זאת חוקת התורה: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי ממאמר זה נדפס בסה"מ תקס"ה ח"ב ע' תערב.
הגהות באוה"ת חוקת ע' תשנט. תשס. וראה אוה"ת חוקת כרך ה' ע' א'תרטז. א'תריז.
בדרמ"צ מצות פרה אדומה (צט, ב) ז"ל: ביאור הדברים צריך להעתיק אי"ה מכתב ידי בביכעל המתחיל כי ביום הזה יכפר כו' את התורה ששמענו פ' פנחס על המשנה דמס' פרה הכל כשרים לקדש כו' וענין התולעת לא נת' שם אך נת' בתורה ע"פ וידבר ה' אל משה כו' זאת חוקת התורה וביאורה שנת תקס"ה כ"י כדו"ח הרב שי' [הוא הנדפס בסה"מ תקס"ה הנ"ל].
למאמר זה ראה גם ד"ה זה בסה"מ תרכ"ט ע' פה. סה"מ תרס"ה ע' רכד. המשך בששה"ק תער"ב ע' מא. לקו"ש חי"ג ע' 67. ד"ה לה"ע פרה בסה"מ תקס"ב-ב ע' שסח (וש"נ).
ד"ה זאת חקת התורה פ' פרה תשמ"ו. ד"ה זאת התורה אדם תשמ"ז. ד"ה זאת חקת התורה תשמ"ה. תשמ"ח. ד"ה זאת חקת תשכ"ט (נדפס בקונטרס יב-יג תמוז תנש"א) בסה"מ מלוקט ח"ה.
ביכעל קטן שמינית בויגין כת"י שתח"י באריכות יותר (קיד, ב) מבכאן [כ].
וידבר ה' . . זאת חקת: במדבר יט, א-ב.
הקב"ה אומר ומשה כותב: ב"ב טו, א.
בד"ה אם בחקתי תלכו: לקו"ת בחקותי מה, ד. סה"מ תקס"ד ע' קז. אוה"ת ויקרא-ג ע' תתקכא.
בד"ה שחורה אני: לקו"ת שה"ש ד, ב.
ויצונו ה' לעשות את כל החקים: דברים ו, כד.
וברבות בא פי"ט: ”ד"א יהי לבי תמים בחוקיך זה חוקת הפסח וחוקת פרה אדומה, למה ששניהן דומין זה לזה, בזה נאמר זאת חקת הפסח ובזה נאמר זאת חקת התורה, ואי אתה יודע איזה חקה גדולה מזו" — אוה"ת חקת ע' תשעג. וראה שם ע' תתיב בארוכה.
תצוה ר"פ ל"ח: ”כשהוא רוצה הוא קוראה לשון נקבה שנאמר ויקחו אליך פרה כו'" — אוה"ת חקת ע' תשעד.
אמור ספ"ל: ע"פ ולקחתם לכם ביום הראשון . . הרבה קיחות צויתי אתכם בשביל לזכותיכם אמרתי אליכם ויקחו אליך פרה אדומה תמימה" — אוה"ת חקת ע' תשעד.
נשא פי"ב: ע"פ ויהי ביום כלות משה, ישראל נתקדשו בפרת חטאת שנאמר דבר אל בנ"י ויקחו אליך פרה אדומה וגו'" — אוה"ת חקת ע' תשעה.
פי"ג דרנ"ג ע"ד: ”ע"פ ביום השני הקריב נתנאל כו' הקריב את קרבנו אמר ר"פ בן יאיר למה הוסיף הקרב וחסר יו"ד, אלא כנגד פרה אדומה שעשו באותו היום" — אוה"ת חקת ע' תשעה.
לפי שמצות פרה אדומה הוא כללות התורה: בד"ה זאת חוקת תשכ"ט הנ"ל מבאר ”הכוונה היא בעיקר למצות התורה [כמובן מהביאור בלקו"ת שם [נו, ב ואילך], דזה שמצות פרה אדומה הוא כללות התורה הוא כי יסוד כל המצוות הוא רצוא ושוב, ופרה אדומה הו"ע רצוא ושוב]".
ועשיתם אתם: במדבר טו, לט.
ושמרתם את חקתי: ויקרא יח, ה.
ואהבת בכל לבבך: דברים ו, ה.
סד"ה זכור את יום השבת לקדשו: תו"א עא, ג.
סד"ה נר חנוכה: תו"א מג, ב.
בד"ה וכל העם רואים: תו"א עג, ד.
שכללות ענין המצות . . רצוא ושוב: ראה ד"ה זאת התורה אדם — תשמ"ז.
בשיחת ש"פ חוקת תנש"א כרך-ב ע' 675 הערה 78. נעתק לעיל פ' בחקותי מט, ג.
והחיות רצוא ושוב: יחזקאל א, יד.
הלוך ונסוע: בראשית יב, ט.
בס"י ואם רץ לבך שוב לאחד: פ"א. בספרינו שם הגירסא: למקום. בהקדמת ת"ז (ז, א) איתא: לאחור. נ"א: לאחד. ובכסא מלך כתב ע"ז: שוב לאחד גרסינן.
ראה הערת כ"ק אדמו"ר בסה"מ תרנ"ט ע' ריא. וראה גם אוה"ת יתרו ע' תתקעח.
בינה ליבא: בת"ז בהקדמה (פתח אלי').
ביו"ד נברא העוה"ב: מנחות כט, ב.
מוטב דלדייני': חגיגה טו, ב. וראה לקו"ת בשלח א, ד. דרך מצותיך קלה, א.
כי עמך מקור חיים: תהלים לו, י.
מי לי בשמים: שם עג, כה.
שהוא בחי' יסוד האש שבלב ואח"כ שוב לאחד: ראה אוה"ת דברים-ו ע' ב'שמז.
הרצוא זהו ענין שריפת הפרה לאפר: ראה שערי אורה (מז, ריש ע"ב) ד”אפר ביסוד האש, ולהעיר מתו"ח תולדות ד, רע"א" — לקו"ש-כה ע' 80 הערה 22.
ילכו מחיל אל חיל: תהלים פד, ח. וראה דחז"ל סוף ברכות. וש"נ.
ולא תוסיף קום: ישעי' כד, כ. עמוס ה, ב.
חכמה כח מ"ה: זח"ג לד, א.
בד"ה וידעת היום: לקו"ת ואתחנן ד, א ואילך.
מימינו אש דת למו: דברים לג, ב.
כללות ענין זה דבחי' הרצוא ושוב: נתבאר בד"ה זאת חקת התורה — תשמ"ו.
ונתן עליו מים חיים: במדבר יט, יז.
בד"ה וקבל היהודים: תו"א צז, א.
בזח"ג האזינו דרפ"ח ע"ב: ראה גם לקמן פ' מסעי צה, ג.
ע"פ והאיש משתאה לה: סידור צא, ב. וראה בארוכה ספר הערכים-חב"ד כרך-א ע' ל ואילך. וש"נ.
יפה שיחתן של עבדי אבות: ב"ר ס, ח. רש"י בראשית כד, מב.
בד"ה החלצו מאתכם: לקו"ת מטות פו, ג.
בד"ה והי' לכם לציצית: לקו"ת שלח מד, ד.
ועתה יש להבין: לסעיף זה ראה סה"מ תרכ"ט (הוצאת תשנ"ב) ע' קא ואילך.
ופני שור מהשמאל: יחזקאל א, י.
שמאל דוחה וימין מקרבת: סוטה מז, א. וש"נ.
ימין ושמאל תפרוצי: ישעי' נד, ג.
אהבתי אתכם אמר ה': מלאכי א, ב.
יאר פניו אתנו: תהלים סז, ב.
ימינך ה' תרעץ אויב: שמות טו, ו.
השיב אחור ימינו: איכה ב, ג.
בד"ה ואהי' אצלו אמון: לעיל במדבר יח, ד. מאמרי אדה"ז כתובים-א ע' רד.
ובלקו"ת ס"פ חקת: להאריז"ל.
בזח"ב פקודי דף רכ"ד ובפי' הרמ"ז שם: ”כי הימין אין ממנה קליפה אבל השמאל עצמו בהתפשטותו למטה נעשה סיגים". ביאה"ז להצ"צ-א ע' שעג. ובכרך-ב ע' תתנב ד"ה אמר לצפון תני — תר"ן ע' שצ. ראה גם לקמן נז, ג.
ושבע הזיות נוכח פני אהל מועד: ראה במדבר יט, ד.
שהאפר הוא מהותו . . של העץ: ראה אגה"ק סי' טו. אוה"ת יתרו ע' תתכו.
הכל הי' מן העפר: קהלת ג, כ.
חומר וצורה: במו"נ להרמב"ם בשלישי פכ"ב ובח"א (פי"ז) ובפ"א מח' פרקים שלו. [כ]. ראה הל' יסוה"ת רפ"ד.
שהרי עצם מהותו . . לטוב: בקונטרס העבודה פ"ה מציין ”מ"ש בכ"ד שכח המתאווה בעצם אינו רע וכמ"ש בלקו"ת ד"ה זאת חוקת התורה זהו רק שאין בו ציור רע בעצם, אבל מ"מ אינו טוב, ואדרבא בטבעו הוא נמשך לענינים חומריים".
כח המתאוה: ראה לקמן ר"ה סא, ד. נתבאר בסה"מ תרס"ד ע' רטו.
נפשי אויתיך: ישעי' כו, ט.
כמו שאוהב ומתאוה לחיי נפשו: ראה תניא פרק מד. וראה לעיל במדבר ח, ג ובמ"מ לשם.
ע"פ כי תצא: לקו"ת תצא לד, ג ואילך.
בד"ה להבין — מי א-ל כמוך: לקו"ת ר"ה ס, ד ואילך.
לאכפיא לסט"א: זח"ב קכח, ב.
ואזי יוכל להפוך אח"כ: ראה לקמן פ' ואתחנן ב, ג. ולעיל פ' שלח מ, ב. אוה"ת סידור ע' נט.
ואהבת בכל לבבך בשני יצריך: ברכות פ"ט, מ"ה.
אתהפכא חשוכא לנהורא: ראה זהר בהקדמה ד, א. זח"ג רסז, א.
שמע ישראל: דברים ו, ד.
ע' נפש דיעקב: בראשית מו, כז.
וימלוך וימת: שם לו, לב-לג והלאה.
בד"ה וכל בניך: לקו"ת ראה ל, ב.
ובקשתם משם את ה': דברים ד, כט.
קראו שם פרעה: ירמי' מו, יז.
זה א-לי ואנוהו: שמות טו, ב.
מלא כה"א כבודו: ישעי' ו, ג.
ושם ימותו: במדבר יד, לה.
לית אתר פנוי מיני': ת"ז תנ"ז.
לצעוק . . בצר לו: ראה תהלים קז, ו. כח.
ע"פ וישב יעקב: תו"א כו, ד.
וע"פ אני לדודי: ראה לקו"ת פ' ראה לג, ג.
כמ"ש בפע"ח: ש' הק"ש פ"ט. [כ].
בפ' וישלח סד"ה ויאבק איש: תו"א כו, ג ואילך.
מאן דנפל מדרגי' אקרי מית: בזח"ג קלה, ב — הובא בע"ח ש' שבה"כ פ"ב ובמבו"ש ש"ב ח"ב פ"ג — איתא מאן דנחית מדרגי' קדמאה דהוה בי' קארי' בי' מיתה — לקו"ש ח"י ע' 211. ראה ב"ר ר"פ ויחי.
בענין שנתבאר כאן — ראה אוה"ת חקת ע' תשפ.