1
כשהשלים לדבר על הטומאות החמורות. והיאך ענין טהרתם. דבר בענין הטומאות הקלות שאין בהם אלא הערב שמש. וסידר אחר פרה מס' טהרות. וקרא שמה טהרות בל' נקייה. שהדיבור בה הוא בטהרת הטומאה ועוד שידיעת הטומאה מצריך לדעת ענין הטהרה. הרמב"ם. *ואע"פ שהר"ש כתב (בתחלת המס') דמסכת זו ראוי' לקובעה אחר עוקצין דודאי אחריה נשנית דפ' בתרא דעוקצין כוליה במחשבה והכשר איירי. ובדין נבלת בהמה טמאה וטהורה ובדין נבלת עוף טהור וטמא ע"כ. אנו אין לנו אלא דברי הרמב"ם כי דבריו מטין שכך קבל הסדר אחת לאחת אלא שמלבו מוציא טוב טעם ודעת על סמיכתן באמת ויושר. וכתב עוד הרמב"ם ושמא יחשוב החושב שענין קריאת שם הסדר סדר טהרות וקרא שם מסכת ממנו טהרות שהוא תפיסה על המחבר. ואנו אומרים שאינה תפיסה אצל חכמי ההגיון. שהם קוראין המין הפרטי. בשם המין הכולל אותו. ע"כ: