מכלל מה שצריך לחקור עליו קשרו השגת המרכבה בשנה ובחודש וביום וקשרה במקום, שזה צריך לבקש לו ענין ולא יחשב שהוא ענין אין בו דבר. ואמרו המפרשים כי זה ירמוז לשני ענינים, האחד להורות כי זאת השגת עצמו לא השגת זולתו, כלומר שלא גנבה אבל הגיע לו בעצם הנבואה ההיא באמתית. והשנית כי הגרמים השמימיים היו עוזרים לו לזאת ההשגה הנכבדת, כי בזמן ההוא היה הכנה להגעת הנבואה, ואף על פי ששאר הנביאים לא קשרו השגתם בזמן לפי שלא הוצרכו לתת אמתלאות להשגתם להיותם מוחזקים בה והיותם בזמן הבית, אבל יחזקאל היה בחוצה לארץ אשר שם ההשגה אינה שלימה לפיכך קשר השגתו בזמן, וקצת אמרו כי השנה והחדש ירמוז על השמש והירח והיום על הגלגל המקיף והמקום על העולם השפל, וזה אין ענין לו. והחכם ר' משה הנרבוני פי' כי למה שהיתה השגת המרכבה השגה שנבהל אליה יחזקאל כמ"ש והיתה נוראה בעיניו והיה מבני הכפר שראה את המלך ומספר לבני הכפר, יחשבו כי אולי יחשוב אדם שיהיה ענין שאירע חוץ לנפש ושנראו החיות והאופנים על דמיון ההמוני אל העין, ולשמור מזה הדמיון ביאר וקשר השגת המרכבה בשנה ובחדש וביום וקשרו במקום. והענין המכוון בו הוא לבאר שכל אלו הסימנין כדי שיובן שהענין ההוא כלו הוא במראה הנבואה לא השגה מוחשת, כי אילו היה לו זה לא ימנע שלא יושג לרבים זולתו ר"ל אם נקרעו השמים ונראו הבריות המבהילות:
ואמר קשרם במקום. הרצון באמרו נהר כבר וזה שם נהר שאין לו מציאות חוץ לשכל, וכבר הוא רכב בהפוך האותיות כי זאת ההשגה חוקרת מענין המרכבה, וכמו שקשרו המרכבה במקום אינו מקום אמתי כן קשרה המרכבה בזמן אינו אלא להורות שלא היה נמצאת חוץ לשכל:
וממה שצריך להסתכל בו והוא מפתח הכל הוא אמרו נפתחו השמים. והרצון בו כי מה שהשיג היו השגות שכליות לא השגות חושיות כי השמים אי אפשר שיקבלו הקריעה אבל זה יאמר על השגת הדברים כמו שאמר פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים:
וממה שצריך שתתעורר עליו היות זה הספור כלו אף על פי שהיה במראה הנבואה בלי ספק כמו שאמר ותהי עליו יד ה' וכבר יביא לחשוב שהנבואה יגזור הדברים גזרה אמתית מבלי ספוק, יאמר כי כבר באו דברים בנבואה שהם על צד הגזרה החותכת וקצת דברים יאמרו בלי גזירה מוחלטת אבל על צד הספק וכפי האומר, כי החכם כבר יאמר הדברים בגזירה מוחלטת מבלי ספוק ואלו הם הדברים אשר עליהם מופת וכבר יאמר קצת הדברים אשר יש להם טענות מספיקות ואלו הדברים לא יאמרו עליהם שהם כן בלי ספק אבל יאמרו שנראה להם שהם כן, וכבר ידעת מאמר הרב כי כל מה שיאמר אריסט"ו מתחת הגלגל ולמטה הוא כלו אמת אין בו ספק ואמנם מה שיאמר מתחת גלגל הירח הוא דמויים, וכן יקרה בנביאים, כי כל השבחים אשר שבח הרב לאריסט"ו יש בהם סוד כי כל מה שיאמר יחזקאל באופנים ומה שהורכב מהם לא אמר דמות אבל גזר בהם גזרה החלטית על מה שהם עליו, ואמנם כשדבר בחיות וברקיע ובכסא ובמה שלמעלה מעל הכסא אמר דמות כי זה אינו השגה מוחלטת, כי אמר כי ראה דמות ארבע חיות ולא אמר ארבע חיות לבד כי לא ידע אם הם יותר כי חלוקות הגלגלים המכוכבים לארבע כדורים היא חלוקה נראית ענינה אבל אינה השגה מוחלטת וגוזרת שיהיה לארבעה כדורים וכבר נמצאו חכמים מנו הכדורים שבעה לכך אמר דמות ד' חיות, ואמר ודמות על ראשי החיה רקיע וזה הרקיע הוא הגלגל הבלתי מכוכב המקיף בכל הגלגלי' ואמר בו דמות כי יש חכמי' כופרים במציאותו ותנועת היומי אומרי' שהיא לגלגל הכוכבים הקיימים והוא גלגל ערבות, ואמרו ג"כ כמראה אבן ספיר דמות כסא וזה הגלגל הוא גלגל אחד בלתי מכוכב על ערבות והוא הקרח הנורא אשר יקראוהו אחרוני החכמים שמי ההצלחה, ואלו השני רקיעים אריסט"ו ומפרשי ספריו לא הניחו אותם ולכן זכר בכל אחד מהם דמות, ויש אנשים שמניחים הגלגל הבלתי מכוכב והוא הנקרא הקרח הנורא ובלתי מניחים שמי ההצלחה, ולכן במראה השני זכר הרקיע סתם כאשר התחיל לזוכרו בפרט וארא והנה אל הרקיע אשר ראש הכרובים כאבן ספיר כמראה דמות כסא, זכר הרקיע ולא אמר בו דמות אמנם הכסא אמר דמות כסא להורות על הקדמת השגת הרקיע תחילה ואח"כ נראה לו עליו דמות כסא, וזהו אמרו והבינהו, כי אפילו מי שמניחים הרקיע והוא הקרח הנורא לא הניחו הכסא, וכן אמרו דמות כמראה אדם למה שרבים ספקו במציאות הנבדל עד שקצת החכמים חושבים כי הסבה הראשונה הוא כח בגוף, יצילנו ה' מזאת השגגה, ולכן אמר בכל אלו הדברים דמות כאלו אמר כמדומה אני אבל האופנים לא אמר בהם דמות אופנים אבל הגדה מוחלטת כמו שכבר ביארנו:
אמר שם טוב יראה מזה הפרק שדמות כסא אמר על שמי ההצלחה אשר האחרונים מהפילוסופים הניחו אותם וכל מפרשי המרכבה פירשו דמות כסא על שמי ההצלחה, זולת חכם אחד כי אמר כי לא נזכר בכל הפרקים שעברו לא ברמז ולא בביאור אלו השמים הנקראים שמי ההצלחה, והיה ראוי לרב שיניח בפרקים שעברו רמז לזה, ופי' זה החכם כי דמות כסא הוא השטח מגלגל החלק, ולכן אמר במראה השנית שנמצא הרקיע הגלגל סתם, ואמנם אם זה הגלגל הוא המתנועע הראשון והוא כסא הכבוד יש בו ספק כי הוא אפשר שימצאו שמים אחרים זולת אלו, כי אחרי שעלינו לומר שיש קרח הנורא ראוי לספק אם זה הקרח הוא גבנונית הגלגל או הוא כסא הכבוד או הוא זולת זה ותבין זה, וממה שצריך שתתעורר עליו ספרו בהשגה הראשונה החיות בעלות כנפים וידי אדם יחד, ובהשגה זו השנית אשר ביאר בה שהחיות המה הכרובים השיג תחילה כנפיהם לבד ואח"כ חודשו להם ידי אדם בהשגתו אמר וירא לכרובים תבנית ידי אדם תחת כנפיהם וכו', יראה שבהשגה הראשונה אמר וארא החיות וזכר שראה אותם כנפים וידי אדם בהשגה אחת כי השיג אלו הדברים מבלתי שיאמר אי זהו סבה ומסובב, ואמר שבהשגה השנית השיג הכנפים ואח"כ השיג הידים שהם תחת הכנפים, והרצון בזה שהכנפים הם קודמות כסבה לידים ר"ל שבסבת התנועה הוא כדוריותו ונפשו ושכלו ושכל חשוקו והם הכנפים, ואחר מציאות התנועה הגלגלית נמצאו הידים והם המהוות המתהוה ושמירת המתהוה הזמן הקצוב לפי טבעו, ומפני זה השיג תחילה הכנפים ואח"כ הידים, ואמר על זה והבן זה שעם כל זה היו החיות כרובים משכילים לא יפעלו בזה המציאות התחתון כי אם מצד התנועה, כי הפועל מצד הציור אמנם יוחד לנפרדים על שישפיעו זולתם, ואמנם הגשם לא יפעל שום דבר כי אם בתנועה, וגם הורה בזה כי הדברים באים באמצעיים רבים ואינם במדרגה אחת מהפועל הנבדל:
והסתכל איך ביאר במאמר האופנים לעומתם אע"פ שלא תארם בצורה, ר"ל שאף לא תארם בהשגה השנית בשום צורה אמר בהם שהם לעומת החיות, כי מה שיפעלו ויתפעלו אלו היסודות קצתם בקצתם עם שאין להם שום בחינה ושכל הם נמשכים לתנועות השמימיות והם נמשכים אחר החיות שהם פועלים בשכל ובדעת כי הם חיים ומשכילים כמו שכבר ביארנו, וא"כ כל הנעשה הוא בחכמה ובדעת כמו שאמר בדעתו תהומות נבקעו, אמר ג"כ כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם וכו'. אמר הקשת ואמתתו ידוע, יראה כי הוא ענין לטישת האויר והוא היותו זך ולח ועומד בתמונה ובמצב ידוע נגד השמש והשמש הוא הפועל בהכאה ביום הגשם כי הליחות נותן ההכנה בענן לקבל הרושם ההוא, והיותו מקבל זה אויר הקשת זולת שאר חלקי האויר הוא היותו מוכן יותר משאר חלקי האויר והיותו במצב ידוע נגד השמש, כן מראה דמות כבוד ה', כי השפע הבא ממנו על הנביא הוא היותו מוכן יותר משאר אנשים כי אין שום מניעה מצד האלוה ולא מצד שאר השכלים הנבדלים כי השפע בא ממנו לעולם אבל ימנע מצד המקבל שאינו מוכן לקבל אותו השלמות, וזה נפלא בדמוי ובהמשלה מאד כי ענינו בלי ספק בכח נבואה שהוא כבוד ה', והבינהו כי כבוד ה' והשפע האלהי יציץ על נפש הנביא כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם להכות ניצוץ השמש עליו, ותיוחד נפש הנביא בזה מבין שאר השכלים כמו שיוחד הענן ההוא ויוכן מצד הליחות והוא הגשם כן תחול הנבואה על נפש הנביא למה שהיא מוכנת לשלמות ההוא בתחלת היצירה ויעמוד לפני ה' נכחו בלמוד וביציאה מן הכח אל הפועל ולא יראה זולת האל ומלאכיו, וכמו שהוית הקשת הוא טבעי כן הוית הנבואה והוא נמשך אל היות האיש מוכן כי לא ימנע מלמעלה, והבן זה כי זה סותר למה שהניח בדעתו בנבואה אלא שהוא הנה כפי סבות הסתירה והיא סבה השביעית:
וממה שצריך שתתעורר עליו חלקו דמות אדם שעל הכסא וכו', הנה אמר הרב שהאדם הוא נחלק לשני חלקים ועליון שבו כעין חשמל והתחתון כמראה אש, כי כן בא בהשגה השנית כי אמר הכתוב וארא והנה דמות כמראה אש ממראה מתניו ולמטה אש וממתניו ולמעלה כמראה זוהר כעין החשמלה, והנה במראה הראשונה אמר וארא כעין חשמל כמראה אש בית לה סביב ממראה מתניו ולמעלה וממראה מתניו ולמטה ראיתי כמראה אש ונוגה לו סביב, הנה במראה הראשונה תאר המעלה והמטה בחשמל ועשה שני חלקים מהם, ובמראה השנית תאר שהעליון הוא כעין חשמלה והתחתון כמראה אש. ודע כי כמו שעולם הגשמי כלו קשור קצתו בקצתו כן עולם השכל הוא כלו קשור קצתו בקצתו עד הגיעם כלם אל הסבה הראשונה כי כלם קשורים בו, והנה כל השכלים הנבדלים הם שכל ואינם גוף ולא כח בגוף ולכן נמשלו לאדם שהכח השכלי אינו גוף ולא כח בגוף וכלם נקראים בשם חשמל כי כלם מאירים ומזהירים והם עלות, ומצד שהם עלולים יש להם עליון ותחתון כי השכל הראשון בערך אל העלול אשר למטה ממנו הוא כעין חשמל כי הוא דומה לזוהר הגחלת והוא הלהבה ומצד היותו עלול ממה שלמעלה ממנו והוא דומה לגחלת והוא אש דק, ולמה שכל השכלים הנבדלים ימצא בהם שהם עלות ועלולים ימצא בהם אלו השני דברים, ולכן יתוארו בשני דברים בעליון ותחתון כי מצד היותו עלה הוא עליון ומצד היותו עלול הוא תחתון. עוד אמר וזאת מלת החשמל ביארו שהיא מורכבת משני עניינים כלומר המהירות המורה עליו חש וההפסק המורה עליו מל, והכוונה התחבר שני ענינים חלוקים בבחינת שני צדדים עליון ותחתון ע"ד הדמוי. והרצון בזה שהנבדל העלול מורכב משני הציורים, האחד ציור עלתו והוא הצד העליון, והשני הוא ציור עצמו והוא הצד התחתון, והנה חכמינו הורו באמרם שיש בו שני ענינים כאלו הוא מורכב וימצאו בו ענינים חלוקים כמדרגת החמר והצורה, וזה כי השכל הראשון הוא ישכיל עצמו ומצד צרופו אל העלה הראשונה ישכיל עלתו ולכן לא יהיה לו השכל והמשכיל והמושכל אחד בסוג עם העלה הראשונה, והשכלת העלה הראשונה במדרגת הצורה והשכלת עצמו במדרגת ההיולי כי לא ימצא עצמו מחוייב אלא מצד דעתו עלתו, הנה בא בעצמו שני עניינים חלוקים ר"ל בחשמל, עצמות עליון ותחתון, וכבר העירו הערה שנית המכוון בה היא זאת הכוונה אלא שנתחלפו המליצות באופן ההוראה אמרו פעמים חשות פעמים ממללות, גזרו השתיקה מן החשיתי מעולם הערה על שני עניינים בדבור, ואין ספק שאמרם פעמים חשות ופעמים ממללות הוא על דבר נברא, וחש יורה על השתיקה ומל על הדבור העליון והתחתון על צד הדמוי, ואין ספק שאמרם פעמים חשות פעמים ממללות אחר שנאמר בלשון רבים שמורה על ההרכבה וכל מורכב הוא עלול והוא דבר נברא:
אמר שם טוב אחר העיון יראה לי שהרב יראה שהשכלים הנבדלים כל אחד מהם הוא עלה ועלול ומצד היותו עלה הוא נקרא בשם חשמל ומצד שהוא עלול הוא נקרא בשם האש, וזה שאמר שהעליון כעין חשמל והתחתון כמראה אש. ע"א כי חשמל ביארו החכמים שהיא מורכבת משני ענינים וחש מורה על המהירות ומל על ההפסק בבחינת שני צדדים עליון ותחתון ע"ד הדמוי. והרצון בזה כי כל אחד מהשכלים הנבדלים משיגים מה שלמעלה מהם ומשיגים את עצמם והשגת עלתם היא יותר עליונה מהשגת עצמם, וכבר ביאר זה בעל הכוונות אף כי בהשגת עצמם ישיגו את עלתם עכ"ז יש להם צד צרוף וימצא בם צד עליון ותחתון, עוד העירו שנית שהוא נגזר מן הדבור והשתיקה כי המה מורכבים משני עניינים מאפשרות וחיוב, והאפשרות דומה לחמר והחיוב דומה לצורה וכאלו הם מורכבים משני ענינים, אם כן לא יהיה הערה שנית מה שאמרנו כי העירו כוונה אחת במלות אחרות אבל בזה ההערה השנית אמרו שהם דברים מורכבים והוא על דבר נברא. וראה איך ביארו לנו שזה דמות אדם שעל הכסא החלוק אינו משול עליו ית' מכל הרכבת הרבוי עד שיחלק, כן אמר הנביא הוא דמות כבוד ה' וכבוד ה' אינו ה' וכל מה שהמשילו באלו ההשגות כלם הם כבוד ה' ר"ל המרכבה לא היוצר, לכן אמר דמות כבוד ה' ולא אמר ראיתי את ה' כי לא ראו הרוכב כי לא ימשילוהו, וכמו שכתב בפרק מ"א מחלק ב' כשהסכים שמדרגת הנבואה שמונה:
וכשתסתכל כל מה שאמרנוהו בפרקי זה המאמר עד זה הפרק יתבאר לך זה הענין רובו או כלו מלבד חלקים מעטים וכו', ירצה כי אף שדבר הרב במעשה מרכבה בתכלית ההעלמה אם יסתכל האדם אל ההערות מה שאמר בחלק השני ומה שאמר בנבואה יובן כל מה שאמר הרב בראשי פרקים, וכמו שאמר בהישרת להבנת זה המאמר להשיב פרקיו זה על זה, ולזה היישיר הנה שלא תחשוב שעדיין ירמוז על אלו הדרושים כי כבר קדם כל מה שרצה לאמרו ולרמוז עליו ומכאן ואילך ידבר בענינים אחרים:
והנה החכם רבי משה הנרבוני העיר ספק גדול ואמר, כבר קדם לנו בחלק השני כי מן הדעות הקדומים המתפשטים אצל הפילוסופים ורוב האנשים על שלגלגלים קולות נוראים עצומים מאד יתחדשו בתנועותיהם, וכתב הרב המורה כי זה הדעת נמשך אחר אמונת גלגל קבוע ומזלות חוזרים והוא אשר בו נצחו חכמי אומות העולם לחכמי ישראל, וכל מה שכתב הרב בפרקים ההם אמנם הוא הכוונה לבאר מעשה מרכבה, ורמז הרב בזה כי חכמי ישראל וראשוניהם היו מאמינים זה הדעת, וכי מה שאמר יחזקאל מספור הקול באמרו וחול כנפי הכרובים נשמע עד החצר החיצונה כקול אל שדי בדברו, וזה מקום פלא גדול איך יאמר הנביא או המקובלים מהנביא דבר שיתאמת סותרו במופת:
והנה החכם הנזכר השיב בהתרת זה הספק העצום כי הנביא לא יראה רק אמת אבל אין כל נבואה מאירה מה שאינו דרוש, אבל מה שידרוש הנביא אם הוא אמת או שקר לא יבוא לו אלא נבואה אמתית, או גם כן אם לא היה לו דעת קדם עליו ובא לו הנבואה לא יראה רק אמת, אבל אם היה לו דעת קדם עליו מצד חקירתו ונתקיים עליו שהוא אמת מה שיראה בנבואה לא יראה האמת אחר שלא חקר עליו, ואם היה יחזקאל מספק אם הגלגל קבוע או המזל חוזר או הפך והיה בא לו נבואה עליו היה רואה בנבואה גלגל חוזר ומזל קבוע כמו שהוא האמת, אמנם כשהיה מאמין גלגל קבוע ומזל חוזר ובלתי דורש בו שמע קול כנפי הכרובים. וזהו מה שהשיב החכם הנזכר בתשובת זה הספק העצום:
והנה הרב כפי דעתי השיב זה על הספק בפרק שלשים ושמונה אצל המשל שהביא מאיש אחד והיה עמו אלף אנשים ויצא כל מה שבבית אלא איש אחד היה נכלל עם כל מה שבבית וכאשר נשאר האדם ההוא עם האיש לבדו חשב שהוא עתה נכנס עליו, ואף על פי שזה לא אמרו אלא על אנשי הכת השלישי, אבל ראוי שיובן כי קצת הנביאים האמתיים כבר יקרא להם זה. ומה שאמר החכם שאם היה מספק עליו היה בא לו הנבואה האמתית, אינו כן, כי אין ספק שיחזקאל בכל הדברים אשר אמר בהם דמות היה מספק בעת למודו והיותו חוקר על זה ונשארו בנבואתו מסופקים כמו שהיו בראשונה, אבל האמת בזה כי השפע שופע מאת השכל הפועל על הכח המדמה יבוא על נפש הנביא מפנים רבים, אם להודיע לו מה שלא היה לו ידיעה מקודם ואי אפשר ידיעתו בחקירה, או שישיג בהיותו חולם או במראה הנבואה ישיג מה שהיה משיג קודם ויחקה הדמיון בנפש השכל הפועל מה שהיה משיג קודם בחקירתו השכלית ויגשים הדברים הרוחניים, וזה אי אפשר מבלי שפע גדול שישפיע על השכל ועל הכח המדמה, וכבר ידבר הנביא בענינים העיוניים במשפט החכם ולא ידבר בהם כמו נביא אם שאמרם הנביא, והבן זה כי נמצאו בנביאים כל אלה הדרכים שזכרתי לך, הדבור באלו העמוקות בלתי ראוי להאריך בו ולכן נקצר בזה: