי להניח עליהם קורות עליות הצלעות. ע"כ בשביל זה נתחרב הצלעות סביב מלמעלה ר"ל בהשניים ובהשלישים עד כאן לשונו. וזה גם כן כוונת רש"י בפירושו אך נראה להגיה ולמחוק אות שי"ן של תיבת שאמרנו וכצ"ל ע"כ אמרנו כו'. אך זה אינו מדוקדק בלשון רש"י שמקודם תפש בלשונו ונסבה למעלה למעלה שמשמעותו שתיבות למעלה למעלה קאי על ונסבה ולא על תיבת ורחבה ולבסוף כתב לשונו ע"כ אמרנו ורחבה למעלה למעלה נראה שרצונו לפרש תיבות למעלה למעלה שקאי על רחבה:

פסוק חי"ת ברש"י ת"י רווח צורת הבית ר"ל על תיבת אצילה מפרש רש"י רווח ור"ל גדולה ולשון אצילה מלשון ואל אצילי בני ישראל (שמות כ"ד) ור"ל כל אמה היתה גדולה בת ששה טפחים. ומ"ש רש"י יסוד מחיצת הצלע כו' אין כוונת רש"י לפרש וליתן ביאור בתיבת רווח של ת"י רק הוא מלתא באנפיה נפשיה לפרש הפסוק:

פסוק טי"ת ברש"י היא מחיצה מערבית כו'. באותו כותל שהוא חמש נראה מדברי רש"י שדוקא אותו כותל של תא המערבית ולא שאר כתלים משל התאים ובפסוק חי"ת משמע שכל הצלעות היה כן ביסודם ששה אמות שהרי כתוב מוסדות הצלעות לשון רבים ובאמת בעל צורת הבית גם ספר מצודת דוד כתב שכל הכתלים של התאים היו כן. בא"ד לשון אחר כו' וכן אותו שלפנים מן הצלעות נראה מלשון וכן שר"ל כמו שהכותל אשר אל החוץ של התאים היו חמש אמות כמו שנזכר בפסוק זה כמו כן היה המונח שלפנים מן הצלעות חמש אמות וק"ל. בא"ד סביב סביב שכתוב במקום המונח ר"ל הכתיב בפסוק י"א. בא"ד שאין התאים מקיפין את כל הבית נראה שר"ל שאין מקיפין גם כן את האולם כי אין מקיפין רק את קדשי קדשים וההיכל ואמה אחת מן האולם ומשם מתחיל המונח חמש אמות דוק ותשכח. בא"ד בית צלעות אשר לבית נגד אויר כ' פירושו זה קאי ללשין הראשון של פי' המונח שהיו במקצועות וז"ל מצו"ד בית צלעות אשר לבית ר"ל לבנין הצלעות העשויות לבית עכ"ל. בא"ד יסוד הכתלים היה נבלע בחלל התא ובש"א דיבור זה הוא בפסוק י"ב. הנה אף שבכל התאים היה היסוד נבלע בחלל התא ואינו עולה למנין לפי' רש"י אך באותו תא שכותל מערבי של ק"ק הסמוכה לחצר ע"נ גם רש"י ס"ל שהיסוד לא היה נבלע בחלל התא ועולה בחשבון דאל"כ לא תמצא מאה אמה ממזרח למערב לפי' רש"י וכן מבואר בהדיא ברש"י בפסוק י"ג וכן מבואר בצו"ה עיי"ש:

פסוק יו"ד ובין הלשכות רחב עשרים אמה. (צורת הבית) פי' שהיו לשכות בנוים לצפון התאים ולדרום התאים כמו שיתבארו ואמר הכתוב בין אותם הלשכות אל התאים עשרים אמה סביב סביב לשון הפסוק דהיינו לצפון ולדרום כמו סביב סביב דגבי מונח כמו שפי' רש"י שם. ואלו עשרים אמה מהם חמשה עשר אמה שכנגד העודף של צפין ולדרום וחמש אמות עודף עליהם וכלם בשם חצר הפנימי יקראו כמו בנאמר סימן מ"ב פסוק. ג' נגד העשרים אשר לחצר הפנימי ע"כ. בא"ד אצל חומתה נראה שלאו דוקא שהרי בין חומת ההיכל והלשכות היה מפסיק התאים וגם העשרים אמה שבין התאים והלשכת וק"ל:

פסוק י"א ורוחב. מצודת דוד ר"ל ממזרח למערב עכ"ל. ופשוט שזה לפי' הראשון של רש"י בפי' המונח. ברש"י פנוי בקרן זויות גם כאן נמשך רש"י אחר לשון הראשון של המונח וק"ל:

פסוק י"ב והבנין אשר על פני הגזרה דהיינו הבית והתאין שמכאן ומכאן. לשון הפסוק. פאת דרך הים רוחב ארבעים אמה. היינו רוח מערבית מצפון לדרום שבעים אמה והא לך החשבון התא הצפוני ארבע וכותליו עשר הרי ארבע עשר וחמש מקום הפנוי בין התא לבית הרי תשעה עשר רחב ויסוד הכתלים היה נבלע בחלל התא ובמקום הפנוי וכותל היכל ששה הרי עשרים וחמשה וחללו רחב עשרים הרי ארבעים וחמשה וכותל היכל דרומי ששה הרי חמשים ואחד ותשעה עשר שלתא הדרום סך הכל שבעים ואף על פי שהם שני פירושים ברש"י פי' האחד שהמונח היה בין התאים ולבין בית החליפות ולפי' זה לא היה מונח בין התאים לבית אדרבא הכותל של הבית לצפון ולדרום היה כותל גם כן לתאים כמו שפי' רש"י על פסוק ו' להיות אחוזים ולא יהיו אחוזים בקיר הבית מכל מקום לענין החשבון תפס רש"י פי' שני הפרושים פי' אחד שמונח היה בין בית החליפות לתאים כדי להשוות בנין בית זה לבנין בית שני ושם מצינו שלא היה פתח לתאים לצד חוץ כי אם לאחד ואלו פי' השני שלא היה כאן מונח כלל כ"א בין התאים לבין הבית וע"כ הפתח נמי היה למונח שבין התאים לבית ולפי זה משמע מן הפסוק שכל התאים היה להם פתחים למונח כמו שכתוב סתם ופתח הצלע למונח ולא פי' איזה צלע אבל אם נאמר גם כן פי' האחד שהיה מונח גם כן בין בית החליפות ובין התאים נוכל לומר שפיר שלא היה פתח כי אם לתא האחד המזרחי והא דלא פי' הפסוק איזו צלע משום שהפסוק מיירי ממונח זה שבין בית החליפות לתאים ואצל מונח זה לא היה צלע אחר כ"א זה ולא הוצרך לפרש ופי' שני תפס רש"י שהיה מונח גם בן בין התאים לבית כדי לקיים החשבון ורוחב דרך הים שבעים אמה עכ"ל צורת הבית וכתב עוד בשם רבינו שמעיה תלמיד רש"י ז"ל על פירוש השני שכתוב ברש"י שהיה גם מונח בין התאים לבית שאינו מרש"י כלל רק תלמיד טועה כתב זה אלא שהתאים היו מחוברים לכותלי הבית וכותלי הבית היו גם כן כתלים לתאים ומוכרחים אנו לומר כן כפי שמשמע מפסוק ו' להיות אחוזים ולא יהיו אחוזים בקירת הבית כמו שפי' רש"י שם ועל החשבון הפסוק פאת דרך הים רחב שבעים אמה כתב שהוא נשלם כמו שנשלם בבית שני דהיינו במסיבה וכותלה כהא דתנן במס' מדות מן הצפון לדרום שבעים אמה כותל המסיבה חמשה והמסיבה וכותל התא חמשה והתא ששה כותל ההיכל שש ותוכו עשרים אמה כותל ההיכל ששה והתא ששה כותל התא חמשה בית הורדת המים שלשה אמות והכותל חמשה אמות פי' שהיה מסיבה וכותלה שמונה אמות אצל התאים הצפוניים לצד חוץ וכן אצל הדרומיים אלא שבצפון נקרא מסיבה ושבדרום נקרא הורדת המים שמשם המים אלא שארבע אמות חסרים כאן שהתאי שבמשנה היה ששה מכאן ומכאן וכאן היה רק ארבע ע"כ מוכרחים אנו להגדיל המסובה וכותלים עד עשר אמות מכאן ומכאן למלאות חשבון של שבעים אמה כדבר ה' ולפי מה שפי' רש"י שאמר יתירא של יסוד התא המערבי הוא מכלל החשבון של מאה אורך נוכל לומר גם כן שבכותלי מסיבה וכותלי תאים לצפון ולדרום היה גם כן ביסודם אמה יתירה לצד חוץ והם משלימין החשבון של שבעים אמה ואף שהמסיבה לא נזכר כלל בפסוק לפירושם שאין המסיבה מכלל השלשלים צלעות מכל מקום הרי הכתוב אומר שבעים אמה ועליך למלאות השבעים במה שתוכל ומה נראה למלאותם כדתנינן ע"כ. ברש"י עודף על ההיכל חמשה עשר אמה כו' ר"ל עודף על ההיכל והתאים שבצד כתלי ההיכל מזה ומזה חמשה עשר אמה וק"ל:

פסוק י"ד ורוחב פני הבית והגזרה להקדים מאה אמה עכ"ל הפסוק. דהיינו שכנגד חמש אמות של עובי כותל מזרחי של אולם וחמש אמות מן החלל שלו שהכל הוא עשר אמות מן המזרח למערב היה מחובר מן הצדדין לצפון ולדרום בית החליפות ששם היו מניחין הסכינין והאולם עם בית החליפות המחובר לו משני צדדיו היה מאריך עד כנגד מאה אמה של חלל עזרת ישראל מצפון לדרום נמצא כותל רחבו של בית החליפות ההולך ממזרח למערב עשר אמות היה עומד עם עובי כותל הצפוני של עזרת ישראל בזויות נצבת כעין ד וכן לדרום עם עובי כותל הדרומי והיינו מ"ש הכתוב והרוחב פני הבית והגזרה לקדים דהיינו עם בית החליפות המחובר לו מכאן ומכאן הוא מאה אמה מצפון לדרום ועשר אמות ממזרח למערב נמצא נשאר תשעים אמה מתחילין מן סוף חמשה של תלל האולם ממזרח למערב ובתוך תשעים אמות הללו היו בניים חמשה תאים משולשים זה על גבי זה נמצא סך כלם חמשה עשר ואורך חללו של כל אחד ממזרח למערב שנים עשר אמות הרי ששים אמה לחמשה תאים וחמשה כתלים של חמש חמש אמה הרי שמונים ותמשה ורוחב חמשה אמה של המונח שהיה בין בית החליפות ובין תא הראשון המזרח של התאין סך הכל תשעים אמה ואף שלחמשה תאים מוכרח להיות ששה כתלים ע"כ צריכין אנו לומר שהתא הראשון המזרחי לא היה לו כותל לצד מזרח אלא היה כולו פתוח והוא הפתח הנזכר בפסוק י"א ופתח הצלע למונח. כן היה לצפון הבית ולדרום הבית ורוחב חלל כל אחד מן התאים מצפון לדרום ארבע אמות וכותל צפוני ודרומי של כל אחד חמש אמות כן צריכין אנו לפרש לפי פי' רש"י שלפנינו אבל ספר צורת הבית הביא בשם רבינו שמעיה תלמיד רש"י ז"ל שחלל כל תא ותא של חמש תאים צפוניים ודרומיים לא היה רק אחד עשר אמות נמצא שנוכל לומר שגם התא הראשון של צפוניים ודרומים היה להם כתלים לצד מונח נמצא סך הכל שמונים וחמשה וחמש של מונח היו תשעים:

פסוק ט"ו ברש"י ומדד על עקבו מלפי מערב זה לשון מצודת דוד עכשיו מדד אורך התאים אשר לפני הבית ברוח דרום וז"ש אשר על אחריה ר"ל אחורנית שחזר על עקבו ומדד כלפי מערב כי בתחילה מדד תא המערבי ואחר זה תא הצפוני ואחר זה האולם ובית החליפות שבמזרח ואחר זה חזר על עקבו כלפי מערב למדוד תא הדרומי עכ"ל:

פסוק ט"ז ברש"י וקרקעית החומה זה לשון מצודת דוד והארץ עד החלונות ר"ל מקרקע הבית עד החלונות עכ"ל. וכבר כתבתי לעיל בתיקוני הטעות הגירסא ברש"י מצודת הבית גם כן ועיי"ש:

סימן מב פ"ג
ברש"י מיושבין אצל החומה לחיזק כו' ר"ל אצל החומה מבחוץ לבד ולא היו ממעטין בשביל זה החלל מבפנים אבל הני כו'. ודע הלשון עד כך מצאתי בשם אשל גדול כו' אינו מלשון רש"י רק הוא תוספות ומד"ה בבלישים כו' הוא לשון רש"י. לשון רש"י והאיך אוכלות מן העליונות כו' מלשון זה נראה שהבין פי' הפסוק בפסוק ה' (והלשכות העליונות קצרות) קאי על לשכה הג' העומדת ע"ג שתים היא היתה קצרה בחללה אבל שתים התחתונים שהחתיה היו רחבים ותיבת העליונות שבפסוק לא קאי על כל הלשכות שעומדים בגובהן של הר לכן הבין הפי' בתיבת קצורות שבפסוק היפך מפי' התוספות שהובא העתקתו בפי' רש"י לכן כתב רש"י ואני לא יכולתי להבין כו' וק"ל:

פרק ד
ולפני הלשכות מהלך עשר אמות רחב (לבא) אל הפנימית דרך אמה אחת ע"כ לשון הפסוק (לשון בעל צורת הבית) פי' לפי שלא היו יכולין לבוא אל אויר העברים שבין הלשכות והתאין לא מחצר הפנימה ולא מחצר החיצונה כי החצר הפנימי לא היה רק מאה על מאה לפני הבית למזרח ונאמר על רוחב הבית לקיים מאה אמה נמצא רוחב הבית סותר את רוחב החצר ואותן חמש היתירים מחמשה עשר של בית החליפות סותמו עול' כותל המפסיק בין התצר הפנימי ובין החצר החיצונה הבא מן המזרח למערב שהרי עוביה שש אמות וא"כ כי היה מבוא לשם אא"כ היה משפע וכונס כשהיה מכלה סוף חומה שבין ב' החצירות שיפע בתוך החצר החיצונה בעובי הרומה אמה כדי כניסת אדם ונכנס בתוך אויר חמש אמות שבין כותל החליפות וכותל הלשכות והו ך באותו אויר לצד מערב עשר אמות ושם כלה משך בית החליפות וזש"ה מהלך י' אמות רחב ומשם ואילך כ' אמות האויר שבין הלשכות והתאים ולה (קראו מהלך רחב) והלא היה לו לומר מהלך י' אמות אורך לפי שלענין בית החליפות הוא רחב לפי שבנין החליפות מן הצפון לדרום מ"ו אמה ומן המזרח למערב אינו אלא י' אמות ע"כ דברי רש"י ז"ל. ואע"פ שהיו יכולין להלך לאויר העברים מאחורי בית הכפורית מ"מ הוצרך למבוא שבכאן שהוא למזרח החצר ששם רוב מהלך ותשמיש החצר ועוד שלפי דעתינו אין שם שער אל החצר למערב וא"כ הרוצה לילך מהחצר אל אויר העשרים יצטרך לילך לפני מזרחן ולהקיף חמשים רוחב מזרחן וק' ארכן ונ' רחבן של מערב עד שיבא אל אויר העשרים משום כך היה המבוא אליהם במזרחן ומהאי טעמא נמי לא סגי בפתחי הלשכות שאל החצר ומהו אל אויר העשרים דהא היה להם פתחים ג"כ אל אויר העשרים כמו שכתבנו לעיל ויהיה א"כ יכולין לילך אליהן דרך הלשכות דהכא נמי יצטרך להקיף ברחבן של מזרח וחצי ארכן ורחבן מבפנים מפתח ובלאו הכי נמי אין מן הראוי שפתחי הלשכות ישתמשו אל אויר העשרים שאלו הלשונות הם חדרים ראוים להיות מסוגרים ואין יוצא ובא אלא לעתו ושעתו ואלו העשרים של האויר הנה הגם ככל שאר החצר ראוים להיות פתוחים הדרך החצר שיוכלו לבא אליהם כמו אל כל החצר עכ"ל. (סוף הפסוק ופתחיהם לצפון) ז"ל צו"ה פי' לצד החצר החיצונה דהרי באותו שבצפון משתעי ורש"י ז"ל פי' בפסוק י"ט סימן מ"ו ויבאני במבוא בהיה להם ג"כ פתחים אל אויר העשרים ע"כ ואפשר שדקדק כן ממה שאמר ויביאני במבוא וגו' אל הלשכות וגו' דמשמע שהמבוא שאל אויר העשרים משם הביאו אל הלשבות הנה מבואר שהיו הלשכות פתוחות לשם עכ"ל. וז"ל מצו"ד ולפני הלשכות ר"ל כשרצה לכנוס באויר העשרים שלפני הלשכות היה לו מהלך י' אמות כו'. ומ"ש דרך אמה א' פי' באורך הכותל ממזרח למערב אבל בעוביה של הכותל מצפון לדרום היה צריך לקצץ שתי אמות דהיינו אמה אחת נגד הלשכה שהלשכה היתה נ"א אמה כמבואר בצו"ה ואמה אחת כדי שיוכל לכנוס לאויר החמש אמות מצפון לדרום שבין כותל הלשכה לכותל בית החליפות עכ"ל. ברש"י נמצא כל רוחב החצר סתום ר"ל חצר החיצונה ולענין זה הוא סתום שאין יכולים לבא ממנה אל אויר העשרים וק"ל:

פסוק ה בנין מוסב למעלה כי יאכלו העתיקים חלל בנין:

פסוק ז וגדר אשר לרוץ לאמת הלשכות וגו' ארכו חמשים אמה. (לשון צור"ה) פי' רש"י ז"ל וגדר אשר לחוץ וגו' המפסיק בין הלשכות והחצר החיצונה של צד מזרח ארכו חמשים אמה מן הצפון לדרום עכ"ל רש"י ומונה דאף אותו גדר של צד מערב הלשכות ג"כ ארכו נ' אמה ולא נקט רק של צד מזרח אלא משום דקרא בחד גדר איירי וכבר רש"י דבההוא גדר שֶאֶל רוב החצר מיירי א"נ לפי שהוא מכוון חמשים אמה משא"כ במערב שלשם ע"כ הוא אמה א' יותר שהרי נתבאר למעלה שהתחלת הלשכות נתרחק ה' אמות מבין החליפות ואותן ה' אמות בסופן למזרח בנוי כותל חצר הפנימי דהיינו ע"י המפסיק בינה לחיצונה ורוחב ו' אמות ה' מהן כנגד אלו ה' ואמה אחת יתירה ומכותל הזאת ולהלן חלל חצר החיצונה דהיינו ע"נ ק' אמה כמו שכתוב וימד משער אל שער ק' אמה ומעתה קשיין קראי אהדדי דכתוב א' אומר (סימן מ"ב פסוק ח') כי אורך הלשכות נ' אמה מן הצפון לדרום וכתוב א' אומר פסוק ב' והרחב נ' אמות שהוא רוחב החצר שלפני הלשכות כדפי' רש"י התם ולפי החשבון שלמעלה שהלשכות מתחילין באמה שמן עוביה הכותל חצר הפנימי דהיינו ע"י נמצא שנותר לך אמה א' שלא הועלה בחשבון כתוב זה ולא בחשבון כתוב זה ולאנה תטילה ונמצא שהכתובים מכחישים זא"ז בא הכתוב הזה וגדר אשר לחוץ ומכריע ביניהם שפי' בהך קרא גדר שאל המזרח בלבד לומר שאותי גדר היה נ' אמה כנגד חצר החיצונה אבל הלשכות בעצמן הן נ"א אמות אלא שאמה יתירה לא היתה צריכה לגדר שעובי הכותל של חצר הפנימי סותמה לפיכך לא מיירי אלא בחד גדר והיינו בשל מזרח לפי שבשל מערב היא נ"א אמה ששם אין דבר הסותמו עכ"ל צו"ה. וז"ל ספר מצודת דוד ואף שאמרנו למעלה שהאמה הקיצונה בכותל חצר הפנימי היה פרוץ וא"כ היה נראה כל הכותל מ"מ הי' נכסה מעין הרואה העומד ממרחק עכ"ל. בפסוק אל פני הלשבות פי' למזרחן של הלשכות. ברש"י המפסיק בין הלשכות ר"ל כותל המזרחי של הלשכה מפסיק בין הלשכה לחצר החצונה:

פסוק ח כי אורך הלשכות אשר לחצר החיצונה נ' אמה. צו"ה ר"ל מדתם מצפון לדרום ואמר אורך אע"פ שזה הוא רחבן משום סיפיה דקרא והנה על פני ההיכל ק' אמה לשון הפסוק פי' ממזרח למערב לצד האולם וההיכל ובית הכפורת (והתא מאה אמה) ולפני השלכות הללו החצר של ע"נ רוחב חמשים כמו שפירש"י על פסוק ב' אל והאורך אמות המאה פתח הצפון והרחב נ' אמות עי"ש ומ"ש הכתוב פסוק ב' אורך החצר שלפני הלשכות ק' אמה הוא בערך הלשכות שאינם רק ק' אבל החצר בעצמו עוד יותר ויותר כנגד ע"י ולהלן וג"כ למערב היה החצר עוד י"א אמה אחורי בית הכפורת ע"כ:

פסוק ט עד פסוק י"ג עי"ש עם פירש"י היטב. לשון צו"ה אע"פ שממה שכתב רש"י מוצא על פני גדר החצר כותל מזרח של חצר הפנימי כו' סמוכות לאותו הכותל כו' משמע שאלו הלשכות בנויין ארכן על פני הגדר מצפון לדרום ורוחב ממזרח למערב אי. הדבר כן לפי שאי אפשר לפרש כך שהרי היו שם תאים הבולטים עם כותליהם י"א אמה אל החצר ולא יהיה א"כ מאה חצר שיהיה בהן נ' רוחב הלשכות ונ' חצר לפניהם כמו שֶאֶל הלשכות שלמעלה וכן לא יעמדו באורך וברוחב שלהם כאותן שלמעלה דהיינו שאותן שלמעלה ארכן ממזרח למערב ורחבן מצפון לדרום ואלו להיפך ארכן מצפון לדרום ורחבן ממזרח למערב ועוד איזו דרך ילכו אל השער החצר (ר"ל שער עזרת ישראל המזרחי) האם ילכו דרך הלשכות אצ השער אתמהה וכן אין נראה לפרש שהם במקצוע צפונית מזרחית החצר הפנימי אורכן ממזרח למערב כאותן שלמעלה דא"כ אין כאן מקום להלוך מפינה לפינה בחצר החיצונה כ"א דרך הלשכות שהרי הלשכות ממלאין כל אורך החצר החיצונה שלפני הפנימית לקדים וזה אינו נראה שיהא המהלך מפינה לפינה בחצר דרך הלשכות מהטעם שפירשתי למעלה בענין הלשכות של מעלה שלא ילכו מפתחיהן מהחצר אל אויר העשרים לכך נראה שבמקום שכלים אותם התאים של השער הצפוני של ע"י שבכתף השער למזרח בכלותם מתחילין אלו הלשכות וכן בשער הדרומי וארכן עומד ממזרח למערב כאותן שנמעלה והנה יש דרך ומבוא מפינה לפינה בחצר החיצונה כי נגד מה שהם משוכים לאחור לצד מערב והם בנויים כנגד חצר הפנימי ועובי כותלה המזרחית כנגדן יהיה מקום מרוח לפניהם למזרח מסופן עד כותל החצר החיצונה שהרי ארכו של חצר לקדים כאורך הלשכות והם משוכין לאחורן ומשכחת נמי לפניהם רוחב נ' אמה חצר כאותן של מעלה והם בנויין בגדר המזרח במקצוע שלה סמוכין לכותלה כלומר בסופה לכך אסברה לך בבואו מהקדים וסובב את הצפון כנ"ל מוצא כו' שכן הם במקצוע מזרחית צפונית אלא שאין מתחילין במקצוע ממש אלא כדפרישית ואף אותה אמה היתירה שהכנסנו בלשכות שלמעלה וכתבנו שהן בעצמן נ"א אמות נוכל ג"כ להכניס כמו כן באלו הלשכות אמה ולא מעובי הכותל של החצר הפנימי ובכלות הכותל והלשכות הם כנגד החצר שם בולטין אמה אל החצר לדרום והלשכות שבדרום בולטין אל החצר בכלותן מכנגד הפנימי אמה א' אל החצר לצפון ונמצא שהם בעצמם הם נ"א אמות והחצי לפניהם חמישים לפני הלשכות שבצפון יהיה החצר לפניהם לצפון ולפני הלשכות שבדרום יהיה החצר לפניהם חמישים לדרום דוגמת שלמעלה והשתא א"ש מ"ש רש"י ז"ל כנגד הגזרה והבנין שבפנימיות לפי שנתבאר שהיו בנויין כנגד החומה של הפנימית ולא שהתחילו במקצוע ממש ושם היו בנויין אלמות בפנים כמו שנא' בסי' מ' פסוק ל' ואלמי' סביב סביב וגו' והנה הלשכות בעצמן בנויין כנגדן. (א"נ יש לפרש הבנין שבפנימית הם התאים ונוכל נמי לומד שמצר אמה מכותל תא החיצון כניסה לתוך אלו הלשכות כדי שישווה הלשכות שבמזרח אל הלשכות שבמערב כמו שנשאר בין הלשכות שבמערב לכותל ע"נ המערבי י"א אמה שהוא נקרא אחורי בית הכפורת כמו כן יהא נשאר י"א אמה מכותל מזרח של ע"נ עד כותל מזרח של הלשכות שבמזרח והא לך חשבון שחלל ע"נ לקדים הוא ק' אמה כאורך הלשכות והלשכות הם משוכין לאחורן לצד מערבי י"א אמה דהיינו נגד ששה אמות עובי כותל של ע"י וד' אמות ומחצה מן החלל דהיינו עד כותל התא הראשון דהתאים של כתף מזרח של השער ושל כתף מערב של השער ועם השער עצמו שביניהן צ"א אמה כמו שפירש"י שם נמצא נשאר ד' אמות ומחצה לכאן וד' אמות ומחצה לכאו נמצא הוא עשר אמות ומחצה שהלשכות היו משוכין לאחורן ועוד חצי אמה שהתא כנוס לתוך הלשכה נמצא שהלשכה משוך לאחוריו י"א אמה שלימים וכנגד שהלשכה משוך מאחוריו י"א אמה נשאר כמו מלפניו י"א אמה דהיינו מכותל מזרח של ע"נ עד כותל מזרח של הלשכה והוה שפיר כנגד הבנין שבפנימיות דהיינו התאים כיון שכנוסין הם בהם במקצת וכל זה לפירש"י ז"ל אמנם לדעתי הקלושה נראה מ"ש אל פני הגזרה ואל פני הבנין שרצה בזה לבאר לנו מה שכתבנו שהלשכות הללו הם משוכין לאחורן למערב ואינם שוים בארכן המאה באורך מאה החצר שלפני הקדים הפנימית והיינו אומרו ואל פני הגזרה והבנין) שעם היות שוים במבוא מהקדים על כל זה לאו בקדים ממש הם ושהן בארכן המאה ממלאן אורך מאה של החצר שלשם אלא שהם משוכין קצת אל הגזרה הוא הבית והבנין הם התאים שסביב הבית כפירש"י בפסוק והבנין אשר על פני הגזרה וגו' כלומר שהם משוכין למערב אלפני הגזרה וכנ"ל כדפרישית. ואתי נמי שפיר מה שאמר הכתוב סימן מ"ב פסוק י"ב פתת בראש דרך בפני הגדרת הגינה שפירש"י שהיה להם פתח בראש דרך שלפני הדוכן שכן בראשן מקום שמתחילין בראש התאים הם כנגד חלל חצר הפנימי כמו ד' אמות ומחצה כמו שנתבאר וכשיש שם פתח מהם אל חלל חצר הפנימי נמצא הוא בראש דרך הדוכן לפי שכל מהלך רגלי ישראל שבהתחלת החצר הפנימי הוא דרך אל הדוכן שאחריו ומהלכן בי"ז אמה עד הדוכן כמו שנתבאר לעיל ונמצא שהפתח שבד' אמות ומחצה הראשונות מהי"ז הוא בראש הדרך שאל הדוכן אבל מה שפירש"י על מ"ש בפסוק י"ב הנ"ל (ובפתחי הלשכות אשר דרך הדרום) היו פתחי לשכות הקדים שאף בדרום הי' לשכות כו' קשיא לפי"ז למה תלאן הכתוב פתח לשכות אלו בפתחי לשכות הדרום והנה אותן הלשכות סתומים בכתוב בלתי מפורש בהדיא כמו אותן שבצפון ועוד שאף אלו התחתונים דבהוא משתעי קרא מיירי נמי בצפונית כמו שכתוב ומתחת הלשכות האלה ולכן לא נזכרו ולא נרמזו הדרומית עד אחר כך שנאמר לשכות הצפון לשכות הדרום ועוד שהדרך נ' חצר שלפניהם תלה הכתוב בלשכות צפון של מעלה כמו שכתוב (ודרך לפניהם כמראה הלשכות אשר דרך הצפון) ולמה לא יעשה כן בפתחיהן לתלותן בצפונית ג"כ לכן נראה כפי' המתרגם שתירגם וכתרעי לשכתא דפתיח לאורח דרומא רצה בזה שמש"ה (אשר דרך הדרום) אינו מוסב על תיבת הלשכות אשר על תיבת וכפתחי לומר שכפתחי הלשכות הפתוחים לדרום ולעולם בלשכות הצפונית תיירי ולהם פתחים לאויר העשרים שביניהן לראות התאים כדפירשנו והוא דרום שלהם ואמר שאף אלו הם פתוחים לאותי הרוח ושם יש להם פתח בראש דרך וגו' ולפיכך לא סגי ליה במראה קודם זה הכתוב וכפתחי לפי שבא עכשיו לבאר פתח יתירה שהיה להם בראש דרך ומתחיל ואומר וכפתחי הלשכות הפתוחים דרך הדרום שהוא אויר העשרים כדפירשנו כמו כן אלו פתוחים לשם ועוד פתח להם בראש דרך או שפתח זו בלבד להם במקום פתחי הלשכות שלמעלה אל הדרום אבל היותר נראה לפרש ועוד פתח כדי שיהיו פתוחים ג"כ אל החצר החיצונה בדרומי שלהן. ויש לישב דברי רש"י ז"ל שלפי שבא לפרש פתח שבדרום שלהן ולדרום שלהן אין כאן אויר עברים כמו לאותן שלמעלה כ"א חצר מרווח לפיכך תלאו בלשכות שבדרום שהם פתוחים בדרום שלהן ג"כ אל החצר מרווח שאויר העשרים בצפונם הוא עכ"ל צו"ה:

פסוק יו"ד ברש"י לבוא לאותן הלשכות שבצפון ר"ל לאותן הלשכות העליונות העומדות בגובה של הר ומ"ש רש"י שבצפון ר"ל הלשכה עליונה שבצפון וה"ה להלשכה עליונה שבדרום וק"ל. בא"ר שהוא מערבית לחיצונית אין רצונו לומר שהיא כותל מערבית לחצר החיצונה שכותל מערבי של חצר החיצונה היא אחורי התא של אחורי בית הכפורת רוחב שלש מאות ושנים עשר אמה ר"ל שהעומד בחצר החיצונה כנגד כותל מזרחי של עזרת ישראל נראה שהכותל ההיא הית כותל מערבי של חצר החיצונה וק"ל:

פסוק ט"ו וכלה את מדות הבית הפנימי וגו' מצודת דוד ר"ל כלה למדוד את הבית הפנימי ובו כלול החצירות והלשכות כי כלם הם לתשמישי הבית הפנימי והוא ההיכל עד כאן לשונו:

נשלם בעז"הי ביאור על בנין הבית העתיד שיבנה ב"ב אמן: