עריס שהוא יוצא מן המדרגה. דרך שיפועי הרים ומדרוניהן עשויין מדרגות מדרגות מעלות זו למעלה מזו ופי' הרמב"ם ז"ל בפ"ח כן גפנים שהיו זרועין במדרגה גבוהה והעריס שלהן יוצא ומסכך על השדה אם עומד בארץ ובוצר את כולו רואין כל המקום שתחת העריס כאילו הוא מקום עיקרי הגפנים ואוסר ד' אמות בשדה לכל רוח משפת העריס ואם אינו יכול לבצור עד שיעלה במדרגה או בסולם אין אסור לזרוע אלא תחת העריס בלבד ע"כ וכן דעת רבנו שמשון ז"ל וקשה לי דאמאי חמיר האי עריס מעריס דעלמא דלא משחינן אלא ארבע אמות מעיקר הגדר והכא לא מנינן כל שתחת הנוף ומנינן משפת העריס ולהלן בשטח השדה ארבע אמות ועוד דקשה דהיכי קאמר רואין כל המקום שתחת העריס כאילו הוא מקום עיקרי הגפנים וכי עריס מעיקרי הגפנים הוא דמשחינן והלא מן הגדר הוא דמשחינן כב"ה. ועוד היכי תני דר' אליעזר בהדה דלא דמי ליה כלל דר' אליעזר מיירי בשורות כרם והכא בעריס ועוד דהכא כולן במדרגה ור"א אחת במדרגה וא' בארץ לכך נ"ל לפ' עריס שהוא יוצא מן המדרגה יש בהר כמין מדרגה שיש לה שטח ולשם הן ה' גפנים ואין למדרגה מדרון ולא שפוע אלא סלע זקוף וקרקע דהיינו השדה למטה לפני אותה מדרגה והגפנים הן נטועות על שטחה ומאי יוצא צומח ואין צריך שיוצא מנופן קצת לצד השדה הנמוך ותלוי באויר כדברי הרב וקאמר ר' אליעזר בן יעקב דאם הקרקע הנמוך אינו נמוך כל כך אלא דמן הארץ דהיינו השדה יכול לבצור כל העריס בתר בצירתו שדינן ליה ולצד השדה נמשיך העריס ורואין כאילו עיקרי הגפנים נטועין למטה בשדה אלא שסמוך נופן למעלה בשטח המדרגה ומכותל המדרגה דהיינו ההר מודדין ד' אמות לצד השדה וכיון דרואין עיקריהן כאילו נטועות למטה מכותל המדרגה כיון שגלוי אצל השדה מודדין שהוא כגדר וטעמא מפני מראית העין כדאיתא בגמ':
ואם לאו אינו אוסר. אלא קרקע שהוא כנגדו דהיינו למעלה שסמוך שם ותחת נוף העריס לבד ולא למטה וכן מצאתי לר"י ז"ל שכתב דבר ברור לנו דתורת עריס הוא שורה של ה' גפנים ועתה יוצאין הגפנים מן המדרגה כזיזים היוצאים מן הכותל ר' אליעזר בן יעקב אומר אם עומד בארץ ובוצר את כולו דנין אותו כאילו היה נטוע העריס בקרקעית השדה ואוסר ד' אמות למטה ואם לאו אינו אוסר אלא תחתיו וזהו פי' כנגדו ע"כ. ואתא ר' אליעזר לטפויי דאפילו גבי כרם דחמיר דמקדש לכו"ע אם נטע שורה אחת בארץ ושורה אחת במדרגה שתים למעלה וג' למטה או להפך אם גבוהין עיקרין שנטועין במדרגה מן העיקרין הנטועין בארץ עשרה וכ"ש יותר אין מצטרפות לכרם ואם פחות מכאן מצטרפות לצד מטה ומקדשת השורה לצד מטה חוצה לו ד' אמות דחזינן כאילו כל השתי שורות למטה ובגמ' מפ' האי גבוה דקאמר אי קאי אשורה או אמדרגה. ופסק הרמב"ם ז"ל בפ"ז גבי כרם כר' אליעזר ומצטרפת ובפ"ח גבי עריס פסק כר' אליעזר בן יעקב דקיי"ל משנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי: