בצלים הסריסים. בגמ' מפ' להו:
פול המצרי. ומתני' רבנן היא דלא מנינן פול המצרי בהדי אורז ודוחן דלא מיתניא להו השרשה גבי זרען לזרע אלא במניעת מים תליא מילתא תניא בתוספתא פול המצרי שמנע ממנו מים שלשים יום לפני ר"ה מתעשר לשעבר ומותר לקיימו בשביעית ואם לאו אסורין לקיימן בשביעית ומתעשרין לשנה הבאה בד"א בשל שקיא אבל בשל בעל כשמנע ממנו מים שתי מריעות ס"א מורביעות דברי ר"מ וחכ"א שלש ר' יוסי בן כיפר אומר משום ר"ש שזורי בד"א בזמן שזרעו לירק וחשב עליו לזרע ע"כ. ובנמלך מפ' לה כדאיתא לעיל ולרבנן אפילו שזרעו לזרע מתחלה מודו ליה במניעת המים והבאת שליש דהיינו תרמיל כלומר ובתרמיל קמי ר"ה מיירי ומשו"ה בעי מניעת מים ג' זמנים והשתא ה"פ בצלים ופול המצרי שזרען בבית שקיא דקא בעי להו לזרעם ול"ש לקט מהן לפני ר"ה ול"ש לא לקט דמתני' כרבנן ול"ש לירקם ונמלך וחשב בהן לזרע מיירי במנע מהם מים סגי ובהביאו שליש לפני ר"ה במחשבת זרע וכדלעיל דבהכי מהני מניעת המים לדונן לעבר בכל שאר השנים ואם ערב שביעית להפקיען מקדושת שביעית ולדונן לשעבר והיינו בשליש ושמנע מהן מים בבית שקיא כל שלשים יום לפני ר"ה דבהכי גלי דעתיה שרוצה שיוקשו ולזרע קא בעי להו אזי מתעשרין לעבר ומותרין בשביעית וירקו פטור ומותרין בשביעית פחות מכאן במחשבה הראשונה קיימי ולירק דבשעת לקיטתו אזלינן ומתעשרין להבא ואסור לקיימן בשביעית משום ספיחים. ומפ' בגמ' טעמא דשלשים יום נעשה כבעל ורש"י ז"ל פי' בפ"ק דר"ה לשון אחר הא מתני כר"ע היא דס"ל דטעמא דירקות היינו משום שגדלים על כל מים ומפרש טעמא בתלמוד ירושלמי א"ר מנא מכיון שמנע מהם מים ל' יום לפני ר"ה נעשו כבעל כלומר זמן חיובן למעשר לשעבר דהא לא נסתפקו מכל מים שהן מים שאובין ל' יום כי אם ממי גשמים הילכך יצאו מתורת ירקות הגדלין על מים ונכנסו בתורת שדה הבעל דמסתפק במי גשמים בלבד ומתעשרין לשעבר, דרכן של בצלים הסריסים למנוע מהן מים פרק א' לפני לקיטתן כשרוצים להקשותן לפיכך חלקום חכמים משאר ירקות אבל שאר ירקות שאין דרכן בכך אפילו מנע מהם לא יצאו מדין ירק ובטלה דעתו ע"כ לשון רש"י ז"ל. ואין דברים אלו נכונים דהא בפי' גרסינן בפ' הכובש דכסבר נמי הועילה לו מניעת מים ודמי לפול המצרי ממש אלא פי' הסריסים היינו שאין מצמיחין עלין בימי החורף כשאר בצלים וסתמא לאוצר קא בעי להו שהן נשמרין ודמו לפול המצרי כשחשב עליו לזרע והיינו גרעיניו לאוצר:
ומתעשרין לשנה הבאה. והיינו בשנה שאינה של שביעית דבשביעית ליכא מעשר:
ושל בעל. שדה בית הבעל שהיא מלוחלחת ואין צריך להשקותה כענין אשה בעולה ומ"מ לירק צריך השקאה ויש להן לגננין זמן קבוע שצריך להשקותה ולזמן שצריכין להשקותה קרי עונה ולר"מ במניעת מים שתי עונות סגי ולרבנן לא סגי אלא בג' עונות: