1
מִכָּאן יָצָא נְחִיל זֶה. ואותו אדם שיצאו מרשותו יכול להשיבם אליו.
2
וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ מְשִׂיחִין לְפִי תֻּמָּן. ללא כוונה להעיד, מכיוון שלעדות אינם כשרים (הלכות עדות ט,א).
3
וְיִהְיוּ הַבְּעָלִים מְרַדְּפִין אַחַר הַנְּחִיל וְשׁוֹאֲלִין הֵיכָן חָנָה. ואינם טוענים טענה בעלמא.
4
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אִשָּׁה אוֹ קָטָן בְּנֵי עֵדוּת. ואפילו כשמסיחים לפי תומם (בבלי בבא קמא קיד,ב).
5
הוֹאִיל וְקִנְיַן דְּבוֹרִים מִדִּבְרֵיהֶם הֶאֱמִינוּ אוֹתָן בּוֹ. גם אם הנחיל היה מתחילה ברשות זה שהם עכשיו אצלו, הרי אין לו בעלות מהתורה, ולכן די בעדותם כדי להוציא ממנו.