ממה שצריך שתתעורר עליו אמרו מראות אלהים ולא אמר מראה לשון יחיד וכו', אחר שהרב ביאר כי מה שפי' יונתן בן עוזיאל באופנים שהוא פירוש זר ואינו כפי האמת והיה מביא לחשוב כי מה שפירש יונתן בן עוזיאל יותר נכון ממה שפירש הוא, למה שיש למספק שיאמר אם האמת שהאופנים הם היסודות איך התחיל בהודעת הגלגלים ותכונותיהם ואח"כ בהודעת האופנים ואחר זה שב אל מה שלמעלה מהגלגלים, כי זה אינו סדור טבעי כי היה ראוי שיתחיל להגיד האופנים וכל מה שהוזכר מהם, ואח"כ יגיד הגלגלים וכל מה שבהם, ואח"כ ראוי שיאמר ההשגה שהיא נרמזת בחשמל, או שיתחיל בחשמל וירד לגלגלים ואח"כ אל האופנים, אבל שיתחיל בגלגלים ואח"כ האופנים ואח"כ החשמל זה אינו סדר טבעי ולא סדר אנושי, כי מלאכי אלהים עולים תחלה ואח"כ יורדים או יורדים ואח"כ עולים אבל עולה ויורד כנחש זה לא יכון, לכן יביא לחשוב כי מה שפירש יונתן מהאופנים הם הגלגלים והם השמים הוא פירוש יותר נאות, כי דבר מהחיות ומה שלמעלה מהם והוא החשמל ולא ירד למטה. לכן בא הרב בזה הפרק להתיר זה הספק, עם שכוונתו לבאר דברים אחרים. וראוי שתדע שהחכמות הנקראות פרדס הם שלשה לא יותר, והם חכמת התכונה וחכמת הטבע וחכמת האלהית, וכבר יעיין האלהי בתנועת השמים ובתכונתם מצד שהם פעולות האל, וגם במה שלמטה מגלגל הירח למה שהם כלם תחת ידיעה אחת וחכמה אחת, ואחר שהונח זה אמר הרב ראוי שתתעורר אמרו מראות אלהים ולא מראה לשון יחיד מפני שהם השגות רבות חלוקות במיניהם, ר"ל ג' השגות, האחת השגת האופנים שהיא חכמת הטבע, והשגת החיות שהיא חכמת התכונה, והשגת האדם שהיא חכמה האלהית שהוא השכל הנבדל אשר למעלה מהחיות, ובכל השגה מהם אמר וארא, והוא שבהשגת החיות אמר וארא והנה רוח סערה, ובהשגת האופנים אמר וארא והנה אופן, ובהשגת הענין אשר למעלה מהחיות במדרגה ובסדר אמר וארא כעין חשמל ממראה מתניו ולמטה וכו', ולא השיב מלת וארא כלל בספור המרכבה רק בשלש פעמים האלה כי אלה הג' השגות הם נבדלים במין עם שיש בכל השגה והשגה דברים חלוקים כלם נכנסים תחת חכמה אחת, וכבר ביארו ואמרו חכמי המשנה זה הענין והם אשר העירוני עליו והוא אמרם שהשתי השגות הראשונות ר"ל השגת החיות והאופנים לבד מותר ללמדם, וההשגה הג' אשר היא החשמל ומה שנדבק בה אין מלמדין ממנו אלא ראשי פרקים, ורבינו הקדוש חושב שהג' השגות כולם נקראות מעשה מרכבה אין מלמדים מהם אלא ראשי פרקים, ואחרים חשבו כי ההשגה הג' אין מותר לרמוז בלמוד זאת ההשגה ואפילו בראשי פרקים וכל מי שהוא חכם מבין מדעתו, והביא הרב המאמר הנמצא לרבותינו חכמי המשנה אשר העירו לו עליו ואמרו בזה הלשון. עד היכן מעשה מרכבה רבי אומר עד וארא בתרא רבי יצחק אומר עד החשמל, מן וארא עד החשמל גמרינן אגמורי מכאן ואילך מסרינן ראשי פרקים, איכא דאמרי מעד וארא עד החשמל מסרינן ראשי פרקים מכאן ואילך אם היה חכם מבין מדעתו אין ואי לא לא. והנה זה הלשון הוא בתכלית העומק כי יראה בתחילת הדעת כי רבי ורבי יצחק אינם חולקים כלל בדבר, כי רבי אומר עד וארא בתראה שהוא עד וארא כעין חשמל שהוא בתרא ורבי יצחק אומר עד החשמל שהוא גם כן עד וארא בתרא, א"כ אינם חולקים. שנית יש לספק שאם אלו החכמים הם מבינים שעד ולא עד בכלל אם כן יהיה מעשה מרכבה עד וארא כעין חשמל ולא יהיה החשמל ממעשה מרכבה, והנה הרב אמר שרבינו הקדוש סובר שהג' השגות הם מעשה מרכבה, ואם הבינו שעד ולא עד בכלל אם כן יהיה דעת רבי יצחק שכל ג' השגות מעשה מרכבה כמו רבינו הקדוש. שלישית יש לספק על מה שאמרו מן וארא עד החשמל מגמורי אגמירנן הרצון בו כי מן וארא ראשון עד החשמל מגמורי אגמרינן ולא עד בכלל ומעשה מרכבה הוא שתי השגות הראשונות א"כ ימצא בכאן חכמה יותר עליונה ממעשה מרכבה וזה שוא ודבר כזב. רביעית יש לספק שבין לדברי רבי בין לדברי ר' יצחק אינם ג' השגות מחולקות, לרבי הדבר מבואר שהיא השגה אחת ומעשה מרכבה כלו אין מלמדין מכלו אלא ראשי פרקים, ולרבי יצחק בין ללישנא קמא בין ללישנא בתרא אינם כולם השגות חלוקות כי ללישנא קמא שתי השגות אינו ממעשה מרכבה ומותר ללמד אותו ומכאן ואילך מסרינן ראשי פרקים, וללישנא בתרא שתי השגות הראשונות מוסרים להם ראשי פרקים. ולבאר זה ראיתי להביא לשון הגמרא הנאמר במסכת חגיגה אמר שם בזה הלשון ליגמר לן מר מעשה מרכבה עד ויאמר אלי בן אדם אמר לי הן הן מעשה מרכבה מיתיבי עד היכן מעשה מרכבה רבי אומר עד וארא כעין החשמל רבי יצחק אומר עד החשמל, וגרסת ר"ש אמרו לו תנינן עד ויאמר אלי בן אדם אמר להן הן הן מעשה מרכבה מתיבי עד היכן מעשה מרכבה רבי אומר עד וארא בתרא רבי יצחק אומר עד החשמל עד וארא מגמרינן אגמורי מכאן ואילך מסרינן ראשי פרקים איכא דאמרי עד וארא מסרינן ראשי פרקים מכאן ואילך אם היה חכם ומבין מדעתו אין ואי לא לא, והרצון בזה כפי גרסת רש"י וכפי פירושו שקצת מהחכמים אמרו לרב יוסף שכבר שנו עד ויאמר אלי בן אדם עמוד על רגליך ולמדו מתחלת ויהי בשלשים שנה עד סוף הפרשה, ואמר להם רב יוסף אם זה שניתם הכל שניתם ששני מקראו' הללו שהם וארא כעין חשמל כמראה הקשת הן הן שהקפידו עליהם מלדרשם שהם המדברים בצורת מראה השכינה, והם השיבו לו כי מעשה מרכבה לדעת כל החכמים אינם אלו הב' כתובים, דגרסינן עד היכן מעשה מרכבה רבי אומר עד וארא כעין חשמל ולא הוא בכלל ור' יצחק אומר עד החשמל והוא בכלל, והדבר יבא כן, אתם אמרתם ששניתם עד ויאמר אלי עמוד על רגליך הכל שניתם כי אלו השני פסוקים האחרונים הם הם מעשה מרכבה, והמקשה יאמר כי אלו השני פסוקים אינם מעשה מרכבה כי כן אמרו עד היכן מעשה מרכבה עד ויאמר אלי רבי אומר עד וארא כעין חשמל ר' יצחק אומר עד החשמל ובין למר ובין למר אלו הב' פסוקים אינם ממעשה מרכבה, ותירצו בגמ' בשתי תירוצין, אמרו עד וארא מגמורי אגמרינן, כלומר עד היכן מעשה מרכבה שנתנו לידרש עד וארא כעין חשמל ולפי דעת רבי ולא החשמל בכלל ולפי דעת ר' יצחק עד כעין חשמל והוא בכלל ומשם עד ויאמר הן הן מעשה מרכבה שהקפידו עליהם. ולפי לישנא בתרא יבא הדבר כן, עד היכן מעשה מרכבה שניתנו לידרש בראשי פרקים מן וארא עד החשמל רבי יצחק אומר עד החשמל והיא בכלל מכאן ואילך אם היה חכם ומבין מדעתו אין ואי לא לא אם כן נלמוד מה הפרש יש בין רבי לר' יצחק כי רבי חושב כי שום דבר מהחשמל אין דורשין בו ור' יצחק חושב שעד החשמל דורשין בו, וכפי לישנא בתרא מלמדין אותו בראשי פרקים, והתבאר ג"כ שההשגה הג' אף שהוא ממעשה מרכבה כגדלה ועמקה אין דורשין ממנה ברבי' כפי הלשון הראשון אבל מוסרין ממנו ראשי פרקים, או כפי הלשון האחרון מוסרין ראשי פרקים עד החשמל לרבי כסברתו ולרבי יצחק כסברתו ומכאן ואילך אפילו בראשי פרקים אין מלמדין, אלא שנשאר ספק גדול כי כפי מה שהניח הרב כי רבינו הקדוש סובר שהג' השגות אין מלמדין מהן אלא ראשי פרקים והנה כפי הלשון הראשון עד וארא כעין חשמל מגמרינן אגמורי שהם שתי השגות הראשונות, ואמנם ההשגה הג' מוסרין ראשי פרקים, והנה כפי דעת הרב כל מעשה מרכבה אין מלמדין ממנו אלא ראשי פרקים וכפי הלשון האחרון עד וארא כעין חשמל אגמרינן בראשי פרקים מכאן ואילך אם היה חכם ומבין מדעתו אין ואי לא לא, ולפי דעת הרב אין הפרש כי הכל מלמדין בראשי פרקים, וכאשר עיינתי בזה בתכלית העיון לא מצאתי לו תשובה ופשפשתי וחקרתי בגמרא ומצאתי במקום רבי בקצת הנוסחאות שהיה אומר רבי מאיר, וגם פשפשתי וחקרתי בקצת המורים אשר נמצאו בערב ומצאתי ברובם במקום רבי רבי מאיר ואם הדבר כן לא ישאר שום ספק, אבל אם היא כפי נסחת רש"י וכפי מה שנמצא בקצת המורים רבי אומר לא ידעתי לו תשובה. עוד אמר הרב הנה התבאר מדבריהם שהן השגות חלוקות יראה הנה התבאר שההשגות אשר השיג יחזקאל שהן השגות מתחלפים במין, ויתבאר זה מדבריהם אחר שיש דברים שאסור לדרוש ברבים בביאור הגמור או לומר אותם אפילו בראשי פרקים, וזה התבאר מחכמינו ז"ל, והמעיד עליהם וארא וארא וארא שלשה פעמים ושההשגה האחרונה מהם והוא הנאמר עליה וארא כעין חשמל, ר"ל צורת אדם החלוקה שנאמר בה ממראה מתניו ולמטה ממראה מתניו ולמעלה היא סוף ההשגות, והעליונה שבהם והוא השגת הנבדל יש לו שתי בחינות השגת עלתו והשגת עצמו, והשגתם עלתו היא למעלה מהשגת עצמו, ומזה הצד יש בו צד מהרכבה כמו חיות ואפשרות כפי דעת ב"ס, או יש בו צד רבוי מצד הבנה עצמו וזולתו, ויש מחלוקת בין החכמים אם מותר לרמוז בלמודו בזאת ההשגה במסירת ראשי פרקים או אין מותר כלל לרמוז בלמוד זאת ההשגה אבל מי שהוא חכם יבין מדעתו ואם לא, יעמוד, וכן יש מחלוקת בשתי השגות הראשונות אם מותר ללמד עניניהם בביאור או אינו מותר אלא ברמיזות וחידות וראשי פרקים:
וצריך שתתעורר גם כן על סדור שתי אלו ההשגות שהקדים השגת החיות וכו'. יראה כי למה שהיה לשואל לשאל כי הלמוד הטבעי הוא שיהיה אם שנתחיל מלמעלה ונגע עד למטה, המשל שנתחיל מהסבה הראשונה ואחר כך עולם השכל ואחר כך נרד אל עולם הגלגלים ואחר כך אל העולם ההויה וההפסד שהוא היסודות וכל מה שהורכב מהם, או שנתחיל מאלו הדברים הסמוכים אצלנו ואחר כך נעלה מהם אל עולם הגלגלים ואחר כך אל עולם השכל עד נגיע אל הסבה הראשונה, ואולם שנתחיל בלמוד מה שלמעלה ואחר כך נרד אל מה שלמטה ואחר כך נעלה אל מה שלמעלה, זה לא יתכן, וזה הסדר האחרון הוא אשר הלך עליו יחזקאל, והוא כי השיג ראשונה החיות ואחר כך האופנים ואחר כך מה שלמעלה מהחיות, ואמר הרב בתשובת זה כי התחיל בחיות מפני שהם קודמות במעלה כמו שזכר כי רוח החיה באופנים, ובזולת זה ר"ל כי השגת החיות הוא מן הלמודיות והשגת האופנים מן הטבעיות והלמודיות קודמות בלמוד על הטבעיות ולפיכך פתח בהשגת החיות, ואחר כך בהשגת האופנים והיא החכמה הטבעית, ואחר כך בהשגת הנבדלים והיא החכמה האלהית, ושתי השגות הראשונות קודמות בלמוד בהכרח להשגה השלישי והם מורות עליה, הרצון בזה כי תתאחר החכמה האלהית לשתי סבות אם לעומקה וקושי העמידה עליה וסדר הלמוד הוא שלעולם נתחיל בקל, וגם מפני כי עולם השכל הוא נבדל מהשגתנו והגרם השמימיי וזה העולם מורות על שיש בכאן שכל נבדל קודם לאלו הדברים: