והתקינו פירותיכם. ואפילו לא הגיעו לעונת גרן המעשרות:
שלא באו לעונת המעשרות. המפורשת בפ"ק דמעשרות לכל א' וא' עונת גרנו. ולאו בהבאת שליש הוא דקאמר אלא בגרנן הוא דקאמר. והשתא אתי שפיר הא דאמרינן בגמ' ממעטני זיתייא ומעומר שבולייא דהיינו קודם מירוח וקודם שירד שמן לעוקה. אבל פשיטא דהשבלים הביאו שליש וכן זיתים של מעטן ולשון עונה לאו דוקא ומה שפי' רש"י ז"ל בסנהדרין אינו נכון ומאי פריך בגמ' ולאו טבל הוא ומאי קא משני ר' הילא הא לר"ג מקמי טבל קא מחייב:
צריך לקרות להם שם למעשרותיהן. או בצפונן או בדרומן כדאיתא בפר' התורם קישות, כלומר ומזכה אותן לבעליהן ואהא מייתי מעשה בר"ג דשנת הביעור היתה וכבר קרא שם ר"ג בצפונו או בדרומו והאי ר"ג לאו ר"ג דלעיל אלא דלעיל הוא בימי הבית בן בנו של הלל הזקן ע"ה כדאיתא פ"ק דשבת הלל ושמעון גמליאל ושמעון נהגו נשיאותן בימי הבית מאה שנה ואילו ר"ג דהכא הוא בר מחלוקתו דר' יהושע בנו של רשב"ג הנהרג אחר החרבן:
נתון ליהושע. ר' יהושע בן חנניה שהיה לוי כדאמרי' לעיל וכדי שיזכה בו ר' יהושע השכיר לו מקומו כדתני סיפא וקבל ממנו מעות דקרקע נקנה בכסף ושכירות דקרקע נמי בכסף וקי"ל נכסים שאין להן אחריות נקנין עם נכסים שיש להן אחריות:
עישור אחר שאני עתיד למוד. דהיינו מעשר עני ור' עקיבא גבאי דעניים הוה כדאיתא פרק קמא דקידושין:
עישור שאני עתיד למוד. ממעשר ראשון דהיינו תרומת מעשר:
נתון לאלעזר בן עזריה. שהיה כהן כדמשמע לעיל. והא דלא נתן ר"ג תרומה לר' אלעזר בן עזריה משום דאמרינן במס' מעשרות פ' המעביר דאי אפשר לגרן שתיעקר אלא א"כ נתרמה וכבר תרם התבואה ר"ג אבל מעשרות מן הבית הן ניתנין כדאיתא התם אבל תרומת מעשר אינו יכול להפרישה אלא הלוי דהמעשר הוי שלו אבל מ"ש דשנה ראשונה ושנייה כבר פדאו על שוה פרוטה והשליכו לאיבוד ולא היה לו אלא מעשרות דשנה שלישית בשנה רביעית: