טוב הלבנון, שער רביעי - שער הביטחון, הקדמה

בכל דבריו בכל עניניו בעה"ז:

ובענין העולם עה"ב:

ותועלותיו בו בתורתו התועלת שיש בבטחון בתורת ה':

מהם ר"ל מה שהוא בכלל התועליות הגדולות שזכר:

מנוחת נפשו וכו' פי' מנוחה לנפש האדם מן הדאגות בעבור בטחונו באל ית':

בוטח בזולתו פי' זולת הקב"ה רק בבני אדם או במזלות שמצפה למזלו:

אותי עזבו מקור מים חיים וגו' ר"ל שעזבו את ה' הנמשל למקור מים חיים. והטובה היא על שני אופנים הא' שהמים נובעים ממקורם ועוד שאין להם הפסק. כן טוב האלהים לעמו שהוא מקורם ואין לטובתו הפסק והטוב שמיחלים מזולתו דומה למי בורות שהמים באים ממקום אחר ועוד שהם בורות נשברים שהטוב הנמשל למים אינו מתקיים בהם מאחר שאלהים הסיר השגחתו מהם:

וימירו את כבודם האל המשגיח בטובתם ובכבודם:

לוכד חכמים בערמם החכמים שרוצים להתחכם בתחבולותיהם מבלי בטחון בה' הם נכשלים בתחבולותיהם להביא עליהם רעה תחת טובה:

כפירים רשו ורעבו גדולי כח ואבירי לב יהיו רשים ורעבים ודורשי ה' וגו' כלומר הבוטחים בה':

ברוב עשרו שאסף כבר ויסיר בטחונו מה':

ששומר אותו מן הפגעים הוא שומר הממון שלא יפגע בו הפסד:

אבל יתפשט מבגדי טובותם וכו' ר"ל דרך מליצה שמפני שהוא מלובש בטובותם כמו בגד יעטה וצריך מפני זה לחנוף לבני אדם ולהסכים עמהם במה שהוא נגד רצון ה' אבל הבוטח בה' יכול להפשיט ולהסיר בגדי הטובה שיקבל מבני אדם ולהשליך מעליו טורח ההודאה במה שמוכרח להודות במעשיהם ומה שהוא חייב להם בעבור גמול הטוב שיגמלו לו והוא חובת תגמולם:

ולא ייפח להם השקר כצ"ל. ר"ל שלא ידבר בשבילם שקר וייפח מל' הגיון ודבור כמו ויפח חמס (תהלים כז) וי"ג בה"א ור"ל שלא יעשה השקר יפה:

כשמיר חזק מצור הברזל החזק המשבר צורים נקרא שמיר ור"ל כמו שהשמיר חזק מצור כן נתתי מצחך:

לדברים מיוחדים למלאכה כמו הכלים והסמים השייכים למלאכה זו:

טרפו מובטח לו מכל סבה וכו' הקב"ה יכול לפרנס אותו מכל דבר והענין הנמצא בעולם:

כי הסבות אינן נבצרות הסבות אינן נמנעות:

ועוגת רצפים הנאפים על הגחלים:

שימיתוהו ריחם ריח הסמים הממיתים הנלקחים לפעולה זו:

עם התמדת העבודה בצירוף מה שצריך להתמיד עבודתו:

אינו מאמין על סודו מתירא לגלות עסקו לשום איש שלא יקרהו עונש המלך על עסקו בזיופים:

אינו נמלט וכו' כלו' ממ"נ או שיזמין הרבה או שלא יזמין לא תנוח נפשו:

מהמלך והעם שיחקרו אחריו מאין הגיע לו קיבוץ הסך הממון הזה:

שיבצר ממנו המעשה שימנע ממנו מלאכתו:

והעוף באויר מקום ריק ממזונות וכן הדג במים:

תחת יראה מל' אל תירא ואל תחת:

מבקשים רצונו כלו' אינם מזיקים אותו:

ע"ד הכפרה שיכופרו בהם עונותיו:

או ע"ד התמורה להרבות בשבילם שכרו בעוה"ב:

כי זרועות רשעים תשברנה הבוטחים על זרועם ומעשה ידם. ה' ישבור זרועם וישבית מעשיהם:

ברעב פדך והיינו בכל עת אפי' בשנת רעבון:

ואמר ה' רועי לא אחסר וגו' והיינו בכל מקום שכל מקום דומה לפניו כנאות דשא ומי מנוחות בהשגחת ה' עליו וכמו שמסיים הפסוק:

לא יבושו בעת רעה מביא ראיה שלא יכלמו כל מבקשיו והתולים בו בטחונו בכל עת:

יתגלה סודו יתגלה זיופו מן האורבים אחר מעשיו יום יום:

מן הריש מן העניות:

אם יודע ענינו שיהיה נודע לרבים:

ומנהיג הכל מלך ושלטון:

ולדחות הפגעים וכו' מגין עליהם בפני הפורעניות:

כענין לוט בצוער שהמלאך לא הפך העיר צוער בשביל לוט הנמלט שמה:

להוציא חובות האלהים להוסיף ממון בהדור מצוה כפי יכלתו:

וחובות בני אדם כמו צדקות ומעשרות וגמילות חסדים:

שהוא חייב בה ואפשר שהיה נענש אם לא יתן ממונו כפי מה דבעי למעבד:

מפזור הנפש שחתפזר נפשו ומחשבותיו ישוטטו על הרבה מקומות מפוזרות:

בראש כל נהר בספינות שבמים:

על פנים מיוחדים לישא וליתן בהם באמונה:

ובענינים מיוחדים להלוות לעני בעת דחקו ולעשות בהם צדקות:

לזמן קצוב לפי הזמן אשר הוא ציוך שיהיה שליח בפזור הממון אשר השליטו ה' עליו לעשות ממנו טוב בעמיו:

ולא יבקש עליו גמול הודאה אע"פ שזה המקבל ממנו טובה ודאי שצריך לגומלו ולהודות עליה אעפי"כ הוא לא יבקש זה:

סבה לטובתו שליח להטיב לאחרים:

היזק זולתו שיזיק מי ין לשום איש להנאתו:

ולא יחמוד אדם בממונו כלו' שלא יחמוד ממון שום אדם:

מנדנוד השכל שיהיה לבו ומחשבתו הולכים ושבים בתוחלת בקשת הממון:

כעץ שתול על מים שממילא מים גדלוהו תהום רוממהו. כן האדם שתול על מי השגחתו ית':

בתחלת פרישותו בטרם שנעשה פרוש:

האמגושי הוא שם מי שעובד ע"ז:

המטריף המפרנס:

הוא טובע מל' מטבע שטבעו חכמים. וי"ג תובע, ואינו נכון:

ופנאי ללבו שאינו צריך לחשוב מחשבות בעסקי עוה"ז אלא מעט:

שהוא מפיק יותר שנשאר לו זמן שלבו פנוי מטרדת עוה"ז מעיין בתורתו ודרכי אמונתו:

כי הסיבה לא תוסיף ר"ל אינו צריך לדאוג ממקריים והסבות המתרגשים ובאים כי מאחר שלבו נכון בטוח בה' משמועה רעה לא יירא ובשנת בצורת לא ידאג:

צער נפשו במסחר בסחורתו שהבוטח בה' עכ"פ צריך שיעסוק באיזה מלאכה או משא ומתן. וכמאמר חז"ל כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה:

אם יתעכב אצלו מלאכתו או ריוח שהיה ראוי שיגיע לו:

ובוחר לו טוב יותר כו' ומה דעביד רחמנא לטב עביד:

שיעתיקהו אליו שיכריחהו לעשותו מצד המקריים. או מצד בני אדם המכריחים:

ואם יהיה אע"פ שיהיה:

וחתולתו וויקלען בל"א:

בסיבות הבטחון ר"ל מה הם הענינים המורים הבטחון בו ית':

בסיבות בענינים:

באריכות התאות שהם עוסקים תמיד לרדוף אחר חפצי עוה"ז באמרם שלא יוכלו להתחיל בעבודת ה' עד שימלא ה' חפצם תחלה מקניני עוה"ז:

בעלי המשכונות שאינם מאמינים באל לבטוח בו ושהוא נאמן לשלם. כמו הסוחר המקיף סחורות על משכון שיש בידו וכנזכר בפ"ה: