ולפמ"ש במ"א דבתפילין ציור האלף: תו"א נב, ג בשם כתבי האריז"ל. סה"מ תקס"ה ע' ריא.
וזהו ענין ב' מחצית . . כמ"ש במ"א: ראה ביאה"ז להצ"צ-א ע' רפד.
עד דוד הגדיל: ש"א כ, מא.
ואשת חיל עטרת בעלה: משלי יב, ד.
מלא כל הארץ כבודו: ישעי' ו, ג.
בד"ה איהו וחיוהי: אגה"ק סי' כ' (דף קלב, א). וראה בליקוט פי' שם.
בלי הפסק: באגה"ק שם נוסף: הפסק רב.
וגם הקו: אולי צ"ל: כו'. שהרי באגה"ק שם יש עוד קטע.
כולם בחכ' עשית: תהלים קד, כד.
ועד"ז יובן כי בירורי ניצוצים דעשי': בארוכה באוה"ת פרשתנו ע' תתעו.
לית מחשבה תפיסא: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').
שמש ידע מבואו: תהלים קד, יט.
ברבות בשה"ש: ד, יח.
ג) והנה ענין: ראה אוה"ת ויצא-ה דף תתנו, א.
המצות נק' תר"ך עמודי אור: תפלת ר"נ בן הקנה. הובאה בפרדס ש"ח, פ"ג.
שהמצות הם דרך כלל בג' דברים מחשבה דבור ומעשה: ראה לקמן ר"פ פינחס.
וכמ"ש הרמ"ז פ' ואתחנן דרס"ו: ע"א. וראה לעיל פ' צו יא, ג.
גדול תלמוד שמביא לידי מעשה: קידושין מ, ב. וש"נ.
באר מים חיים ונוזלים מן לבנון: שה"ש ד, טו.
ויבן ה"א את הצלע: בראשית ב, כב.
כמ"ש בזח"א (מ"ט א'): מובא לעיל פ' בהעלותך לו, סע"א ואילך.
מקדש אד' כוננו ידיך: שמות טו, יז.
בביאור ע"פ נשא את ראש: לעיל פ' נשא דף כא, ב ואילך.
והבחיר שבאבות הוא יעקב: נסמן לעיל סב, ד.
כי שרית עם אלקים ועם אנשים: בראשית לב, כט.
שאין מלאך א' עושה ב' שליחות: נסמן לעיל סב, ד.
בלקו"ת ע"פ ויקם עדות ביעקב: להאריז"ל.
נעל דשכינתא: בעמה"מ ש' רישא דז"א (פי"א) דף קכט, סע"ג. ועל"ק בשה"ש ד"ה מה יפו פעמיך ספ"ב [מג, ג]. וספ"ד [מד, ב] מז"ה פ' משפטים (על דף צד) כ' שהמנעלים הם מט"ט וסנד"ל כו' יעו"ש. וע' זח"ג (רפא, א) [כ].
כי משה מלגאו יעקב מלבר: ת"ז תי' יג.
בפע"ח שער השבת פכ"א: ראה גם אוה"ת בראשית כרך-ה דף תתסג, ב.
בד"ה שיר השירים: לקו"ת שה"ש א, א.
לא זז מחבבה עד שקראה אמי: שמ"ר נב, ד. זח"ג רסב, א.
כעיר שחוברה לה יחדו: תהלים קכב, ג.
בד"ה אלה פקודי: לעיל פ' פקודי ד, א.
תרין רעין דלא מתפרשין: זח"ג ד, א. אוה"ת נצבים א'רכב.
ועל"ק ר"פ ראה. וש"נ. [כ].
תורתו אומנתו ועכ"ז מפסיקין: שבת יא, א.
חב"ד כשר לפני המלך: ברכות לד, סע"ב.
ונתתי לך מהלכים: זכרי' ג, ז.
ובטובו מחדש: ברכת יוצר.
ורגליהם רגל ישרה: יחזקאל א, ז. ראה גם לעיל פ' אמור לד, א. אוה"ת פ' ואתחנן ע' קיג ואילך.
כמנין ישרה שהוא תקט"ו: ראה באוה"ת פ' ואתחנן ע' קיג ואילך.
בי-ה ה' צור עולמים: ישעי' כו, ד.
ביו"ד נברא העוה"ב: מנחות כט, ב. ב"ר יב, ט.
עד יעבור עמך ה': שמות טו, טז.
והתהלכתי בתוככם: ויקרא כו, יב.
שלש רגלים תחוג לי: שמות כג, יד.
ע"פ להקריב לי במועדו: אולי הכוונה לקמן פ' פנחס עו, ב.
ע"פ והארץ הדום רגלי: תו"א א, א.
בנים אתם לה': דברים יד, א.
ברא כרעא דאבוה: יונת אלם רפ"ב. ראה תוס' יבמות ג, א ד"ה מקמי.
על"ק ואתחנן (יב, ג). וש"נ. [כ].
קח משענתי בידך: מ"ב ד, כט.
אם בחקותי תלכו: ויקרא כו, ג.
מטה עוזך ישלח ה' מציון: תהלים קי, ב.
ברבות וישב פרשה פ"ה . . וס"פ קרח: נעתק באוה"ת פ' חוקת ע' תתכ. פ' מטות ע' א'שיד. נ"ך ע' תקיז.
ע"פ והנה פרח מטה אהרן: לעיל פ' קרח דף נה, ג.
במא"א אות מ"ם סס"ד: ”פי' מטה יסוד אבא וגם מט"ט" — אוה"ת חקת ע' תתכ.
בגמרא פ"ו דפסחים . . ובזח"א תולדות קל"ה א': ”דארז"ל . . דקאי על שיוכלו הצדיקים להחיות מתים". אוה"ת חקת ע' תתמב. ופ' מטות ע' א'רצה. וראה אוה"ת נ"ך ע' תקיז.
על כן יאמרו המושלים: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי ממאמר זה בסה"מ תקס"ז ע' רנט.
בתוס' הגהות וקיצורים באוה"ת חקת ע' תתפג. תתצ. שם כרך-ו ע' א'תתצט. קיצורים בכרך-ו ע' א'תתק. [אבל חלוקת הפרקים שונה מהנדפס כאן ובסה"מ תקס"ז].
וראה גם בס' מאמרי אדה"ז-פרשיות ח"ב ע' תרעו.
בהרחב הביאור במאמרי אדה"א במדבר ע' א'תס.
על כן יאמרו המושלים . . בעלי במות ארנון: במדבר כא, כז-כח.
דרשו רז"ל פ"ה דב"ב: עח, ב.
להבין זה: במאמרי אדה"א שם מבאר ”ויש להבין מה שייכות יש למושלים ביצרם לומר בואו ונחשוב חשבונו של עולם" ע"ש.
כל העונה אמן: ראה גם אוה"ת נ"ך-א ע' ז ואילך ביאור על זה.
כמ"ש אליהו: ראה בלקו"ש-כה ע' 147 הערה 53 ”אליהו" ושכן הוא בדרך מצותיך קנג, ב. וראה לעיל פ' שלח לח, ד.
חי ה' אשר עמדתי לפניו: מ"א יז, א. יח, טו.
והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה: קהלת יב, ז.
בס"י דיש בחי' עולם שנה נפש: פ"ג, מ"ג ואילך. ובאוה"ת יתרו ע' תתטז וע' תתכג ”אשר על ענין ג' בחי' אלו הוא יסוד של הספר יצירה" ע"ש בארוכה שמבאר ענין זה.
ונפש הוא בחי' חיות אלקות המתלבש בהם בחי' ממכ"ע: ראה אוה"ת בלק ע' א'כג. ובפ' יתרו ע' תתכו. ויקרא-ג ע' תשמב. וראה גם בפ' שמות ע' ר וע' ריח. בד"ה ויצוום תרכ"ז ע' פט. ובסה"מ תרכ"ח ע' קמד מביא בשם אדה"ז שכן פי' ברוב הדרושים ע"ש.
גבוה מעל גבוה: קהלת ה, ז.
ז' רקיעים: ראה חגיגה יב, ב.
הנשמות יושבין ונהנין: ברכות יז, א.
אין לך עשב מלמטה: ב"ר י, ו. זח"א רנא, א. ובכ"מ.
המחי' בחי' העשבים: ראה אגה"ק סי' כ קרוב לסופו.
ובטובו מחדש בכ"י מעשה בראשית: ברכת יוצר.