זה הפרק כולל ענין השלשה שמות וגו', זה הפרק הוא הצעה למה שאחריו, ורצה לפרש אלו השלשה שמות שהם חסד ומשפט וצדקה, והחסד ענינו ההפלגה באיזה דבר שמפליגין בו, והרצון כי איזה דבר שמפליגין בו בין לטוב ובין לרע, לטוב הדבר מבואר, לרע נאמר איש אשר יקח את אחותו וגו' והיא תראה את ערותו חסד הוא וגו', יאמר שהאיש אשר ישכב את אחותו עשה רע בהפלגה, וזה הפסוק המביא להרב לומר שחסד ענינו הפלגה באיזה דבר בין שיהיה טוב או רע, ועם שישתמשו בו בהפלגת גמילות הטוב יותר, וידוע שגמילות הטוב בכלל ב' ענינים, האחד לגמול טוב למי שאין לו חק עליך כלל, והשני להטיב למי שהוא ראוי בטובה יותר ממה שראוי, ומלת צדקה היא נגזרת מצדק הוא היושר והוא להגיע כל בעל חק לחקו, הרצון בו כל מי שיפרע חובו או שכירו וכיוצא בו:
ולתת לכל נמצא מהנמצאות כפי הראוי לו, הרצון בו כמו שירפא איזה חולה או שיציל איזה אדם מן הרע המוכן לו, א"כ צדקה היא נגזר מצדק ויושר, והיושר נאמר על ב' ענינים, א"כ הצדקה תאמר על ב' מינים, אף שהענין הראשון לא תקרא בספרי הנבואה צדקה, כי החקים שאתה חייב לזולתך כשתפרע לשכיר שכרו או תפרע חובותיך לא יקרא צדקה, אבל וכו', וכן אמרו וצדקה תהיה לנו, והנה בעשותנו המצות יגיע לנו מעלת הצדק שהוא מן היושר להשלים הנפש החסרה ולתת לה חקה הראוי לה, והוא ביאור נפלא:
אבל מלת משפט הוא לדון מה שראוי על הנדון יהיה טוב או רע, כבר התבאר כי החסד יהיה על גמילות חסדים וצדקה על הטובה שתעשה אותה מפני מעלות המדות להשלים בו נפשך, ומשפט פעמים תהיה תולדתו נקמה מה ופעמים שיהיה לטוב, והשי"ת נקרא חסיד וצדיק ושופט, לפי המציאו הכל נקרא חסיד, ולפי רחמיו ר"ל הנהגתו בב"ח בכחותיהם הצריך להם יקרא צדיק, ולפי מה שיתחדש מן הטובות המצטרפות והרעות הגדולות אשר חייב אותם הדין הנמשך אחר החכמה יקרא שופט, והנה נכתבו בתורה אלו השלשה שמות, השופט כל הארץ, צדיק וישר הוא, ורב חסד, וכונתנו בפירוש ענין אלו השמות הצעה לבאר פרק הבא אחר זה: