השביעית משמטת. יש לדקדק אמאי תנא השביעית דבכל דוכתא לא תני אלא שביעית, השביעית משמע מיעוטא ונראה לומר דתנינן במתני' להא דת"ר בסיפרי וזה דבר השמטה שמיטה משמטת מלוה ואין יובל משמט מלוה שהיה בדין ומה שמיט' שאין מוציאה עבדים משמטת מלוה יובל שמשמט עבדים אינו דין שמשמט מלוה ת"ל וזה דבר השמיטה שמיטה משמטת מלוה ואין יובל משמט מלוה:
בשטר ושלא בשטר. בגמ' מפ' לה:
הקפת חנות. שלוקח ממנו באמונה ובאשראי. אינה משמטת. דבעינן זקיפה דתניא בסיפרי שמוט כל בעל משה ידו יכול אף בגזלה ופקדון ת"ל משה ידו מה משה ידו בזיקוף אף כולם בזיקוף פי' מלוה לאו בעינה הדרא וזיקפה עליו ואומר כך וכך מעות אתה חייב לי משא"כ בגזילה ופקדון דבעינייהו הדרן ויש מי שפי' דדריש ידו ברשותו דבעל החוב וגזילה ופקדון לא באו ליד החייב ברשות בעל החוב והקפת חנות בלא זקיפה איכא תגר כמו שאמרו דשקילנא בישרא ולא יהיבנא דמי לאלתר דהוי חילול השם:
ושכר שכיר. נמי כי מטי זמן פרעון הרי קורא תגר והתורה אמרה ביומו וגו' ובזקיפה חזרו מלוה שהרי מלוה קורא אותה ואבד כחו דחנות ודשכירות:
ראשון ראשון משמיט. טעמא דר' יהודה מפ' בגמ'. שכר שכיר אינו משמיט. דאין כאן זקיפה:
כל מלאכה שהיא פוסקת בשביעית. בגמ' פליגי אמוראי:
וחילקה בר"ה. של מוצאי שביעית ללוקחין ובהקפה וקיי"ל שביעית בסופה הוא דמשמטת דגמרינן לה בסיפרי בג"ש דמקץ מקץ דכתיב התם מקץ שבע שנים במועד שנת השמטה בחג הסוכות כדאיתא התם:
אם היה. חדש תשרי של אותה שנה:
מעוברת. כגון שביום שלשים לאלול דדרכו של ירח חדש להוולד באו עדים מן המנחה ולמעלה וקדשו ב"ד יום ל"א בענין שיום רגילות מולדו נכסה ונשאר מעובר ותנן במס' ר"ה היו נוהגין אותו היום קדש ולמחר קדש וביום הראשון הוא דחילקה:
משמט. דיום ל' של סוף שביעית היה ונמצאת זו הלואת שביעית:
ואם לאו. הו"ל הלואת מוצאי שביעית ואינו משמט, ובגמ' מוקי לה כר' יהודה:
האונס. את הבתולה חייב חמשים כסף:
והמפתה. נמי חמשים כסף:
ומוציא שם רע. מאה כסף:
אינן משמיטין. בגמ' אמרינן דיחידאה היא:
וכל מעשה ב"ד. מפ' בגמ':
אינן משמיטין. דכגבויין דמיין ואין כאן לא יגוש:
מלוה על המשכון. משום דדרשינן ואשר יהיה לך את אחיך וכו' ולא של אחיך בידך:
מוסר שטרותיו לב"ד. מפ' טעמא בפ' השולח דתפסי להו בי דינא ופירש"י ז"ל והפקרן הפקר וגבי מלוה לא קרינא ביה כי יגוש והכא בגמ' יליף להו מקרא:
והא הקפת חנות היא. דסתמו במועד לא זקף הוי כדתנן ריש פ' שואל ובלבד שלא יאמר לו הלווני ואם זקף היינו הלווני והקפת אוכלין בעלמא תנן לעיל בריש פירקין הקפת חנות אינה משמטת: