ואפו עשר נשים: ויקרא כו, כו.
שלהי כתובות: קיא, ב. [כ]. ראה אוה"ת בראשית-א נא, ב.
עטרת בעלה: משלי יב, ד.
סד"ה והי' מספר בנ"י: לקמן פ' במדבר ו, א ואילך.
וסד"ה קול דודי: לקו"ת שה"ש טו, ג.
ובביאור ע"פ כי אתה נרי: תו"א מא, ב.
והי' ביום ההוא יצאו מים חיים: זכרי' יד, ח.
בפסוק גן נעול: שה"ש ד, כה.
במ"ת שנק' יום חתונתו: תענית כו, ב.
וכרת להם ברית עמהם בדם: שמות כד, ח.
והי' אם שמוע . . ונתתי מטר ארצכם . . ונתתי עשב: דברים יא, יג-טו.
ששכינה מדברת מתוך גרונו: נסמן לעיל כז, ב.
ורוח ה' הוא שדיבר: ראה ש"ב כג, ב.
לך אמור להם . . ואתה פה עמוד: דברים ה, כז-כח.
מתניתא מלכתא: ביצה כח, ב. כתובות סא, ב.
ואשים דברי בפיך: ישעי' נא, טז.
וילך ראובן: ראה אוה"ת פ' מטות ס"ע א' שמ. וחלק מהמאמר נמצא גם בסה"מ תרל"ג-א ע' לו.
וילך ראובן בימי: בראשית ל, יד.
חנוך לנער ע"פ דרכו: משלי כב, ו.
יותן את הארץ הזאת: במדבר לב, ה.
במ"כ ובידי משה בשם פרש"י: ”ראובן תפס דבר שהי' מצוי לו ביותר, כך בניו תפסו בעבר הירדן שהי' מצוי להם ראשונה, אעפ"י שארץ ישראל היתה טובה ממנה, ובידי משה הובא פרש"י שאמר הכתוב שהי' בקציר חטים ללא צורך, אלא רמז הכתוב שהלך בימי קציר חטים ומצא דודאים קודם החטים וחזר לביתו, כמו כן עשו בניו לסוף שהלכו לכבוש את א"י ולקחו חלקם מעבר הירדן הקודם" — סה"מ תרל"ג ע' לז. וראה גם באוה"ת פ' מטות ע' א'שמא.
נחלה מבוהלת בראשונה: משלי כ, כא.
בסש"ב ח"ב: בהקדמה וראה בליקוט פי' שם. וראה גם אוה"ת וישב שב, א.
בד"ה אסור לאדם שיטעום: לעיל מט, ב. נעתק בסה"מ תרל"ג-א שם.
בזח"א י"ח ב': ראה ביאה"ז להצ"צ כרך-ב ע' תרז.
קנ"ו ב': ראה אוה"ת פ' מטות ע' א'שמא ”הדודאים נתנו ריח ואינון תרין כרובים ובמק"מ שם שהם מט"ט וסנד"ל שבהם וע"י ההעלאה ריח מ"ן של נש"י וכו'". וכ"ה בסה"מ תרל"ג-א ע' מא.
אתן את דודי לך: שה"ש ז, יג.
כמראה הלפידים: יחזקאל א, יג.
בד"ה וספרתם לכם הנ"ל: לקו"ת במדבר י, א. וכנראה הכוונה ”הנ"ל" הנזכר בד"ה אסור לאדם.
שעורה שעור ה': ראה זח"ג קפח, ב.
ועשב לעבודת האדם: תהלים קד, יד.
ובת"א בד"ה ואלה המשפטים: עד, ג. עו, ב.
ומה . . דמשמע . . הטפל עיקר: ראה לקו"ש ח"ח ע' 187.
ואכלת ושבעת: דברים יא, טו.
ארץ חטה ושעורה: שם ח, ח.
לכו לחמו בלחמי: משלי ט, ה.
אי לך ארץ שמלכך נער: קהלת י, טז.
נער הייתי גם זקנתי: תהלים לז, כה.
אשריך ארץ: קהלת י, יז.
עיני ה"א בה: דברים יא, יב.
זקן היינו שקנה חכמה: קידושין לב, ב.
חטה . . כ"ב אתוון דאורייתא: לעיל מח, ב. ע' ת"ז תס"ט (קיד, ע"ג וע"ד). [כ]. וראה זח"ג קפח, ב.
וכמ"ש בענין והדרת פני זקן: לעיל פ' קדושים ל, ד.
אדם ובהמה תושיע: תהלים לו, ז.
פני ארי' ופני שור: יחזקאל א, י.
והאופנים וחיות הקודש: ברכת יוצר.
משארז"ל פ"ק דחולין . . (הראשון) . . (דכאי רוח): מה שבסוגריים הוא לשון רש"י שם. וראה גם לעיל פ' ויקרא ו, ב.
בד"ה והניף הכהן אותם: לעיל פ' אמור לז, ב.
בד"ה בשעה שהקדימו: לקו"ת במדבר יג, א ואילך.
בד"ה לך לך: תו"א ר"פ לך לך.
וסביביו נשערה מאד: תהלים נ, ג.
ס"פ בתרא דיבמות: קכא, ב. [כ].
קווצותיו תלתלים: שה"ש ה, יא.
ספ"ק דחגיגה: י, א-ב. יא, א. [כ].
בד"ה האזינו השמים: לקו"ת האזינו עו, ד.
והניף את העומר: ויקרא כג, יא.
נק' עומדים: ישעי' ו, ב. ראה תו"א ל, א ובהנסמן לשם.
ושער רישי' כעמר נקא: דניאל ז, ט.
וספרתם לכם . . חמשים יום: ויקרא כג, טו-טז.
בד"ה והדרת פני זקן: לעיל פ' קדושים ל, ד.
בד"ה ולא תשבית מלח: ולעיל פ' ויקרא ד, ב.
שנים עשר בקר והים עליהם: מלכים-א ז, כה.
בד"ה מי מנה: לקו"ת בלק סח, א.
בד"ה ואכלתם אכול: לקו"ת צו ז, ד.
בד"ה והניף הכהן: לקו"ת אמור לז, ב.
יששכר חמור גרם: בראשית מט, יד.
רפ"ה דשבת: נא, ב. [כ].
דע מאין באת: אבות רפ"ג. ראה לקו"ש ח"ד ע' 1204. לקו"ש חי"ז ע' 336.
ועיין בקה"ר: פ"ג, כה.
והחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.
בראשית . . נמי מאמר הוא: ר"ה לב, א. וש"נ.
אתא קלילא: אקדמות. [כ].
גם הבל מילוי שם ס"ג: ראה מאו"א אות ה' סעיף ב': ”הבל גימט' ל"ז מילוי ס"ג כי פה גימט' ס"ג וכ"ב אתוון שבו והבל היוצא ממנו הוא ל"ז" — אוה"ת ויקרא-א ע' רפא. ביאה"ז להצ"צ כרך-ב ע' תתעט, וע' תתצט.
ולאן אתה הולך: אבות רפ"ג.
אנה פניך מועדות: יחזקאל כא, כא.
זהו ע"י גילוי אור א"ס: ראה לקו"ש חי"ז ע' 336 שמבאר זה.
ולפני מי אתה עתיד: אבות שם.
מי ברא אלה: ישעי' מ, כו.
מי יתן והי' לבבם זה: דברים ה, כו.
מי יתן מציון: תהלים נג, ז.
מי יתן טהור: איוב יד, ד.
מי גילה לבני רז זה: שבת פח, א.