אינה יכולה לינטל באחת. ביד אחת אלא בשתי ידים:
ור' יוסי. מיקל טפי וקיי"ל כוותיה:
בינו ובין ר"ה. מפ' בגמ' דדוקא בין רה"ר שרי לבנות אבל בינו ובין חברו לא ופי' המפרשים דטעמא דילמא ממליך וזרע ליה אבל בינו לרה"ר שרי משום דאין דרך בני אדם לזרוע סמוך לרה"ר ולי נראה דטעמא משום דחשו לאיבוד ממון שלא יגנבו ביתו או גנתו וחסה תורה על ממונן של ישראל הילכך בינו לרה"ר שרי אע"ג דחופר דמכשיר אגפים לזריעה אבל בינו לבין חברו לא דהא יכול לשמור פירותיו ע"י הדחק בסתימה כל דהו הילכך אסור לבנות דסתם בונה עודר והכי מוכח בגמ' דטעמא משום שמירת ביתו ומשו"ה פרצה סוגה בעפר אסור דהא מינטרא והיינו דקתני מותר להעמיק שיכול לחפור כמו שירצה:
צוברו ברה"ר ומתקנו. אח"כ נוטלו משם ומתקנו:
כדרך שאין מקלקלין ברה"ר כך לא יתקן. מפ' טעמא בגמ' שהוא תיקון ולבסוף קילקול וה"ק כשם שאין מקלקלין כגון חופר בור וכל הנהו דפ' הפרה כך לא יקלקל רה"ר לעשות שם טיט ע"מ לתקן דאע"ג דמביא עפר ואבנים למלאות הגומא והפחתים מ"מ כיון שהולכין תדיר אזיל ומיסתר ומשו"ה אסור והאי דר"ע אפילו בשאר שבוע נמי והכי תניא בתוספתא לענין סיקול והכי איתא התם מסקלין דרך רה"ר דברי ר' יהושע ר"ע אומר כדרך שאין לו רשות לקלקל כך לא יסקל כלומר ויתן לצד אחר דמיגנדר ומזיק ומשו"ה תנא סיפא ואם סיקל יוציא לים או לנהר או למקום הטרשים:
מה יעשה בעפר. אליבא דר"ע בעי לה:
צוברו בתוך שדהו כדרך המזבלין. כדתנן ג' אשפתות לבית סאה בגמ' בעי אי ממתין לשיפסקו עובדי עבודה:
וכן החופר בור שיח ומערה. צובר העפר לתוך שדהו כדרך המזבלין ולא יפזר שמכשיר השדה לזריעה: