שורה א' בתוך שלו ואחת בתוך של חברו. דב' שורות בעינן לכרם כדלעיל והשורה של שתים דיינינן לה כג' לר' יוחנן ומצטרף אע"ג דהיא של חבירו ובגמ' מפ' דאפילו לר"ש דאמר אין אדם אוסר דבר שאינו שלו לקמן בפ' המבריך וקיי"ל כוותיה מ"מ אתיא מתני' כוותיה ואוסר הזרעים שבנתיים ובעינן ד' אמות:
דרך היחיד ודרך הרבים. פי' רבנו שמשון ז"ל דרך היחיד ודרך הרבים וכותל נמוך מעשרה תנן במס' פאה דאין מפסיקין לאילן וה"ה לגבי כלאים דלגבי אילן לא חשיב הפסק ע"כ ומשמע מדברי הרב ז"ל דדרך הרבים דהכא היינו ט"ז אמה כדאמרינן התם וקשה לזה דא"כ הך מתני' כמאן לא כרבנן ולא כראב"י דאי כראב"י הא מודי בתחלת מטעתו דאי איכא ח' אמות בין שורה לשורה דלא מצטרפי ואפילו גבי חרבנו מודי דאי איכא ט"ז אמה דלא מצטרפי ואי כרבנן דמדמו להו אהדדי הא מודו דאי איכא ט"ז דלא מצטרפי. לכך הנכון כדברי הראב"ד ז"ל והרמב"ם ז"ל דמפרשי ולאו ט"ז אמה כדרך הרבים אלא שביל הדרכים לרבים:
אם עירסן מלמעלה. שפירס הבדים והשריגים על הגדר כמין ערס מתערבין שבצד הגדר מזה ושבצד הגדר מזה דכיון דעריס חמיר כדאמרינן לקמן ה"נ מבטל ליה לגדר אליבא דר' יהודה וה"נ גבי פאה תנן לעיל אם היה שער כותש אינו מפסיק ורבנן סברי דלעולם גדר מפסיק: