א
אבנים שזעזעתן המחרישה. שזעזעה כולן:
ב
אם יש בהן שתים. שתי אבנים גדולות שכל א' משוי שנים דהיינו שיעור נדבך:
ג
ינטלו כולן. אגב אותן שתים:
ד
המסקל את שדהו. שמשליך האבנים חוץ לשדה מלשון סקלו מאבן, מסקל שדהו בשביעית היינו משום צורך האבנים ובתלושות מיירי וכדאוקימנא לעיל בפרק שדה הלבן ואפ"ה לא יטול את התחתונות:
ה
מניח את הנוגעות בארץ. דכיון דמניח את הנוגעות בארץ לא מתקן שדהו:
ו
גרגר של צרורות. גל של אבנים קטנות ומפני קטנותן קרי ליה הכי מלשון שנים שלשה גרגרים:
ז
גל של אבנים גדולות ובגמ' מפ' למאי איצטריך הך בבא:
ח
אם יש תחתיהן סלע או קש. לא מחזי כמתקן שדהו כיון שאין המקום ראוי לזריעה:
ט
הרי אלו ינטלו. כולן: