דע שזה הענין הנכבד הגדול אשר התחיל יחזקאל ע"ה ללמדנו בספור המרכבה הוא ענין בעצמו שלמדו ישעיה בכלל ולא הוצרך אל זה הפרט, והרצון בזה כי מה שביאר הרב כי מה שהשיג יחזקאל בן בוזי הוא זה העולם המושכל והמוחש והיה השגתו דומה למה שהשיגו החכמים, ולמה שהיה איפשר לאדם שיספק עליו למה שבא ממעשה מרכבה מן המשותפים והמשלים והדמיונים וענינים נוראים יבהילו המעיין ויבאו לחשוב שאי אפשר בשום פנים שיהיה זה הנרצה במעשה מרכבה, כדי לסלק זה הספק אמר כי מה שהשיג יחזקאל השיג ישעיה ואמנם נמצאו ביחזקאל הדברים הנבהלים הוא למה שהיה יחזקאל מספר דברים לבני הגולה ולכן האריך בהם ונבהל מהשגתם, ואלו הדברים יסבלו שני פירושים או שיחזקאל היה בן כפר ונבהל מהמראה שהשיג כמו האיש הכפרי שראה את המלך כי לא היה רגיל לראות, וישעיה היה בן כרך וראה את המלך ולא תמה ממנו למה שהיה רגיל מראותו בכל יום, או אפשר שיפורש שישעיה לא היו אנשי דורו צריכין לבאר להם בזה הפרט למה שהיו בירושלים והיו חכמים מחוכמים, אבל הספיק להם אמרו וארא את השם, ובני הגולה היו צריכים לפרש להם הדברים בארוכה:
והנה אמר הרב כי מה שיובן מזה המאמר הוא הפירוש הראשון והפירוש השני אמנם השני הוא האמתי, וכי ישעיה היה יותר שלם מיחזקאל ושההשגה אשר נבהל אליה יחזקאל והיה נוראה בעיניו היתה ידועה לישעיה ידיעה שלא היה צריך לספרה על דרך חדוש להיותה ידועה אצל השלמים והשלמים הם החכמים, כמו שאמר הרב בפתיחת זה הספר, אם כן סולק הספק אשר סופק, וזה היה כוונת זה הפרק והבינהו כי אין בנמצא אלא האל ומלאכיו, וחכם עדיף מנביא והשגתו מופתית, והשגת הנבואה היא דמיונית, וידיעת החכם קודמת לידיעת הנבואיית, ולכן אין לתמוה אם יפרט הרב מעשה מרכבה כפי מה שהשיגו השלמים שהם החכמים: