1
תְּמִימָה. ללא מום, הראויה להקרבה על גבי המזבח.
2
שֶׁעָבַר עַל עֲשֵׂה. כמבואר בהלכה הסמוכה.
3
וְנִפְדֵּית כְּשֶׁהִיא תְּמִימָה. ואין צריך להמתין שיפול בה מום (בניגוד לבהמה שהוקדשה למזבח שאינה נפדית בלא מום).
4
לְמַה שֶּׁהִיא רְאוּיָה. לקרבן שראויה להיקרב לו, כגון זכר לעולה וכדומה.
5
שֶׁכָּל דָּבָר הָרָאוּי לַמִּזְבֵּחַ אֵינוֹ יוֹצֵא מִידֵי מִזְבֵּחַ לְעוֹלָם. ומשום כך חלה עליו קדושת הגוף ואינו יוצא לחולין בפדייתו, אף שלא הוקדש למזבח אלא לבדק הבית.