עבדים וקרקעות ובהמה טמאה. דאינן בני אכילה ולאכלה אמר רחמנא:
יאכל כנגדן. כשיעור אותן דמים יקנה צורך אכילה כדי שלא יהא חוטא נשכר:
אין מביאין קיני זבין. דהא עולה למזבח ולאכלה אמר רחמנא:
אין סכין בשמן של שביעית. דמיתקנים הכלים בכך ונבלע השמן בהן וכי מטי זמן הביעור קיימין וסיכת גופו הוא דשרי רחמנא כדילפינן מקרא לעיל בפירקין:
ידלק. אחר הביעור כדין פירות של אחר הביעור וה"נ אשכחן לרבנן בגד שצבעו בקליפי שביעית ידלק ורבנן פליגי עליה דשאני בגד דחזותא מילתא היא כדאיתא התם והויא ליה כאילו הקליפין בעצמן בעין או ספיחים שלא איסטיס בעין אבל הכא השמן הרי מבוער הוא משעה ראשונה וליתיה בעולם דהא נבלע בעור הוי ומשום קנסא שלא יהא חוטא נשכר שלא אכל השמן יאכל שמן אחר כשיעורו וכנגדו קודם הביעור:
לא אומר לכם מה ר' אליעזר אמר בו. בגמ' מפ' מאי אמר ר' אליעזר אליבא דר' עקיבא:
כבשר חזיר. קסבר דגרי אריות הן ולא מעשרי כלל ומישראל משומדי' קא אתו ופירותיהן טבלים נינהו:
לא אומר לכם מה ר' אליעזר אמר וכו'. בגמ' מפ' מאי אמר:
בתבן ובקש של שביעית. אע"ג דלכתחלה אסור להסיק בהם תנור וכירים דהא חזי למאכל בהמה ותניא בתוספתא אין שורפין תבן וקש של שביעית מפני שהוא ראוי למאכל בהמה היינו לכתחלה והכא הוסקה קתני דיעבד והיינו עד שלא ירדה רביעה שנייה כדאיתא לקמן בפ' הפיגם:
מותר לרחוץ בה. דומיא דעור שסכו דלעיל:
ואם מתחשב הוא. בגמ' מפ' לה: