1
מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. ולא היה מקום אחד מרכזי להכרזה.
2
מִשֶּׁרַבּוּ הָאַנָּסִין וְאָמְרוּ הַמְּצִיאָה שֶׁל מֶלֶךְ הִיא. שהיה המלך נוהג שלא כדין, וחששו מאנשים שיכריחו אותו לתת להם את האבדה עבור המלך (פה“מ בבא מציעא ב,ו).
3
הִתְקִינוּ. תיקנו חכמים.