אומן. חרש עצים:
אין האומן רשאי למוכרן. מפ' בגמ' דלחשוד על השביעית מיירי והוי כאילו תנן אלו כלים שאין האומן רשאי למוכרן לחשיד על השביעית ומיחסרא מתני'.
מחרישה. ריג'א בלע"ז:
וכל כליה. העץ והיתד שלה דסתמייהו לעבודת קרקע נינהו והני לאו משום שעתא דלקמיה קא זבין להו שהרי כל שעה הם מצויין ולא דמי לפרה חורשת:
מזרה. פירש"י ז"ל בפ"ק דע"ז פאלא בלע"ז שבה זורין את תבואת הגורן לרוח להעביר את המוץ וכשאין גורן עודר בה הקרקע:
הדקר. פי' התוס' כלי הוא שקורין קולטרא ודרכו הוא שנועצין אותו בקרקע וחופרין בו כדאמר בעלמא דקר נעוץ:
מגל יד. כלי שמצד א' סכין ומצד אחר מגל הכי מפ' לה בפ"ק דחולין:
מגל קציר. כמשמעו וטעמא דהני דשרו דאע"ג דאית בהו צד לאסור מצינן למימר בהו צד היתר שמא הוא אינו רוצה לקצור מן ההפקר ולהביא בעגלה אלא למאכל ביתו דאין אסור אלא להביא הרבה ולעשות אוצר:
כל שמלאכתו מיוחדת לעבודתו אסור. כדמפ' טעמא בפ"ק דע"ז דהני דרישא ליכא למתלי בהו דליכא למימר בהני כלים משום שעתא דלקמיה קא זבין להו דהא כל שעתא מצי זבין להו אלא לעבירה קא מכוין:
היוצר. כלי חרס:
מוכר. לישראל החשוד בשביעית דהיינו יוצר דהיינו אומן ועוד דעלה קאי דדבר הלמד מענינו הוא:
חמש כדי שמן. דעד כאן יכול אדם להביא מן ההפקר:
ואם הביא יותר מכאן מותר. דלא חיישינן שמא מן המשומר הביא והרמב"ם ז"ל כ' בפ"ד דהיל' שמטה מצות עשה להשמיט כל מה שתוציא הארץ בשביעית וכל הנועל כרמו וסג שדהו ביטל מצות עשה וכן אם אסף כל פירותיו לתוך ביתו אלא יפקיר הכל ויש לו להביא לתוך ביתו מעט כדרך שמביאין מן ההפקר חמש כדי שמן וט"ו כדי יין ואם הביא יותר מזה מותר ע"כ. משמע דלאו בישראל חשוד מפ' לה, והנכון מה שפירשתי:
ומוכר לגוים בארץ. מפ' בגמ':
לא ימכור לו. אדם לחשוד על השביעית בשנה השביעית:
פרה החורשת. פרה המלומדת לחרוש משום לפני עור:
אפילו בשעת הזרע. דנימא דלאכילה קא בעי להו:
שיודע שיש לו גרן. משאילו סאה למדוד בה ולא חיישינן שהוא מודדו להכניסו לאוצר דאיכא למיתלי דלמדוד מה שקנה מן הגוי לשעה קא בעי לה או לישב בה וליכא משום מחזיק ידי עוברי עבירה:
ופורט לו מעות. מחליף לו זהוב במעות סלע בפרוטות כמו הפורט סלע מעות דמ"ש דלהלואה קא בעי להו ופועלין לשאר צרכיו הוא צריך להן:
וכולן בפירוש. לדבר אסור כגון שפירש לו בהדיא לחרוש בה סאה לגרן מעות לפועלין שחרשו. תניא בתוספתא בש"א לא ימכור לו שדה ניר וב"ה מתירין מפני שיכול להובירה. פי' לעשותה שדה בור שלא יזרענה וב"ש סברי סתמה לזריעה כיון דחרושה היא ועבר אלפני עור וקיי"ל כב"ה: