האחד מה שנתלה בדבר מן הנמצאות, כמו שאם יקח קרן מבהמה פלונית או מזיעתה או משערה או מצמחה או מן מחצב:
הנה התבאר לך אתה המעיין למה כוונה התורה לאותם ברכות וקללות הנכללים בדברי הברית וייחדם מזולתם. למה שהם הפכים למקיימים הע"ז, וג"כ יתבאר מזה למה נתן אלו הייעודים ולא זולתם שלא יחשוב חושב שאין להם שום טעם אלא הרצון לבד או שהם דברים שאין להם טעם אחר:
ויתגלגל הענין להגדיל הכוכבים ולעבדם, ולזה אמרו לא תלכו בחקות הגוים ואמרו חכמים שהם דרכי האמורי, ואמרו בפירוש כל שיש בו משום רפואה אין בו משום דרכי האמורי ר"ל רפואה היקשית או נסיונית, רק שנתאמת הנסיון כי זהו ממשפט הנסיונית:
כי לוית חן הם לראשך, רמז ג"כ אל כל מה שנאמר בפרק:
ונתן הרב טעם אחר ללא יהיה כלי גבר, והוא שזה הפעל מעורר התאוות ומביא לידי זנות למה שיתערב האשה עם האנשים והאנשים עם הנשים. ואחר זה נתן הרב טעם לאסור הנאה בע"ז למה שאמר פסילי אלהיהם תשרפון באש ולא תביא תועבה אל ביתך, וסבתו כי הרבה פעמים וכו'. והבן אלו הנפלאות ג"כ ודע אותם איך העמיק כנגדם, וכאלו לא בא התורה אלא לסתור תורתם, כי אברהם היה המתחיל ותורת משה רבינו הוא המשלים:
עוד נתן הרב טעם להרכבת האילן ואמר שעובדי ע"ז היו אומרים שהרכבת אילן באילן אחר שיעשה פרי ושיעושן בכך מעת ההרכבה ויאמרו עליו דברים שהוא מועיל תועלת גדולה מפורסם מכל מה שזכרוהו, וכן זכרו עוד שבעת הרכבת מין במין זולתו צריך שיהיה החוטר ביד נערה יפה ואיש ישגלנה במשגל מגונה ובעת חבורם על זה הדרך תרכיב האשה הנטע באילן. ואין ספק שזה היה מפורסם ולא היה מי שלא היה עושהו בעבור תועלת המקווה ממנו וכל שכן למה שיתחבר אליו מהנאת המשגל: