אם אין ביניהם שמנה אמות. דעד ח' מצטרפין ואסור לזרוע ירק בינתים ולא בעבודתו דחוצה לו ד' אמות אבל אם יש ביניהן ח' אמות מרחיק אמה מכאן ואמה מכאן כדין גפן יחידית וזורע את המותר וכ"ש חוצה לו:
היו ג'. שורות. אם אין בין החיצונה לאמצעית:
י"ו אמה. וכן בשאר:
לא יביא זרע לשם. דעד י"ו אמה מצטרפין דמשוינן מטעתו לחרבנו ולא דמי לשתי שורות דאין מצטרפין אפילו בשמנה שלימות דג' שורות הוו ככרם גדול דיש לו מחול ולהכי עד י"ו נמי מצטרפין אבל יש חילוק בין כרם של ג' שורות לכרם של ה' שורות או של שש שורות דג' שלש כי חרבה האמצעית לא בעינן ביניהן שיעור קרחה אלא כדין גפן יחידית כיון שלא נשתייר שיעור כרם מכל צד אבל בכרם גדול דאפילו אחר שנקרח איכא שיעור כרם לכל ד' רוחות וכדאמרינן לעיל בריש פירקין בעינן קרחה י"ו אמה ור"ש פליג בסיפא ואמר דאפילו כרם גדול של ק' שורות אם יש בין שורה לשורה שמנה אין מצטרפין דלא משוה מטעתו לחרבנו ומשו"ה תנן הנוטע את כרמו שמנה אמות על שמנה אמות מותר ואפסיק הילכתא כוותיה לקמן ופסק הרמב"ם ז"ל פ"ז כוותיה וזה לשונו וכן אם היו ג' שורות ובין כל שורה ושורה שמונה אמות או יותר הרי זה זורע בין השורות לפיכך הנוטע את כרמו מתחלה והרחיק בין כל שורה ושורה שמנה אמות או יותר (הרי זה זורע בין השורות) מותר להביא זרע בתוכו ומרחיק מכל שורה ששה טפחים בלבד אבל אם זרע חוצה לו צריך להרחיק מן השורה החיצונה ד' אמות כשאר הכרמים ואין דין בין השורות של זה הכרם ככרם שחרב באמצעו שהרי מתחלה נטע מרוחקין ע"כ וכתב על זה הראב"ד ז"ל א"א נ"ל לפי המשנה שהיה לו לומר בכאן שאם היה בין כל שורה ושורה י"ו אמה או יותר הרי זה זורע בין השורות לפי שראיתי הפרש בין שתים לשלש שהשתים אין לו תבנית כרם כמו השלש ובשמנה אמות הוא יוצא מכלל כרם אבל השלש יש לו תבנית כרם ואינו יוצא מכלל כרם אלא בריחוק י"ו אמה ע"כ וכבר סלקתי השגתו דפסק כר' שמעון וכדאיתא בגמ' אבל יש תמה אחר כדברי הרמב"ם ז"ל דבפ' הספינה בגמ' דילן פסיק הילכתא בהדיא כרבנן דסברי דעד י"ו אמה מצטרפין ומה שכתב הרמב"ם ז"ל בדין חוצה לו בגמ' אפרש בס"ד:
אם חרבה האמצעית. דאין כאן אלא שתי שורות אפ"ה עד י"ו אמה מצטרפי ובגמ' מפ' טעמא ול"ג אפילו:
שאילו מתחלה נטען. בגמ' מפ' ליה:
י"ו אמה על י"ו אמה. שמרוחקין השורות י"ו אמה שלימות מצפון לדרום וכן מרוחקין ממזרח למערב:
הנוטע כרמו. שכל שורות הכרם נטועות כן ועד י"ו אמה מצטרפי למהוי כרם ולא י"ו בכלל והיינו כתנא דלעיל דכשלש שורות דאית לו תבנית כרם כשאר כרמים שיעורו עד י"ו ולא י"ו וכי תנינן שמנה אמה היינו בשתי שורות וכדלעיל ומשו"ה תני הכא כרמו והרא"ש ז"ל חשב דתנא דלעיל כר"ש וכי ניים ושכיב אמרה וכן מצאתי לר"י ז"ל כדברי:
אמר ר' יהודה וכו'. אתא לפרושי בהיפך שער:
בצלמון. שם מקום ובספר שופטים כתיב גבי אבימלך הר צלמון:
והיה הופך שער שתי שורות. שער היינו הענפים והשריגים הנוטים והפכן לצד אחד כגון שאורך השורות מן המזרח למערב וסדורות זו כנגד זו מצפון לדרום והפך זמורות של שורה דרומית לצד צפון ושורה שאצלה נתן גבי צד עצמו ונמלא אויר שבין שתי השורות הללו מלא ושחוצה להן ריקן וכן עשה לכל הכרם י"ו מילא וי"ו ריקן:
וזרע את הניר. החרישה הריקנית אבל אם לא היה מהפך נמלא שכל שורה תופסין זמורותיה מאויר הי"ו ואמרינן לקמן פ' עריס דתחת נוף הגפן אסור להביא זרע לשם:
הופך את השער למקום הזרע. שזרע בו אשתקד וזרע את הבור שהיה בור אשתקד:
והתירוהו משום דהפך אבל אם לא היפך דבציר ליה אויר י"ו דהוי כרם כך פי' רבנו שמואל ז"ל משנה זו פ' הספינה. ורבנו שמשון ז"ל פי' דלא משום איסור עשה כן דלעולם אפילו לא היפך היה יכול לזרוע כל שנה ושנה בין השורות רק שירחיק ו' טפחים מכל שורה ושורה אלא שהיה דרכן להניח השדה שנה א' בורה שמתוך כך טוענת פירות יותר. ובעל הערוך ז"ל בערך סער פירשה כן פי' אדם נטע כרמו שורות והרחיק זמורות שורה זו מזמורות שורה זו י"ו אמה והיה הופך את הזמורות של שורה המזרחית בתוך י"ו אמות שהן מופנות בלא זמורות כנגד השורה שהיא לה מערבית הן מתוחות בכלל י"ו אמה שבינה ובין השורה שהיא לה מזרחית ובענין הזה כל הכרם נמצאו זמורות בשורות מתוחות בכלל י"ו אמה שביניהן ואחוריהן קרקע פנוי י"ו אמה בלא זמורות והיה זורע זה הקרקע הפנוי תבואה דאינו כרם והתירו לו חכמים ע"כ דעתו כדעת רשב"ם ז"ל:
אף הנוטע כרמו. ואפילו הוי מאה שורות לדבריהם דר"מ ור"ש אין הפרש בין כרם בן שתי שורות לכרם בן ג' או ד' שורות אלא לענין מחול בלבד ובגמ' מפ' מאי מותר דקתני אי מותרין הגפנים ואסור לזרוע לכתחלה או אפילו לכתחלה נמי שרי לזרוע ומסיק דאפילו לכתחלה שרי לזרוע קאמר: